פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_4431

המיתוס של אקסודוס
אלי אשד (שבת, 21/07/2007 שעה 21:00)


המיתוס של אקסודוס

אלי אשד



השבוע לפני שישים שנה הגיעה ספינת המעפילים ''אקסודוס'' לחופי ארץ ישראל ומצאה את עצמה במאבק של ממש כנגד ספינות הצי הבריטי שהשתלטו לבסוף על אנשיה וגירשו אותם לבסוף מכל המקומות למחנה פליטים בגרמניה. אירוע שהפך למיתוס. אבל מדוע ואיך הפכה דווקא פרשת אקסודוס למיתוס?

רק לאחרונה השתתפתי בכנס לרגל 60 שנה לפרשת אקסודוס, ספינת המעפילים שיצרה יחסי ציבור אדירים לציונות הן בשנת 1947 והן בעקבות ספרו, רב המכר הענק, של ליאון יוריס, הסרט בכיכובו של פול ניומן על הפרשה בשנת 1960 שהפך למחזמר ענק בשנות ה-‏70. בנוסף, הסרט שימש בסיס לסדרת חוברות ביידיש, היה המקור לנעימה מפורסמת ששמשה מאז כנעימת סמל להיסטוריה היהודית, ואפילו שימש כבסיס לחוברת בסדרת הרפתקאות על הסוכן החשאי ''דן טרזן''. בעקבות הפרשה נוצר בשנות השמונים משחק לוח בסגנון ''משחק סבלנות''.

אבל נשאלת השאלה מדוע ואיך הפכה דווקא ''אקסודוס'', בניגוד לספינות מעפילים אחרות, למיתוס מעורר? איך בכלל נוצרים מיתוסים מסוג זה?
תשובתי היא שמיתוסים נוצרים כאשר יש אדם ולו כישרון כתיבה ויצירה שדואג להפוך אירועים אמיתיים לאירועים שיקסימו וירשימו אלפים ומיליונים, שלולא הם לעולם לא היו שומעים ובוודאי לא מתעניינים באותם אירועים ויקבלו מהם השראה.
מי מהקוראים שמע על הספר הספינה שניצחה מאת ברכה חבס? זה היה ספר שניסה לראשונה ליצור את המיתוס של אקסודוס כבר בשנת 1949. אבל אליה וקוץ בה: הוא הקפיד על הצגה נאמנה למדי של האירועים אם גם מנקודת המבט הציונית כמובן. היום זה נקרא כספר יבש למדי, שריד ברור מאוד של תקופתו. היום הספר הזה הוא בלתי קריא וכמעט נשכח לחלוטין.
מי מהקוראים שמע על כיסופים וסער מאת יצחק גנוז שגם הוא רומן על פרשת אקסודוס וניכתב על ידי מי שהיה במקום וחווה את האירועים על בשרו ושמבוסס על יומנו? אני משער שלא כל כך הרבה. אולי רק מעטים ביותר. הספר יצא בשנת 1985 בהוצאת משרד הביטחון, במהדורה אחת בלבד, אזל ונשכח.

אולי רבים יותר שמעו שעל ספר בשם אקסודוס אודיסאה של מפקד, מאת יורם קניוק, שאינו ביוגרפיה מחקרית כפי שאנו מבינים זאת. זוהי למעשה פיקשיונליזציה של האירועים בחייו של אדם אחד יוסי הראל שהיה במשך זמן מפקד האקסודוס (אך לא דווקא במהלך האירועים שעבורם התפרסמה באמת כאשר פיקד עליה אדם אחר בשם אייק אהרונוביץ') שמתמקד לחלוטין בפרשת אקסודוס ובקרב שניהל במלחמת העצמאות שבמהלכה פגש בו קניוק .
אין שם שום דבר על חייו המאוחרים יותר של הראל כאשר הפך לאיש עסקים בינלאומי ובין השאר המממן של הסרט של אבי נשר ''הלהקה''. ואפשר להבין למה בפרשת חיים זאת אין שום דבר הירואי , במושגים של אנשי 1948 אין בה שום דבר מיוחד. הצלחתו של הראל כאיש עסקים אולי תרשים את בני הדור הזה שמתרשמים מהצלחות עסקיות אבל לא את בני דורו של הראל שציפו להצלחות בתחומים אחרים לחלוטין. ארי בן כנען איש עסקים? יש בכך משום סתירה.

על הספר של קניוק נכתבו ביקורות שתקפו את חוסר הדיוק שבו ואת ההתעלמות מדמויות אחרות וחשובות בפרשה על מנת להתמקד לחלוטין ביוסי הראל (שככל הנראה מימן את הספר). אבל המבקרים לא הבינו את המטרה. זה בדיוק מה שיוסי הראל רצה שהספר יהיה; שהוא יצור סביבו מיתוס ולשם כך היה צורך ''לשנות'' מעט את העובדות. לשם כך שכר את יורם קניוק ככותב.
בכל אופן לא הספרים האלו יצרו את המיתוס המפורסם סביב הספינה ''אקסודוס'' והפכו אותה לבעלת משמעות עבור מליונים שלא היו עליה. במקרה שלנו המדובר באנשים שלא היה להם כל קשר לאירועים האמיתיים כפי שהתרחשו. הסופר והתסריטאי ליאון יוריס כתב את הרומן אקסודוס על אירועים שבהם לא נטל כל חלק רק על סמך עשרות ספרים שקרא ועדויות ששמע, שאותם הקפיד מאוד לשנות ככל הנדרש, כך שיש מעט מאוד קשר בין אירוע ''אקסודוס'' שאותו תיאר ובין האירוע האמיתי. ספר זה תיאר בצורה דמיונית למדי את פרשת ספינת המעפילים ''אקסודוס'' בימים שלפני קום המדינה, את עלילות מפקדה ההרואי ארי בן כנען (דמות בדיונית לחלוטין) ותיאר גם אירועים היסטוריים אחרים. בין אלו תיאור הצבעת האו''ם בעד חלוקת הארץ, תגובת הערבים ופעולות האצ''ל כנגד הבריטים כמו הפריצה לכלא עכו, פיצוץ המלון המלך ועוד. מה שעשה הרומן הענק הזה היה לתת גירסה אפית מלודרמטית כמו הוליוודית, קליטה ושווה לכל נפש (אמריקנית) לסיפור המאבק הציוני בבריטים ובערבים למען הקמת המדינה.

יוריס שבמקור כתב את הרומן כתסריט, ניהל עבורו עבודת תחקיר ארוכה, הוא ביקר בארץ טייל במקומות רבים וראיין עבורו אנשים רבים כמו מפקד האקסודוס יוסי הראל. בעבודת התחקיר הוא נעזר בנציגי ממשלת ישראל שהבינו היטב איזה יחסי ציבור אדירים התסריטאי מהוליווד יכול לספק להם ובכך צדקו. בסופו של דבר הוא עיצב את הסיפור כמעין מערבון על מלחמת הטובים היהודים ובראשם ארי בן כנען (שהוא מעין עברי חדש אולטימטיבי, שרירי חזק ,יפה תואר והירואי, שהבריטים משום כך אינם מסוגלים לזהותו) ברעים (הבריטים והערבים).

כך למשל ארי בן כנען איש ההגנה מוצג כמי שגם עמד בראש הפריצה לכלא עכו אף שזאת בוצעה על ידי אנשי האצ''ל. מלבד זאת הוא שגה בפרטים שונים (הוא הציג למשל את הר התבור במרכז הגליל). בכל אופן יוריס ניסה להיות בסדר עם כולם בציונות וכך אפילו אנשי המחתרות הוצגו אצלו בצורה חיובית. אחרי יוריס באו הבמאי אוטו פרמינג'ר והתסריטאי שלו דלטון טרמבו שיצרו את הסרט הציוני הגדול והמצליח של כל הזמנים ''אקסודוס'' שהתבסס על הספר. הסרט משך אלפי אנשים אל החזון הציוני אם כי היה רחוק מאוד מלהיות מדויק. הסרט מצליח ביותר נעשה בארץ בשנת 1960 בהפקה רבת מימדים שנעזרה גם בשירותי עוזרים מקומיים וגם בשחקנים מקומיים כמו דן בן אמוץ, שמוליק סגל ואסתר עופרים. (קוריוז: דודי מוסא אשד שימש כמורה הדרך של הכוכבים בארץ והדריך אותם בכל אתרי התיירות בארץ.)

