המוני בית ישראל מברכים את נשיא מדינת ישראל, שיזכה לאריכות חיים ולהצלחה בכל מעשי ידיו מדי שבת בבתי הכנסיות בכל רחבי הארץ ונוהג מושרש זה מתקיים גם בקהיליות ישראל בגולה.
יש נוסחי תפילה שונים, וביניהם גם תחינה שישפוט את העם ברוב חסד ברוב טובו וממרום מעמדו הנשגב מעם.
אף אחד לא ראוי לקבל ברכות אלו;
אף אחד לא ראוי לכהן כנשיא בישראל.
די לנו והותר בתפקידי שררה הדרושים כדי לקיים את השלטון במדינת ישראל, ואין שום צורך בתוספות מיותרות, מכבידות, מאולצות.
לא רק בגלל ששני נשיאים – האחד שעדיין מבורך מדי שבת בתוקף נוסח התפילה, כשקהל המברכים מגיב על מוצא שפתיו בחיוך, במבוכה, בלגלוג , בגיחוך – שני הנשיאים האחרונים לא גרמו לרוב כבוד למוסד הנשיאות.
ממש לא בגלל זה, כי גם קודמיהם, שזכו לסיים את כהונותיהם על מי מנוחות, עדיין היו מוגבלים במעש לאור צמצום תפקידי מוסד הנשיאות לתחום הסמליות המנותקת מהעשייה, ותמיד צצו ועלו השאלות –
לשם מה כל זה?
מדוע צריך לבזבז הון עתק על בית הנשיא?
האמנם רק כדי שלא יזיק?
ואנו ממשיכים לברך בגיחוך, דבר שלא רק גורם לזילות מוסד הנשיאות, אלא גם גורם לזילות הברכה והתפילה.