ככל שעוברות השנים כך אני מתגעגע יותר ויותר למנדט הבריטי בארץ ישראל.
היה אז ממש כיף. היה למען מה להיאבק. למען מה לחיות. הייתה מטרה: הקמת מדינה ליהודים. הקמת מדינת ישראל.
מה רע היה לנו בתקופת המנדט הבריטי?
החיילים הבריטים שמרו על ארץ ישראל. הם התמודדו עם המחבלים. עם בעיות התקציב. הם מימנו את מערכת החינוך. הם מימנו את המשטרה. הם מימנו את ההוצאות של ממשלת המנדט. הם התמודדו עם כל בעיות הביטחון. מה אנו עשינו? בילינו. הקמנו מחתרות. יצרנו ארגוני התנגדות. פיתחנו אידיאולוגיות. צעדנו בהפגנות נגד משטר הכיבוש הבריטי. היינו מלאים ברוח החלוציות. החמדנות הייתה מאיתנו והלאה. נכון, סבלנו פה ושם מהמנדט. לא היו לנו שגרירויות. לא היו לנו שרים מושחתים. לא היו לנו חברי כנסת חמדנים. הייתה לנו מלכה וגם מלך. היו לנו אצילים.
מה יש לנו היום? ברוני פשע ואצילי ממון ששודדים את המדינה ואת קופתה. היה בשביל מה לחיות. לאוהבי ארץ ישראל השלמה הייתה הארץ המובטחת. לאלו שרצו לחיות בתחומי הישוב העברי היה מספיק מקום. לא התמודדנו עם ארגוני פשע. לא היו לנו עובדים זרים מתאילנד ומסין. ניסינו ליצור תרבות. ניסינו ליצור חברה. הבאנו מעפילים, הברחנו בגבולות עולים והינו הרואיים. כיום אנו נלחמים על קיום בכבוד ולא על אידיאולוגיות. היה בשביל מה לחיות. להיאבק. היו חלומות. תקוות. הקמנו ישוב מלא-כלום. גרנו בדירות של חדר וחשבנו שאלו ארמונות. היה לנו סיפוק מהחיים. מה יש לנו היום חוץ מכאב הראש הזה? בשביל מה אנו צריכים מדינה? חבל שאין לנו מלכה או מלך. די לעצמאות, רוצים את המנדט הבריטי בחזרה. שיהיה נגד מי להפגין. להבעיר צמיגים. לפוצץ גשרים. שתהיה מחתרת שנוכל להזדהות איתה. אז רוצים מנדט בריטי או לא?
התנועה להחזרת המנדט הבריטי
שכחת דבר אחד
