פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(יום הכפורים סח) יום אחד וחמש תפילות
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 21/09/2007 שעה 3:08)


(יום הכפורים סח) יום אחד וחמש תפילות

נסים ישעיהו



למתפללים בבתי הכנסת ביום כפור, מוכרת התופעה של צפיפות רבה בחלקים מסויימים של היום, צפיפות שאינה אופיינית לשום יום אחר. אנשים ונשים שאינם נוהגים לפקוד את בית הכנסת במשך השנה, מתייצבים ביום הכפורים ומתפללים בדבקות מלאה מתוך תחושה של קשר אישי עם הבורא יתברך שהכתיב לעצמו משימה שנתית נצחית (ויקרא ט''ז): ל כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ.

ההתרשמות של הכותב היא שהצפיפות ביום הזה מאפיינת את השעות הראשונות של היום הקדוש, ואת השעות האחרונות. בתפילת ערבית, בעיקר ב'כל נדרי', ובתפילת נעילה. מה מיוחד בתפילות אלו שכך הן מושכות את כולנו, גם את מי שאין להם מקום קבוע בבית הכנסת? אגב, גם בליל שבת ובלילי חג בית הכנסת די מלא. הרבה יותר מלא מאשר בבוקרו של יום השבת ובבוקרו של חג. אלא שבמוצאי שבת וחג, פחות מתפללים נוכחים בבית הכנסת. נוכחות מוגברת במוצאי יום, נִכֶּרֶת רק ביום כפור כנ''ל, ומעניין לבדוק מדוע.

ביום רגיל יהודי מתפלל שלוש תפילות. רגילים לומר, שחרית מנחה ערבית וזה הסדר הנכון בפנימיות, כי התפילות הן כנגד הקרבנות שהיו בבית המקדש, ושם הלילה הלך אחר היום; תפילת שחרית נתקנה כנגד קרבן התמיד של שחר, מנחה כנגד תמיד של בין הערביים וערבית נתקנה כנגד אברי הקרבן שכבר היו על המזבח מבעוד יום, אבל נתאכלו באש במשך הלילה. אצלנו, מחוץ לבית המקדש, היום מתחיל בערב הקודם, ולכן יום הכפורים (וכמוהו כל שבת ומועד) תחולתם מן הערב הקודם, וסדר התפילות הוא ערבית שחרית מנחה.

שלוש התפילות של כל יום, הן כנגד שלושת רבדי המודע בנפש (שם כללי) ולצורך תיקונן, העלאתן למודעות של קדושה. שלושת הרבדים (שלוש מדרגות) מלמטה למעלה הם: נפש, רוח, נשמה (שמות פרטיים). בעת השינה, הרבדים העליונים, נשמה ורוח, שהם חיותו האמיתית של האדם, מתנתקים מן הגוף והוא ממשיך לחיות רק עם הרובד התחתון, הנפש, הצרכים הבסיסיים ביותר. כדי שנפשו תישאר מחוברת לקדושה, הוא מתפלל ערבית. בהקיצו משנתו, עדיין שולט הרובד הנפשי, הצרכים הבסיסיים, אבל הרובד הרגשי (מדרגת הרוח) כבר מתחיל לתפקד, ולצורך תיקונו, העלאתו לקדושה, מתפללים שחרית. רק אחר כך נכנסת לפעולה מערכת השכל, מדרגת הנשמה, והיא מלווה את האדם כל היום. אלא שיש לחזקה, כדי שלא תישלט ע''י הנפש והרוח ותרד למדרגתם חלילה, ולצורך כך מתפללים מנחה.

בשבת ומועד (גם בראש חודש) יהודים מתפללים ארבע תפילות; הרביעית, בין שחרית למנחה, כנגד הקרבן המיוחד שהקריבו לרגל אותו מועד, קורבן מוּסָף, וזהו גם שם התפילה, מוסף. לאיזה חלק בנשמה מסייעת תפילה זו? ובכן, חמש דרגות של נשמה יש לכל יהודי. בראשי תיבות הן מכונות נר''נ ח''י; נפש רוח נשמה חיה יחידה. חיה ויחידה הן מדרגות עליונות ואורן רב מכדי להאיר באדם בפנימיות. הן מתגלות רק בעתים מזומנות, כגון (מדרגת ה-'חיה') בשבת ומועד. בימים אלו יש לאדם הזדמנות לקבל הארה זו בפנימיות, ולכך נועדה תפילת המוסף.

מדרגת הנפש, כאמור, זה הרובד של הצרכים הבסיסיים של האדם. הרובד בו אין כל כך הבדל בינו לבין בהמה. מדרגת הרוח זה הרובד הרגשי; אהבה, וכו'. מדרגת הנשמה זה הרובד השכלי, הרובד בו עיקר מותר האדם מן הבהמה. שלוש אלו הן מדרגות במסגרת המודע של האדם. ומהי מדרגת ה-'חיה'? ובכן זו מדרגה בה האדם מחובר תמיד אל הרוחניות, הקדושה העליונה המקיפה אותו, ולעולם אינו מסיח דעתו מקדושה זו, מדרגת הצדיק. לא כל אחד זוכה להיות צדיק ביומיום, אבל כל אחד יכול לזכות לכך בימי שבת ומועד כנ''ל.

מיוחד הוא יום הכפורים מכל הימים, שבו מתפללים חמש תפילות. על אלה שהזכרנו כבר, מוסיפים תפילה בערוב היום, תפילת נעילה. הפשט הוא שננעלים שערי התשובה ויש להזדרז בהשלמות. ומה בפנימיות הדברים? ובכן, בפנות היום הזה מאירה מדרגת היחידה בנפש. זו המדרגה בה אדם חווה כי ה' אלוקינו, ה' אחד; יחיד ומיוחד ואין זולתו. וכל כולו נתון אך ורק לקשר עם יחידו של עולם. זו מדרגה של משיח, ורק יחידי סגולה זוכים לה. יחידים כגון ר' עקיבא וחבריו, ר' שמעון בר יוחאי, וכאלה הדומים להם. זו המדרגה של מסירות נפש מוחלטת לה' יתברך.

יחידה ליחדך

בהתקדש היום מתייצבים כולם בבית הכנסת, כי אפילו הרבדים הכי נמוכים בנפש, חווים את השינוי, את הקדושה שירדה לעולם. יתכן שאחר כך תתעמעם החוויה ויסורי הצום יגברו על חוויית הקדושה, אבל בפנות היום, בהאיר מדרגת היחידה בגלוי, שוב יתעוררו כולם ויתייצבו בבית הכנסת לחוות את הקשר הייחודי והעצמי של יהודי, עם יחידו של עולם. מדרגת היחידה מאירה לכולנו בפשטות בשעת הנעילה ביום כיפור, כמתנת חינם, ואת זה כולנו חשים ולכן מצטופפים בבית הכנסת. בשעה זו גם נעלמים לפתע יסורי הצום הממושך שחווינו במהלך היום, והיהודי מרוכז כל כולו בחוויית ההתייחדות עם יחידו של עולם.

ולא שמישהו מודע לכך שזהו התהליך וזו החוויה, אבל זהו תיאור, במלים פשוטות ככל האפשר, של מה שאנחנו חווים ביום הכי קדוש בשנה.

יום הכפורים חותם את עשרת ימי התשובה. עשרה ימים זה מקביל לעשר הספירות, וכנגדן לעשרת כוחות הנפש שהזכרנו בעבר. ברשימה הקודמת הזכרנו שראש השנה עניינו הוא מלכות, קבלה מחודשת של מלכות ה', וגם השבת עניינה הוא מלכות. כלומר, בכוחות הנפש זה כנגד ספירת המלכות. בעשרת ימי תשובה התהליך הוא מלמטה למעלה, מן המלכות, הספירה האחרונה (והכח האחרון בנפש) אל החכמה, הספירה הראשונה, ראשית המודעות בנפש.

בכל מדרגה משלוש המדרגות, נפש רוח ונשמה, יש את עשרת הכוחות (חכמה בינה דעת, חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד, מלכות) ואת כולן עלינו להשיב לקדושה בעשרת ימי התשובה. כאמור, מתחילים בראש השנה בתיקון המלכות, והולכים מחיל אל חיל עד ליום הכפורים שהוא לתיקון כח החכמה בנפש. חכמה זה צירוף אותיות 'כח מה' כי המאפיין העיקרי שלה הוא שאינה מציאות נרגשת. כדי לקנות חכמה, חייבים לצמצם למינימום את תחושת האני, להפוך אותו לאין. ''החכמה מֵאַיִן תִּמָצֵא'' אמר החכם מכל אדם. יש לזה כמה פירושים ברבדים שונים, אבל לענייננו, זו החוויה של יום כפור בו מוּשעים כל צרכי האני והמשימה היא להתחבר אל האין סוף. כדי להתחבר אליו, חייבים לאיין את האני הגס ולהתחבר לרוחניות הצרופה.

וכאשר זוכים לפעול בעצמנו התאיינות זו המחברת אותנו לחכמה, זוכים גם להתחבר לעניינו המיוחד של יום הכפורים בכלל ושל שעת הנעילה בפרט, שהוא הארת מדרגת היחידה; מדרגה בה אין שום מציאות, בטח לא מציאות של גסות בהמית חלילה, מלבד הקשר העצמי של יהודי עם הרבונו של עולם. וזו משמעות השם 'נעילה' לשעה זו; ננעלים השערים ואין כניסה לשום גורם, אפילו לא למלאכים, בשעת ההתייחדות של יחידו של עולם עם העם היחיד שבחר לנחלתו.

מכאן עולה מסקנה מעניינת; בכל שלב בחיים צריכים לחתור למדרגה זו ואפשר גם להגיע אליה, כי יהודי יכול לפעול בעצמו התאיינות שתחבר אותו למדרגת החכמה גם בסתם יום של חול, לא רק ביום הכפורים. וזה אכן נכון. יום הכפורים נועד לחבר אותנו כנ''ל, אבל בעיקר הוא נועד לתת לנו את הכוחות הדרושים לשמור על החיבור הזה במהלך השנה כולה.

כאשר יום הכפורים חל בשבת, כמו בשנה זו, מתקבל שילוב מושלם של ספירת המלכות (שבת) עם ספירת החכמה (יום הכפורים) ומכאן ואילך, מה שנותר זה לעלות מדרגה נוספת ולהתחבר לכתר העליון הניצב מעל כל הספירות וממנו הן יוצאות. החיבור הזה פירושו הנחת הכתר על ראשו של המלך, וכך נסגר המעגל של הספירות ומתברר שאין למעלה ואין למטה, כי מדובר במעגל שלם שאין לו התחלה ואין לו סוף. ככתוב בספר יצירה: נעוץ סופן (ספירת המלכות) בתחילתן (כתר עליון).

חז''ל קוראים לעשרת ימי תשובה, ''עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים''. כאשר סופרים אותם, מוצאים שהם רק שבעה, אז מדוע אומרים עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים? ובכן, עמדנו על כך שבראש השנה יש עבודה מיוחדת, המלכת ה' בשופר, הנעלית מעבודת ימי התשובה, ועל כן ספירת ימי התשובה מתחילה מאחר התקיעות של ראש השנה. שעת הנעילה של יום כפור, נעלית גם היא מעניינם של ימי התשובה, ושם הם מסתיימים. יוצא אם כן שעשרת ימי התשובה, תחילתם בבקרו של ראש השנה לאחר התקיעות וסיומם לפני שעת הנעילה של יום כפור.

יתן ה' שנזכה לשוב אליו בתשובה שלמה וכולנו ניחתם לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה אמיתית ושלמה ע''י משיח צדקנו, המלך מבית דוד (מלכות) שעל ראשו מונח הכתר העליון כנ''ל.

ואז באמת, סוף סוף, יהיה רק טוב ליהודים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מאמר יפה ומרגש  (יערה) (2 תגובות בפתיל)
  קול נידרי בבית כנסת רפורמי  (אריק) (8 תגובות בפתיל)
  צריכים לראות את הכתבה  (מהנדס אזרחי)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי