כידוע שאחד מהדברים החשובים שלומדים בטירונות הוא שעל הנשק האישי שומרים מכל משמר. כדי שתפנים מלמדים אותך להתגונן מפני גניבות נשק. בשדה לאחר יום מתיש הודיעו לנו, ברמזים עבים, שכדאי מאד לשים לב על הנשק והתירו לנו ללכת לישון. אני בחרתי לשים את הנשק מתחת לגופי ולכן התקשיתי להירדם. לאחר כחצי שעה שמעתי רחשים ופתאום צעקה: 'המפקד זה לא חוכמה' ולכך נוסף ביטוי המחץ, '... ראיתי אותך...' נזכרתי בסיפור הזה כאשר שוב קראתי בימים האחרונים כמה טוענים ''מכובדים'' שצועקים 'זו אשמת האוליגרכיה השמאלנית'.

בעולם הגדול עולות טענות על כל מיני סוגים של אוליגרכיות ולא מעט טוענים, משתמשים. לפעמים השוואה בין הטענות הללו מאפשרת ללמוד שיעור מאלף.

---

לפני מספר ימים פורסם כאן מאמר מאיר עיניים שדוחה טענות של האתר Jew Watch שמפיץ את תאוריית הקונספירציה על שלטונה של האוליגרכיה היהודית: .. הכחשת השואה, שליטת היהודים בעולם הפוליטיקה, הכלכלה והתקשורת, שחזור מסולף של ההיסטוריה היהודית, כל אלה ועוד מטעמים עסיסיים ממיטב המסורת המושרשת של שנאת ישראל מוצעים לכל אנטישמי מזדמן (במערב משחיזים סכינים). דוגמה מהאתר המדובר Jewish Supremacy in… מבהירה היטב במה עוסק האתר – בדמוניזציה של ''היהודים'' - בטיפוח השנאה כלפיהם. כדי שלא נטעה אומר לנו בעל המאמר שזו הסכנה העיקרית שעומדת מעל לראשנו.

אלא שלמרות השיעור המאלף הזה ישנם אלו שכאילו לא למדו דבר. יש כותבים שלא מתבלבלים ומשתמשים בשיטות דומות מאד כדי לעשות דמוניזציה של היריב הפוליטי. לפעמים הם מכנים אותו ''האוליגרכיה השמאלנית'' או פשוט ''השמאל''. לפעמים יציגו כינוי יותר דרמטי כמו ''ההגמוניה הבולשביקית''. מה שמאחד את השימוש בביטויים הללו היא כוונת הדמוניזציה. ברוב המקרים זה נעשה על ידי מטיפים ימניים. במקרים אחרים זה בא מכיוון השמאל הקיצוני.

כאילו שרק דמוניזציה, ויצירת תדמית שהופכת את היריב לכל יכול תנקה אותם, את ה''טוענים'' כך, מאשמה של חוסר הצלחה להשיג חלק ממטרותיהם. הגישה הזאת מאד מקובלת בימין כהסבר איך ומדוע יעדים שהציב לעצמו ''הימין'' לא מושגים . מה שבלט אצלנו בפורום לאחרונה היא העובדה שאותו כותב שדחה את האגדה על שלטון ''האוליגרכיה היהודית'' נמצא מאמין ומטפח של האגדה על שלטון ''האוליגרכית השמאלנית'' (מדינה בצלמם ובדמותם).

לא צריך לחפור הרבה כדי לראות שהטיעון הזה ממוקד בהאשמת קבוצה של יהודים. אין הגדרה ברורה של אותה קבוצה כי הגדרה אמורפית יותר מתאימה לדרך הדמוניזציה. מי שיבדוק את הדברים ימצא שלמעשה הקבוצה משתנה לפי טיעוני המִשְׁנֶה. זאת ועוד, לפעמים בלהט הויכוח ''הטוענים'' הללו מכוונים אצבע ומשייכים אדם לקבוצת מִשְׁנֶה זו או אחרת על לא עוול בכפו. לעיתים מרחיקים לכת עוד יותר ומודיעים לאדם מי מממן את פרסום דעותיו ומדוע. זכור לי סיפורו של אדם שבגלל עמדותיו טענו כנגדו שהוא כעובד של מוסד שנמצא בישוב בו הוא חי, מביע עמדות של המוסד. כמובן שהטוען לא טרח לבדוק את העובדות אבל נזקק לדמוניזציה חסר שחר. אילו בדק היה בקלות מגלה שאותו אדם לא היה עובד המוסד ושגם לעמדותיו לא היה קשר כלשהו להנחיות מאותו מוסד.

---

למרות הטענות הללו הרי שברמה הלאומית המציאות היא אחרת. העובדות מעידות שמאז 1977, כבר 30 שנה, ''הימין'' שלנו בשלטון, לפעמים לבדו. המציאות היא הפוכה ממה שמשתמע מטענת ''האוליגרכיה''. הרי האג'נדה של ''הימין'' היא האג'נדה שמובילה אותנו כבר קרוב ל-‏40 שנה. איך יודעים? חלק מן התשובות לדילמה, מי באמת שולט כאן, כתובות ברור מאד בספר אדוני הארץ שיצא לאור בסוף 2004. חלק נוסף מן התשובות נמצא בין פרטי הדו''ח שכתבה עוה''ד טליה ששון. ישנם גם מאמרים שאני כתבתי שמציגים פרשנות על מציאות חיינו – או איזה אג'נדה מובילה המדינה (שאלה של מוסר יהודי?, העקירות והנישול הזוחל נמשכים). אבל כל אחד יכול להביט במציאות סביבנו ולראות מה באמת קורה בשטח.

להלן מספר שאלות שהתשובות הכנות להן יבהירו היטב איזה אג'נדה מובילה, או דרכו של מי שולטת כאן, במדינת ישראל:

1. מי הוביל ומוביל את המהלכים של התיישבות על קרקעות פרטיות של תושבים מעוטי זכויות תחת השלטון של המדינה?
2. מי מציג גמישות רעיונית כדי לצעוק על דמוקרטיה וגם להצדיק את מהלכי הנישול?


3. מי עוסק-נוהג בגמישות מוסרית כדי לגשר על הסתירות?

ראוי לציין שהנטייה הזאת להאשים אחרים (אוליגרכיה יהודית, אוליגרכיה שמאלנית או אוליגרכיה בולשביקית) בחוסר יכולת להשיג לדעה כלשהי השפעה בציבור, היא פתרון קל מידי ורחוק מניתוח ראוי של המציאות. זו דרך שקופה מידי של מפלגות ואירגונים להתחמק מאחריות – 'המפקד ראיתי אותך...' – שיטת הראש הקטן. אבל זו דרך-שיטה שעובדת יפה בשני הכיוונים – קל מאד לכתוב את המאמרים הללו עם היפוך תפקידים (אוליגרכית ''הימין''...) אבל הם לא יהיו יותר מציאותיים.

---

מדוע בוחרים בגישה הזאת? זה הסבר קליט מאד ברמת הרגש ומעורר שנאה כלפי הצד האחר. כתוצאה מטיפוח השנאה כך מקווים העוסקים בכך יחזקו... תמיכה... בכשלונרים האמיתיים שכאילו לא מספקים את הסחורה. הם הרי יודעים היטב שהאג'נדה שלהם בשלטון; הם יודעים היטב שהימין כבר כמעט שלושים שנה בשלטון.

יש מספר בעיות עם הגישה הזאת. ראשית, העובדות והנתונים מעידים ברור מאד מהי האג'נדה שמובילה המדינה בעשרות השנים האחרונות. שנית הטענה הזאת מתפקדת כתירוץ מדף מוכן למצב כאשר חלק מהיעדים של האג'נדה הזאת לא מיושמים. בעיה נוספת עם הגישה הזאת היא שהמשתמשים בה יודעים היטב מגרעותיה (בלשון המעטה) ושלכן היא לא ראויה.

השימוש המקומי ב''סכינים'' הוא, הוא הסכנה הראשית לקיומנו. במציאות כזאת השחזת סכינים במערב היא נושא משני. בכל מקרה, המתריע על הסכנה מהשחזת סכינים במערב, ראוי שגם יתריע ויזהיר מהשחזת הסכינים המקומית.

---