למרות הרוחות הממאנות להגיע, ועל אף הגשמים המשהים את בואם - חג החנוכה בוא יבוא והוא אפילו מתקרב.
אל נא תראו בכך נס ידידיי, כי אם רק חוק טבע פשוט ובסיסי על פיו: מחר תזרח השמש, והיא תזרח גם ביום שלאחריו...
בבתי הספר כבר החלו ללמד את ילדינו על המכבים המעטים והטובים אשר ניצחו את היוונים הרבים והרעים, על אנטיוכוס אפיפנס המטורף אשר שנא את העם היהודי והפסיד במלחמתו ליהודה המכבי -מפקד שהיה אמנם צעיר וחסר ניסיון, אך גבר אמיץ בעל תושייה, נחישות, אמונה וכריזמה... (כזה שכל אישה מייחלת לו...)
והחשוב מכל, מלמדים אותנו כי חג החנוכה הוא חג הניסים וחג הנפלאות, שהרי גם ניצחנו אנו המעטים את היוונים הרבים, וגם חזינו
בנס כד השמן, באותו כד קטן שמעט מן השמן שהיה בו הספיק באופן תמוה להדליק את מנורת בית המקדש למשך שמונה ימים תמימים!! ֹ
שְשׁשְיוֹוֹוֹ!
מאז ועד היום אנו מציבים חנוכייה ליד חלונות בתינו, מתייחדים עם גודל הנס ומפרסמים אותו ברבים כפי שנאמר: ''ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה''.
אבל - נס כד השמן הוא רק אגדה! למרות שאינו נלמד כאגדה, ולמרות שכאגדה היה ראוי כי יילמד – מלמדים את ילדינו להאמין כי הדבר אכן התרחש במציאות וכי מדובר בניסים ובנפלאות. בנוסף, מטמטמים את מוחם הרך והמתגבש של בנינו בתופעות ''אוּרי גלריות'' למיניהן
ואחר כך מתפלאים כי לישיבת המטכ''ל הוזמנה דמות מתקשרת כדי לאתר את החטופים... ידידיי, אל תטעו, אשמח לחזות בניסים אך טרם זימן לי הגורל דבר שכזה.
דאגתי הפעם יוצאת על חינוך ילדינו, (אפרורו
חנוכה - שורש: ח.נ.ך).
השאלה היא:
האם לחנך את ילדינו להאמין בניסים הוא אכן הדבר הראוי והנכון לעשותו? מאז ומעולם כמהים האנשים לנסים.
כמיהה זו מצאה את ביטויה למשל בקֶרב אנשי גוש קטיף אשר עד לרגע האחרון ממש עדיין חיכו לנס שיתרחש... לנס שלא התרחש (שוב אומר כי הדבר הוא למצער), וזכורה לי היטב התבטאותו של הזמר והיוצר אריאל זילבר (המנהל אורח חיים חילוני) אשר התראיין באותה התקופה במסגרת פעילותו נגד ההתנתקות: ''זה לא נגמר עד שזה לא נגמר'' – אמר וביטא יותר מכל את האמונה ואת התקווה כי יחול הנס וההתנתקות שכבר יצאה אל הפועל – תחדל.
ומדוע אין להסתמך על הניסים?
הכי פשוט שיש: כי הסתמכות זו ממעיטה את העשייה ומחלישה אגב כך את כוחנו.
תרבות ה-''סמוך'' וה-''יהיה בסדר'', ה-''חפיף'' וה-''תירגע אחי''... כל אלה נגועות באותה הסתמכות על ניסים... וכך ממש אנו נראים.
הנה לעיונכם דברי-תורה בנושא זה של הנסים מתוך ספרו החדש של ד''ר אברהם
בן-עזרא,
עיונים בחכמת הרלב''ג (הוצאת ''קרטוב'' תשס''ז):
הרמב''ם טוען כי העולם נברא יש מאין. הרלב''ג (בספרו החשוב: ''מלחמות השם''), חולק על הרמב''ם בסוגיה זו ומדבר גם הוא על נס בריאת העולם. טוען הרלב''ג כי העולם לא נברא יש מאין וממשיל את דבריו לבניית בית שעוד בטרם נבנה היו קיימות האבנים והתכנית לבנייתו. העולם על פי הרלב''ג לא נברא מן החומר הקדמון שכבר היה קיים, דהיינו: יש מ- יש.
לדעת הרלב''ג לא כל הבריאה היא בגדר נס, ורק מה שהכרחי לסבור על דרך ההיגיון שהוא נס – נס הוא.
עיקרון זה, של המעטת הנס הוא עיקרון מהותי באמונת הרלב''ג.
לגבי בריאת העולם: אין כאמור לייחס לה' את חלקי הבריאה שנוצרו בדרך הטבע, אלא רק את מה שבריאתו בלתי טבעית (שאינה על פי חוקי הטבע). הבריאה התמשכה על פי חוקי הטבע ודבר זה מטבעו הוא ללא כל נס ופלא.
• • •
ומדוע צודק הרלב''ג בגישתו החכמה כי חשוב להמעיט בנסים?
הנה רוחות רעות באות ומנשבות מהצפון ומבשרות כי את רמת הגולן יש להחזיר לאויבינו...
שמא נשב ונחכה גם הפעם לנסים שלא יבואו?!
על הניסים, על הנפלאות, על רמת הגולן ועל הרלב''ג
