פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
כמה נהרגו במלחמה בעיראק?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 08/02/2008 שעה 15:00)


כמה נהרגו במלחמה בעיראק?

ד''ר דוד סיון



הסיבה המוצהרת למלחמת עיראק השניה, בראשית 2003, היתה הקשר של המשטר בעיראק לאל-קאעידה והסכנה שפיתוח הנשק הגרעיני נמצא בשלבים מתקדמים. כידוע, לכל מלחמה יש מחיר ובעולם המערבי מספר ההרוגים במלחמה מהווה מדד למחירה. לכן זה לא מפתיע שבמהלך השנים היה הנושא חלק חשוב ובולט מהדיון בציבור האמריקאי ובעולם בכלל, בנושא המלחמה בעיראק. המשתתפים בדיון הציבורי מנסים לגייס עובדות ונתונים כדי להגיע לעמדה חכמה יותר. לכן יש לא מעט גופים שעוסקים באיסוף נתונים על מספר הקורבנות בשיטות שונות. ריבוי הגופים וההבדלים בשיטות האיסוף והניתוח מהווים מקור לשונות ופערים בין התוצאות. הפערים הללו גורמים למחלוקות, אפילו סוערות.



ישנו גוף, 'סופרי הגופות של עיראק', שהחל לפעול במהלך 2003 כדי לספור את מספר הקורבנות בנפש שנגרמו בגלל המלחמה. הדיווחים של 'סופרי הגופות...' מעוררים מחלוקות גם בגלל הגישה שלהם לעיבוד הנתונים וגם בגלל התוצאה. למרות זאת הם ממשיכים לפעול ולדווח על מספר ההרוגים שמגיע בימים אלו לכדי 80,699-88,126 (Iraq Body Count (IBC)). בשנת 2004, כאשר סופרי הגופות דיווחו, בדומה לממשל האמריקאי, על כ-‏30 אלף הרוגים הופיע מחקר שזכה להדים בתקשורת. בתקשורת נמסר שתוצאת הספירה של מחקר זה היו 100 אלף הרוגים – פי שלושה. גורם שהשפיע על חשיפת המחקר לתקשורת והתהודה שקיבל, היתה העובדה שהמחקר פורסם בעיתון מקצועי בעל יוקרה רבה בעולם הרפואה, The Lancet. לקראת סוף 2005 פורסם בפא''צ מאמר שעסק, בין השאר בהסברת הפרשנות השגויה של תוצאות המחקר (סטטיסטיקה עיראקית).

לאחרונה שוב נתגלה פער בדיווחים על מספר ההרוגים בעיראק. המחקר של גוף מסחרי, בשם Opinion Research Business או בקיצור ORB, מציג ניתוח המראה שלכאורה מספר ההרוגים (עד סוף 2007) מגיע בעצם לכדי מיליון (Revised Casulaty Data). כ-‏20% מהמשיבים ציינו כי היה לפחות מוות אחד כזה במשק הבית שלהם וההערכה הנובעת לגבי כל האוכלוסיה היתה בין 946 אלף ל-‏1.121 מיליון הרוגים. גוף אחד מדווח על כ-‏85 אלף הרוגים והשני על כ-מיליון. מה עושה את ההבדל הגדול?



ה-IBC, 'סופרי הגופות...', אוסף נתונים ממספר מקורות רשמיים ולא רשמיים ואינו עוסק בניחוש או אקסטרפולציה. הם מחפשים את המקרים שאפשר למצוא להם תיעוד וגם מצליבים מידע (Method). למרות הבדיקות, בסופו של דבר בכל זאת נשארים הבדלים בין המקורות השונים שנובעים מאי בהירות או מאי-ודאות. לכן מפרסם ה-IBC שני מספרים כדי שנהיה מודעים לאי-הוודאות. כל אחד מהשניים, המספר הגבוה וזה הנמוך, מסתמכים על תיעוד מלפחות שני מקורות שונים.

אבל, אומרים המבקרים, 'סופרי הגופות...' לא כוללים בחישובים שלהם הרוגים שמותם לא נגרם ישירות על ידי הקרבות. כאן למשל מזכירים את תמותת עשרות אלפי תינוקות (Statistics) שחלק ניכר מהם קשור במניעת אספקה חיונית בגלל הקרבות או הגבלות הסחר שהוטלו על עיראק. טענה נוספת שמעלים המבקרים היא שבעתות מלחמה אין תיעוד מלא של כל הקורבנות ויש לפעמים לא מעט קורבנות בלתי מזוהים. המקרים הללו לא נכללים בחישוב של 'סופרי הגופות...'. מכאן שלא מעט קורבנות לא נכללים בחישוב המספר שבסופו של דבר מדווח. במילים אחרות יוצא שלכאורה 'סופרי הגופות...' מציגים אומדן חסר.



לעומת זאת ה-ORB מפרסם תוצאות שמבוססות על שאלון שנבדק, על ידי ראיון של פנים מול פנים, על מדגם מייצג של כ-‏2,400 מבוגרים. השאלה שמעניינת אותנו היתה:
How many members of your household, if any, have died as a result of the conflict in Iraq since 2003 (i.e. as a result of violence rather than a natural death such as old age)? Please note that I mean those who were actually living under your roof.

כמה מאלו החיים במשק הבית שלך, אם בכלל, מתו כתוצאה מהסכסוך, או העימות, מאז שנת 2003 (ז''א כתוצאה מן האלימות ולא מסיבות טבעיות כמו זקנה)? בבקשה שים לב שהכוונה לאנשים שגרים תחת קורת הגג שלך.
על פי התשובות הללו עשו אקסטרפולציה והערכה של מה היתה יכולה להיות התוצאה אם האוכלוסיה הבוגרת כולה היתה משתתפת בסקר (זה מה שעושים בדרך כלל עם סקר דעת קהל). בתמצית, זוהי הערכה בלבד ולא ספירה, כך שגם אם תשובות הנשאלים היו אמינות מאד, עדיין נשארת אי-ודאות לגבי משמעות התוצאה לגבי כלל האוכלוסיה העיראקית.

כאשר מדובר בסקר הרי שהבעיה מתחילה כבר בבחירת המדגם, אבל לצורך הפשטות נניח שהבחירה נעשתה לפי כל הקריטריונים הנחוצים והמקובלים – המדגם המלא הוא מייצג. כפי שמדווח בתמצית הדיווח (Revised Casulaty Data) מסתבר ש-‏251 מתוך הנשאלים (כ-‏10%) לא השיבו על השאלה והפיזור שלהם על פני אזורי המדגם לא היה שווה. יתכן שמדגם המשיבים כבר לא ממש מייצג את האוכלוסיה הכללית ולכן אקסטרפולציה על סמך תוצאות הסקר תהיה מוטה גם היא. יש אנשים שהתשובות שהם נותנים לסוקרים אינן מייצגות את דעתם כי הם מעוניינים לרצות את הסוקרים. יתכן שכמו בעל החברה שערכה את הסקר, Munqith Daghir, גם חלק ניכר מן המשיבים היו מעוניינים להשתחרר מהמעורבות של הכוחות החיצוניים ולכן התאימו את תשובותיהם. עוד יתכן כי הנשאלים כללו בתשובתם קורבנות לא ישירים – כאלו שמותם לא קשור באופן ישיר לנסיבות המלחמה.

לעיתים התשובות מושפעות מהנטיות הפוליטיות של הנשאלים ושל הסוקרים. סוקרים מנוסים יכולים להשפיע על תוצאות הסקר על ידי ניסוח השאלות ומיקומן בין השאלות האחרות. השורה התחתונה היא שבחירת מדגם מייצג היא אמנות מאד מסובכת ויש האומרים משימה בלתי אפשרית. לכן יתכן שכל הגורמים שהזכרנו יצרו הטיה (bias) חיובית משמעותית בתוצאות הסקר.



כאשר יש ריבוי של מדווחים על מספר הקורבנות, מי שמעוניין לדעת את ה'אמת' צריך לעשות לפחות שני דברים. הראשון יהיה לבחון מי המדווח ומהו האינטרס שמניע אותו כי זה יגלה משהו על מהות התוצאה – אם הוא עשוי לדווח בחסר או דוקא להגזים. הדבר השני שיהיה צורך לבדוק הוא השפעת שיטת העבודה והשימוש בכלים מתחום הסטטיסטיקה (אם יש). כפי שראינו – כאשר יש שימוש בסטטיסטיקה, גם אם הכוונות ''טובות'', הן עשויות להוביל ל... תוצאות מוטות.


משבר הדולר?

התעשיינים והייצואנים בישראל יצטרכו לחפש אפיקי פתרון אחרים למשבר צניחת שער הדולר והירידה בהכנסות והרווחיות שלהם מעסקות בחו''ל.
למה אני מעלה את העניין?
אתחיל בסיפור מהחיים העסקיים שלי, איך הצלחת במקרה אחד להתגונן מ''נפילת'' שער החליפין של הדולר ובמקרה אחר לא. כאשר הגיע מועד החתימה על חוזה השכרת הדירה שלנו כבר הבנתי שהפעם שכר הדירה יקבע בשקלים. מדוע? כי השקל יותר יציב מהדולר. מצד שני, כמה חודשים לפני כן, כאשר שער החליפין של הדולר היה בסביבות 4.20, קבעתי הצעת מחיר בדולרים. ברור שלפי שער החליפין של הדולר היום הייתי מקבל 15% פחות שקלים ועוד לא הגיע יום התשלום. זה אולי עצוב, אבל לא צילצלתי לנגיד ולא לשר האוצר שישנו את המדיניות הכלכלית כדי שלא אפסיד.

אבל בעלי העסקים, בשיתוף עם עופר עיני (עיני: ''אשבית המשק בגלל משבר הדולר'') דורשים שינוי במדיניות הכלכלית כדי שלא יפסידו. עיני, המומחה למתווים, לאחר שהצליח עם המורים והפרופסורים, רוצה עכשיו לקבוע מתווה חדש למדיניות המוניטרית. הם רק כל הזמן שוכחים להציג דרישות כאלה כאשר שער החליפין עולה. הם כאילו שוכחים שזה תפקידו של היזם לדאוג להתאים את העסק שלו לתנודות בסביבה העסקית ביום-יום. הם כאילו שוכחים שלא רק לרווחים מתנודות השוק הם אחראים אלא גם להפסדים מכך.

זו לא האחריות של שר האוצר או הנגיד. אז יפה שראש הממשלה, שר האוצר והנגיד קיימו דיון אבל טוב מאד שהם לא התכופפו (עד כמה שידוע לי כרגע).




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


נניח
ע.צופיה (שבת, 09/02/2008 שעה 6:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נניח שכל הכנסתך היא משכ''ד בלבד.
ירידה של 15%,ואולי בינתיים יותר,תאלץ אותך לצמצם דרסטית את רמת חייך, יתכן אפילו (למשל)שתפסיק להשתמש בחשמל בכדי לצמצם עלויות..
גם התעשיינים שמייצאים, שמירב הכנסתם היא $ ,נאלצים לצמצם. אף אחד מהם אינו פילנטרופ ומביא כסף מהבית (כי אז יבנו לו מצבה מזכוכית) האפשרות המהירה לצימצום היא פיטורין וזה רע לכולם.
איני חושב שצריך להתערב בקביעת שער ה-$, זה תמיד מעודד ספקולנטים. לעומת זאת צריך למצוא דרכים ביורוקרטיות לעזור ליצואנים מוטי ה_$.
בעבר, ואולי גם כיום, מועצת השוק המשותף עזרה כספית לחקלאים במערב אירופה (שנגרמו להם הפסדים גדולים עקב יבוא מתוצרת חקלאית במחירים זולים)להמשיך ולעסוק בחקלאות.
גם במקרים של אסונות טבע עוזרים לנפגעים. האם ירידת שער ה-$ אינה דומה (לגהי היצואן הישראלי)לאסון טבע?
_new_ הוספת תגובה



אפשר לעזור אבל יש דרכים אחרות
דוד סיון (שבת, 09/02/2008 שעה 7:05)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בטוח שאתה מכיר את הדרכים האחרות:
1. לא להיתקע רק בשוק אחד שההכנסה ממנו תלויה בערכו של מטבע אחד (בעייתי). האחריות למפעל כוללת גם שיקולים כאלה וגם הסתכלות לעתיד. המתלוננים כנראה לא עשו זאת.

2. ישנו הכלי של ביטוח שער ודומיו.

3. אם בכל זאת אף אחד מהכלים הללו לא עוזרים מוטב לעבור ולייצר משהו אחר לגמרי; משהו שלגביו השווקים במצב של צמיחה.

4. סיוע ציבורי הוא מסוכן כי הוא יוצר תלות אבל אפשר ואולי ראוי לתמוך זמנית בכל מי שנכשל. זהו עיקרון הערבות ההדדית - נעזור למי שעוזר לעצמו (ולא מצליח זמנית).

-----

התפקיד של המדיניות הכלכלית הוא כמו תפקידה של מערכת השמן במכונית...
_new_ הוספת תגובה



אפשר לעזור אבל יש דרכים אחרות
ע.צופיה (שבת, 09/02/2008 שעה 7:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למיטב הבנתי הפנייה של עייני וברוש הייתה לקבל סיוע זמני למי שנקלע למצוקה.
_new_ הוספת תגובה



אפשר לעזור אבל יש דרכים אחרות
דוד סיון (שבת, 09/02/2008 שעה 19:29)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי, אבל מאחר והם לא מציעים דבר לימים כאשר הם מורווחין (כאשר השער עולה) הם בעצם רק מבקשים שיחרור מאחריות.
_new_ הוספת תגובה



אפשר לעזור אבל יש דרכים אחרות
ע.צופיה (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 7:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר המדינה עוזרת לאנשים הנזקקים לעזרתה,כגון: עניים,נכים,חולים וכו, היא אינה עורכת איתם דו''ח רווח והפסד ומתחשבנת עימם בגין עברם העשיר או עתידם האמיד.
מה שצריך לעמוד למול עיני הרשות היא טובת הציבור. אם טובת הציבור דורשת מתן עזרה לתעשיינים,יש להגישה,אם לא-יש לדחותה. זה השיקול היחיד.
_new_ הוספת תגובה



אבל
דוד סיון (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 7:56)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן טובת הציבור הוא הקריטריון החשוב אבל כאשר שוקלים את טובת הציבור צריך גם לראות את התמונה כולה (את התקופה הרווחית...).

במקרה של עניים, נכים וכו' גם טובת הפרט המסויים חשובה מאד.
_new_ הוספת תגובה



אבל
ע.צופיה (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 8:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתכוון ברמה הפילוסופית.
אם במעשי יש סטיות אזי צריך לתקן את זה.
_new_ הוספת תגובה



הבנתי את כוונתך עוד מקודם
דוד סיון (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 9:21)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



בכל זאת הם רוצים להשתגע
דוד סיון (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 14:39)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הח''כים המובילים את יוזמת התעשיינים לכפות על פישר להוריד הריבית: אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ' (עבודה); אמנון כהן (ש''ס) וחיים כץ (ליכוד) * אוריאל לין: ''אני מתנגד ליוזמה, אין ביטחון שהורדת ריבית תעצור קריסת הדולר'' (http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did...).

זה כבר לא עניין שהם צריכים עזרה התעשיינים. לפי איך שזה נראה הם רוצים לקחת ב''חקיקה'' מה שלא ראוי לקחת בכלל. מישהו כנראה התחרפן...
_new_ הוספת תגובה



בכל זאת הם רוצים להשתגע
ע.צופיה (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 16:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרשימה שהצגת מוכיחה כי הטיפשות ויצר הפרסום אינו פוסח על פרופסור לכלכלה בעל שם עולמי, עיתונאית עם אגו כמו של צאבס ועוד טרמפיסטים מכאן ומכאן.
לדעתי זה לא התעשיינים,אלו חכ''ים שהתפקיד הקטן ,גם הוא גדול עליהם.
_new_ הוספת תגובה



למי משני הפרופסורים התכוונת?
דוד סיון (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 20:12)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



למי משני הפרופסורים התכוונת?
ע.צופיה (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 20:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו באמת?
ברוורמן הטיפש.
_new_ הוספת תגובה



למי משני הפרופסורים התכוונת?
דוד סיון (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 20:28)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שהשקפה הכלכלית שלו שונה ממה שמייצג פישר ואולי אפילו שר האוצר עו''ד בר-און.

אבל הרעיון להגביל את גמישות המדיניות מוניטרית בחוק הוא באמת רעיון גרוע. נדמה לי שבכל זאת זו היוזמה של עיני וברוש:
''ברוש ועיני הודיעו, כי באמצעות כותרת בעיתונים, כי הם יציעו לחוקק בנק ישראל חדש שיחייב את בנק ישראל להוריד ריבית'' (http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did...). ''הצעת החוק של התאחדות התעשיינים שונה...'' (http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did...).
_new_ הוספת תגובה



למי משני הפרופסורים התכוונת?
ע.צופיה (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 20:36)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההשקפה שלו שונה כי הוא לא נגיד.
גם ההשקפה שלו על אמיר פרץ השתנתה כשלא מונה לשר.
עיני וברוש אינם כלכלנים-הם אינטרסנטים.אז אין מה לבוא אליהם בטענות. הם מנסים לעשות ,מה שטוב, לפי ראות עיניהם לשולחיהם.
_new_ הוספת תגובה



למי משני הפרופסורים התכוונת?
דוד סיון (יום ראשון, 10/02/2008 שעה 20:38)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי אבל לא רק בגלל שהוא לא הנגיד.
חוץ מזה הוא גם אינטרסנט כמו רוב חברי הכנסת.
_new_ הוספת תגובה



למי משני הפרופסורים התכוונת?
לחמניה חמה (יום שלישי, 12/02/2008 שעה 17:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו שמאלניות טיפוסית.....

פרופסור מכובד לכלכלה פועל בצורה בלתי הגיונית כי יו''ר ההסתננות ויו''ר התעשיינים ביקשו ממנו לתמוך בחוק הדפוק.......
_new_ הוספת תגובה



בעניין עיראק
לחמניה חמה (שבת, 09/02/2008 שעה 15:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין מספרים בדוקים למספר ההרוגים וכמו שהראת יש הרבה גורמים שעושים ספקולציה ומפרסמים מספרים כדי לפגוע בארה''ב. אפשר לדעת את מקומו הפוליטי של כל ארגון / אתר לפי ניתתוח ההרוגים והפצועים בעיראק.

בכל מקרה, אנשים שוכחים שבעיראק נהרגו עשרות אלפי אנשים בין 1979 - 1988 במלחמה עם איראן ולאחר מכן צדאם הרג אלפי עיראקים כל שנה, עד השנה שאמריקה פלשה לעיראק. כלומר, עם או בלי הפלישה האמריקאית, הרציחות ההדדיות היו ממשיכות בעיראק, בעוצמה גדולה או קטנה יותר.

רוב ההרוגים נרצחו בפעולות טרור של כנופיות אסלמיות שונות זו נגד זו. חלקו של הצבא האמריקאי מצומצם יחסית, ויורד משנה לשנה. 2007 היתה השנה 'הטובה' ביותר לאמריקאים עם הצלחה לשנות את קו הצמיחה במספר ההרוגים ולהטותו כלפי מטה ברציפות (לפי מספר אתרים). גם של העיראקים וגם של האמריקאים. למרות פעילותו של הגורם הנוסף והעיקרי שפגע בעיראקים והם העיראקים עצמם. צריך לציין גם שהחל מנובמבר 2007 רופפה איראן את סיוע לארגוני ההתנגדות השיעים לאחר פרסום דו''ח קהילת המודיעים האמריאית בסוגיית הגרעין האיראני (דו''ח פוליטי ושגוי, כאשר האמריקאים כבר הודו בדלתיים סגורות שיש מקום לעדכון).

הבעיה במספר ההרוגים יכולה להחמיר במידה וארה''ב תבצע נסיגה מהירה מעיראק ותשאיר שם את השלטון הקיים ללא כוח להגן על עצמו. לכן ארה''ב עוד לא נסוגה, כי המשמעות של המהלך החפוז הזה תהיה פגיעה ישירה ביכולת ההרתעה האמריקאית.
_new_ הוספת תגובה



בעניין עיראק
לחמניה חמה (שבת, 09/02/2008 שעה 16:01)
בתשובה ללחמניה חמה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרצ''ב אתר שמדווח על מספר ההרוגים והפצועים לפי המתפרסם בעיתונות העולם http://icasualties.org/oif/ .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי