פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_4211

גבעת רם לא עונה
צבי גיל (יום שלישי, 27/03/2007 שעה 10:34)


גבעת רם לא עונה

צבי גיל



עם סיום מושב החורף של הכנסת, שוב אפשר לקבוע בוודאות כי הקשר של חברי בית הנבחרים שלנו לבוחרים, הוא משובש בלשון המעטה. זאת חרף התקציבים הדשנים שברשותם לתכלית זאת. הסיבה העיקרית היא שהציבור שבחר בהם הוא אנונימי. בין מערכת בחירות אחת לשנייה, אין מולם שום גורם שלו הם חייבים לתת דין וחשבון על מעשיהם או מחדליהם. במציאות זאת, ''קדימה'' לא רק ירשה את השלטון מן ''הליכוד'' אלא גם את העשבים השוטים אשר צמחו ''אחורה'' בחממה של מפלגת האם- הליכוד. לציבור יש זיכרון קצר.
האמירה ''לא כול יום פורים'' לא חלה על חברי הכנסת שלנו. כול יום שם גם פורים,גם חג מולד, גם חנוכה ועוד מועדים אשר בהם מקבלים מתנות- מעצמם.חברי כנסת מחופשים ל:''סנטה קלאוס''. מה הקשר? זאת השאלה ששואל כתב בכיר ב''דה מרקר'' , צבי זרחיה, וכוונתו ל''קשר'' של חברי הכנסת עם הציבור (חדשות דה מרקר 15.3.2007) ובפתיחה הוא כותב: למרות ההגבלות שהוטלו על חברי הכנסת בשנים האחרונות, השימוש שהם עושים בתקציב המיועד ליצירת קשר עם הציבור-מקומם.למטרה זאת הוציאו חברי הכנסת בשנה החולפת 8 מיליון שקל. כדוגמה מובא השיאן לשנה שעברה, ח''כ אפרים סנה שהוציא מעל ל-‏81,000 שקל.

כנסת
הכנסת. מקום גבוה. לא שומעים.
בנושא זה של הקשר בין חברי הכנסת לבין הציבור התייחסתי, בין היתר, ברשימה ביוני בשנת 2006. ציינתי כי, הממוצע שחבר הכנסת מקבל רק למטרה של קשרים עם הציבור הוא כ-‏65,000 שקל לשנה, כאשר בקצה הנמוך יש שמסתפקים ב-‏45,000 ש' ובקצה העליון יש שמוציאים יותר מ-‏70,000 ש'. מתברר כי בכנסת שלנו האינפלציה עלתה לא פחות מאשר 15% ב-‏9 חודשים, אם ההפרש בין השיא לאחר אותה תקופה מקבילה הוא 11,000 שקל.

אבל זהו ''ערך מוסף'' בלבד. עוד כתבתי:
מניסיוני, מתוך עשרה מסרים שהעברתי באינטרנט לחברי הכנסת, זכיתי רק למענה אחד. פניתי כאזרח ולא כעיתונאי או כאיש שממלא תפקיד זה או אחר. האינטרנט הוא המדיום הזמין, המהיר והחסכוני ביותר בין כל אמצעי התקשורת והשימוש בו היה חוסך לכנסת מאות אלפי שקלים בשנה, ואולי מיליונים. האזרח לא זקוק לדף יוקרתי עם הלוגו. הוא זקוק למענה מהיר ככל האפשר. זה לא אומר, אגב, שהמסר הגיע לחברת או חבר הכנסת. קרוב לודאי שלא. אני מניח כי מנהלת הלשכה או המזכירה היא שהחליטה את מה, ואת מי, היא מעבירה לבוס שלה. מנהלות הלשכות, הן הצנזוריות היותר דומיננטיות במנהל שלנו. אך בעוד שבמפעל תעשייתי או כלכלי, הדבר מתקבל יותר על הדעת, ודווקא משם יש משוב, במוסד פרלמנטארי שהקשר עם הציבור הוא אבי העורקים, זה פסול ופוגעני לכל הצדדים.

מסר לחבר הכנסת חייב להגיע אליו, במוקדם או במאוחר. אם הוא מגיע אליו הוא חייב להתייחס אליו. זאת לא חלטורה או מעשה בהתנדבות. זה תפקידו, לשם כך הוא נבחר ועל כך הוא מקבל משכורת מכובדת למדי. ואם ח''כ לא אוהב את האינטרנט כאמצעי קשר יואיל למחוק אותו מרשימת אמצעי הקשר שמופיעים אצל כל חבר כנסת .זה כל כך ברור בכל מקום וכל כך סתום ואטום אצלנו. לעומת זאת חוזרים סטנדרטיים חד סטריים הם שולחים, וגם זה לעיתים רחוקות.

ישנה דרך בטוחה לקיים קשר עם הציבור, והיא המועדפת בקרב הח''כים. הופעה בתקשורת, בעיקר האלקטרונית ובראש וראשונה הטלוויזיה. כאן המופע הוא בפני העם כולו. אפשר לומר כי הטלוויזיה, בשטחיותה ובמצעד ההבלים שלה, הקימה מפלגה גדולה יחסית. זאת בעזרת כוכב תקשורת כמו טומי לפיד. תוך קדנציה אחת היא גם חיסלה אותה, גם זאת בעזרת לפיד.
אגב, במאמרו של זרחיה ישנו פרוט של ההוצאות השונות בתחומי הקשר, ומי שמעוניין יכול לקרוא אותם במקור. אך ה''קשר'' או נכון יותר העדרו של הקשר, הוא בעצם סימפטום של רעה חולה, של ליקוי קונסטיטוציוני שלפיו חבר כנסת שלנו איננו אחראי בפני אף אחד. בוחריו הם אנונימיים. דבר כזה לא קיים בשיטת בחירות אזורית. אנחנו הרי מחקים את אמריקה בכל הנוגע למערכת הבחירות, כולל פסטיבלים, קרנבלים ומה לא. אבל אנו לא מחקים את אמריקה ביום שלאחר הבחירות. אם ביום הבחירות חבר בית הנבחרים או הסנטור קבל את הפרס הגדול, יום לאחר מכן הוא נדרש לעבוד וליתן דין וחשבון לבוחר שיצדיק את המתת.


מה קורה באמריקה

הבה נראה כיצד איש הקונגרס מקיים קשר עם ציבור הבוחרים שלו. ראשית כל קיים הקשר הפיסי האינטימי. במשך היום כאשר הוא לא יושב בוועדות או במפגשים פנימיים אחרים, הוא מקבל קהל. בדרך כלל מבין בוחריו אבל לעיתים קרובות מבין שכבות אחרות כמו אנשי איגודים מקצועיים, מומחי סעד, מרצים וסטודנטים וכיו''ב. הוא בעיקר שומע אותם ועוזריו רושמים כל פרט. מלבד זאת הוא מקיים מפגשים שקרויים- town meetings מפגשים עירוניים או district meetings - מפגשים אזוריים, שבהם הוא הולך אל העם ומקשיב לסוגיות שמועלות על ידי התושבים ומדווח להם מה הוא עושה בתחום זה או אחר.

מלבד זה כל חבר קונגרס מוציא עלון מידע, אם הוא שנתי אזי הוא שנתון מלא, ואם הוא חצי שנתי או רבעון, הוא רזה יותר אך יש בו נתונים מפורטים מה הוא עשה בנושאים מקומיים שנוגעים לאזור הבחירה שלו, או בנושאים לאומיים שחשובים לכולם (מדיניים או כלכליים וחברתיים) או שנושקים לסוגיות משותפות לחלקים של אמריקה או לארץ כולה.

וכאן אנו מגיעים לדואר האלקטרוני, אשר החליף את הטלפונים ואת הטלפרינטרים ואפילו הפקסים. מספר הנקישות הממוצע השנתי לכל חבר קונגרס עשוי להגיע ל-‏20.000 ולפחות מחציתם-פניות, ואין פניה שאינה זוכה למענה. יצוין שלכל חבר קונגרס ישנם כמה וכמה עוזרים, מה שאין כן בכנסת שלנו. אך באותה מידה יש להדגיש כי הקהל שלו הוא פי עשרים ומעלה גדול יותר מאשר הקהל שפונה לחברי הכנסת. (אם בכלל יש קהל ספציפי לח''כים שלנו). הדוא''ל, מלבד היותו מסגרת לפניות ולתשובות, הוא גם מנוע אינפורמטיבי שקרוי ''שירותים לבוחר''. כאן מסופק מידע בנושאים כמו מס הכנסה, דרכונים, הגירה והתאזרחות, שרותי בריאות וסעד, תעסוקה, פיצויים לסוגיהם ועוד תחומים שונים אשר המידע עליהם מועבר באופן שוטף לציבור הבוחרים. זאת רק דוגמה כוללנית, ומגוון האפשרויות הוא רחב הרבה יותר. אך העיקר להגיע בכל ימות השנה אל הבוחר.

אנחנו לא יכולים להשתוות לאמריקה לא רק בכל הנוגע למערכות הקשר שבין חבר הכנסת לבין הציבור, אלא גם בכל הקשור לתפיסה הפרלמנטארית של רוב נבחרינו, ולא פחות מזה לתפיסה של הבוחרים. שני הצדדים לוקים בהבנת המנגנון הדמוקרטי על כל מרכיביו. אבל גם בנסיבות הקיימות הפער הוא עצום. אין להניח שהחולי הזה יזכה לטיפול רציני, שלא לדבר על הבראה מוחלטת, בשיטת הבחירות שלנו, שהיא אֱם כל המדווים בחברה שלנו.

פרי באושים של המצב הנוכחי היא התופעה האבסורדית שהציבור ברוב זעמו ותסכולו על שיבושים קשים בסדרי שלטון מעניק בסקר האחרון (ע''פ דיווח שהובא במשדר ''פוליטיקה'' בערוץ הראשון ב- 20.3.3007) 31 מנדטים ל''ליכוד'' כאשר פרחו מזיכרונו העובדות הפשוטות כי הקוצים והדרדרים של השחיתות, ברוב המקרים, נזרעו ונבטו בתקופת הליכוד.

השיטה האזורית אינה מושלמת, אך כבר אמרו כי המשטר הדמוקרטי אף הוא אינו מושלם וכי הוא הרע במיעוטו. גם אם נעבור לשיטה אחרת, הגמילה לאחר 60 שנות השיטה הישנה, היחסית- הרובנית, תימשך וודאי לאורך זמן. אבל לפחות נדע שאנו בדרך ליציאה מן המנהרה. אז, ורק אז, הקשר עם הציבור יהיה כורח הפעילות הפרלמנטארית. ומי שלא ישכיל לקיים את הקשר הזה יצטרך למצוא לעצמו עיסוק אחר. אז גבעת - רם תתעורר לתחייה.







http://www.faz.co.il/thread?rep=96070
הבעיה נעוצה בזכרון הקצר של הבוחר
חזי (יום רביעי, 28/03/2007 שעה 7:48)

זה מזכיר לי את הבחירות לרשויות המקומיות.
שם משאירים את תקציב הפיתוח לביצוע קרוב קרוב למועד הבחירת.
זה ''עובד'' בצורה יוצאת מהכלל...

נראה לי כי הפתרון נעוץ בהרגשת ''החממה'' של חברי הכנסת, כחלק מהמפלגה אשר בתוכה הם נבחרו.

כל עוד ירגיש חבר הכנסת מוגן, כחלק מהמפלגה שהכניסה אותו לשם, הוא ימשיך ''לצפצף'' על הבוחר.

השאלה הגדולה, איך פותרים את הבעיה הזו ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=96081
הבעיה נעוצה בזכרון הקצר של הבוחר
חזי (יום רביעי, 28/03/2007 שעה 11:22)
בתשובה לחזי

התשובה שלי לפתרון:
הבוחר יבחר בבחירות ישירות גם את מועמדי המפלגות,
כאשר כל מועמד יציג את המצע שלו, ואת המפלגה אשר אליה ישתייך.

אני יודיע כי יהיו בוחרים שינסו להתחכם ולהצביע עבור מועמדים לא טובים למפלגות יריבות,
אבל הסיכוי בשיטה הזו יעלה על הסיכון.

ליתר בטחון, אני ממליץ לעבור באופן הדרגתי לשיטה זו,
כדי לתקן את הפגמים ולייעל אותה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=96291
השיטה הזו ודומות לה קיימות בהרבה מדינות
א. פרקש (שבת, 31/03/2007 שעה 14:42)
בתשובה לחזי

דמוקרטיות וברור שאפשר לבנות שיטת בחירות שמתאימה לישראל. בעקרון יש בחירות ארציות או בחירות אזוריות או אציות/אזוריות (חלק מהפרלמנט נבחר בבחירות אזוריות). אפשר גם לשלב שיטת בחירה אישית בה הבוחר רשאי לסמן מפלגה אחת בה הוא בוחר ואח''כ לסמן X (בד''כ כ-‏10-15 מועמדים) מנבחריו באופן אישי או במגבלה שהוא יכול לסמן רק מועמדים מהמפלגה אותה הוא סימן, או לחילופין שהוא יוכל לסמן כל מועמד שראוי בעיניו ללא מגבלת מפלגה (למשל: בוחר ליכוד יכול לבחור אישית גם את שמעון פרס ועמי איילון במידה וירוצו בבחירות האזוריות). באופן כזה הוא בוחר בבחירות הארציות את המפלגה שהוא חפץ בה ובבחירות האזוריות את המועמדים הראויים בעיניו ליצג את מחוזו.

לפי שיטה זאתי יש סיכוי גבוה שנבחרי ציבור יקפידו לטפל בעניינים הנוגעים לאזור שהם מייצגים ולקדם פרוייקטים כלכליים/חברתיים לטובת האזור.

אבל צריך לזכור שזה לא הפתרון לניקוי האורוות. כאן אנחנו צריכים איום ממשי על מפרי החוק וההבטחה לציבור - מפרי החוק צריכים להיות מטופלים ביד קשה ע''י מערכת החוק תוך צמצום חסינותם של ח''כי הכנסת למידה הכרחית של פעילותם בכנסת ובענייני הפוליטיקה, והציבור צריך להיות מודע יותר לאינטרסים שלו ולמחוייבות הח''כים והמפלגות להבטחותיהם (דוגמה לא מפתיעה: התרסקותה של רשימת הגמלאים בסקרים).

http://www.faz.co.il/thread?rep=96304
השיטה הזו ודומות לה קיימות בהרבה מדינות
חזי (שבת, 31/03/2007 שעה 18:01)
בתשובה לא. פרקש

טוב,
ברור כי מעט, זה יותר טוב מלא כלום.

העקרון צריך להיות בחירות אישיות, עם ביטול כליל של הבחירות למפלגות.
הצהרת המועמדים להשתיכותם המפלגתית (לפני הבחירות, ואי אפשר לשנותה אחרי הבחירות),
היא אשר תקבע כמה נציגים תקבל כל מפלגה.

יש לחתור לשינויים הדרגתיים לכוון זה,
כיון שלא ניתן לעשות זאת בבת אחת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=96376
השיטה הזו ודומות לה קיימות בהרבה מדינות
א. פרקש (יום ראשון, 01/04/2007 שעה 13:59)
בתשובה לחזי

אינני מכיר שיטת בחירות כפי שאתה מציע. מה זאת אומרת ''הצהרת המועמדים להשתיכותם המפלגתית (לפני הבחירות, ואי אפשר לשנותה אחרי הבחירות),
היא אשר תקבע כמה נציגים תקבל כל מפלגה''???? זה מה שנקרא פרטץ'.

המועמדים לא רק שצריכים להכריז אלא צריכים להיות רשומים ע''פ חוק בועדת הבחירות אם על ידי מפלגתם ואם על ידי עצמם (במידה והם רצים לבחירות מטעם עצמם).

לדעתי, אם רוצים שינוי, השינויים צריכים להיות בבת אחת לשיטה שיוחלט עליה ואח''כ לבצע תיקונים במידה ונדרש. ולא כפי שאתה מציע כי כל זה יוביל אותנו לכאוס.

http://www.faz.co.il/thread?rep=96403
השיטה הזו ודומות לה קיימות בהרבה מדינות
חזי (יום ראשון, 01/04/2007 שעה 18:53)
בתשובה לא. פרקש

ברור שיהיה צורך לשנות חוקים שקשורים לנושא הבחירות.
זה שאינכה מכיר, או שאין, אין צורך שיפחיד.

מה שחשוב שתהיה שיטה אשר הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
ולא המפלגות יסדרו רשימה של ''עסקת חבילה'' כפי שקורה היום.

החלפה לשיטה כזה תהווה מהפכה אשר יהיה קשה לבציע אותה בבת אחת.

לכן צריך לחשוב על דרך לבציע את זה בהדרגה, וללמוד מהשגיאות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=96408
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
יובב (יום ראשון, 01/04/2007 שעה 22:13)
בתשובה לחזי

לא קוראים לזה פריימריז?

http://www.faz.co.il/thread?rep=96419
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
חזי (יום ראשון, 01/04/2007 שעה 23:32)
בתשובה ליובב

כרגיל, לא ראוי לתגובה.

אני מדבר על בחירות של הציבור ולא של חברי המפלגה...

http://www.faz.co.il/thread?rep=96422
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
יובב (יום ראשון, 01/04/2007 שעה 23:58)
בתשובה לחזי

ברוב המפלגות כל אדם יכול להתפקד לחברות במפלגה ולהצביע על מועמדים.
זה בדיוק מה שאמרת: ''שיטה אשר הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=96432
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
חזי (יום שני, 02/04/2007 שעה 5:20)
בתשובה ליובב

על אף שאינכה ראוי לתגובה

מדובר באי ''התפקדות''...

http://www.faz.co.il/thread?rep=96450
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
יובב (יום שני, 02/04/2007 שעה 10:38)
בתשובה לחזי

מה זאת אומרת ''אי התפקדות''?

http://www.faz.co.il/thread?rep=96489
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
מהנדס אזרחי (יום שני, 02/04/2007 שעה 22:46)
בתשובה ליובב

השאלה שלך שצריכה להישאל: ''מדוע אינך ראוי לתגובה?!''

http://www.faz.co.il/thread?rep=96501
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
חזי (יום שלישי, 03/04/2007 שעה 4:37)
בתשובה למהנדס אזרחי

כי יש דברים בסיסיים שחייבים להבין ''לבד''...

http://www.faz.co.il/thread?rep=96508
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
יובב (יום שלישי, 03/04/2007 שעה 12:05)
בתשובה לחזי

כשתהיה מסוגל לגבש תזה קוהרנטית וקונסיסטנית תספר לי...

http://www.faz.co.il/thread?rep=96513
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
חזי (יום שלישי, 03/04/2007 שעה 12:41)
בתשובה ליובב

שוב לא ראוי לתגובה...

http://www.faz.co.il/thread?rep=96602
הבוחר יבחר את המועמדים למפלגות
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 05/04/2007 שעה 7:34)
בתשובה לחזי

צחקתי (-:

http://www.faz.co.il/thread?rep=96288
מה עניין גבעת רם ל'קדימה' דווקא?
א. פרקש (שבת, 31/03/2007 שעה 14:25)

זה נכון ש'קדימה' במצב מיוחד בו יותר מחצי מח''כיהם תחת חקירה פלילית. אבל האם החקירות הפליליות אינן נוגעות גם במפלגות אחרות? כנראה שיש אמת באמירה שה'כוח הוא משחית'. ללא הבדלי מפלגה.

השחיתות לא הומצאה ולא פרחה בזמן שלטון הליכוד דווקא אלא היתה קיימת תמיד. ההבדלים הם רק לפי העונָה, פעם התקשורת היתה מגוייסת ולא חוקרת, פעם כל אנשי הציבור היו מ''אנשינו'', לא היתה טלויזיה (כי השלטון לא רצה) ולא אינטרנט (כי לא נולד). ולכן להקשר המנדטים שבהם זוכה הליכוד בכל מיני סקרים אולי צריכים להטריד את מנוחתך, אבל הם מושתתים על ההבדלים הפוליטיים שבין המפלגות. וכך זה צריך להיות.

שיטת הבחירות האזורית (גם אם תהיה רק לחלק מחברי הכנסת) לא תבטל את השחיתות, אלא רק תאלץ ח''כים להקדיש קצת מפעילותם ומזמנם לאוכלוסיית בוחריהם. וגם זו לטובה. בשחיתות צריכים לטפל בכלים משטרתיים ומשפטיים, משהו כמו שנעשה היום נגד בכירים. צריכים רק להאיץ את החקירות ולהכריע בתיקים במהירות גבוהה יותר בלי לפגום באיכות החקירה. משמעות הדבר, הוספת תקנים למשטרה (שגם כך היא צריכה עוד כמה מאות רבות של שוטרים כדי לעמוד במשימותיה). הקודקודים בשלטון מבינים זאת היטב ומונעים את הגדלת תקציב המשטרה מתוך חשש שהמהלך יחשוף אותם ויפגע בהם.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.