פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_4438

התלהמות של פוליטיקאים
דוד סיון (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 7:00)


התלהמות של פוליטיקאים

ד''ר דוד סיון



השבוע נפתח בהתלהבות חדשה. על פי דברי שרת החינוך (ב''קול ישראל'') משרדה אישר ללמד על הנכבה בבתי ספר ערביים. היא גם הסבירה שזה יתרום לכך שילדי ישראל ילמדו על הצורך לחיות אחד עם השני (תמיר). מדובר בספר לימוד חדש לגיאוגרפיה לכיתות ג'. חברי הכנסת היהודים לא בדקו הרבה, לא התעניינו בעובדות וכנראה גם לא טרחו לקרוא את הספר עצמו, ויצאו למלחמה נגד הפירסום. לעומת זאת חברי הכנסת הערביים לא טמנו ידם בצלחת והעלו את טענות הנגד (הנכּבה נכנסה לספרי הלימוד בישראל).

כדאי לנו לדעת את העובדות החשובות בסיפור הזה לפני שאנחנו מצטרפים לחגיגה. התהליך של כתיבת ספרי לימוד מתחיל מכתיבת תוכנית לימודים שעובדים עליה צוותים מקצועיים במשרד החינוך שגם בודקים את עצמם מול גורמים חיצוניים. זהו תהליך ארוך שבדרך כלל לוקח מספר שנים. אחר כך בתהליך דומה נכתב הספר. במקרה הנדון התייעצו עם בני בגין באחד השלבים. מי שמכיר את התהליכים הללו יודע שלא מעט אנשי מקצוע מעורבים בתהליך.

כאשר יוצא המוצר הסופי חלק מהאנשים שהתחילו במלאכה כבר הוחלפו. במקרה הנדון מתברר שתכנית הלימודים אושרה במהלך 2002, כפי שכתוב בראש פרק המבוא. מכאן שהיא אושרה בזמן כהונתה של שרת החינוך (הקודמת) לימור לבנת והמנכ''לית שלה רונית תירוש. שתי אלו לא מתביישות להצטרף לחגיגה בדברי ''ביקורת'' חריפים (תירוש: ''... כשידורי תעמולה של החמאס'', ולבנת: ''התוצאה תהיה... נגדל פה גייס חמישי''). כאשר בודקים קצת יותר מתברר שהמושגים שעוררו את ההתלהמות כבר כתובים בתכנית: המלחמה ב 1948 הייתה ליהודים מלחמת עצמאות ואילו הערבים מתייחסים אליה כאל נַכְּבָּה - מלחמת אסון, אובדן והשפלה (חלק רביעי, עמ' 169).

כדי שאולי נבין יותר טוב מה קרה כאן, על מה כל ההתלהמות, אני מצרף את מכתבה של המפקחת הארצית לגיאוגרפיה, דליה פניג, שהופץ ברשת המורים לגיאוגרפיה.
שלום לכולם,

אני רוצה לשתף אתכם בגל הצונמי שעברתי ביומיים האחרונים ורוצה להביא לידיעתכם מספר עובדות שלא הוזכרו בתקשורת:
א. ספר נכתב על פי תכנית לימודים ולא להפך. אישור הספר מותנה בהלימתו לתכנית הלימודים.
ב. בשנת 2002 אושרה תכנית לימודים ב''מולדת חברה ואזרחות'', לפני כניסתי לתפקיד.
ג. צוות הכותבים כלל נציגי משרד החינוך כולל קודמי בתפקיד וכולל נציגים של האגף לתכניות לימודים, אנשי אקדמיה, אנשי חינוך ועוד.
ד. בתכנית הלימודים הנ''ל, בעמודים 236, 242, 243, כתובים המושגים: נכבה, גירוש, הפקעת קרקעות, הרס יישובים ועוד.
ה. בספר הלימוד שיצא למגזר היהודי לא מופיעים המושגים הנ''ל. הספר גדוש במושגים ביהדות שנראו כחשובים שכל ילד יהודי צריך לדעת.
ו. לצורך התרגום של הספר לערבית היה צורך בהתאמה תרבותית. לשם כך הוקמה ועדה שחברים בה אנשי משרד החינוך ואנשי אקדמיה שמיצגים את כל הקשת הפוליטית בישראל.
ז. הפרק של הקמת המדינה עורר המון דיונים בוועדה וכל מילה נשקלה עשרות פעמים.
ח. לאחר כתיבת הפרק בעברית, הוא ניתן לקריאה לאנשים נוספים ביניהם אנשי ימין מובהקים פרט להערות קטנות שנלקחו בחשבון. כולם נתנו ברכתם.
ט. לאחר התרגום הספר הובא לבדיקה נוספת של מומחים לשפה הערבית כדי לבדוק שבתהליך התרגום לא עוותו דברים.
י. התוצר שהתקבל הוא ספר שכתוב ברגישות ובכבוד, ספר שמביא את זכות היהודים על ארץ ישראל אך גם את ההרגשה של האוכלוסיה הערבית. אין בספר ביטוי אחד שלא מופיע בתכנית הלימודים ההיפך הוא הנכון, הספר יותר רגיש ועדין ממה שמופיע בתכנית.
יא. תכנית הלימודים הנ''ל ניתנת לרכישה בחנויות ספרים תמורת סכום סמלי
המסקנות:
א. פוליטיקאים מגיבים בלי לדעת עובדות.
ב. תכנית לימודים היא מסמך שאף אחד לא קורא, אחרת איך יתכן ש-‏5 שנים היא נמצאת על המדף בבתי הספר ואיש לא העיר עליה.
ג. אין כאן ויכוח בין ימין לשמאל אלא רצון ללבות אש ולעורר שינאת חינם ועל כך נאמר בגלל שינאת חינם חרב בית המקדש .
באוירה זו של תשעה באב אסיים.

דליה


לסיכום מתברר שלשרה לשעבר והמנכ''לית לשעבר יש יד ורגל ביצירת המוצר הסופי. מן ההראוי היה שהשתיים יבדקו היטב לפני שיצאו בהצהרות מפוצצות. כך גם ליברמן ונתניהו, שדרש מתמיר להתפטר, שהיו חברי ממשלה בעת שהחל התהליך. בכל מקרה לפני שהם מקימים מהומה כדאי שהפוליטיקאים יזכרו כיצד הם עצמם מעורבים בתוצאה שמקוממת אותם.







http://www.faz.co.il/thread?rep=101360
[•] כרגיל ערימת קשקושים של סיוון
זוהר בדשא (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 11:52)

[• הוסרו ביטויים לא ראויים.]

http://www.faz.co.il/thread?rep=101361
HEHEHEHEHE HE
עמיש (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 13:11)
בתשובה לזוהר בדשא

יפה עשיתם. ההכפשות הילדותיות שלו כבר נמאסו על הקוראים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=101370
[•] ?
זוהר בדשא (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 15:40)


http://www.faz.co.il/thread?rep=101380
יסולק הקשקשן
עמיש (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 21:53)
בתשובה לזוהר בדשא

וישא''ק

http://www.faz.co.il/thread?rep=101381
ריב בולשביקי פנימי.
צדק (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 22:04)
בתשובה לעמיש

מי ינצח, טרוצקי או סטאלין?

http://www.faz.co.il/thread?rep=101382
[•]
זוהר בדשא (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 22:14)
בתשובה לעמיש


http://www.faz.co.il/thread?rep=101384
גרעפס בטעם של צנון
עמיש (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 23:06)
בתשובה לזוהר בדשא


http://www.faz.co.il/thread?rep=101405
זה קורה כאשר בורחים מן המציאות
שמעון מנדס (יום חמישי, 26/07/2007 שעה 12:58)

במשך חמישים שנה משרד החנוך שלנו העדיף לברוח מן המציאות, ולכן לא ציינו את מה שקרה במלחמת העצמאות שלנו.
אינני יודע מדוע החליט מי שהחליט אז להמנע מלתאר את האמת. שהרי כבר קוהלת אמר: ''סוף דבר הכל נשמע''. אין לנו במה להתבייש במה שקרה אז.

הסופר שלום אש, כתב שני רומנים גדולים. האחד על ''משה'' והשני על ''האיש מנצרת''. בפתח הספר הראשון הוא כתב מוטו שאומר כך: ''המאורע הוא זרע בשדות הזמן. זרע יימק ויאבד, אשר ינץ ממנו הוא האמת. ככתוב אמת מארץ תצמח''.
שלום אש מסתמך באימרה על המושג הזה שמופחע ה''תהלים''
פרק פ''ה.

בכך שנמנענו מלספר את האמת, בחברה הערבית יש אמת אחרת: הפלסטינים לא עשו דבר. היהודים באו נלחמו, הרגו, גרשו וגזלו. זאת הרי הצרה שלהם. הם אף פעם לא עושים בדק בית,
כדי ללמוד ולתקן את הטעון תקון.

גם הפלסטינים ''שלנו'' צבועים לא פחות. פתאום אחרי חמישים שנה, הם החליטו להעניק למלחמת 1948 את התואר נכבה. טוב להם עם זה, אז שיבושם להם. אבל הם לא שואלים את עצמם את השאלה המתבקשת: מי אשם בנכבה שנפלה על ראשם ? כדי לתקן את הדברים שנכבה חדשה לא תחזור עליהם.

המלך עבדאללה הראשון (ירדן) כותב בספר הזכרונות שלו על הפלסטינים: ... שיבוא יום והנכדים שלהם יתביישו במעשי סביהם. אכן, זה היה קורה אם הנכדים היו לומדים מן הנסיון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=101409
[• הוסרו ביטויים לא ראויים.]
zוהר בדשא (יום חמישי, 26/07/2007 שעה 14:28)
בתשובה לשמעון מנדס


http://www.faz.co.il/thread?rep=101525
אז מה אתה רוצה לומר?
א. פרקש (יום ראשון, 29/07/2007 שעה 11:42)
בתשובה לשמעון מנדס

היתה נכבה או לא היתה נכבה?

מי נמנע מלספר אמת? סיפורי טבריה, צפת, רמלה ולוד ולהיפך סיפורי חיפה, יפו מצביעים שלא הסתרנו דבר. מי שרצה לדעת ידע, גם בבתי הספר היסודיים שלנו.

לכל סיפור יש את הרציונל שלו. מה עוד שברוב המקומות הערבים נטשו את בתיהם בטרם קרב, אם מחשש להיפגע ואם לפי קריאת מנהיגיהם.

בתום הקרבות היו מעט השמצות והרבה ריכולים שיצרו את השקר שבא לחפות על האמת. שיקולים פוליטית בצד הישראלי היו שיקולים כבדי משקל שהניעו את החגיגה המיותרת ויצרה מיתוסים שיקריים, כמו בעניין דיר יאסין ושקריו של מפקד יחידה פוליטית בההגנה במקום מאיר פעיל. דבריו של אורי מילשטיין בעניין הזה מקובלים עלי בהחלט (http://www.e-mago.co.il/Editor/chapters-1754.htm).


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.