הסרט הארוך מאוד בן למעלה משלוש שעות היה אפילו יותר מלודרמטי וסנסנציוני מהספר והרבה פחות נאמן לעובדות. הופיעו בו כוכבי קולנוע כמו פול ניומן בתפקיד הראשי (והוא נבחר לתפקיד דווקא בגלל הופעתו הלא יהודית המובהקת שיער בהיר ועיניים תכולות שתאמה את הופעתו ההרואית של בן כנען בספר) שסייעה מאוד לבניית מיתוס היהודי החדש ששוב אינו כמו היהודי של הגלות. וכדאי לשים לב לשמו ''ארי בן כנען'' דהיינו הכנעני. ניומן נבחר לתפקיד גם בגלל הביוגרפיה האישית שלו. בניגוד לכוכבים הוליבודיים אחרים הוא לא ניהל אורח מופקר ולא גרר מאחוריו שובל של שערוריות שאינן יאות לארי בן כנען ועלולות היו להביך חלילה את הצופים המרותקים. התוצאה הסופית: הן הסרט והן הספר תרמו תרומה עצומה לתדמיתה של ישראל ולתדמית הציונות בעולם, תרומה שלקח שנים רבות של סכסוך ישראלי ערבי וכיבוש כדי לפגוע בה.

יורם קניוק אמר פעם על הספר ''זה לא היה ספרות אבל מבחינת העיתוי זה היה גאוני ליחסי הציבור של מדינת ישראל. מי שמע עד אז על מדינת ישראל''.
אחת הבעיות של הפלסטינאים גם היום היא שהם מעולם לא הצליחו ליצור מיתוס גבורה מרשים שאפילו יתחיל להתקרב לזה של אקסודוס, מיתוס שיעורר כלפיהם הערצה בעולם הרחב. הם כן יצרו מיתוס של מסכנות. אבל מעשי טרור כנגד אזרחים הם לא בסיס ליצור סביבו מיתוס בניגוד לפרשת אקסודוס. הצלחתם התקשורתית בעולם כיום נובעת רק מכך שהם מציגים ''אנטי מיתוס'' למיתוס היהודי הציוני. אבל אנטי מיתוס הוא מעצם טבעו תופעה שלילית שנובע משינאה, והעניין בו בעולם נובע בראש ובראשונה בגלל שנאת יהודים ולא בגלל עניין כלשהו בפלסטינאים כשלעצמם וברעיונותיהם. ואכן כל מה שמציעים הפלסטינאים לעתיד לבוא אם ינצחו וישתלטו מחדש על כל הארץ זה השמדת היהודים ואצל הגורמים הקיצוניים יותר שלהם כיבוש העולם בידי חליפות מוסלמית מירושלים בסוף הדרך. אין להם, ומעולם לא היו להם שום רעיונות חיוביים להציע מסוגם של אלו שהיו במיתוס היהודי של חזרת עם לארצו ויצירת חברה חדשה וצודקת בארץ זאת , רעיונות שיעוררו עניין אצל מישהו שאינו פלסטינאי ואינו אכול שנאה ליהודים ולציונות .

גם יוריס וגם פרמינג'ר וטרמבו נהגו בגמישות רבה בהיסטוריה של הציונות, ולמעשה שינו ו''בילגנו'' לחלוטין את סדר האירועים שהיה במציאות. הם יצרו מעין היסטוריה חלופית של קום המדינה. אבל בכך בדיוק היה כל העניין וזאת הייתה סיבת ההצלחה.


חוק יצירת המיתוסים

אני טוען שרק אנשים שלא היו במקום ולא חוו את הפרשה על בשרם, רק הם יכולים היו להפוך את פרשת ''אקסודוס'' למיתוס אמיתי שיקסים מיליונים. כפי שעשה ליאון יוריס וכפי שעשה אחריו אוטו פרמינגר הבמאי.
לשם השוואה אני טוען שרק קרל מאי אדם שמעולם לא היה במערב הפרוע שעליו כתב עשרות סיפורים, שבהם הציג את עצמו כגיבור רב עלילות ששהה שם במשך שנים רבות, יכול לעשות זאת בצורה משכנעת מעין כמוה, יכול היה להפוך את המערב הפרוע למיתוס קסום עבור בני הנוער הגרמני. אדם שבאמת היה שם והיה מכיר היטב את כל הבעיות והקשיים של המערב הפרוע, ומתאר אותם בצורה ריאליסטית, לא היה מצליח לעשות זאת. התוצאה כל אותם סופרים גרמניים אחרים שהיו באמת במערב הפרוע כמו פרידריך גרסטקר נשכחו בתוך שנים מועטות לאחר מותם, בעוד שאת קרל מאי המשיכו לקרוא מיליונים. רק אנשים יצירתיים יכולים ליצור מיתוסים. אנשים כמו סטיבן שפילברג שלא היה בשואה אבל יצר ממנה מיתוס שנתן השראה למיליונים ב''רשימת שינדלר'', או רם אורן בספריו ההיסטוריים על מלחמת העצמאות וימי קום המדינה.

אנשים שכן היו במקום שחוו את האירועים על בשרם ומודעים היטב לכל מיליוני הפרטים הקטנים והמזוהמים הלא נעימים של האירוע לא יהיו מסוגלים ליצור שום דבר שיהווה השראה למיליוני אנשים אחרים על אותו אירוע. הם רק יוכלו ליצור עוד ספר זיכרונות יבש עבור בני המשפחה וההיסטוריונים .


יוריס וירושלמי

קישורים:
  • כתבה על הספר
  • ציונות נוסח הוליווד
  • אתר אקסודוס
  • אקסודוס בויקיפדיה
  • אקסודוס, הגרסה הבריטית
  • בחזרה לאקסודוס: שחזור המסע
  • שחזור מסעה של אקסודוס
  • אקסודוס באמזון
  • אקסודוס באנגלית
  • אקסודוס בגרמניה
  • איך שיכנע הספר חבר קונגרס לתמוך בישראל
  • אקסודוס הסמינר
  • 4 פנים לאקסודוס
  • הסרט הגבעות הזועמות
  • הדבר המעניין הוא שזאת לא הייתה הפעם הראשונה שיוריס יצר מיתוס על סמך אירוע אמיתי שזכה להצלחה גדולה יותר מהתיאור של בעל הדבר עצמו. יוריס כתב ספר בשם גבעות הזעם (1955) שתורגם פעמיים לעברית. פעם תחת השם המצויין בתרגום מרדכי מרגולין בשנת 1964, ופעם תחת השם הררי הזעם בתרגום זרובבל ברל בשנת 1988. זה היה ספר מלחמה וגם מעין מותחן ריגול ועסק בהרפתקאותיו של חייל יהודי מהבריגאדה היהודית בצבא הבריטי שנשלח למשימה ביוון כאיש יחידת קומנדו, נשבה שם בידי הנאצים ומצליח להימלט במסע הרפתקני שבמהלכו נתפס שוב בידי הנאצים ושוב נמלט.

    הרקע של הספר, אם גם לא פרטי העלילה עצמם, התבסס על יומן שקרא יוריס על חוויות המלחמה של דודו, אהרון ירושלמי מתל אביב שהשתתף בקרבות ביוון כחייל של הבריגדה היהודית עוד בטרם הצטרפה ארה''ב למערכה, נשבה וברח משביו כמה פעמים והגיע לכל קצותיה של יון. יוריס לקח רק את המסגרת הכללית של האירועים ויצר מהם סיפור בדיוני הרפתקני שהקשר לחוויותיו האמיתיות של ירושלמי הוא קלוש. אבל זה לא באמת חשוב מבחינת הקורא. הספר של יוריס זכה להצלחה גדולה ונעשה לסרט של רוברט אלדריץ' בכיכובו של רוברט מיצ'ם.

    אבל האם ידעתם שאהרון ירושלמי עצמו כתב ספרים שהתבססו על האירועים האמיתיים בחייו?
    בשנת 1957 שנתיים לאחר ספרו של האחיין ומן הסתם בהשראתו החליט ירושלמי שמן הראוי שהוא עצמו יתאר את האירועים המדהימים שאותם חווה (סיפור של זהות). הוא פירסם את הספר שלושה שברחו : פרקי שבי ביוון ובגרמניה (עיינות, תל-אביב, תשי''ז, 1957) ששקע ונעלם ללא זכר. ירושלמי המשיך וכתב בימי חייו הארוכים עוד ספרים שהתבססו על אותה פרשה מרתקת בחייו. אבל בניגוד משווע לסיפור הכמעט בדיוני של יוריס אף לא אחד מהם זכה כמעט לכל פרסום ובוודאי לא הוסרט. ירושלמי נפטר לפני כמה חודשים ולמותו היו מעט מאוד התייחסויות בתקשורת בוודאי פחות מאלו ביחס לאחיינו יוריס כאשר נפטר.

    על פי החוק שציינו למעלה ניתן לנחש שדווקא בגלל שירושלמי תיאר אירועים שארעו לו עצמו במציאות הוא לא הצליח ליצור סביבם הילה הרואית הרפתקנית שיוריס האחיין שלא היה שם כן הצליח ביצירתם. ואין זה משנה עד כמה הגזים ודמיין דברים ביצירות המאוחרות יותר שלו. אולי זאת הייתה אחת הסיבות להבדלים הדרמטיים בהצלחה. (סיבה אחרת כמובן היא נגישותו הגדולה יותר של יוריס כתסריטאי לסצינה הקולנועית בהוליווד.) האחיין שלא היה שם יצר סיפור מעורר השראה מחייו של הדוד הרבה יותר מאשר הצליח הדוד עצמו.

    תנועות לאומיות מתבססות תמיד על מיתוסים כאשר מתברר הסיפור האמיתי הוא בהחלט יכול לעורר השראה אבל לא כמו המיתוס שסביבו שהוא תמיד הרבה יותר חזק והרבה יותר מרגש. עם כל הכבוד לסיפור האמיתי על גבורתם של אנשי אקסודוס, אם הסיפור היה מוצג בדיוק כפי שהיה במציאות, כספר וכסרט הוא לא היה זוכה להצלחה שלה זכה סיפורו הבדיוני המיתי המרגש של יוריס, ולהצלחה של הסרט המרגש עוד יותר שעשה על פיו אוטו פרמינג'ר.



    רשימת ספרים על פרשת אקסודוס

    1. ברכה חבס, הספינה שנצחה: קורות ''יציאת-אירופה תש''ז'', מערכות, תל אביב, תש''ט.
    2. לאון יוריס, אקסודוס: יציאת אירופה, תרגם יוסף נדבה, סטימצקי,1959 (מהודרה חדשה עוד יצאה בשנת 2004).
    3. זאב גלילי, דן טרזן ואקסורוס.
    4. אביאל רן, לב ים, הוצאת לדורי 1960.
    5. אבא גפן, פורצי המחסומים,יסוד, 1961.
    6. יהודה ברגינסקי, עם חותר אל חוף: חמש עשרה שנה בשירות עליה ב', הקיבוץ המאוחד,תל אביב, תשכ''ה.
    7. לנה קיכלר-זילברמן, המאה לגבולם, שוקן, ירושלים, תשכ''ט.
    8. ז'ק דרוז'י, פרשת אקסודוס באור חדש, תרגם צבי ארד, עם עובד, 1971.
    9. יצחק גנוז, כיסופים וסער, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תל-אביב, תשמה, 1985.
    10. זאב הדרי, פליטים מנצחים אימפריה: פרשיות עליה ב', 1948-1945, הקיבוץ המאוחד, 1985.
    11. דב פרייברג, שריד מסוביבור, הוצאת המחבר, 1988.
    12. אביבה חלמיש, אקסודוס: הספור האמיתי, פרשת אנית המעפילים ''יציאת אירופה תש''ז'', ספרית העפלה, עם עובד, 1990.
    13. ישראל הדרי, אני הייתי שם, עקד, 1991.
    14. לוסיאן לזר, אלכסנדר גלסברג כומר יהודי, הקדמה מאת שלמה הלל, תרגמה מצרפתית מישל מזאל, מורשת, 1991.
    15. מורי גרינפלד, הצי הסודי של היהודים, הקדמה מאת מרטין גילברט, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ''ד, 1994.
    16. ניסן דגני, אקסודוס משדרת, הוצאת משרד הביטחון, 1994.
    17. עדית זרטל, זהבם של היהודים
    18. רם אורן, השבועה, הוצאת קשת, 2007.






    http://www.faz.co.il/thread?rep=101327
    זכרון המיקדש מול אתגר הפוסטמודרניזם והאורתודוכסיה העיוורת
    א-מחיה (יום שלישי, 24/07/2007 שעה 16:23)

    זכרון חורבן המיקדש הוא הציר המרכזי של המינהגים וההלכות של ימי בין המיצרים והשיא הוא כמובן תשעה באב שנועד לעורר אותנו על החורבן. האתוס של הר הבית היה גם הסמל שהחזיק את עם ישראל בגלות ועורר אותו לשוב לציון.
    כיום, ישנם שני איומים חמורים על זכרון המקדש והכמיהה להר הבית והם הפוסטמודרניזם, שהוא הפילוסופיה שבה האליטה השלטת מדכאת את הציבור היהודי בארץ ישראל, והאורתודוכסיה העיוורת החרדית והדתית- לאומית, ההופכת את מנהגי האבלות והקינות למטרה ולא לאמצעי.
    הפוסטמודרניזם, שהיא פילוסופיה השוללת רצף היסטורי או דתי וכך שוללת את קיומו של העם היהודי וזכותו הבלעדית על ארץ ישראל - היא שלב הרקבון של האידיאולוגיה הציונית - חילונית - ליברלית המודרנית. כפי שכותב ליאו שסראוס ''הליברליזם הרלטיבי מוביל לבסוף לניהיליזם''. דוגמה פשוטה לכך ניתן להביא מהלגיטימיות של שרת החינוך לספר הלימודים המתאר את מלחמת השחרור כ''נכבה''. שרת החינוך טוענת כי מטרתה היא לכבד גם את הנרטיב הערבי אבל היא אינה מבינה שאם היא משלימה עם נרטיב זה, גם לה עצמה אין כל זכות לאומית בארץ ישראל. בהקשר של זכרון המיקדש ממקדים הפוסטמודניסטים את מאבקם נגד אנשים אמוניים הפועלים לשימור זכרון המיקדש כמו משה פייגלין , נועם פדרמן ברוך מרזל יהודה עציון וכו'. מדוע הם עושים זאת ?. הסיבה פשוטה - הכמיהה להר הבית מעורר ניצוץ מהפכני של שינוי, והתנערות מהציונות החילונית של מפא''י והעסקנים, כולל הדתיים המשרתים אותה. כמיהה זו גם מרסקת את הטיעון הפוסטמודרניסטי של היעדר רצף היסטורי של היהודים להר הבית. הפתרון למבוך האמוני המתואר כאן הוא המשך הדביקות ביהדות הנורמיטיבית שגובשה על ידי פוסקי ההלכה בכל הדורות עד דורנו, בד בבד עם גיבוש הנהגה אמונית חדשה שתדע ליצוק את תכני תודעת המקדש לימי בין המיצרים ותשעה באב ולחלץ את העם היהודי בארץ ישראל ממשבר המדינה בו הוא שרוי כעת.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101358
    ומה הקשר של כל זה לאקסודוס?
    מספר 666 (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 10:24)
    בתשובה לא-מחיה

    כבודו מתבקש להבא שלא לפרסם מאמרים מעין אלה בתגובה למאמרים שאין להם אפילו את הקשר הקלוש ביותר אליהם וכך לבזבז את זמנם של הקוראים שציפו לדיון על הספינה ''אסודוס '' והמיתוס שלה .

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101359
    ומה הקשר של כל זה לאקסודוס?
    א-מחיה (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 11:48)
    בתשובה למספר 666

    יש קשר בין יצרית מיתוסים ציונים של בשר ודם.לבין הרקבון הקיומי שפושה בחיינו. רק חזרה למקדש תציל אותנו.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101379
    להבא
    מספר 666 (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 21:46)
    בתשובה לא-מחיה

    הקפד להכניס בתגובות שלך מינימום של קישור למאמר שאתה כביכול מגיב או מתייחס אליו .
    זהו חוסר נימוס ממדרגה ראשונה פשוט לתחוב מאמרים משלך שהם חסרי כל קשר למאמר שאליו אתה ( כביכול) מגיב .
    אתה רוצה לפרסם את דבריך ,כתוב אותם כמאמר ושלח אותם לעורך כאן ,אל תיטפל לדברים חסרי כל קשר והקשר של אנשים אחרים .
    אני מקווה שהערתי נקלטה בתודעתך .

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101400
    קוצר ראיתך הוא מאפין של התודעה הציונית
    א-מחיה (יום חמישי, 26/07/2007 שעה 10:16)
    בתשובה למספר 666

    חוסר יכולתך להבין את הכוחות הפועלים בעולם תביא לקיצך.

    האם אינך מבין עד כמה הדברים רלונטים????

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101449
    הצעתי לך
    מספר 666 (יום שישי, 27/07/2007 שעה 18:01)
    בתשובה לא-מחיה

    כתוב מאמר משלך כי אני באמת לא רואה שום קשר שהוא בין דבריך ובין פרשת אקסודוס .
    אבקשך לא להמשיך בדיון זה יותר אלא אם כן יש לך משהו להגיד על הספינה אקסודוס .

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101499
    הצעתי לך
    א-מחיה (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 9:49)
    בתשובה למספר 666

    המעפילים של היום צריכים להעפיל אל ים הנחושת

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101506
    אתה באמת לא קולט
    מספר 666 (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 10:05)
    בתשובה לא-מחיה

    שאתה גם עושה מעצמך צחוק וגם פוגע בזכרם ובגבורתם של מעפילי האקסודוס ?
    אתה ילד בן 12 או מה?
    למישהו יש משהו רלבנטי להגיד בנושא האקסודוס ? לא הייתי רוצה שהפתיל הזה יושחת בידי הטרול הזה .

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101526
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    א-מחיה (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 11:42)
    בתשובה למספר 666

    אני מתחנן על נשמת צאצאיהם.אני מציע עתיד לעברם.

    אין שום דבר בעולם הזה שהוא רלונטי זולת דברי.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101529
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    א. פרקש (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 12:05)
    בתשובה לא-מחיה

    אל תציע לנו שום דבר. לא מעוקצך ולא מדובשך.

    ומה זה הקישקוש הזה שלך? ====> ''אין שום דבר בעולם הזה שהוא רלונטי זולת דברי''.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101530
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    מספר 666 (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 12:09)
    בתשובה לא. פרקש

    אין טעם להתווכח .הבחור פנאטי אובססיבי וככל שאתה מתווכח איתו ורב איתו אתה רק נותן לו יותר אנרגיה ולמעשה במה לצרוח .
    תתעלם .
    עסוק בנושאים חשובים ומעניינים יותר של הספינה אקסודוס .

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101537
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    א-מחיה (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 13:40)
    בתשובה למספר 666

    רק הקרבה, פאנטיות ואובססיביות יצילו אותנו.

    תשאל את חברך מאקסודוס מה הביא אותם עד הלום.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101549
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    מספר 66 (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 16:05)
    בתשובה לא-מחיה

    אתה יודע מה למה שלא תשפוך את כל מה שיש לך לצרוח כאן ?
    שם זה המקום המתאים ושם אני אשמח לענות לך נקודה אחרי נקודה מכאן ועד הודעה חדשה .

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101551
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    מספר 666 (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 16:20)
    בתשובה למספר 66

    ואפשר להישאר בתחומי האתר הזה ולהגיב כאןם
    הר הבית הוירטואלי
    רק אנא השתדל לחדש ולא לצרוח שוב ושוב ושוב את אותם טיעונים שחוקים שכבר נענו שם מליוני פעמים.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101557
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    א-מחיה (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 17:13)
    בתשובה למספר 666

    בֵּית, יַעֲקֹב--לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר יְהוָה

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101556
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    א-מחיה (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 17:11)
    בתשובה לא. פרקש

    יבנה יבנה יבנה המקדש.

    אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ--וְעַתָּה מְרַצְּחִים

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101670
    מי שלא קולט זה אתה והציונות הלבנה והשבעה
    שטינקר תרבות (יום חמישי, 02/08/2007 שעה 10:41)
    בתשובה לא-מחיה

    הזוי מה שהולך פה.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101528
    עוד על אקסודוס
    מספר 666 (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 12:04)

    הארכיון הציוני פתח במבצע מעניין חש ,הוא מזמין כל אדם שהיה על ''אסודוס '' ועדיין חי לנות אליו ולקבל עותק של מגילה ''אקסודוס -1947 ''.
    ראו :
    ואחד הדברים המעניינים הוא שגם כיום שישים שנה אחרי ישנם כל כך הרבה אנשים שעדיין חיים מהאירוע מה שמראה על הגידול העצום בתוחלת החיים של האוכלוסייה .ספק רב אם אז לפני שישים שנה ,היו אנשים רבים שחיו וזכרו שאירועים משישים שנה קודם לכן .

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101531
    עוד על אקסודוס
    א. פרקש (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 12:09)
    בתשובה למספר 666

    יש אירועים מכוננים ששמורים בזיכרון הקולקטיבי. לא תמיד למה סיפור מסויים טוב יותר מאחר. אבל כנראה שכמו כל סיפור מכונן צריכים להיות אלמנטים של סיפור מתח וסיום חזק (חיובי או שלילי) ושל ערכים המייצגים את אירועי התקופה. והסיפור של אקסודוס מחבר את כל הדרישות האלה.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=101550
    עוד על אקסודוס
    מספר 666 (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 16:13)
    בתשובה לא. פרקש

    מסכים בהחלט.
    אגב כדאי ךציין שבסדנה שבה הייתי לאחרונה על אקסודוס ושב נאלו חלק רבים משורדי הספינה ובני משפחותיהם ,וזה היה מעניין לשוחח עימם.
    מצד אחד הם התלוננו על שהספר והסרט עיוותו את האירוע ,מצד שני הסתבר שלא תמיד היה ברור אצל כמה מהזקנים בהם אם הם זוכרים פרטים מסויימים במדוייק או שזכרו את הפרטים באירועים בסרט שבו צפו לפני מספר מועט יותר של שנים.

    http://www.faz.co.il/thread?rep=102158
    עוד על אקסודוס
    איציק (יום ראשון, 12/08/2007 שעה 8:13)
    בתשובה למספר 666

    כתבת:
    ...שהשתתף בקרבות ביוון כחייל של הבריגדה היהודית עוד בטרם הצטרפה ארה''ב למערכה

    וזה כמובן לא אפשרי, שהרי הבריגדה הוקמה רק ב-‏1944, הרבה אחרי כניסת ארה''ב למלחמה


    מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.