|
(נח סז) שבעים אומות ועוד אחת | |||||
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 27/10/2006 שעה 4:48) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
מגדל וראשו (ראש כפשוטו ומשמעו) בשמיים | |||
|
|||
''וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ'' פרוש: כוונת האנשים היתה לבנות עיר אחת ומגדל גבוהה במרכזה כדי שאם ילכו למרחק מסויים עדיין יוכלו לראות אותו ולחזור לעיר. אבל לאמיתו של עיינין זהו פירוש לקטנים... אני אתן רמז. וכך כתוב: ''...וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ...'' מה פרושו ''לנו''? כידוע ליודעי ח''ן ''לנו'' (86) בגימטריא וגם המילה א-לקים גם כן (86). ואז הפירוש מובן לנו... האנשים אומרים בואו מרד כנגד הקב''ה כמו שכתוב להלן: ''...נעשה א-לקים...'' ואכמ''ל! | |||
_new_ |
המונומנט לא נבנה לצרכי אחדות אלא להיפך! | |||
|
|||
זה בדיוק ''הבה נבנה - לנו - עיר ומגדל. למחנה שלנו! אם עם ישראל לא יידע במה חטא ובעטיו של מי, כיצד יחזור בתשובה? איך יהיה אור לגויים. אי אפשר להאשים את משה רבנו בשנאת ישראל או בחוסר תבונה, והוא מצא לנכון להיפרד מעם קשה עורף בדברי תוכחה חמורים ביותר! למשל - דברים פרק לב (ו) הֲ לַיְדֹוָד תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ: (ז) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ: (ח) בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ט) כִּי חֵלֶק יְדֹוָד עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ: (י) יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ: (יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ: (יב) יְדֹוָד בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר: (יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל <במותי> בָּמֳתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר: (יד) חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר: (טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ: (טז) יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ: (יז) יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם: (יח) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ: (יט) וַיַּרְא יְדֹוָד וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו: (כ) וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם: (כא) הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם: (כב) כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים: (כג) אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם: (כד) מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר: (כה) מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה: (כו) אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם: (כז) לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְדֹוָד פָּעַל כָּל זֹאת: (כח) כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה: (כט) לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם: (ל) אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַידֹוָד הִסְגִּירָם: (לא) כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים: (לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ: (לג) חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר: אם למרות התוכחה הם שבים ועושים הרע בעיני ה', מה יהיה בלי שום תוכחה כלל? את זאת אנו רואים מדי יום - שחיתות, רוע, התרת דם, פשע, פצע וחבורה ומכה טריה. רק רע כל היום. וזאת, בעיקר, באשמת רבני ה''ציונות הדתית'' (סליחה על הפרוזאיות המתפרצת אל עולם הרוח), שבמקום להוכיח את הפושעים, קראה לצדיקים להצטרף אליהם, בתירוץ ''אחדות ישראל''. במקום לעשות אך המקסימום כדי לבער את הרע, שכן, ''ישראל ערבים זה בזה'', הצטרף העם הזה אליהם. בבתים שממול מרצד מסך הטלויזיה לעיני משפחות שלימות, הזוללות אל מול המקלט, מכל הבא ליד הנטמנת בצלחת הפיצוחים והמתאבנים, עד השעות הקטנות של הלילה, חול ושבת. בולעים כל מלה של חיים יבין ושאר מאכילי עם ישראל בטונות של אשפה. על כן, אין להתפלא שכל העם מדקלם כאיש אחד דיקלומים אורווליאניים. אנשים חדלו מקריאת ספרים. אנו, בשעתנו, בלענו ספריות שלימות. ולכן גם בולטת היום מאד העובדה, שהציבור הדתי לא רק מחזיק באופן בלעדי (לצערנו) בהשכלה היהודית, אלא עולה על השמאל גם בהשכלה כללית. כי בעוד שציבור החילונים, השפוי, מחפש תמיד את שורשיו, הרי השמאל מבקש להעלימם. וכשאתה עושה כל שביכולתך למחוק, אינך יודע איפה לעצור. | |||
_new_ |
תודה על התגובה | |||
|
|||
בס''ד. אודות נח בהקבלה למשה, כתבתי לפני כשנתיים: דיון 2459 וגם לפרשת האזינו התייחסתי; למשל כאן: http://www.katif.net/art.php?table=jew1&id=32 יש עוד הרבה מה לכתוב בנושא התוכחה. משהו מזה כתבתי כאן: דיון 2871 שבת טובה ומבורכת | |||
_new_ |
גם משה שמיר התייחס למונומנטאליזם | |||
|
|||
בספרו - חוט השני -: : ''הציונות הסוציאליסטית כיום פשוט אינה עובדת. לאחר כיובל שנים של עמידה בראש, לאחר מאה ועשרים שנות הסטוריה של חלום ומלחמה, גבורה והישג, עומדת הציונות הסוציאליסטית בחצר הרחבה והמפוארת של מוסדותיה, מוקפת דשא כסוח וורדים נותני ריח - אנדרטה של עצמה, לא מנוע - אלא ישות דוממת, גרוטאה''. | |||
_new_ |
כבר היה מי שהמשיל | |||
|
|||
את הציונות הסוציאליסטית לפרד: בהמה חזקה המסוגלת לעשות כל מלאכה, אבל כמו כל יציר כלאיים, איננה מסוגלת להעמיד דור המשך. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |