פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(חקת סז) השכל ומה שמעבר לו
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 22/06/2007 שעה 3:59)


(חקת סז) השכל ומה שמעבר לו

נסים ישעיהו



גם מצוות שכן מבינים את טעמן, אפשר למצוא להן תחליפים ''מתאימים יותר לרוח התקופה''. ורוח התקופה, כדרכה של רוח, מתחלפת היא ומשנה כיוון לעתים קרובות עד שמגיעים לניתוק מוחלט מן השורשים היהודיים ר''ל.

בשבועיים האחרונים דיברנו על שתי התמרדויות בעם ישראל. בראשונה המרגלים מדווחים כי לא ניתן לנצח בהתמודדות עם הקשיים הצפויים בארץ המובטחת, ועל כן מוטב להשאר במדבר או אף לשוב למצרים. גדולה עלינו המשימה לקחת אחריות על חיינו כעם בארצו, טענו, והעם נסחף אחריהם. (כמעט) כולם השתכנעו שאכן לא ניתן לקיים חיים יהודיים במסגרת עצמאית, כאשר כל אחד נדרש לעבוד את ה', במצוות מעשיות, כמיטב יכולתו, ובו בזמן להיות אחראי לפרנסת בני ביתו.

במדבר, בלי דאגות בענייני פרנסה, בטחון וכו', אין בעיה לעבוד את ה' וזהו המצב הרצוי לנו, טענו. כאן אנחנו דבקים בה' כל יום כל היום. אמנם בממד הרוחני בלבד כי אין לנו מצוות מעשיות, אבל זה בדיוק מה שמאפשר לנו את הדבקות. המצוות המעשיות רק יפריעו לנו, כי הן כרוכות בקשיים שלא נוכל לעמוד בהם. גם במצרים יכולנו להסתדר, שהרי כעבדים היינו פטורים מן המצוות המעשיות, מפני שאין אנו אדונים לזמננו אלא כפופים למשעבד. וההמשך ידוע.

מיד אחר כך צץ לו קרח, וכמסקנה מן התוצאות הקשות של מרד המרגלים, מציע גישה הפוכה: אם כל העניין הוא עבודת ה' במעשה בפועל, מה כבר יכול להיות ההבדל בין קרח לבין אהרון הכהן? הרי שניהם, כמו גם כל עם ישראל, עמדו למרגלות הר סיני ושמעו מפי הגבורה את ההודעה: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וגם את ההוראה: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. אז איך זה שאהרון נהיה כהן גדול וקרח סתם סַבָּל שנושא על כתפו את ארון הברית? אם כָּל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה', נקיים בחירות לכל תפקיד נחשק והזוכה יזכה. זו היתה המרידה השניה.

עם המורדים הראשונים, משה אינו מנהל שום שיג ושיח. הוא אף מתפלל לפני ה' (במדבר יד) יט סְלַח-נָא, לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה–כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה. ואמנם כ וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. לא נפטרים מעונש, אבל זהו עונש חינוכי שתועלתו גלויה. בגדול, המרידה נסלחה.

לעומת זאת במרידה השניה, משה מנהל דיון פומבי עם קרח ומנסה לשכנע אותו לחזור בו. משזה מסרב, משה מודיע כי סופו יהיה מר ותקדימי, ולעיני כל העם. ובאמת כולם שמעו את אזהרת משה וכולם גם ראו שהאדמה פוצה את פיה ובולעת את קרח ואת כל הנלווים אליו.

מהיכן נובעים ההבדלים ביחסו של משה למרידות השונות? מדוע זוכה קרח לתגובה חריפה כל כך בעוד כלפי המרגלים אין משה מגיב באותה חריפות? אפשר לומר שזה מפני שקרח התמרד לאחר שהעם נכווה כבר בעניין המרגלים. משה חשש שהעונש הפעם יהיה חמור עוד יותר מהעונש שאותו ספגו רק לא מזמן, ארבעים שנה במדבר, ולכן הגיב בכזאת חריפות. זה ודאי נכון, אבל נראה שיש גם הבדל עקרוני בין הנחת היסוד של קרח לזו של המרגלים, וההבדל הזה עושה את ההבדל בתגובות של משה.

הטענות של המרגלים ודרישתם להשאר במדבר, אינם מסכנים את יחודו של עם ישראל, ולכן גם לא את עצם קיומו. הם דרשו שינתן להם לעבוד את ה' בדרך שמתאימה להם לדעתם, ולא לקחו בחשבון שגם אם זה נכון שדרך זו מתאימה להם, בדרגתם הרוחנית הנתונה, היא אינה מתאימה עדיין לכלל העם. בהשוואה לימינו, המרגלים דומים לאלה הדורשים מכולנו ללמוד בכולל כל היום. אולי יש אנשים שעבודה זו מתאימה להם, אבל ודאי הוא שאינה מתאימה לכל העם. וכמו שהראינו ברשימה לפרשת שלח לך, העבודה המתאימה לכולנו היא זו המתרכזת בלבושי הנפש, במחשבה דיבור ומעשה, ומן השוליים אל המרכז. להשתפר מעט מעט מיום אל יום, ובעזרת מצוות מעשיות דוקא.

המרגלים טוענים כי ניתן להגביה את כל העם אל מדרגתם הם, וטענתם נדחית. כמסקנה מן הדחיה, מנסה קרח לבטל את היחוד של חכמי התורה ולהוריד את משה ואהרון למדרגה של פשוטי עם. קרח יוצא נגד אלה הלומדים כל היום וטוען שזה מיותר; שילכו לעבוד או לפחות שילמדו מקצועות מועילים שיעזרו להם להשתלב בעולם המודרני. הרי המעשה הוא העיקר, אז שיצאו לחיי המעשה. כמה שנים כבר צריכים כדי ללמוד איך להתפלל ואיך לשמור שבת? מספיק עם הפרזיטיות. על שתי הטענות באה התשובה בפרשת השבוע, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.

מנהיגות בחסד עליון

שני האירועים שדיברנו בהם עד כאן, אירעו בשנה השניה ליציאת מצרים. מכאן, בדילוג קליל אנחנו עוברים לשנת הארבעים, השנה האחרונה במדבר, והנושא הראשון בפרשה הוא דיני פרה אדומה: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל. פרשה זו, אומרים לנו חז''ל, נאמרה למשה ביום חנוכת המשכן, בראש חודש ניסן בשנה השנית ליציאת מצרים, אז מדוע היא מובאת רק כאן, לאחר הספור של קרח ולקראת סוף המסע במדבר?

צריכים לומר שבפרשה זו יש הדרכה למהלך של תיקון לכל החטאים. התיקון לחטא העגל מובא ברש''י מן המדרש: פָרָה אֲדֻמָּה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל: אֲדֻמָּה – על שם (ישעיה א, יח) אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע, שהחטא קרוי אדום: תְּמִימָה – על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין, תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם: לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל – כשם שפרקו מעליהם עול שמים:

התיקון לחטאם של המרגלים נתון בסוף הפרשה: לא וַיֵּשֶׁב, יִשְׂרָאֵל, בְּאֶרֶץ, הָאֱמֹרִי. לב וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת-יַעְזֵר, וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ; וַיּוֹרֶשׁ, אֶת-הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר-שָׁם. רש''י: המרגלים לכדוה. אמרו לא נעשה כראשונים, בטוחים אנו בכח תפלתו של משה להלחם. לכאורה, גם הם חרגו מן השליחות שהוטלה עליהם. הם נשלחו לרגל, לא לכבוש. אלא שלסוף ארבעים שנה במדבר, כבר הפנימו את הרעיון שהעולם מתנהל על פי ה' ומשה הוא השליח להביא את דברו לעולם הזה. מכיוון שכך, ומכיוון שהם עתידים לכבוש את המקום הזה בהוראת ה' יתברך, אין הבדל עקרוני אצל ה' אם רבים הם הכובשים או מעטים.

והתיקון לחטאו של קרח? זה נתון בעצם המונח חֻקַּת הַתּוֹרָה. לכאורה, הרי מדברים על פרה אדומה ודיניה, מדוע זה נקרא חֻקַּת הַתּוֹרָה? אלא שמצווה זו משמשת כבניין אב לכל דיני התורה; קודם כל מדובר בחוקים שחקק המחוקק העליון. יכול להיות שהשכל האנושי לא יצליח להבין את טעמה של מצווה זו או אחרת, אבל זה לא מוריד מאומה מתקפה ומן החיוב לקיימה כלשונה וכדקדוקה. והמופת הרי הוא לפנינו. רש''י: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. לא רק שאין לך רשות להמנע מעשייתה, אפילו להרהר אחריה אין לך רשות.

אמנם צריכם להשקיע מאמץ בניסיון להבין את הוראות התורה לעומקן, אבל אם לא הצלחנו להבין, אסור שזה ישפיע ולו במשהו על המעשה בפועל. (רמב''ם, הלכות תמורה, ד): יד אף על פי שכל חוקי התורה, גזירות הן כמו שביארנו בסוף מעילה, ראוי להתבונן בהן; וכל שאתה יכול ליתן לו טעם, תן לו טעם: הרי אמרו חכמים הראשונים, שהמלך שלמה הבין רוב הטעמים של כל חוקי התורה. הבין את הרוב, אבל פרה אדומה לא הצליח להבין. וזו כאמור, אבן יסוד במבנה של יחסנו להוראות התורה.

ובסוף הלכות מעילה כותב הרמב''ם:
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה, ולידע סוף עניינם כפי כוחו. ודבר שלא ימצא לו טעם, ולא ידע לו עילה–אל יהי קל בעיניו; ואל יהרוס לעלות אל ה', פן יפרוץ בו. ולא תהא מחשבתו בו, כמחשבתו בשאר דברי החול. (...) והמשפטים, הן המצוות שטעמן גלוי, וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם; והחוקים, הן המצוות שאין טעמן ידוע. אמרו חכמים, חוקים שחקקתי לך, ואין לך רשות להרהר בהן.
ומה באמת הסכנה בכך שלא נקיים מצוות שאין מבינים את טעמן, כאלה שהתורה מכנה חוקים? ובכן, מעבר לעובדה שבכך מתנתקים, חלילה, מה' יתברך מחוקק החוקים, בכך עולים גם על נתיב של הדרדרות שסופו אבדן. כי בשלב הבא, גם מצוות שכן מבינים את טעמן, אפשר למצוא להן תחליפים ''מתאימים יותר לרוח התקופה''. ורוח התקופה, כדרכה של רוח, מתחלפת היא ומשנה כיוון לעתים קרובות עד שמגיעים לניתוק מוחלט מן השורשים היהודיים ר''ל, וכבר רושמים גויים כיהודים ואת ארץ ישראל נותנים לגויים.

כדי לא לפול בשגיאה של קרח, כדי לעצור את התהליך האבדני, צריכים להתייחס אל דברי התורה כאל חוקה; שיהיו הוראותיה חקוקים בנפשנו כך שיהא ניכר בנו שכל מציאותנו היא מציאות התורה הקדושה. וכאשר זה יקרה, נזכה מיד לגאולה האמתית והשלמה בהתגלות משיח צדקנו.

ובאמת הגיע הזמן שיהיה רק טוב ליהודים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


השקפת עולמי
אדם חושב (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 18:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית, כמה הבהברות לגבי:
1. אני מגדיר עצמי כחילוני-מאמין. אני יהודי (אולי יש לומר בן עם ישראל, כמדומני יהודי הוא שיוך לשבט מסויים(?), אבל אני לא מספיק בקיא בדקדוק הזה (יהודי/בן-עם-ישראלי)).
2. אני מאמין בבורא עולם, מאמין בכוח עליון.
3. בדומה לנאמר בסוף הסעיף הראשון, לא קבלתי חינוך דתי, לכן מעבר להיכרות של חילוני (לימודי תנ''ך רגילים וכד') ואולי עוד קצת, אני פחות בקיא בנושאים מסויימים כמו למשל הגמרא וכד'.

שנית, דעתי האישית (אני לא מנסה לשכנע, רק להסביר, אני מאמין ש''איש באמונתו יחיה''):
אני חושב שבדת (הבסיסית, מיד ארחיב) יש הרבה הגיון. חוקי התורה - במיוחד עשרת הדברות (עם שינויים אצל דתות אחרות), היוו (ומהווים) את הבסיס המוסרי האיתן להרבה תרבויות.

כשאני מתבונן בנושא, ''מהצד'' (אני לא דתי ולא חילוני ''גמור''), אני רואה דברים שאני מעריך בחברה הדתית (למשל נושא הצניעות ביחסי אישות (מה שאני מגדיר כההיפך ממתירנות)) וכאלה שאני לא מעריך, כנ''ל לגבי החברה החילונית (יש דברים שמעריך ויש שלא).

לעניות דעתי, בדת ה''בסיסית'' - בעיקרון עשרת הדברות ועוד כמה צווים מהתנ''ך, יש בסיס איתן, שלי, בכל אופן קל להתחבר אליו. למשל צווים כמו לא תנאף, שמירת השבת במובן של אי-עשיית מלאכה (מבחינתי עבודה (לא יצירה)) ועוד.

ה''בעיה'' שלי היא לא עם עיקרי צווי התורה.
יש פרוש אנושי(זה גם עניין לפרוש) לתורה, שהוא לגיטימי ואולי אפילו לפעמים נדרש. יש הטוענים שהתורה בעל-פה נתנה בהר סיני, יש הטוענים שלא. אני, אישית, דווקא מעדיף גישה קראית שמתייחסת לכתוב כפשוטו (שהרי נאמר ''לא תסופו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו'' (דברים ד' ב')).

כאמור, לעניות דעתי, אין פסול בפירוש ולעיתים הוא אפילו נדרש. כאן אני טוען, שיש לפרש לפי הידע שיש כיום ולא לפי ידע שלפני מאות שנים.

לדוגמא: כבר הזכרתי את השבת, אפרופו השבת, ראה כתבה עדכנית:
אולי זה מצב מצער, כי אני, אישית חושב שהשבת היא דבר נפלא וחשוב ביותר. הבעיה היא בפרוש. אני, אישית, מעדיף את הפשט שלי, כלומר לעניות דעתי הלא מחייבת אף-אחד אחר, אני לא עובד בשבת. עדיין אני כן נוסע בשבת (לא הרבה) כי אני לא רואה בזה מלאכה (אני לא מתפרנס מנהיגה).

לדוגמא: נכתב ''לא תבשל גדי בחלב אימו''. לעניות דעתי, זה צווי מאד ברור, אין איזכור לבשר עוף למשל וחלב פרה (ולמרות זאת אני לא מבשל בשר עוף בחלב פרה). אני מפרש את זה כאיסור מוסרי של אי-גזל, כלומר לקחנו את בשר הגדי, לא נגזול גם את חלב הפרה באותה עת.

אפשר לעלות עוד סוגיות רבות, למשל מנהג הכיפה, ראה קישור:
מנהג מעניין, אבל מישהו ''הדיוט'' כמוני עלול לחשוב שזה צווי מהתורה, ולפי הקישור הנ''ל זה לא. אפילו יש בקישור הנ''ל כאלה שטענו שזה לא נובע מההלכה(?).

ברגע שיש סט חוקים עיקרי ומצומצם, כך, לעניות דעתי הלא מחייבת, הוא ניתן לאכיפה רחבה יותר וגם אולי הוא יותר ברור.

אין ספק שזה נושא מורכב, אני רק הצגתי תהיות ומחשבות. כאמור דעתי שבמה שאני מכנה ''גרעין'' או ''ליבת'' היהדות יש דברים נכונים וחשובים. אליהם (למשל עשרת הדברות) קל לי, אישית, להתחבר, לגבי דברים אחרים, כאמור בחלק אני מקבל ובחלק לא ובהחלט לא הכל חייב שיובן, אבל רצוי, לטעמי, לנסות להבין ולהסביר.

בכל מקרה, מאמר מעניין.
_new_ הוספת תגובה



מי שלא קיבל חינוך יהודי הוא אדם סוג ב'
רב ישראל נגראעזה (יום רביעי, 27/06/2007 שעה 9:56)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה משול לגוי שהתעורר.

מוטב שתתחיל לקים יותר מצוות ופחות לחשוב ולקשקש.
_new_ הוספת תגובה



אדם חושב, אל תתיחס לדבריו של הכופר המתחזה.
צדק (יום רביעי, 27/06/2007 שעה 10:04)
בתשובה לרב ישראל נגראעזה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תתקדם על פי יכולתך.
_new_ הוספת תגובה



אדם חושב, אל תתיחס לדבריו של הכופר המתחזה.
רב ישראל נגראעזה (יום רביעי, 27/06/2007 שעה 10:17)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''נעשה ונשמע'' - קודם נקבל עלינו לעשות כל מה שכתוב בתורה ואחר כך כבר נשמע ונבין מה כתוב בה...!

על תשב במושב ליצים .תתחיל לקים מצוות.
_new_ הוספת תגובה



אדם חושב, אל תתיחס לדבריו של הכופר המתחזה.
צדק (יום רביעי, 27/06/2007 שעה 10:26)
בתשובה לרב ישראל נגראעזה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל יהודי מבין שמדובר בכופר מתחזה המנסה לדבר כמו רב.
הטקסט שלך הוא נוצרי, לא יהודי.
_new_ הוספת תגובה



אדם חושב, אל תתיחס לדבריו של הכופר המתחזה.
רב ישראל נגראעזה (יום רביעי, 27/06/2007 שעה 10:42)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזהו שוטה גמור האמור בכל מקום, שפטור מן המצוות ומן העונש, ואין קניינו קניין, ואין ממכרו ממכר
_new_ הוספת תגובה



השקפת עולמי
יערה (יום חמישי, 28/06/2007 שעה 8:37)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להיות יהודי-דורש מאמץ אינטלקטואלי!
גם כאשר אתה נתקל במצוות שלכאורה אין להן
שום צידוק-אתה חייב לקיים אותן
זאת מן הטעם הפשוט שיש בהן גרעין של חכמה ותכלית
ואתה חייב להתאמץ שכלית למציאת אותה תכלית

המצוות בהלכה היהודית נועדו לשמור על הרמוניה חברתית
ועל בריאות הגוף והנפש
יש בהן גם חינוך לריסון ועיקרן גם בהתגברות על הפיתוי של עבודת אלילים...
_new_ הוספת תגובה



רב ישראל נגראעזה (יום חמישי, 28/06/2007 שעה 9:58)
בתשובה ליערה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות''

''שכר מצווה - מצווה''
_new_ הוספת תגובה



ל-יערה
אדם חושב (יום חמישי, 28/06/2007 שעה 21:01)
בתשובה ליערה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להיות אדם בכלל דורש לפעמים מאמץ אינטלקטואלי.

אני מבהיר שוב את עמדתי האישית:
אני אישית, מבדיל בין עיקר צווי התורה (שאני מקבל, בעיקרון, כצווי משמים) ובין צווים אחרים, אין זה אומר שהדברים האחרים לא נכונים, אבל אני לא מקבל אותם כצווי משמים וזה בעיני הבדל גדול מאד.

אדם (וכללל לא חשוב מיהו האדם, מה חוכמתו, כמה ואיפה למד וכד') הוא רק אדם בעיני (הוא לא בדרגת בורא עולם) והוא יכול לטעות (יש משפט ששמעתי פעם ומצא חן בעיני ''לאף אדם איו מונופול על החוכמה'' (אני מכליל עצמי גם באף-אדם הזה)) כלומר זו לא השוואה בעיני.

לטעמי, דווקא אם דבקים בדברי התורה (ואני לא טוען שאני דבק במאה אחוז בהם או בקיא בהם במאה אחוז, אני משתדל) אי אפשר שלא להתייחס לפסוק שציטטתי למעלה מספר דברים.

להבדיל, גם לא לעבור באור אדום, זהו חוק והוא חוק חשוב ומחייב בשבילי, אפילו שנקבע לא משמים. בגדר סכנת נפשות, אם לא נקיימו. אבל (שוב להבדיל) זוהי תקנה של בני אדם. זהו חוק שנקבע כאן ועכשיו וברור לכל למה, מדוע ומה מטרתו.

ברגע שבני אדם קובעים משהו, זכותי (ואולי לפעמים חובתי) ברגע שאני עומד על דעתי, כאדם בוגר, לדעת מה הטעם.

לי חשובה ההבחנה בין הגרעין המוסרי כפי שבא לידי ביטוי בעשרת הדברות ועוד ובין דברים אחרים שעל חלקם אני חולק.
זכותך, כמובן, גם לחלוק עלי. וכמו שכבר כתבתי ''איש באמונתו יחיה''!
_new_ הוספת תגובה



הנביאים
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 28/06/2007 שעה 22:47)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''שהגיעו'' לרמת הבנה ורוחניות כותבים לנו על העולם הנסתר וכל מה שעלינו לעשות כדי להגיע לדרגתם!
את הגלוי לא מלמדים...

אנו לומדים מאנשים שהם גדולים מאיתנו זה הכלל.

לדוגמא: כדי ללמד עיור על ''העולם'' שמסביב על העיור לשמוע!!! בקול הרועה (''הרואה'') ולא שהעיור יחליט מה לשמוע ומה לא...
_new_ הוספת תגובה



צא ולמד מחמורו של בלק
רב ישראל נגראעזה (יום ראשון, 01/07/2007 שעה 9:16)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שנאמר בזהר הקדוש

וסוד זה: עצום עינך וסבב גלגלך ויתגלו אותם הגוונים המאירים-המזהירים. ולא ניתנה רשות לראותם אלא בעיניים עצומות, משום שהם סתומים-עליונים... וזה הסוד של עין עצומה ופקוחה, העצומה רואה אספקלריה מאירה והפקוחה רואה אספקלריה שאינה מאירה''.
_new_ הוספת תגובה



השקפת עולמי
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 01/07/2007 שעה 21:12)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

>„1. אני מגדיר עצמי כחילוני-מאמין.”

את עניין האמונה הבנתי. באיזה מובן אתה חילוני?
_new_ הוספת תגובה



ל-יובל
אדם חושב (יום שני, 02/07/2007 שעה 17:10)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתן הסבר על דרך השלילה:
במובן למשל שאני לא מניח תפילין כל יום (והאמת, יש בכוונתי כן לעשות זאת. אני רק צריך לברר איפה ניתן לקנות תפילין וללמוד את הנחתם (מצאתי כבר קישורים ברשת. מאז הבר מצווה ועוד בכמה הזדמנויות, לא הנחתי כמעט)).
אני לא מקפיד במיוחד, באופן המקובל אצל הציבור הדתי, על הכשר של מסעדות, אבל לא אוכל בשר חזיר או סרטנים וכד', לא אוכל למשל צ'יזבורגר (המבוגר של בשר (בקר) עם גבינה (בקר)) ועוד.
אני לא נוסע הרבה בשבת, אבל כן נוסע. מדליק חשמל וכד' (הסברתי שאני לא רואה בכך כשלעצמו מעשה מלאכה). אני לא חובש כיפה, למעט שיש מעמד מסויים (בית כנסת ולהבדיל בית קברות, בגלל הכבוד שאני רוחש לאנשים אחרים, לא בגלל שזה ציווי (זה לא מבחינתי)).
בקיצור במושגים המקובלים, אני לא דתי, לכן על דרך השלילה, חילוני (גם הגדרתי כ''מסורתי'' לא תהא נכונה לטעמי).
הסבר מפורט מספיק? :-)
_new_ הוספת תגובה



שלילה אמיתית היא חיוב.
רב ישראל נגראעזה (יום שני, 02/07/2007 שעה 18:51)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אבל אם בחנת דרכו, כי אין פחד א' לנגד עיניו ותמיד יתייצב על דרך
לא טוב, כמו הפורק מעליו עול מלכות שמים, או שאינו נזהר מעבירה אחת, אשר כל שער עמו יודעים שהיא
עבירה... לכן מותר להכלימו ולספר בגנותו בין בפניו ובין שלא בפניו. ואם הוא יעשה מעשה או ידבר דבר, ויש
לשופטו לצד הזכות ולצד החוב, צריך לשופטו לצד החוב, אחרי שנתחזק לרשע גמור בשאר ענייניו. וכן אמרו
רבותינו, לא תונו איש את עמיתו - עם שאתך בתורה ובמצוות, אל תונהו בדברים. ואשר לא שת ליבו לדבר ה'
מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו. ועוד אמרו, מפרנסים על החנפים מפני חילול
השם... אך יש להיזהר שלא לשכוח פרטים אחדים המצטרכים לזה, וכתבתים בבאר מים חיים''
_new_ הוספת תגובה



הסבר מפורט, אם כי שגוי.
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 2:20)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה בהחלט דתי, אפילו „במושגים המקובלים”, אלא שאינך מבין זאת, כנראה בשל חוסר ידע. אתה מקפיד על כשרות, רוצה להניח תפילין ועושה בשבת את המלאכות שאינן בגדר „עבודה” על פי הגדרתך. לעניין הנחת תפילין, גם דתי-חרדי שאין בידיו תפילין אינו מניח תפילין. כשתשיג – תניח. לעניין הכיפה – אין שום מצווה של חבישת כיפה, אלא מנהג.

למעט השבת – אתה נוהג כדתי לכל דבר. לעניין השבת – כשתלמד כיצד הגיעו לכך שהצתת ניצוץ אסורה בשבת, תימנע גם מנסיעה ברכב מנועי. אתה כמעט שם.

בשורה התחתונה – אתה בתהליך של התחרדות (מה שמכונה במקומותינו „חזרה בתשובה”).
_new_ הוספת תגובה



צר לי, אך טעות בידך
אדם חושב (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 13:17)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא דתי, גם לפי אמות מידה מקובלות (על רוב האנשים).
את הפעם האחרונה שהייתי בבית-כנסת אפילו אני לא בטוח שזוכר... גם בעניין הכשרות- קשה להגדיר אותי כשומר כשרות במובן המקובל, כי אני לא בהכרח מקפיד על הפרש שעות מסויים בין בשר וחלב. אני כאמור משתדל להצמד לציווי לא לבשל גדי בחלב אימו (ולכן נזהר בצ'יזבורגר למשל) ולא להרחבות שלו.

אין, בעיני, חלילה, פסול בהיותו של אדם דתי או חילוני. אדם יכול להיות אדם ישר ומוסרי גם בהיותו מה שמכונה דתי וגם בהיותו מה שמכונה חילוני. גם להיפך.

אצלי הגישה לנושא היא ברובה מהבנה פנימית. אני לא מושפע מ-מחזרים בתשובה או מרבנים מסויימים. כמי שלמד באוניברסיטה תחום של מדעים מדויקים, אם מישהו ינסה לשלול ללא הסבר משכנע (ולא קל לשכנע אותי בטיעונים לא רציונליים) שתורת האבולוציה למשל היא דבר מופרך, קשה לי יהיה לי להתייחס אליו ברצינות או בהערכה רבה. תורת (או תיאורית) האבולוציה, למשל, היא תיאוריה די מוכחת מחקרית וגם די הגיונית ואני מקבל אותה בעיקרה. עדיין היא יכולה להשאיר מקום לכח עליון (בורא עולם).

אני לא רוצה לחזור שוב ושוב על דברי למעלה, אבל אני משתדל להתרכז בגרעין העיקרי והחשוב לטעמי.

אגב, אם הזכרנו דת, עלולים להיות מצבים בהם העניין הדתי (לא רק בדת היהודית, אגב) עלול להיות מנותב/מנוצל לכיוונים לא ראויים שלא נובעים מהדת או מהאמונה עצמה, ראה למשל כתבה מעניינת זו (שדווקא נכתבה ע''י אדם דתי):
אני לא ממש רואה עצמי כמי שמשתייך למגזר חרדי. יחד עם זאת שוב כפי שכבר כתבתי: יש, לטעמי, גם בציבור הדתי, גם בחרדי וגם בחילוני, דברים שאני מעריך ודברים שלא. המציאות היא לא שחור-לבן בשבילי.

נ.ב. לגבי עניין האש בשבת, כמדומני האיסור הוא על הצתת אש. ייתכן שפעם זו היתה עבודה מייגעת. לא כך הוא היום. ומה אם מחר ימציאו מכונית שעובדת עם מנוע שלא פועל בבעירה? אני מפרש, כאמור, את העניין בהקשר של מלאכה (כפי שאני מבין אותה: עבודה שיש עמה פרנסה ו/או (בנוסף) עבודה מייגעת, שהרי זה יום מנוחה).
_new_ הוספת תגובה



תיקון טעות
אדם חושב (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 13:49)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתוב: ''אם מישהו ינסה לשלול ללא הסבר משכנע (...) שתורת האבולוציה היא דבר מופרך''.
צריך להיות'' ''אם מישהו ינסה לשלול ללא הסבר משנע (...) את תורת האבולוציה''.
_new_ הוספת תגובה



צר לי,אך טעות בידך
יערה (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 15:08)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרעיון הגלום בשבת יש לו ערך סוציאלי רב
תפילות,פולחנים וסמלים קשורים ומתייחסים לדוקטרינות חשובות
השבת,לדוגמא מאזכרת את מעשה הבריאה בנוסף על כך
שהיא מהווה הזדמנות למנוחה

ההלכה היהודית היא לא אוסף סתמי של איסורים נעדרי משמעות.
אלא היא מערכת חוקים שנועדה לחשוף את הטוב שבנו

האם יש לך משהו יותר ראציונאלי מזה?
_new_ הוספת תגובה



מסכים
אדם חושב (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 15:53)
בתשובה ליערה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן מה שכתבת על השבת מקובל עלי, זהו ערך חשוב מעין כמותו, עובדה שהוא מוזכר בעשרת הדברות.

אני בטוח שבהלכה יש דברים ראויים.
לא טענתי,חלילה, שהדברים לא ראויים או שאין להם משמעות, בוודאי שיש בהם טעם ומשמעות.

טענתי שיש בעיני (בשבילי) צווי משמים וצויים אחרים. הפרוש לטעמי לדברי התנ''ך ובעיקר לתורה ובעיקר לעשרת הדברות, רצוי -אני מדבר בשם עצמי, בשבילי- שיעשה ויותאם בכל דור, תוך הכללת הידע שכבר קיים.

