משרד האוצר: ... הרפורמה אמורה לחסוך לצרכן הישראלי שני מיליארד שקל בשנה כיוון שחברת החשמל מעסיקה אלפי עובדים מיותרים, ויש בה ניהול חלמאי ולא יעיל ורכש בזבזני של ציוד... גם שביתות ועיצומים ''שווים'' את עלות העובדה שהרפורמה מתעכבת... האוצר מנהל מזה עשר שנים מו''מ אינטנסיבי עם חברת החשמל ועובדיה במטרה להביא לרפורמה אך הוועדים מתנהגים בצורה כוחנית. ''רק צעד כוחני כמו חקיקה יביא אותם לשולחן המו''מ שבסופו תתבצע רפורמה בהסכם'',...

השביתה בחברת החשמל הופסקה

לכאורה הרפורמה המבנית במשק החשמל תצא לדרך בשבוע הבא. ביום ג', 20.2.2007, התקבלה הצעת החוק בקריאה הראשונה והצפי הוא שבשבוע הבא היא תתקבל בקריאה שניה ושלישית. אלא שהצעת החוק בעצם מאריכה את המצב הקיים, היא קובעת שהיישום של הרפורמה יתחיל בעוד כארבעה חודשים ואולי שישה.

זה מזכיר לנו את התיקון לחוק שהתקבל בראשית 2006 שקבע שיישום הרפורמה יתחיל ב-‏3 למרץ 2007. האם לחילופין אנו קרובים לקצה המנהרה? האם יתחיל יישום הרפורמה בתוך 6 חודשים?

---

הסיבוב הקודם של הצעת החוק החל בסמוך להקמת ממשלת שרון השניה בה כיהנו שני שרים במשרד האוצר (בנימין נתניהו ומאיר שטרית). היה זה נתניהו, כשר אוצר עם סמכויות נרחבות, שזירז את תהליך קבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת. אבל המרץ, בתחילת הקדנציה, והכישורים של נתניהו לא הצליחו למנוע את מסע הדחיות של תהליך היישום.

הרפורמה שאמורה היתה לפרק בהדרגה את המונופול ולהפריט את משק החשמל הוכנסה למקפיא בלחץ ועד העובדים של חברת החשמל. תהליך הדחיות של אז הזכיר לנו את כוחו הפוליטי של ועד עובדי חברת החשמל ואת חולשתם של הפוליטיקאים ''הבכירים''. מצד שני, פרשת הפסקות החשמל בשבוע הראשון של יוני 2006 נתנה לנו דוגמה טובה, מעין ניסוי במעבדה, לחסרונותיו של מונופול החשמל. כתבתי אז:

התקלות הקונקרטיות שעליהן נכתב הדו''ח הן תוצאה של שני מאפיינים קשורים של חברת החשמל. הראשון הוא שחברת החשמל התנהגה ומתנהגת כמונופול. השני הוא שהמונופול מנוהל בתיאום על ידי העובדים וההנהלה בניגוד לאינטרס של בעל הבית – הציבור... לכן אל לנו להמתין להסכמת העובדים בלי סוף ולדאוג להפעלת הרפורמה במהרה כי אחרת הבעיות ילכו ויחריפו או שהטיפול בהן יעלה לנו הרבה כסף...

חברת החשמל נגד הרפורמה

הנקודה המרכזית בכל הסיפור היא העובדה שכבר למעלה מעשר שנים האינטרס של העובדים גובר על האינטרס של הציבור הרחב. כבר הרבה זמן שתהליך התייעלות חברת החשמל מעוכב בגלל האינטרס הצר של העובדים. על פי טענות האוצר עלות העיכוב הזה, במונחי חיסכון נמנע, היא לפחות 20 מיליארד שקלים. כבר למעלה מ-‏10 שנים מתנהל משא ומתן ועדין לא הגיעו לעמק השווה. הסיבה העיקרית היא שטענת הצורך במשא ומתן היא האמצעי של העובדים למנוע את הרפורמה. כבר למעלה מעשור מחליף הציבור ממשלות אבל אינו מצליח ליישם את הרפורמה שחיונית למשק החשמל בגלל הנגדות של כמה אלפי עובדי חברת החשמל.

---

התיקון החדש לחוק יאפשר את הפעלתן של מספר תחנות כוח חדשות, בגזר, חגית, באלון התבור ובצפית, שנמנעת כבר מספר שנים בגלל אי-יישום הרפורמה. לכן אפשר לטעון שיש בכך שיפור מסויים לעומת הסיבוב הקודם.

אבל השורה התחתונה אומרת שכבר למעלה מעשור מעכבים כמה אלפי עובדים את הרפורמה המבנית במשק החשמל. כל פעם כאשר ראינו את האור בקצה המנהרה, נכנעו הפוליטיקאים שייצגו את האינטרס של הציבור בפני כוחם הפוליטי של העובדים. כנראה שתמונת המציאות הזאת לא תשתנה לטובה בזמן הקרוב. כאשר גורל ראש הממשלה עומד להיות מוכרע על ידי ועדת וינוגרד וגורלו של שר האוצר עומד למבחן בחקירת משטרה, ספק אם יהיו מסוגלים להתמודד עם עובדי חברת החשמל.

לצערי אני מנחש שאחרי שיאושר התיקון לחוק משק החשמל בשבוע הבא ואחרי שיחלוף הזמן שהותר בתיקון הזה, יבואו עוד דחיות. לדעתי אנחנו עוד לא קרובים לקצה המנהרה.

---