כאן המקום לגלות כי בשנות השבעים של המאה שעברה למדתי בבית הספר לקוסמים שהתנהל ברח' אלנבי 128 בתל אביב. סיימתי את הקורס, שבסופו גם ניתנה הסמכה וחולקו תעודות לתפארת. אירוע הסיום כלל מופע קסמים קצר של כל אחד מהבוגרים, ואני בחרתי להציג בעיקר להטוטי מתמטיקה, בצד כמה פעלולי קלפים. אני אמנם לא עוסק בקסמים – אך רבים מהבוגרים מופיעים בפני קהל, וביניהם גם א' פ' המצוי עמי בקשרים מעת לעת
[שם בדוי, ראשי תיבות – גם], ולאחרונה הזדמנה לי נסיעה עמו מחיפה ליפו.
עצרנו בקיסריה ל''כוס קפה על הים'', ושם, ברחש הגלים, הטלפון הנייד שלי טרטר והיה עלי בעקבות זאת לרשום דבר מה.
רשמתי בעט הנובע שלי, אשר משך את תשומת לבו של עמיתי הקוסם א' פ'. הוא נטל ברשותי את העט, בחן אותו היטב, ולפתע, כך סתם, ראיתיו משליכו לים.
- ''מה זה צריך להיות? לא חבל על העט? עד שאני משיג עט שמתאים לי, זה לא פשוט כלל...'' – התלוננתי קלות.
- ''אל דאגה'' – הבטיח א' פ' – ''עוד כברת דרך ארוכה לפנינו, ועד ערוב היום עטך יחזור לבעליו''.
- ''איך בדיוק?'' – הקשיתי.
- ''אנחנו הרי קוסמים, לא? יחזור!'' – הרגיעני א' פ', והמשכנו בעניינינו.

• • •

בתל אביב נפרדנו לכמה שעות תוך קביעת פגישה לארוחת ערב ביפו, במסעדת דגים אותה בחר א' פ', בהסכמתי, כמובן.
בהגיענו למסעדה, הזמנתי מנה בשרית ואילו א' פ' הזמין דג.
-''מזל דגים?'' – שאלתי בנימה מבודחת.
-''לא'', השיב א' פ', ''מזל בתולה, אבל בתולה איטלקית, מה לעשות, ממשפחת דייגים, חסידי דגים מושבעים''.
א' פ' קיבל דג מרשים, וברוב טכסיות ורושם – בצע אותו לאורכו.
אכן, הפתעה גמורה - מתוך הדג נגלה אט אט העט שהושלך לים; העט שלי, עם חריטת ראשי תיבות שמי.
- ''אתה רואה?'' – שח א' פ' וניקה את העט – ''הקוסם מבטיח, גם מקיים: הא לך עטך בחזרה...''
- ''מדהים'' – הגבתי, ''לא להאמין''.
- ''אנחנו קוסמים, לא?'' – השיב א' פ' והסביר: ''העט שלך הושלך לים בקיסריה, ולו היית מתמקד במבטך ומסתכל על מה שנעשה שם - היית מבחין וודאי בקבוצת דייגים מקומית שעסקו בדייג. אני בחרתי במיוחד את המסעדה שאני מכיר, אשר רק בה מקבלים דגים טריים המובאים הישר מהים, וראית כי הסתודדתי עם המלצר,
- התריתי בו לקבל את הדג הכי טרי שיש. הדג הזה הכיל בגופו את העט לאחר שבלע אותו במעמקי הים בטרם ניצוד ברשת''.
- ''בכל זאת'', הבעתי את דעתי, ''זה לא כל כך סביר שכך יקרה...''
- ''נכון'', אישר איש שיחי, '' אבל אנחנו קוסמים, לא? אז שמע, בצד הקסמים, יש גם לקוסם המיומן כוחות מיוחדים המאפשרים לו לבצע משימות כאלו...''
לכך לא יכולתי להסכים, ולכן גיליתי:
- ''אנחנו הרי קוסמים, ולי יש גרסה קצת שונה על מה שהתרחש:
כשהשלכת את העט שלי לים, לכאורה, השתמשת בזריזות ידיים ומה שהושלך לים זהו חפץ אחר; ואילו העט הוחבא בשרוולך; זוכר? תרגיל 17, לא כל כך מסובך... ראיתי זאת, אך בחרתי שלא לגלות. כשנכנסנו למסעדה, הסתודדת עם המלצר, שקיבל ממך את העט והבטיח תמורת 50 ₪ להכניסו לתוך הדג שלך; זה כל הסיפור...''

---