פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(בהעלתך סז) למה אין אש בעיניים?
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (שבת, 02/06/2007 שעה 23:13)


(בהעלתך סז) למה אין אש בעינים?

נסים ישעיהו



פרשת בהעלתך נקראת תמיד לאחר חג השבועות, ולפעמים מיד בשבת שלאחר החג. מכיוון שכך, ננסה למצוא את הקשר בין המסר של הפרשה לחג מתן תורה, ואולי נצליח גם להבין טוב יותר את שורשי מצבנו העגום פה בארץ חמדת.

במרבית השנים, כמו בשנה זו, פרשת נשא היא הנקראת בשבת שלאחר חג השבועות. לפני החג קוראים תמיד את פרשת במדבר שעניינה המרכזי הוא המפקד של בני ישראל (במדבר א): ב שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. לשאת את ראש בני ישראל פירושו לערוך מפקד כדי לדעת את המניין המדוייק. בסוף הפרשה (פרק ד) יש מפקד נוסף: ב נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת, מִתּוֹךְ, בְּנֵי לֵוִי–לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם. ובפרשה הבאה, באותו פרק: כב נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן–גַּם-הֵם: לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם. הכל סביב האירוע המרכזי, מתן תורה בהר סיני.

על הקשר בין עריכת מפקד לבין נשיאת ראש, עמדנו בשנים קודמות, ונקודת העניין היא שהספירה חושפת את חשיבות הנספרים וגם מעניקה להם חשיבות, שעל כן זהותם הייחודית נשמרת בכל מצב. הדוגמא לכך בהלכה הוא ביטול איסורים ברוב; אם התערבב דבר אסור באכילה בדבר מותר, אם רוב מן המותר – מותר לאכול. היחס הדרוש בין המותר והאסור, משתנה לפי חומרת האיסור וזהו מקורו של הניב 'בטל בששים' שפירושו, אחד אסור שנתערבב בשנים מותרים, למרות שהרוב מותר – התערובת כולה אסורה. כדי להתיר את אותה תערובת באכילה, צריך שיתערבב בששים. זהו היחס הנדרש בין בשר כשר לטרף למשל. באיסורים אחרים נדרש יחס אחר אבל לא זה הנושא.

הנושא הוא היוצא מן הכלל בדין זה (טור, יורה דעה, קי): בעלי חיים ודברים שדרכן לִמָּנוֹת שנתערבו בהיתר, אינן בטלים לעולם, אפילו באלף. ככה זה באיסורי אכילה וככה זה בחיים בכלל (ויקרא רבה): גוי אחד שאל את ר' יהושע בן קרחה: כתיב בתורתכם (שמות כג) אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת. אנו מרובים מכם, מפני מה אין אתם מַשְׁוין עמנו בעבודה זרה? באמת מדוע?
(חנוכת התורה, ליקוטים על מאמרי חז''ל) אם כן יש לומר דמשום הכי ציוה הקב''ה למנות לישראל, כדי שיהיו דבר שבמנין, ודבר שבמנין אפילו באלף לא בטיל.
כעת אפשר גם להבין מדוע ספירת יהודים באה בתורה בלשון נשיאת ראש, כי עצם פעולת המניין חשפה את חשיבותנו העצמית, שהיתה מסותרת קודם לכן. בכך קיבלנו את הכח לשאת את הראש אל מול העולם הסובב ולא להרגיש בטלים בין שבעים אומות חלילה. שהרי אין זה מובן מאליו שיהודי ישאר כזה בתודעתו, ואפילו אם שום גוי לא יטיח בפניו את השאלה שנשאל ר' יהושע בן קרחה. לעמוד איתן ולא להתבטל בפני העולם הסובב, לזה צריכים כוחות נפש מיוחדים, ואלה ניתנו לנו בַּמִפְקָדִים של התורה.

עוד לפני כן, המפקדים נותנים לנו את הכח לקבל את התורה, שעל כן רובם נקראים בכל שנה לפני חג מתן תורה. אלא שהמפקד כשלעצמו אינו מספיק, בערך כמו שלא מספיק לתלמיד שיקשיב לדברי המורה בכתה. חייבים גם תרגול עצמי בצורה של שיעורי בית. במתן תורה קיבלנו מעמד חדש של עם ה' ומעמד זה ניתן לנו מלמעלה. זהו בכללות תוכנן של פרשות במדבר ונשא אותן קראנו בסמיכות לחג השבועות, וזה מקביל בערך לאותו תלמיד בכתה.

פרשת בהעלתך מתחילה עבורנו את שיעורי הבית (במדבר ח): א וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. על המנורה והוראותיה דיברנו באריכות בשנים קודמות, ונקודת העניין היא שהמנורה, החומר (זהב טהור) ממנו היא עשויה, צורת עיבוד החומר – גוש זהב המעוצב (בלי הרכבה מחלקים) לכדי מנורה, המבנה שלה – שבעה קנים כנגד שבעה טיפוסי אופי, צורת הצבת הנרות אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, כל אלה משקפים את אחדות עם ישראל, שצריכה להיות מושלמת בכל הפרטים.

מעמד הר סיני נתקיים מתוך אחדות מלאה של עם ישראל וזה משתקף בניסוח (שמות יט): וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, שעל זה אומרים לנו חז''ל ומובא ברש''י, נאמר בלשון יחיד כי היו באחדות מלאה. אלא שהאחדות הוקרנה אלינו מלמעלה, וכעת תפקידנו הוא לטפח אותה בכוחות עצמנו.

אש הקודש מכוסה

עד כאן דיברנו על כך שהמנורה משקפת את האחדות המהותית של עם ישראל, אלא שהיא אמורה לשקף גם את האחדות ברובד המעשי, הימויומי. בצד המהותי, כולנו אחים כי בני אב אחד אנחנו. בצד המעשי, האחדות נגזרת מהתנהגות נדרשת שבלעדיה, האחדות היא תיאורטית לחלוטין. וההתנהגות הנדרשת היא לחתור למצב בו השלהבת של אש הקודש עולה מאליה.

כאמור, נשיאת הראש של בני ישראל ומיצובם כחריגים בנוף האומות, כולל נתינת הכח לעמוד איתן מול זרמים המבקשים לסחוף אותנו, ניתנו לנו מלמעלה, בכח המפקד שהעניק חשיבות עצמית לכל יהודי. אודות הַמִּפְקָדים קוראים בתורה בסמיכות לחג השבועות, שנועד להחזיר אותנו תודעתית למעמד הר סיני ולברית אשר כרת ה' עמנו להיות לו לעם. ואכן, מאז אנחנו עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. באותו מעמד גם קיבלנו את ההוראה לעבד את העולם החומרי ולהעלותו לקדושה. לצורך כך ניתנו לנו מצוות מעשיות רבות שבאמצעותן אנחנו יכולים להתקדש בעצמנו וגם להעלות חפצים סתמיים לכאורה, לקדושה, כגון עור בהמה שנהפך למזוזה או לתפילין וכדומה.

ואיך כל זה קשור למנורה ולפסוק בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת? ובכן המנורה רומזת לאחדות עם ישראל כנ''ל אבל גם לאחדות התורה ולקשר העצמי של ישראל עם התורה כדלהלן:

במנורה היו שבעה קנים, תשעה פרחים, אחד עשר כפתורים ועשרים ושנים גביעים. על שבעת הקנים דיברנו לא אחת כמייצגים את שבעת טיפוסי האופי האנושיים, וגם על הפרטים האחרים יש הרבה מה ללמוד. אנחנו נתמקד בגביעים שמספרם זהה למספר האותיות בלשון הקודש. הגביע הוא כלי קיבול למשקה, ואותיות לשון הקודש הן כלי קיבול לאור האלוקי המהווה את העולמות באמצעות התורה. כאשר יהודים עוסקים בתורה שנכתבה בעשרים ושתים אותיות, הם מחזקים את האחדות הפנימית של עם ישראל ואת הקשר עם הבורא יתברך, נותן התורה, ובו בזמן מקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, שנאמרו בכ''ב אותיות. זהו תירגול נשיאת הראש הנדרש מאתנו.

ורמז יפה שמעתי בדבר הקשר העצמי שבין המנורה ובין התורה:

חמישה חומשים יש בתורה הקדושה וכל אחד מהם נקרא על שם המלה הראשונה או אחת מן המלים הראשונות בו, כדלהלן:
  • א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. שבע מלים כנגד שבעת הקנים והנרות.

  • א וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. אחת עשרה מלים כנגד אחד עשר הכפתורים.

  • א וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. תשע מלים כנגד תשעת הפרחים.

  • א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם–לֵאמֹר. שבע עשרה מלים כנגד שבעה עשר טפחים גובהה של המנורה.

  • א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת–וְדִי זָהָב. עשרים ושתים מלים כנגד עשרים ושנים הגביעים.
עם כל חשיבותה ויופיה של המנורה, התכלית היא: אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הרמוזים במכוון בפסוק הראשון של התורה. ללמדנו כי האמונה בבורא העולם ומנהיגו, שברא יש מאין ובורא הכל בכל יום מחדש, היא יסוד הכל ובלעדיה אין דבר. שלהבות האש המרצדות בראש המנורה ונראות כחותרות להפרד מן הפתילה ולעלות למעלה, מייצגות את רעיון נשיאת הראש הנדרשת מאתנו, שעניינה הוא השאיפה להתעלות מעלה מעלה בהעמקת האחדות בינינו לבין בוראנו ובינינו לבין עצמנו. את זה ניתן וצריכים לעשות, אך ורק באמצעות הוראות התורה ואותיותיה, הרמוזות במנורה.

הנהגה זו נדרשת לנו במיחד כעת, כאשר נראה כי מצבנו הולך ומחמיר ואין רואים שום מוצא. וכבר התנבא על כך הנביא זכריה (פרק ד) בשלב המעבר שבין גלות בבל לשיבת ציון ונקרא בהפטרת השבוע:
רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ–שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ.
יתן ה' ונזכה לכך מיד ממש כדי שסוף סוף יהיה טוב ליהודים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי