ביום 23/1/2008 היה מאורע רב חשיבות, שעשוי להוות פרשת דרכים חדשה בפוליטיקה של המזרח התיכון. מנהיגי ה
חמאס הורו על פריצת הגבול בין הרצועה למצרים. את הפריצה הזו יהי קשה לסתום, אם בכלל אפשרי.
קשה כרגע להעריך את ההתפתחויות הדרמטיות אשר עשויות לנבוע ממאורע חריג זה. מה שברור, המזרח התיכון לא ימשיך להיות מה שהיה עד עכשו.
א. למצרים נוצרה בעיה חמורה, שעשויה להשפיע על הפוליטיקה הפנימית שלה, בכל הנוגע ליחס לאיסלאם הקנאי, כמו האחים-המוסלמים. כל פתרון שיתהווה למצב, יצטרך לקחת בחשבון את כוחו העולה של החמאס בצפון סיני.
ב. הרשות הפלסטינית, בהנהגתו של אבו-מאזן, נחלשה וקבלה מכה אנושה שקשה לראות איך תתאושש ממנה. עכשיו יהיה להם קשה עוד יותר לדבר בשם ''העם הפלסטיני''.
ג. מבחינת ישראל, נוצר כאן מצב חדש אשר יש בו סכנות מצד החמאס, לצד תקוות להפניית קן הצרעות שבעזה לכוון המדינות הערביות. מעכשיו, קשה יהיה לבוא בטענות על שישראל מטילה מצור על עזה.
עזה כבר פתוחה לרווחה לצד מצריים.
אם מנהיגי ישראל ישכילו לנהל מדיניות נבונה, יהיה באירוע הזה תחילתו של כיוון חדש ביחסים בין ישראל למדינות ערב.
זו הזדמנות פז לנסות ליישב אפילו חלק מהפליטים שברצועה בארצות אחרות.
נראה כי למצרים זה יהיה הפתרון הנוח ביותר, ועשויה להסיר את התנגדותה רבת השנים ליישב את הפליטים. מדינות ערב אחרות, כמו
סעודיה, חוששות כרגע כי גם הן עשויות ללקות בנגע של החמאס, ויתכן כי יטו אף הן אוזן קשבת...
השאלה אם באמת יש אצלנו מי שיוכל להוביל אופנסיבה רצינית בנושא זה...
פריצת הגבול בין רצועת עזה למצרים
