פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_406

פלוטוקרטיה ופוליטיקה
שמעון גלבץ (יום שישי, 14/06/2002 שעה 16:44)


פול קרוגמן, בעל טור בניו יורק טיימס, סוקר ספר חדש בשם ''עושר ודמוקרטיה''. מופיעים שם נתונים מהממים על פערי הכנסה. אם לפני עשרים שנה הרוויחו המנכל''ים האמריקנים הבכירים ביותר כ- 20 מיליון דולר לשנה בממוצע, הרי שכיום הם מרוויחים 154 מיליון דולר בממוצע. המאמר מעלה את השאלה האם בעלי הכנסות שכאלה אינם בעלי השפעה כה גדולה שבסופו של דבר תהפוך ארה''ב מדמוקרטיה לפלוטוקרטיה?

קישורים:




http://www.faz.co.il/thread?rep=3064
שאלונת
ניר (יום שישי, 14/06/2002 שעה 16:58)

מה זה פלוטוקרטיה?

שלטון העשירים?

http://www.faz.co.il/thread?rep=3067
תשובונת- כן.
אסתי וולש (יום שישי, 14/06/2002 שעה 18:34)
בתשובה לניר


http://www.faz.co.il/thread?rep=3068
פלוטוקרטיה מתגוננת
אלכסנדר מאן (יום שישי, 14/06/2002 שעה 18:49)

שמעון שלום,

ארה''ב מהווה בהחלט סוג של פלוטוקרטיה, אשר במרכזו ניצבת שיטה קפיטליסטית העוסקת בשווק תמידי של חומרים, רעיונות, אנשים ודעות.

יחד עם זאת יש טעם לפגם להשתמש במושג 'פלוטוקרטיה' בהקשר האמריקאי, היות וזה היה הטיעון החביב ביותר של הנאצים להתקפות ערכיות נגד ארה''ב בתזמונים שונים למן שנת 1933 ואילך.
ככלל, ההתקפות הפרועות ביותר נגד הפלוטוקרטיה האמריקאית נעשו על ידי גדולי הדיקטטורים ורוצחי ההמונים של המאה העשרים.

על הסיבות הכלליות לתופעה זו אני מקווה להשלים מאמר בתקופה הקרובה, אשר יעסוק בהיבטיה הכלליים של תופעת האנטי-אמריקניזם במקומות שונים ברחבי העולם.

שלך בברכה

אלכס

http://www.faz.co.il/thread?rep=3079
דמוקרטיה ותיאטרונקרטיה
אורי מילשטיין (יום שישי, 14/06/2002 שעה 23:05)

כל מערכת המסתאבת וגם המערכת הדמוקרטית המודרנית מסתאבת ולפיכך אין היא מתאימה לתפקידה: להבטיח את שרידות המערכת הפוליטית ואת שרידות הפרטים באותה המערכת. כדי לקבל ביסוס לכך אין צורך להרחיק לארצות הברית, די לראות מה קורא בישראל כדי להסכים עם תחזיתו של אפלטון שהדמוקרטיה נוטה להתגלגל לתיאטרונקרטיה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=3095
תן לי לנחש
ניר (שבת, 15/06/2002 שעה 5:05)
בתשובה לאורי מילשטיין

הפתרון שלך הוא אריסטוקרטיה(כמה מילים יווניות)

אתה בטח תרצה להיות שר הביטחון בממשלת ה''מומחים''

http://www.faz.co.il/thread?rep=3100
הפתרון שלי הוא מריטוקרטיה - ממשלת המתאימים
אורי מילשטיין (שבת, 15/06/2002 שעה 7:11)
בתשובה לניר

בספרי ''ממשל חדש לישראל - חלופה אינטלקטואלית פוליטית'', שפרסמתי בשנת 1994 לאחר שהבנתי את התהליך הקלוקל שבו התקבל הסכם אוסלו, ולאחר שחזיתי את תוצאותיו, נושא שעליו עמדתי בספרי ''קריסה ולקחה'', הצעתי להפריד בין המערכת הפוליטית ששיא פעילותה יהיה בכנסת לבין הממשלה. הצעתי שרק ראש הממשלה יהיה חבר כנסת או יבחר ישירות על ידי הציבור במתכונת נשיאותית אמריקאית וכל האחרים יהיו האנשים המתאימים ביותר לתפקידם בישראל.

מתאימים לתפקידם אינם רק מומחים במובן המקובל והמצומצם, אלא גם אנשים בעלי כישורים פוליטיים המסוגלים ליישם את מדיניותם.

טלו לדוגמא את מצבו של המשק הישראלי היום: כשהקים את ממשלתו מינה אריק שרון לשר אוצר לא את האיש המתאים ביותר לתפקיד הרגיש והחיוני הזה אלא את האיש שהיה לו נוח מבחינה מפלגתית במאבקיו בליכוד ובייחוד בבנימין נתניהו. התפרסם לאחרונה ששרון מתכוון להחליף את סילוון שלום בדן מרידור או מאיר שיטרית. גם בבחירה זאת השיקול העיקרי הוא מפלגתי -ועידת הליכוד הקרוב, אחרי המרכז החדש ובסוף בחירת המועמד לראשות הממשלה מטעם הליכוד. גם מרידור וגם שיטרית אינם בעליי פוטנציאל לעצור את הדרדרות המשק הישראלי.

נניח שהאיש המתאים ביותר היה מנכ''ל חברת ''טבע'' לשעבר (הורוביץ) או מנכ''ל בנק הפועלים לשעבר (סיוון) שאפילו מזוהים עם מפלגת העבודה. בשיטה שלי היה על שרון למנות את אחד מהם. גם הורוביץ וגם סיוון אינם בדיוק ''מומחים'' במשמעות המקובלת. הם אנשי מעשה שהוכיחו את עצמם בתחום המשקי ובהפעלת בני אדם יותר מסילוון שלום, ממאיר שיטרית ומדן מרידור גם יחד. הם מבינים כלכלה יותר משלושתם וגם מכירים את המשק הישראלי יותר מהם.

''דמוקרטיה'', ''אריסטוקרטיה'' ו''מריטוקרטיה'' הם מכשירים או גישות להבטיח את שרידותם של המערכות הפוליטיות ושל אנשים החיים בהן. אין שום קדושה בדמוקרטיה הישראלית החולה אולי רק לאנשי ''המכון הישראלי לדמוקרטיה'' ולחברי הכנסת היום.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.