בכלל, אפשר אם רוצים, למצא הסבר רציונאלי לחוקים הללו, בדומה לתורת האבולוציה: מקובל לחשוב שיש לנו מרכיב מולד ומרכיב נרכש בהתנהגות וכד'. אפשר לטעון שהחוקים שומרים על שרידות החברה באספקט של החלק הנרכש, במובן זה שחברה שמקפידה על מערכת כללים מסויימת שורדת לאורך זמן יותר מחברה שאין בה כללים כאלה. למשל, לעניות דעתי הלא מחייבת, מוסד המשפחה הוא מרכיב מרכזי בקיום חברה לאורך דורות. איסור כמו ''לא תנאף'' בא למנוע את, חלילה, התפוררות המוסד החשוב הזה.
_new_ הוספת תגובה



צר לי, אך טעות בידך
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 17:48)
בתשובה לאדם חושב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ככל הידוע לי, המלאכות האסורות בשבת אינן קשורות לשאלה אם הן מייגעות או לא. הן אסורות אם הן נכללות ברשימת המלאכות שנעשו בבית המקדש. לכן אסור להצית אש.

אבל יש כאן מספיק אנשים יודעי הלכות שיוכלו לתת לך תשובה מוסמכת יותר משלי.

חילוני הוא אדם שמאמין שאין אלוהים. דתי הוא אדם שמאמין שיש אלוהים. זו נראית לי הגדרה פשוטה ונכונה. על פי הגדרה זו אתה אדם דתי.
_new_ הוספת תגובה



אכן, עניין של הגדרה
אדם חושב (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 19:47)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שאם יעשה סקר בענין אמונה בכח עליון, יסתבר שיש די הרבה שמאמינים, אבל בהגדרה המקובלת (ראה בהמשך) חלק נכבד מהם לא יהיו דתיים.

להבנתי, בהגדרה המקובלת, אדם דתי הוא זה המקיים את מה שקרוי תרי''ג (ואולי עוד) מצוות ואני לא כזה ודי רחוק מזה.

אבל, אם אתה מגדיר לצורך הדיון שלנו בלבד, את הקריטריון של אמונה באל, כ''דתי'', אז אני מוכן לקבל את ההגדרה הזו (הלא מקובלת) ברצון.
_new_ הוספת תגובה



דתי וחילוני אינם הפכים
נסים ישעיהו (יום שלישי, 03/07/2007 שעה 23:21)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

לפחות בלשון הקודש, דתי הוא המתנהג על פי דָּתֵי (חוקי) התורה בעוד חילוני הוא מי שאינו קדוש, 'חול לעומת קודש'. וזה לא בהכרח קשור עם אמונה כזאת או אחרת.
(דומני שמקור המלה 'חול' ו'חילוני' הוא בארמית).

להזכיר, כותרת המאמר מתייחסת אל מה שמעבר לשכל וכך ניסינו לעשות במאמר עצמו. המחשבה שאפשר להכניס את חוקי התורה לתוך מסגרת השכל האנושי ולהשאירה שם, תוך מחשבה שהכל ניתן להבנה או שאינו רלוונטי עבורנו, היא טעות בסיסית שמחירה גבוה מאד.
_new_ הוספת תגובה



דתי וחילוני אינם הפכים
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 05/07/2007 שעה 23:29)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלומר, אדם יכול להיות גם דתי וגם חילוני. אולי גם תמצא גם מי שאינו דתי ואינו חילוני על פי הגדרתך.

גם אם ההגדרות המקוריות הן כאלה, כיום יש להן כבר מובן אחר.
_new_ הוספת תגובה



דתי וחילוני אינם הפכים
נסים ישעיהו (יום שישי, 06/07/2007 שעה 9:28)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אכן, כיום המובן הוא אחר לגמרי, כמו בהרבה מלים. והמובן האחר משמעותו האמתית היא בלבול מוחלט, כפי שאפשר ללמוד מן הוויכוחים כאן ובמקומות אחרים.

כי אם אני דתי, ופלוני (שאיני רוצה לנקוב בשמו) גם הוא דתי, אז מה היא בעצם דתיות? מה הם גבולותיה המנימליים? והמקסימליים? וכנ''ל לגבי חילוני.

ואמנם, במשמעותם המקורית של מונחים אלו, יתכן דתי שהוא חילוני וזה היה המצב תמיד אצל מרבית היהודים. כי ההפך מחילוני זה קדוש, ואלה תמיד היו במיעוט.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי