פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מדינאות פרעונית אופנסיבית
שמעון מנדס (יום שישי, 04/01/2008 שעה 15:58)


מדינאות פרעונית אופנסיבית

שמעון מנדס



יסוד קיומה של המדינאות הוא הצבת יעדים מדיניים והגשמתם. אם אפשר באמצעים מדיניים מה טוב; ואם לאו באמצעים צבאיים, אם הדבר חיוני מאד. לא אחת אמרו מדינאים ואנשי צבא מצריים, כי למצרים היסטוריה הנמשכת כבר 7000 שנה. הם אמרו את הדברים כדי להצביע בפני המאזין על הבטחון הרב שיש להם בניהול מדיניות. גם בימים אלה אתה מסתכל על מעשיה של מצרים, וכיצד מעשים אלה נתמכים על ידי הצהרות תקיפות של מדינאיה, ואתה עומד ומשתאה לנוכח הנחישות האמיצה של הספינקס המצרי.

לפני כשבועיים מסרה שרת החוץ שלנו, הגב' ציפי ליבני, לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי מצרים לא רק שאינה מונעת את הברחות הנשק במנהרות-רפיח, אלא אף מסייעת להן. בתגובה על דברים אלה שפורסמו אצלנו בתקשורת, תקפה התקשורת המצרית את שרת החוץ והוקיעה אותה. כלי התקשורת במצרים דאגו להביא לתשומת לבה של ממשלת ישראל, כי דברים אלה של שרת החוץ עלולים לשבש את היחסים בין שתי המדינות. מיותר לציין כי כל שפורסם בתקשורת המצרית נעשה בהשראה מגבוה במימשל המצרי.

כתגובה, מה עשו אצלנו ? שום דבר. נאדה. איש משרי הממשלה לא אמר דבר. מעצבי דעת הקהל בעתונות הכתובה שלנו, שיודעת לתקוף היטב כל שני וחמישי את הממשלה ושריה, לא אמרה דבר להגנתה של שרת החוץ. ומה שיותר גרוע התקשורת שלנו מסייעת למימשל המצרי להפחיד את הצבור הישראלי ומנהיגיו עם איומיה וכעסה של ממשלת מצרים.

בשבוע שעבר פורסם כי ממשלת ישראל בקשה מן הסנאט האמריקני להתנות את המשך הסיוע למצרים בהפסקת הברחות הנשק במנהרות רפיח. הבעיה שהתעוררה הפעם, וועדת ההקצבות של הסנאט האמריקני החליטה שהיא מעכבת 100 מליון דולר מכספי הסיוע למצרים (אני מקווה שאני מדייק בסכום). ההצהרה האמריקנית הקפיצה את נשיא מצרים, והוא הריץ את שר החוץ שלו לאיים על ישראל ברבים: שאם ישראל תגרום לפגיעה באינטרסים של מצרים, מצרים יכולה להזיק לישראל הרבה יותר בדיפלומטיה הבינלאומית והכלכלית.

מה היתה התגובה אצלנו? לא ראש הממשלה ולא אחד משריו אמרו, כי ממשלת ישראל פועלת כך כדי לאלץ את מצרים לכבד את התחיובויותיה. הדעת נותנת, שלפחות שרת החוץ היתה צריכה להצהיר זאת ברבים. אבל לא. ממשלת ישראל ירדה למקלט האטומי החדש שמצוי 40 מטרים מתחת לאדמה. כמה שזה מתאים לנו.



היו לנו עם מצרים שנתיים של שלום מדומה (1980-1982), מראשית הסכם השלום ועד לנסיגה הסופית מסיני. כי באותה תקופה מצרים פחדה לתקוף אותנו אפילו דיפלומטית, מחשש שהדבר יתן לנו עילה שלא להחזיר את החצי השני של סיני. אבל מאז 1982 המצרים ממררים לנו את החיים, ואנחנו כל הזמן ממלאים פינו במים - מחשש שמא השלום ייפגע. המצרים
מזרימים נשק ותחמושת במנהרות רפיח, כדי להלחם בנו באמצעות החמאס והג'יהאד בעזה, ואנחנו קונים את הבלופים של המצרים שהם עושים כמיטב יכולתם למנוע את התופעה. וכאשר מישהו אצלנו סוף סוף מתעורר, ממהרים המצרים לתת לנו סטירת-לחי, כדי לעורר אותנו שנשוב אל מסלול השתיקה.

הסיוע המצרי הפעיל להברחת הנשק והסחורות במנהרות רפיח, הוא פועל יוצא של האסטרטגיה המצרית כלפינו, כדי שנדמם כל הזמן צבאית וכלכלית מחד. ושל הכשלון הקולוסאלי במלחמת לבנון השניה מאידך.
מצרים קוותה שאנו נצליח להכות את חזבאללה שוק על ירך. אבל ''לצערה'' אנחנו הוכחנו שאנו אימפוטנטים. ואז היא החליטה להעתיק את המודל הסורי בלבנון. לסוריה יש את חזבאללה בצפון, ולמצרים יש את החמאס והג'יהאד בדרום. לך תדע מתי אנו צפויים למלחמה מתואמת חדשה בין שתי האחיות הערביות.

אין ספק שיש לקנא במדינאיה של מצרים שמנהלת דיפלומטיה אגרסיבית כלפינו כל הזמן. כאשר עמדה על הפרק שאלת בחירתו של הד''ר בוטרוס גאלי המצרי למזכיר האו''ם, תחילה אנו הססנו אם לתמוך בו – ואז בא האיום המצרי שאמר לנו: חוסר תמיכה בבוטרוס גאלי יתפרש כצעד עויין כלפי מצרים. כמובן שאנו התיישרנו מיד לפי התכתיב המצרי.

הדיפלומטים המצרים מסתובבים אצלנו באופן חופשי ביותר, חוגגים בחיי החברה בישראל, מסיתים את הח''כים הערביים נגדנו. מנגד הדיפלומטים הישראלים חיים בקהיר בפחד מתמיד. מוחרמים כמצורעים על ידי כל הדרגים הממשלתיים וגם על ידי אנשי הרוח - הכל לפי הוראה מגבוה. ואנו שותקים. חוששים שמא קריאה לסדר תגרום לנו לאבד את ''השלום'' המשיחי.

בתום מלחמת יום הכפורים (1973), כאשר כוחות צה''ל חנו 101 ק''מ מקהיר, ו-‏37 ק''מ מדמשק, המנהיגות המצרית ובראשה סאדאת, הבינה שבאמצעים צבאיים היא לעולם לא תוכל לגבור על ישראל. ולכן סאדאת נהג בתבונה רבה כאשר העתיק את המאבק בין ישראל למצרים משולחן החול הצבאי אל השולחן הירוק הדיפלומטי. וזה מה שמצרים עושה לנו כל הזמן, מאז 1982. עד לאחרונה מנהיגינו לא השכילו להבין זאת. במקום להרחיב את הפריצה המדינית אל הסנאט האמריקני, כדי לאלץ את המצרים להתחפר - עשינו בדיוק ההיפך. כמה עלוב.

כאשר ברחנו ממצרים לפני ארבעת אלפים שנה, ידענו להעתיק מן הפרעונים את הפילוסופיה של ''חיי העולם הבא''. כמה חבל, שמשה רבנו שגדל בבית פרעה, לא ידע ללמוד אז מעט מן המדינאות המצרית. זאת ששר החוץ המצרי אחמד אבו אל-גיט מתפאר בה. זה מאד חסר לנו. לא נעים להודות, אבל אנו יכולים רק לקנא בתעוזה המדינית המצרית. לא ראש הממשלה, ולא שום שר לא יעיזו להגיב על ההתקפה המדינית המצרית. מענין, שבמצרים לא חוששים לאבד את השלום, כמו שאצלנו פוחדים כל הזמן.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


קרות הרוחות בעמק הנילוס
אריה עירן (יום שישי, 04/01/2008 שעה 16:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פחד .
הפחד ממלחמה .
הפחד מקורבנות המלחמה
הפחד מהרוגים ופצועים אצלנו .
הפחד מהנזק הכלכלי .
הפחד ממלחמה במחזורים של אחת לעשור .
הפחד מהעייפות של העם .
הפחד מההפגנות של שואפי השלום .
הפחד המשתק .
הפחד של חסרי התבונה המדינית
הפחד של חסרי המעוף
הפחד של חסרי החזון
הפחד של אובדי הדרך
פחד .
_new_ הוספת תגובה



השלום עם מצרים הוא רק ''הודנה'' ולא שלום
חזי (יום שישי, 04/01/2008 שעה 19:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדאי להזכיר את זה הכל יום לכל הנאיבים, במיוחד לאנשי השמאל אצלינו.

אותי מרגיז לראות את ערוץ הלויין של הטלויזה המצרית:

א- כל הודעה על פגיעה בפלסטיני, הוא מכונה ''שהיד''.
מאות הרוגים בעיראק באותו היום, נספרים ''הרוגים'' ולא שהידים.

ב- כל מפה אשר מראה את ישראל, מצויין עליה ''פלסטין''.
למשל: על רצועת עזה כתוב: רצועת עזה.
על השטח הישראלי הגובל עם רצועת עזה כתוב : פלסטין.

מדינת ישראל לא קיימת בכלל...

אני מתפלא ששרת החוץ המהוללת שלנו, לא ניצלה את התקפות מצרים עליה, כדי להציג ברבים את פרצופה האמיתי של מצרים בנושא זה...
_new_ הוספת תגובה



השלום עם מצרים הוא רק ''הודנה'' ולא שלום
חזי (יום שישי, 04/01/2008 שעה 19:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדאי להזכיר את זה הכל יום לכל הנאיבים, במיוחד לאנשי השמאל אצלינו.

אותי מרגיז לראות את ערוץ הלויין של הטלויזה המצרית:

א- כל הודעה על פגיעה בפלסטיני, הוא מכונה ''שהיד''.
מאות הרוגים בעיראק באותו היום, נספרים ''הרוגים'' ולא שהידים.

ב- כל מפה אשר מראה את ישראל, מצויין עליה ''פלסטין''.
למשל: על רצועת עזה כתוב: רצועת עזה.
על השטח הישראלי הגובל עם רצועת עזה כתוב : פלסטין.

מדינת ישראל לא קיימת בכלל...

אני מתפלא ששרת החוץ המהוללת שלנו, לא ניצלה את התקפות מצרים עליה, כדי להציג ברבים את פרצופה האמיתי של מצרים בנושא זה...
_new_ הוספת תגובה



השלום עם מצרים הוא רק ''הודנה'' ולא שלום
אריה עירן (שבת, 05/01/2008 שעה 6:18)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצרים עויינת את ישראל . ההסכם המדיני מונה מלחמה אבל אינו הסכם שלום .

אין שלום בין ישראל ומצרים . הוכחות לזה מופיעות כל יום .
_new_ הוספת תגובה



מצרים טובה מאוד בעשייה מדינית דיפלומטית
סתם אחד (שבת, 05/01/2008 שעה 8:08) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שאנחנו טובים מאוד בצבא.

אנחנו צריכים לעשות למצרים את ''לבנון המדינית'' שלהם, או יותר מדוייק את ''עזה'' שלהם ולהראות להם שהם כשלו בתפיסת הפעולה המדינית נגד ישראל.
המצרים היו בזמנו נאלצים לעשות שלום עם ישראל משום המשבר שלהם עם בריה''מ והקריסה הכלכלית. ההצלה שלהם באה מארה''ב שהתנתה יצירת קשרים עם מצרים בהפסק מצב הלוחמה עם ישראל. השלום עם ישראל היה אילוץ למצרים. וככה זה נראה עד היום.
_new_ הוספת תגובה



מצרים טובה מאוד בעשייה מדינית דיפלומטית
אריה עירן (שבת, 05/01/2008 שעה 10:20)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המיצרים חיים באשליה של עליונות .
האוכלוסיה המצרית הכללית בורה . שיעור יודעי קרוא וכתוב נמוך .
הצמרת המשכילה מדמה עמה למרכז העולם הבין-ערבי . זו אוננות שכלית .
מאז אלכסנדר מוקדון העם המצרי נמצא תחת שלטון זר עד מהפכת הקצינים 1951 .
אמנם לפני אלפי שנים התפתחה התרבות הפרעונית אבל במאבקים צבאים עם התרבות של הסהר הפורה עם יוון עם רומא הם תמיד הפסידו .
נגד ישראל הם הפסידו .
בלי סיוע ובעיקר חיטה אמריקאי מחציתם ימותו ברעב .
הרס סכר אסואן יחסל את העם המיצרי כמעט לחלוטין .
זה לא איום אלא ניתוח קר של המצב .
_new_ הוספת תגובה



מצרים טובה מאוד בעשייה מדינית דיפלומטית
חזי (שבת, 05/01/2008 שעה 13:47)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שקורה במצרים, הינו אופייני לכל העולם הערבי.

הם חיים בעבר, וחושבים שהם ימשיכו לחיות בעבר...
_new_ הוספת תגובה



הסכם ריבנטרופ-מולוטוב > הסכם ''השלום'' עם מצרים
שמעון מנדס (שבת, 05/01/2008 שעה 18:16)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שלא היה הסכם שלום אלא הסכם אי-התקפה הוא טוב יותר מאשר הסכם השלום המדומה שלנו עם מצרים. כחודש לפני פלישת גרמניה לפולין בשנת 1939, גרמניה וברית-המועצות חתמו על הסכם אי-התקפה ביניהן. שתי המדינות ידעו גם ידעו שהסכם זה נועד להבטיח לגרמניה להרוויח זמן במלחמת העולם השניה, עד שהיא תאגור כוחות ותנחל נצחונות עד אשר היא תפלוש גם לרוסיה.

שתי המדינות שמרו בקפדנות על ההסכם עד אשר גרמניה חשבה שהגיעה שעת הכושר להכות גם את הרוסים, ואז גרמניה פלשה לרוסיה.

נהוג ומקובל לומר כי כאשר שנים עושים התערבות על איזה שהוא נושא, האחד הוא ממזר והשני הוא נאיבי (אם לנקוט בלשון המעטה). במקרה של סטאלין והיטלר, שניהם ידעו כי הם רוצים להרוויח זמן. סטאלין לאהיה מאורגן ומוכן לקראת מלחמה עם גרמניה - לכן חתם על ההסכם. היטלר חשש שצבאו לא יוכל להתמודד עם כל המערב, ולכן הוא יזם את ההסכם.

במקרה שלנו מנחם בגין הוא היה נאיבי מול כוונותיו של סאדאת.
_new_ הוספת תגובה



''השלום'' עם מצרים?
רמי נוי (יום ראשון, 06/01/2008 שעה 14:06)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השלום עם מצרים הניב לשתי המדינות רווחים אדירים - מדיניים צבאיים וכלכליים.

לישראל הוא הביא ליחסעי ידידות עם מעצמות כסין והודו, עם אסיה ואפריקה, הקלה בטחונית אדירה, שגשוג כלכלי ותמיכה אמריקנית איפה היתה ישראל כיום לו היינו מחזיקים את צה''ל על התעלה?

כל מי שמסתובב בסיני ורואה את הפריחה והשגשוג בו לא יעלה על הדעת שהמצרים פניהם למלחמה.

זה שהאינטרס המצרי לא חופף תמיד את הישראלי? לא נורא - צריך ללמוד לחיות עם זה
_new_ הוספת תגובה



''השלום'' עם מצרים?
חזי (יום ראשון, 06/01/2008 שעה 14:49)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון שההודנה עם מצרים מטיבה עם שני הצדדים, כמו בכל ''הפסקת אש''.

האם מצרים מתייחסת לישראל כמדינה שכינה במצב שלום ? בהחלט לא ...
_new_ הוספת תגובה



[•] ''השלום'' עם מצרים?
צדק (יום ראשון, 06/01/2008 שעה 14:50)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ה''שלום'' עם מצרים הניב למצרים רווחים אדירים,
ולישראל הוא הניב הפסדים כלכליים ואיסטרטגיים אדירים שעדיין ממשיכים להיספר, וימשיכו להיספר בדם ובדמים.

השמאלני מתלהב מהבלים, לחיצות ידיים, בנינים עם דגל, עשו לו טובה ודיברו איתו,
שטיחים, חצוצרות....מדים, חרבות נוצצות....
ומתעלם מהעיקר ומהמציאות, כי הם מראים לו את השקר בו הוא חי.

פריחה מענינת את הערבי כשלג דאשתקד...
כאשר הוא יריח את הדם היהודי הוא ידרוס את הפריחה ואת הפרחים,
וירוץ למלא את תאוותו העיקרית, השחיטה.
כמובן שהנסיון ההסטורי הקרוב לא יבלבל את דעתו של השמאלני ההוזה,
הטרור בו פתחו הפרטנרים שלו בתקופה של פריחה כלכלית בשטחי יש''ע,
לא מלמד את השמאלני כי הפריחה ממש לא מענינת את הרוצח הערבי,
במיוחד כאשר הפריחה היהודית מוציאה לו את העיניים.

רמי נוי משלים עם אינטרס מצרי המחייב רצח של יהודים...
_new_ הוספת תגובה



אתה רואה רק חצי תמונה . אפילו לא חצי כוס מלאה .
אריה עירן (יום ראשון, 06/01/2008 שעה 18:36)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1- אין שלום עם מצרים . יש הודנה עם מסמך שכותרתו שלום . אני יכול להנפיק מסמך שמאשר שאני מלך אנגליה זה לא הופך אותי לכזה . המסמך שנקרא הסכם שלום עם מצרים אינו הופך את המצב לשלום עם מצריים .
2- אין מלחמה עם מצרים . יש עוינות עמוקה מצידם . מובארק נמנע מקבלת ישראלים בקהיר , כה עמוקה העוינות !
3- אנחנו כלכך צמאים לשלום , שגם מי-ים הם מי שתיה עבורנו . לכן אתה מדמה שיש שלום עם המצרים .
4- מדינאי נבון ובעל חזון היה הופך את השטח הכבוש מהמצרים לכלי מועיל 10 מונים לישראל . בגין היה טיפש למרות שכמה מהכותבים בפורום מעריצים אותו . כל הקריירה שלו היא טיפשות אחרי טיפשות . במחתרת ,באופוזיציה , בנסיגה מסיני , בכניסה ללבנון , בפרישה מהשלטון . טיפש . טיפש . טיפש .

5- שלום הוא מצב של יחסים הוגנים בין המדינות . יחסי מסחר טובים . יחסי תרבות טובים .אין עוינות . אין הסתה . אזרחי שני הצדדים נעים בשני הכוונים . אין החרמת נציגים רשמיים . לא החרמת השגריר לא החרמת שרים ולא החרמת ראשי ממשלה . אין הסתרת היחסים הדיפלומטיים הרחק מהתקשורת .
כל זה לא קיים מצד המצרים .

6- מה עלינו לעשות לדעתך אם אחרי מותו של מובארק השלטון יחלש והשליט האחר ינתק את היחסים אתנו ?
האם עלינו לדרוש את סיני חזרה ?
_new_ הוספת תגובה



מצרים חותרת תחת מעמדה של ישראל
לוי (יום ראשון, 06/01/2008 שעה 20:53)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שגריר ישראל במצרים לא יכול לקבל טיפול שיניים במצרים .
עובדי השגרירות מנודים ומנותקים טוטאלית מהתושבים . אזרח מצרי היוצר קשר עם ישראלי נאשם בריגול ונשלח למאסר .
מצרים מספקת ללחמס נשק , תחמושת וחומרי נפץ בהקף של מאות ואולי אלפי טונות .
דרך מצרים מעברים לישראל עשרות ומאות טונות של סמים .
דרך מצרים מעברות לישראל שפחות מין לעשרות ומאות .
מצרים עוסקת בהצקה מתמשכת בכל דרך אפשרית ומפרה הסכמים .
_new_ הוספת תגובה



מצרים חותרת תחת מעמדה של ישראל
אריה עירן (יום ראשון, 06/01/2008 שעה 21:29)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן . ראה תגובתי במאמרו של אבנרי .
_new_ הוספת תגובה



אין ספק רמי שאתה צודק
חצי חציל (יום שני, 07/01/2008 שעה 9:25)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל השאלה היא מהו המחיר שאנחנו משמלימים עליו ועוד נשלם.

בינתיים ה''שלום'' עם מצרים הוא כדאי מבחינתנו, אבל מרגע שחתמנו עליו וויתרנו על הכל אין לנו יותר שליטה על קיומו. וראינו לאיזה שפל אחר שפל הגיע השלום לעיתים עד כדי פיצוץ רועש. פעם אחד הפיצוצים האלה יבעיר את האזור. האם אתה מוכן לשלם את המחיר?
_new_ הוספת תגובה



מי טועה מאד . ישראל ויתרה על שטח חומרי וקיבלה הבטחה ליחסם תקינים
אריה עירן (יום שני, 07/01/2008 שעה 14:16)
בתשובה לחצי חציל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היחסים בין ישראל ומצרים הם דבר שיכול להשתנות לרעה כמו גם לטובה . הכל מראה שהכוון הוא הרעה . ההרעה היא מהכוון המצרי .
במקרה של ניתוק יחסים מלא , האם יוחזר לנו שטח סיני עליו ויתרנו?
לא !
מצב זה יביא למלחמה בעתיד . לכן היה בגין טיפש .
_new_ הוספת תגובה



יש שלום עם מצרים, האוייב הוא אריה עירן
יוסלה  (יום שני, 14/01/2008 שעה 5:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמעון מנדס, אריה עירן, חזי, חצי חציל, צדק ולוי,
יכולים לעשות שמיניות באוויר,
ולכתוב שאין שלום וששלום זה ככה ולא אחרת,
וששתי גדות לנילוס, זו שלנו וזו גם-כן,

אך העובדה הפשוטה היא שיש שלום עם מצרים.
_new_ הוספת תגובה



יש מלחמה עם מצרים, האויב הוא גם יוסוף.
צדק (יום שני, 14/01/2008 שעה 7:50)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוסלה, יוסוף, ויוספיוס יכולים לכתוב שאין מלחמה עם מצרים,
גם כאשר מצרים מחמשת את החמאס, מפיצה אנטישמיות נאצית,
ואינה מקיימת סעיף אחד מהסכם נייר הטואלט שחתמה עליו.

מי יכול להתווכח עם עיוורים וחרשים, עובדי אלילים שמאלנים........
_new_ הוספת תגובה



[•] יש שלום עם מצרים, האוייב הוא אריה עירן
אריה עירן (יום שני, 14/01/2008 שעה 10:46)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא שאתה עיוור .
הסכם השלום עם מצרים, היה הראשון בין ישראל ומדינה ערבית. הוא נחתם בקשיים רבים. בהסכם זה לא נתנו המצרים נכסים ממשיים לישראל. ישראל נתנה את השטח שכבשה מהמצרים, כלומר חצי האי סיני. המצרים לא הסכימו לוותר לישראל אפילו על השטח הקטן של מלון אוייה סונסטה בטאבה. שהוא פחות מקמ''ר אחד! ישראל ויתרה כמובן. למה כמובן? מצרים נתנה בתמורה לסיני את השלום עצמו. תוכנו של שלום רגיל מורכב מכמה שכבות. ראשית אי לוחמה. שנית יחסים דיפלומטיים מלאים. שלישית יחסי תרבות. רביעית יחסי מסחר. חמישית הפשרה באיבה. בתמצית, אנחנו רוצים שלום כמו באירופה והמצרים מסכימים רק לשלום החוזי המינימלי, המאפשר להם להוכיח רשמית שהוא קיים.
מה נשאר מהסכם השלום הישראלי-מצרי? הדבר החמור ביותר בעיני, הוא האיומים המצריים הגלויים והסמויים. נשיא מצרים מובארק מצהיר שוב ושוב על כוונת מצרים לתקוף את ישראל אם לא ננהג לפי מה שנראה לו מתאים. נשיא מצרים הקודם נהג לאיים, פעם אחר פעם, בתקיפת ישראל כדי ''לקבל חזרה את האדמות השדודות'' ואחרי 1973 אני מאמין למובארק. המצרים אומרים, כי ללא הסכם עם הפלסטינים ו/או סוריה, יתמוטט השלום עם מצרים. אני מאמין למובארק. האם במקרה כזה יחזירו המצרים את חצי-האי-סיני לשליטת ישראל? לי זכור שזה היה המחיר ששלמנו, עבור השלום העלוב הזה.
אומר פרשן מדיני בכיר: ''אנחנו כל כך כמהים לשלום, שאנחנו מוכנים למחול על הרבה מאד מכבודנו''.
מתחילת התהליך נראה שהישראלים נהרו לעבר המצרים בהרבה יותר התלהבות מאשר המצרים פעלו בכוון ההפוך.
דוד לוי '' …זה סוד הענין. מפגן מתמשך לרצון של החברה הישראלית לקדם את תהליך השלום ולשמר אותו''.
במצרים עצמה, חייבים לזכור, אין רשימה ארוכה של דיפלומטים שחולמים לשרת בישראל, ומי שכן שרתו כאן, לא מתקבלים באהדה רבה בשובם למצרים. מורתדא, השגריר הראשון חזר לארצו כדי לגלות שהוא מנודה אחרי ששרת בישראל, ונאלץ בסופו של דבר לעזוב את מצרים. היום הוא גר בוושינגטון.
השגריר בסיוני בראיון לעיתון ''אל אהראם'' בקהיר: ''למצרים שחושבים לבקר בישראל אני לא ממש ממליץ לבא''.
בסיוני בתשובה לשאלה בישראל: ''היחסים בינינו הם לא כמו יחסי הדדיות אחרים. הם מושפעים מהתקדמות במסלולים האחרים. את תראי שכשתהיה התקדמות במסלול מול הפלסטינים וישראל תכבד את הסכמיה איתם, יתקדמו גם יחסי ישראל-מצרים. את תראי את המסחר מוכפל. את תראי עלייה בתירות''
בסיוני: ''איך אני יכול ליצור שיתוף פעולה כלכלי במזרח התיכון כשאין שלום עם סוריה? אז אל תבקשי ממני ליצור שיתוף פעולה כלכלי אתכם לפני שהשגתם שלום. קודם תשיגו שלום ותשלמו את המחיר שיש לשלום, ואז תוכלו ליהנות מפירות השלום''.(למצרים כבר שילמנו את מחיר השלום-אז איפה הפירות? הערת המחבר).
איתן בן-צור מנכ''ל משרד החוץ: ''את המקובלות והחיבה שמורעפות על בסיוני צריך לראות, לדעתי, בהקשר של החברה הישראלית וערגתה לשלום.
בסיוני: '' אנחנו לא לקחנו לכם את האדמה, אנחנו לא עשינו שום דבר. (חוץ משלוש התקפות צבאיות על ישראל. 1948-1967-1973. וכן התקפות גרילה שאילצו את ישראל להתגונן ב- 1956. הערת המחבר).
סוף הציטוט מהכתבה על בסיוני.

מה נשאר מהסכם השלום הישראלי-מצרי? סיני כמובן בידי המצרים. להחזיר את השליטה בקרקע, אי אפשר בלי מלחמה. יחסי אי-לוחמה אינם שלום. ויותר מזה אין לנו. הפסקת-אש כפי שהייתה בעבר גם היא אי-לוחמה. הפסקת אש או הסכם שביתת נשק, עונים על צרכי מי שפוחדים מנוראות המלחמה. אך לזה ניתן להגיע בלי נסיגות.
היחסים הדיפלומטיים של המצרים לישראל רשמיים בלבד. שגרירנו בקהיר מבודד ומותקף. נשיא מצרים סרב לפגוש ראשי ממשלות ישראלים, אחרים הסכים לפגוש רק רחוק מקהיר.
יחסי המסחר עם מצרים צולעים ביותר. המצרים נמנעים מלקנות אצלנו, מכבידים על אנשי עסקים מצרים המבקשים לבדוק אפשרויות, מונעים ככל האפשר פיתוח עסקים ישראליים במצרים (עד כדי מאסר), רכישת נכסים במצרים הס מלהזכיר והם מכשילים תיירות מצרית לישראל.
יחסי התרבות פגומים ביותר. רוב מובילי התרבות במצרים הם דוברים אנטי-ישראליים. סופרים ועיתונאים מצרים המנסים להפשיר את האווירה האנטי-ישראלית במצרים נמצאים תחת איומים והחרמות. העיתונות המצרית מלאה מאמרים אנטי ישראלים, הן עצמאיים והן בעידוד השלטון. קריקטורות מרושעות על ישראל מנהיגיה ותושביה מודפסות כל הזמן. המצרים מונעים את השתתפות ישראלים בתערוכות תרבות וספרות ומונעים חילופי תאטרון ומוזיקה. הפשרה הדרגתית באיבה וחינוך העם המצרי לסובלנות כלפי ישראל אינה קיימת.

אנו רואים כי יחסי ישראל-מצרים הם בשפל המדרגה. הגישה המצרית לשלום אתנו היא שאין חילופי תרבות, אין סחר, יש עוינות חריפה מצדם, יש תעמולה ארסית נגדנו ויש עידוד הפלסטינים לנוקשות מדינית. בכל דבר ועניין המצרים פועלים נגדנו. זה השלום שאנו רוצים?
מצרים שקיבלה קרקע, ממשיכה לאחוז בה בשלמות. ישראל שקיבלה יחסים, רואה כיצד התמורה פוחתת כקליפות בצל.
מה שנשאר מהשלום עם מצרים אינו שווה את הקרקע של סיני.
_new_ הוספת תגובה



יש שלום עם מצרים, האוייב הוא אריה עירן
יוסלה  (יום שני, 14/01/2008 שעה 12:29)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן, יש שלום עם מצרים.

ולמי שזוכר, המצב כיום שונה ממצב
האי-לוחמה של 'הפסקת האש' שהגדיר
את יחסי ישראל-מצרים במשך שנים.

אוייב השלום הוא אריה עירן.
הטרנספר של תושבי יהודה ושומרון
הפלסטינים שהוא מציע,
יגרום לשיבוש הסכמי השלום לא רק עם
מצרים אלא גם עם ירדן.

ביטול זכויות האדם במסגרת תכניתו
יגרום להיווצרות מדינה טוטליטרית.

אם נפעל לפי ה'תיאוריה' של אריה עירן
נקבל מדינת משטרה הנמצאת במצב לוחמה
מתמיד מפנים ומחוץ.

האריה משקר ומטעה. שלום אינו רוצה,
מלחמה ועוד מלחמה הוא הוזה.
_new_ הוספת תגובה



עירן, כך מסביר השמאלני ההזוי את המציאות.
צדק (יום שני, 14/01/2008 שעה 12:48)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן, יש לנו עגבניה.
ולמי שזוכר, בעבר היא היתה ירוקה, מוארכת, בצורת סיגר,
והיו שהגדירו אותה כמלפפון.
_new_ הוספת תגובה



אין שלום עם מצרים, האוייב הוא האנטישמיות הערבית
לוי (יום שני, 14/01/2008 שעה 17:59)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראלים מסכנים את עצמם כאשר הם נוסעים למצרים .
מצרים מחמשת את החמס כשם שסוריה מטפחת את החיזבלה . שתיהן תוקפות את ישראל באופן עקיף , ואנטישמים מישראל ומחו''ל תומכים בהם .
_new_ הוספת תגובה



ניזכור את עזאם עזאם !
יחזקאל, הרצליה (יום חמישי, 24/01/2008 שעה 21:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר מאוד נכון.
ולהוסיף את ההתעללות באזרח הישראלי עזאם.
מצרים בונה צבא אדיר ומשוכלל.ורוצה להיות מדינה של
גרעין.המצב הזה מדאיג.אני התנגדתי עוד כילד,
להסכמי קמפ-דייויד.וגם רוה'מ לשעבר יצחק שמיר.
המסקנה העגומה היא---
המצרים רימו אותנו.
מצריים קיבלה את סיני תמורת שינאה.
טוב אויב גלוי מאויב בסתר.
בסיני היו שדות נפט גדולים.וכל חבית עולה מאה דולר.כמה הפסדנו!!
_new_ הוספת תגובה



הימנונים האלה מזכירים לי את גן החיות
ע. זועמת (יום רביעי, 30/01/2008 שעה 1:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעלים גירה כאן כמו משפחת קופים בגן החיות. מגרדים אחד לשני את הגב, פולים כינים ולועסים אותן כמסטיק.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי