פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בר-סטרנס ומה הלאה?
ע. צופיה (יום שישי, 21/03/2008 שעה 12:56)


בר-סטרנס ומה הלאה?

ע. צופיה



השבועיים האחרונים בעולם הפיננסים עמדו בסימן קריסתו המהירה והמוחלטת של בנק ההשקעות האמריקאי BEAR-STEARNS שסמל המניה שלו הוא BSC.

בנק השקעות, להבדיל מבנק מסחרי (כדוגמת הבנקים בארץ), מקבל סכומי כסף לשם השקעתם באופן הבטוח והרווחי ביותר. נוסף לכך, הוא גם מייעץ למשקיעים, מטפל במכירת וקניית חברות, מייעץ ומטפל בהפרטות של חברות ציבוריות וממשלתיות.
כפועל יוצא מכך, הבנק, ''מייצר'' כלים פיננסים להשקעה, כגון: אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל ופיקדונות מובנים. כל אלה הם כלים דרכם הוא מנווט כספים ממשקיעים לפרויקטים כלכליים.

בר-סטרנס (BSC) לא היה ''סתם'' בנק להשקעות, הוא היה בנק מוביל בשטח הזה ופעילותו הקיפה את כל העולם. כבנק אמריקאי הוא היה החמישי בגודלו בארה''ב. בר-סטרנס נוסד לפני 85 שנה, וקנה לעצמו שם של מוסד אחראי ושמרני. בשיאו העסיק כ-‏14,000 עובדים.

בכתבה קודמת בשם ''בנקאים ונוכלים אחרים'' הצגתי את פרשת ה''סאב פריים''. לפי עדותו של אלן גרינספאן, שהיה נגיד הבנק המרכזי של ארה''ב, בשנים 2005-2006 ניבנו בארה''ב למעלה מ-‏600,000 בתים, שבפועל נמכרו לכל דורש כנגד משכנתא בשיעור גבוה ביותר מערכם ובמימון עצמי נמוך מאוד (''המשבר יפיל קורבנות רבים'').
ההמשך היה הצפה של השוק, ירידת מחירים, ירידת ערך הבתים, הפסקת תשלומי המשכנתא.
התוצאה היא שהבנקים נתקעו עם הלוואות ענק שאינן משולמות ומאות אלפי בתים שאף אחד אינו מעוניין לקנותם.

בשוק הכספים, הלוואה כנגד משכנתא, נחשבה להלוואה הבטוחה ביותר, מוסדות פיננסים שמרניים, כגון קופות פנסיה, כספי רשויות ואפילו ממשלות השקיעו באגרות חוב המובטחות במשכנתאות. בר-סטרנס היה אחד הבנקים המובילים בהשגת המימון למשכנתאות הנ''ל. הוא הבטיח ריבית גבוהה מהרגיל וכולם רכשו את המוצרים הפיננסים שהובטחו במשכנתאות שהתגלו מאוחר יותר כ''סאב-פריים''.

לפני כשנה החלו להתברר ממדי תופעת ה''סאב פריים'' ולבנקים שונים הסתבר כי אין כיסוי למשכנתאות שניתנו. קרנות שאספו כסף למימון המשכנתאות ''נמחקו'' והבנקים רשמו עוד ועוד הפסדים. כבר ביולי 2007 מחק בר-סטרנס 1.6 מיליארד דולר מהונו ועדיין היו משכנתאות במיליארדים רבים ללא כיסוי.

הסכנה הגדולה של בנק היא איבוד אמינותו.לכן כאשר לקוח מבקש את כספו,יש לתת אותו מיד וללא היסוס, היסוס הקטן ביותר מעורר ספק אצל הלקוח ביכולתו של הבנק להשיב את כספו ומפה מתחיל גל שמועות הגורם לכולם לרוץ לבנק ולמשוך ראשונים את כספם. לא קיים בנק שיכול לשלם מיד לכל לקוחותיו את כספם ולכן הוא מתמוטט וכולם מפסידים. זה מה שקרה בשבועיים האחרונים לבר-סטרנס.
לקוחות שביקשו למשוך כסף חשו בהשהיה והיסוס מסוים ופתאום כולם רצו את כספם.
בן שלום ברננקי נגיד הבנק הפדראלי חש מיד בסכנה הצפויה מהתמוטטות בנק בסדר גודל כמו בר-סטרנס והזרים לו כסף, ללא הגבלה, בכדי לשמור על נזילותו ולמנוע את סגירתו.

סוף הסיפור: בנק גיי.פי.מורגן, הבנק השלישי בגודלו בארה''ב, רכש את בר-סטרנס במחיר של 236 מיליון דולר. זהו מחיר המהווה 2% משוויו של הבנק בטרם קריסתו.
למעשה בחינם.

אלן גרינספן, ''גורו'' הכלכלה האמריקאית, תולה את האשם בחברות המדרוג (המשבר הפיננסי הנוכחי יגבה קורבנות רבים). תפקידן של חברות אלו הוא לבדוק את חוסנם הפיננסי של גופים עסקיים השוכרים את שירותיהן בכדי לדרג אותן למען קהל הלקוחות המבקשים לרכוש את שרותיהם ו-או מוצריהם (במקרה של בנק השקעות מדובר בעיקר מוצרים פיננסים, כגון אגרות חוב ומניות). חברות אלו העניקו לבר-סטרנס את הדירוג AAA שהוא דרגת האמינות הגבוהה ביותר.

למרות כל הפרסומים על תופעת ה''סאב-פריים'', למרות שהיה ידוע כי בר-סטרנס מובילה בשוק זה, ולמרות ההפסדים החלפת המנכ''ל ופיטורי עובדים, חברות המדרוג לא שינו את דירוג הבנק עד רגע קריסתו. בכך הן מעלו באמון הלקוחות שסמכו על ממצאיהן ולמעשה הטילו ספק רב ביכולתן לבחון את טיב העסקים ולקבוע עמדה לגבי יכולתם ואיתנותם הפיננסית.
לכן קורא גרינספאן לשיפור דרסטי במודלים לבחינת סיכונים בכדי ליצור כלי שיתריע מראש על מקרים דוגמת בר-סטרנס.

אירוע דרמטי נוסף הוא ההזרמה הגדולה של כספים מ''הקופה הפדראלית'' לגוף פרטי במטרה למנוע את נפילתו. אירוע כזה לא ארע כ-‏40 שנה.



יש לראות אירוע זה על רקע המצב הכלכלי בארה''ב בשנים האחרונות.
לאחר אירועי ה-‏11.9.01, ממשלו של הנשיא בוש, שם דגש חזק על מדיניות החוץ על חשבון היכולות הכלכליות של המשק האמריקאי.
התוצאה היא גירעונות עצומים בקופת הממשל אשר הבריחו משקיעים ודרדרו את המשק למיתון. הבנק הפדראלי מנסה לבלום גלישה למיתון על ידי הזרמת כספים מסיבית להגדלת נזילות הבנקים (אשר כאמור ניזוקו קשה גם על ידי פרשת ה''סאב-פריים'') וכן הורדת שיעור הריבית לעידוד העסקים והפירמות בארה''ב.

הסכנה: גלישה לאינפלציה בלתי נשלטת.

תופעת לוואי: ירידה דרסטית בערכו של הדולר. פה יש לציין כי לאמריקאים, ערכו של הדולר הנמוך כלפי מטבעות אחרים, ממש לא מעניין. אך זה מאוד פוגע ביתר מדינות העולם דרך מאזן התשלומים.
כך שפשיטת רגל של בנק אמריקאי מוביל, ראש חץ ברמה בינלאומית, ועל רקע הקשיים הכלכליים של ארה''ב, עלול היה להביא לתגובת שרשרת בשוק הפיננסי האמריקאי, עד כדי חיסולו המוחלט.

לא נראה כי בקריסת בר-סטרנס מסתיימת פרשת ה''סאב פריים''. ההפסדים שיצרה הפרשה גדולים מבנק אחד או שניים והיא עתידה כנראה להכות בבנקים וגופים אחרים בארה''ב ומחוצה לה.
אלן גרינספן מעריך,כי, רק כאשר ייווצר איזון בין הביקוש לבתים לבין המלאי הקיים
תתחסל הפרשה סופית. וזה ימשך כמה שנים.

הנקודה הישראלית: בר-סטרנס נהנתה מיוקרה רבה בשוק ההון הישראלי והייתה שותפה במחצית הבעלות של חברת מגדל שוקי הון – הזרוע הפיננסית של חברת הביטוח מגדל (הגדולה ביותר בישראל). לכן אנו רואים אחזקות גדולות (יחסית) של אג''ח ומניות של בר-סטרנס בקרנות נאמנות ישראליות שונות (בר סטרנס - איזה גופים מקומיים מחזיקים בניירות של הבנק).

אם בר-סטרנס לא תפשוט את הרגל (בסיומו של דבר), ונראה שזה לא יקרה בעקבות הרכישה על ידי ג.פ.מורגן, הרי לא יגרם נזק לקרנות המקומיות. ונקוה שכך יקרה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הבועה הייתה חייבת להתפוצץ
חזי (יום שישי, 21/03/2008 שעה 13:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העניין מזכיר את וויסות מניות הבנקים אצלינו.

זה בהחלט אותו האפקט אלא בקנה מידה עולמי.

שוקי המניות בעולם עלו מעל ומעבר לערכם הממשי.
זה התאפשר בזכות ''וויסות'' של ''בעלי עניין'', כל גוף במניות אשר היו לו עניין להעלות את שערן.

בייחד זה יצר שוק גואה, אשר היה נדמה למי שלא נמצא בפנים כאילו מדובר בהיצע וביקוש נורמלי.
מה שהגדיל את הבועה היו ''עסקאות'' בין חברות בתמורה למניות.
זה היה ''מנוף'' אשר הכפיל ערכי מניות בן-לילה, ללא סיכון מיוחד של מבצעי העסקאות, (בעלי העניין).

כל זה היה יכול להמשיך, כי ''הציבור'' בעולם, התחיל להאמין כי מניות בדרך כלל עולות...

כל עוד התרגיל הזה לא יצר אינפלציה, העניין היה יכול עוד להמשך.
אך מה שקרה למעשה, נוצר ''כסף'' זול ע''י הנפקת המניות והעלאת ערכן בצורה מופרזת.
לבנקים המרכזיים כבר לא היתה שליטה על ''כמות הכסף'' שבמחזור, כי כמות זו נוצרה בכמויות גדולות לאין ערוך לכמות הדפסת הכסף ע''י הבנקים המרכזיים.

האמרת מחירי הנפט היא אחת התוצאות של כסף זול ''שחולק'' ע''י מניות.
כסף זול חייב לייצר אינפלציה, כי הרבה כסף רודף אחרי מעט ''סחורות'' שמוצעות.

שוק הנדלן בעולם הינו הענף אשר מסוגל לספוג כמויות כסף אדירות.
עליית מחירי הנדלן היתה רצופה ועקבית במשךל הרבה עשורי שנים.
נוצר הרושם כי מחירי נדלן יכולים רק לעלות (אותו הסיפור של וויסות מניות הבנקים).
רואים את הגיאות ועליית מחירי הנדלן בכל העולם.
כל עוד המשחק היה מכסף שהיה לציבור ולא מהלוואות מבנקים, המשחק היה יכול עוד להמשך.

כאשר נוצר מצב שבו הציבור בארה''ב לא היה יכול עוד להמשיך בתשלום משכנתאות, ונוצר היצע של נדלן שנקנה בכספי משכנתאות אילו, החלה תנועת מכירת נדלן, אשר מטבעה מורדה את מחירי הנדלן.

זה בדיוק אפקט הדומינו...
_new_ הוספת תגובה



הבועה הייתה חייבת להתפוצץ
חזי (יום ראשון, 23/03/2008 שעה 7:35)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגב,
כתבתה:
''
יש לראות אירוע זה על רקע המצב הכלכלי בארה''ב בשנים האחרונות.
לאחר אירועי ה-‏11.9.01, ממשלו של הנשיא בוש, שם דגש חזק על מדיניות החוץ על חשבון היכולות הכלכליות של המשק האמריקאי.
התוצאה היא גירעונות עצומים בקופת הממשל אשר הבריחו משקיעים ודרדרו את המשק למיתון. הבנק הפדראלי מנסה לבלום גלישה למיתון על ידי הזרמת כספים מסיבית להגדלת נזילות הבנקים (אשר כאמור ניזוקו קשה גם על ידי פרשת ה''סאב-פריים'') וכן הורדת שיעור הריבית לעידוד העסקים והפירמות בארה''ב.''

זה אינו מדוייק.
גרעונות של הממשל לא גרמו למיתון, אלא להפך, לצמיחה מהירה יחסית. לא היתה בריחה של משקיעים בגלל הגרעונות.
הגרעונות הורידו את שער הדולר, וזה היה לטובת המשק האמריקאי, כי זה צמצם את הגרעונות בסחר-החוץ.

יש להבדיל בין גרעונות של הממשל, שהן גרעונות פנימיים,
לבין גרעון במאזן התשלומים הבין-לאומי, שהלך וגדל.
ההורדה המכוונת של שער הדולר, ע''י הממשל האמריקאי, היתה מכוונת להקטין את הגרעונות בסחר החוץ.
_new_ הוספת תגובה



הבועה הייתה חייבת להתפוצץ
ע.צופיה (יום ראשון, 23/03/2008 שעה 8:44)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מטרתה של כתבה זו לא הייתה ניתוח המשק האמריקאי מההיבט הכלכלי,אלא סיפור קריסתה של בר-סטרנס.
הציטוט שהבאת ניתן רק כרקע כללי.
בכל אופן,באם הוא לא הובן כראוי או שהוא מוטעה. הכוונה הייתה שממשל בוש נקט במדיניות חוץ מרחיבה ביותר שכללה מלחמות בעירק ואפגניסטן,מימון נדיב לארצות שנלחמו כנגד התפשטות האיסלם הקיצוני כגון: ישראל מצרים,פקיסטן ועוד. כל הפעילות הזו מומנה מגרעונות תקציביים שהגיעו לסכומים מרשימים ביותר. רוב כספי הגרעונות זרמו מחוץ למשק האמריקאי והשפעתן על כוח הקניה לא הייתה ביחס מקביל לסכומן הכולל.
משקיעים ,כנראה,הבינו מזמן שבניהול כזה לא כדאי להשקיע בפרויקטים בארה''ב.
הדרדור למיתון שם,לדעתי, הוא על רקע מיתון עולמי וכן כאמור האדישות של הממשל לכלכלה המקומית על לשנה האחרונה.
כתבתי שהאמריקאים אדישים למצב ה-$ בעולם. איני חושב שהם מורידים את ערכו בכוונה. הם פשוט אדישים לזה.
_new_ הוספת תגובה



הורדה מכוונת? איך בדיוק?
דוד סיון (יום ראשון, 23/03/2008 שעה 9:02)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הורדה מכוונת? איך בדיוק?
חזי (יום ראשון, 23/03/2008 שעה 13:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א- אי בלימת הגרעונות העצומים בסחר-החוץ (אפשר בהגבלות על ייבוא).
ב- יצירת גרעונות גדולים של הממשל.
ג- אי התערבות של הממשל (אפשרי גם בחקיקה מתאימה) ''למיזוגים'' תמורת מניות, בסכומים אדירים ודמיוניים.

אגב,
דולר חלש מנטרל בחלקו את ההשפעה האינפלציונית של מחירי הנפט העולים...
_new_ הוספת תגובה



אתה סותר את עצמך
דוד סיון (יום ראשון, 23/03/2008 שעה 15:54)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קודם כתבת שההורדה מכוונת של שער הדולר נועדה להקטין את הגרעונות בסחר החוץ (תגובה 114376). כעת אתה טוען שהגרעונות הם הכלי להורדת שער הדולר. זה דבר והיפוכו.

אבל זו בכלל חשיבה שגויה. בדרך כלל כאשר מדברים על הורדה מכוונת של שער החליפין מתכוונים למציאות בה הממשל קובע מהו שער החליפין. אבל זה לא המצב בארה''ב.
_new_ הוספת תגובה



אתה סותר את עצמך
חזי (יום ראשון, 23/03/2008 שעה 19:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד,
אני רוצה להזכיר כי אני נמנע מויכוח עמכה, כי את מתווכח לצורך הווכוח...

אתה עושה כאן סלט.
אתה חוזר על המילה ''גרעונות'' אבל שוכח כי במקרה הראשון מדובר על ''גרעונות בסחר-חוץ'',
ובמקרה השני מדובר ''בגרעונות תקציביים''.
אילו שני דברים אחרים...

א- טיבו של אפקט ''פיחות'' דהיינו הורדת שער החליפין, להקטין את היבוא ולהגדיל את היצוא (כן, אפילו בארה''ב).

הורדשת שער הדולר היא ''פיחות''.

ב- הגרעונות הם אכן כלי להורדת שער הדולר, כי כאשר הממשל יוצר גרעונות, הוא למעשה מגדיל את כמות הכסף שבידי הציבור, או במילים אחרות: הוא ''מדפיס כסף'', פעולה שמורידה את ערך הדולר.

איפה יש סתירה ?

לעניין ''החשיבה השגויה'' שאמרתה:
ככול שידוע לכה, בארצות הברית (כמו במרבית העולם המפותח) הממשל אינו קובע את שער החליפין, לכן הוא חייב להשתמש באמצעים אחרים שיקבעו אותו (כמו למשל התערבות במסחר של מטבע חוץ)...
_new_ הוספת תגובה



אתה ממשיך לבלבל מושגים
דוד סיון (יום ראשון, 23/03/2008 שעה 19:57)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא שכחתי דבר הגירעון התקציבי הוא אחד הגורמים העיקריים לגירעון במאזן התשלומים. מכאן שיש קשר ברור וחד כיווני בין שני הגדלים-מושגים.

הסתירה היא פשוט בדרך שאתה משתמש במושגים פעם הגירעון הוא אמצעי לגרום להורדה מכוונת של שער המטבע ופעם אחרת מתהפכים אצלך היוצרות: הורדה מכוונת של שער החליפין היא אמצעי להפחתת הגירעון.

זאת הסתירה: פעם הפיחות הוא אמצעי (גורם) ופעם הוא תוצאה או מטרה; פעם הגירעון הוא אמצעי ופעם הוא תוצאה או מטרה והכל במשוואה אחת. לא יכול להיות דבר כזה.

הגרעונות התקציביים הם לא כלי להורדת שער החליפין. אין בין הגרעונות הללו והגדלת כמות הכסף דבר. שער החליפין אינו מטרה.
_new_ הוספת תגובה



לא אוסיף ''להתווכח'' עמכה
חזי (יום שני, 24/03/2008 שעה 2:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה תמיד תסובב את העניין כדי שתראה כצודק.

אתה קובע עבור הממשל האמריקאי כי:

''הגרעונות התקציביים הם לא כלי להורדת שער החליפין'' מוזר...

''אין בין הגרעונות הללו והגדלת כמות הכסף דבר'' מוזר...

''שער החליפין אינו מטרה'' מוזר...

כאמור, לא אמשיך להגיב לכה...
_new_ הוספת תגובה



סוף סוף החלטה נבונה
דוד סיון (יום שני, 24/03/2008 שעה 5:43)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שממכנה מושגים אלמנטריים בכלכלה כמוזרים מעיד שיש לו
בעייה, קושי. לכן עדיף היה שלא יכנס לויכוח באותם נושאים.
מאחר שנכנסת לויכוח כזה, טוב שהחלטת לצאת.
_new_ הוספת תגובה



סוף סוף החלטה נבונה
חזי (יום שני, 24/03/2008 שעה 8:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד,

אני חושב שאתה לא ראוי לתואר שלכה בכלכלה...
_new_ הוספת תגובה



אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין
דוד סיון (יום שני, 24/03/2008 שעה 8:25)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחרי שכשלת בהבנת מושגים בסיסיים בכלכלה, הדעה
שלך מי ראוי או לא לתואר בכלכלה היא חסרת ערך.
_new_ הוספת תגובה



אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין
חזי (יום שני, 24/03/2008 שעה 11:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד סיוון,

יש לי תואר מכובד מאוד מהאוניברסיטה העברית בכלכלה...

אולי תואיל לספר לנו מאיזו אוניברסיטה יש לכה תואר בכלכלה ???
_new_ הוספת תגובה



אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין
אריה עירן (יום שני, 24/03/2008 שעה 11:26)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סליחה שאני מתערב . נדמה לי שהוא דוקטור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע . אם טעיתי אני מיד מתנצל .
_new_ הוספת תגובה



אריה, שאלתי ממי קיבל תואר, ולא מה הוא עושה בו...
חזי (יום שני, 24/03/2008 שעה 11:47)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הוא עדיין מתבייש לציין ממי הוא קיבל תואר,
סימן שיש לו במה להתבייש...
_new_ הוספת תגובה



הבהרה למי שעדין לא הבין
המערכת (יום שני, 24/03/2008 שעה 12:31)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
דיונים לגופו של אדם (תאריו, פרצופו וכו') מנוגדים לכללי
המערכת (דיון 1510). הודעות שימשיכו לעסוק בכך ימחקו.
_new_ הוספת תגובה



אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין
דוד סיון (יום שני, 24/03/2008 שעה 11:29)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חזי,

העובדה החשובה היא שכשלת בהבנת מושגים בסיסיים בכלכלה.
עדיף שתתמקד בתיקון השגיאות שלך. המעבר לעיסוק בשאלת
התוארים שאינה רלוונטית לא ישנה זאת.
_new_ הוספת תגובה



אתה עדיין לא עונה לי ממי קיבלתה תואר בכלכלה
חזי (יום שני, 24/03/2008 שעה 11:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שיש לכה סיבה להסתיר זאת...

דוד,
הפעם לא אתן לכה להמלט מהמלכודת שטמנתה לעצמכה.

אתה חייב לציין ממי יש לכה תואר בכלכלה.
אחרת...
_new_ הוספת תגובה



הבהרה למי שלא הבין עדין
המערכת (יום שני, 24/03/2008 שעה 12:34)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
דיונים לגופו של אדם (תאריו, פרצופו וכו') מנוגדים
לכללי המערכת (דיון 1510). הודעות שימשיכו לעסוק בכך
ימחקו.
_new_ הוספת תגובה



העובדוה החשובה: חזי, כשלת בהבנת מושגי יסוד בכלכלה
דוד סיון (יום שני, 24/03/2008 שעה 12:39)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה עדיין לא עונה לי ממי קיבלתה תואר בכלכלה
אריה עירן (יום שני, 24/03/2008 שעה 13:24)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לך לגוגל , כתוב דוד סיון .
_new_ הוספת תגובה



אתה עדיין לא עונה לי ממי קיבלתה תואר בכלכלה
חזי (יום שני, 24/03/2008 שעה 17:04)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני משוכנע שאין שם מידע על זה...

יש לו סיבה...
_new_ הוספת תגובה



יש המון . לך לקרא . אי אפשר לברוח מהאמת .
אריה עירן (יום שני, 24/03/2008 שעה 17:58)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



עוד עובדה מעניינת
דוד סיון (שבת, 22/03/2008 שעה 7:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלק ניכר מהתפתחות בועת הנדל''ן נבע מכך שעלות המשכנתאות הנמוכה והעליות במחירי הנכסים משכו לשוק משקיעים רבים מהרגיל. חלקם אף ניצלו את המצב להרוויח תוך זמן קצר (http://www.economist.com/opinion/displaystory.cfm?st...). המגמה הזאת הוסיפה לתחושה שהמחירים לא יפסיקו לעלות ונתנה ''ביטחון'' לספקי המשכנתאות הבעיתיות.
_new_ הוספת תגובה



עוד עובדה מעניינת
ע.צופיה (שבת, 22/03/2008 שעה 7:22)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעניות דעתי, יש בבועת הנדל''ן שהצמיחה את ה''סאבפריים'' משהו פלילי.
לא יתכן לחלק מאות אלפי הלוואות מבלי לדעת מה זה עלול לגרום לפרט, לפירמה לציבור ולמדינה.
לי זה מזכיר את פרשת ''ויסות מניות'' הבנקים וההלוואות שניתנו בשנות ה-‏90 לרכישת קרנות נאמנות.
אני מאמין שהחקירות הפליליות בנושא זה בארה''ב,עדיין לפנינו.
_new_ הוספת תגובה



יתכן מאד שאתה צודק
דוד סיון (שבת, 22/03/2008 שעה 9:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שדבריך על ההקשר הפלילי נכונים ולכן עוד נכונו לנו משפטים.

מה שעוד כדאי לנו לשים לב זה שלא רק בר-סטרנס בסיפור הזה ולא רק ארה''ב. ראשית ברור לגמרי שגם בנקים אירופאים קנו רכשו אג''ח שגיבו את התרגיל האמריקאי. שנית, אם זה נכון הרי די סביר להניח שפרשות ''סאב-פריים'' דומות התרחשו גם בלא מעט ארצות אחרות.
_new_ הוספת תגובה



שינוי בתנאי עסקת הרכישה
דוד סיון (יום שני, 24/03/2008 שעה 18:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעלי מניות בר-סטרנס יזכו לתשלום גבוה פי 5
מזה שאושר בעסקה המקורית (http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did...).
_new_ הוספת תגובה



שינוי בתנאי עסקת הרכישה
ע.צופיה (יום שני, 24/03/2008 שעה 18:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עדיין זה עשירית ופחות משווי המניות בטרם הקריסה.
כנראה שבבדיקה לעומק הסתבר שההפסדים קטנים יותר .
_new_ הוספת תגובה



פחות אבל יותר
דוד סיון (יום שני, 24/03/2008 שעה 18:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוד הבדל שרק היום שמתי לב: JP רוכשים רק כ-‏40% וההלוואה
של 30 מיליארד, בעיקר מה-FED, הולכת לבר-סטרנס. המשמעות
היא שבר-סטרנס ממשיכה להתקיים. לא?
_new_ הוספת תגובה



פחות אבל יותר
מיקי (יום שני, 24/03/2008 שעה 19:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמריקאים לא טפשים, אין להם אלוהים אבל יש להם את הדולר.

מי שיבדוק לעומק ימצא כי פיחות הדולר העולמי ע''י האמריקאים תואם את השינו במחיר הנפט, זו השחיקה שהם קבעו, עד שהסעודים לא יפיקו יותר נפט הדולר ימשיך להישחק, במקביל יתרות המטבע אצל הסינים ונצואלה והפרסים מאבדים מערכם בכל רגע נתון ורק אם אותן ממשלות {ואחרות} יתמכו זאת אומרת יסבסדו את הדולר הם יוכלו להציל את כלכלתן, אירופה במחצית הזאת תתחיל לקבל שיעורי אבטלה מתגברים היורו מול הדולר יתחזק ואז תבוא קריסתו של היורו, אם כלכלות אחרות ירכשו יורו התהליך יואץ, כבר עכשיו משתלם לייצר בארה''ב מאשר לייבא מאחרים, בכך תוכל הכלכלה האמרקנית להתאושש ולהפחית את האבטלה, על חשבון אבטלה במדינות אחרות, שימו לב להתגברות המחאה נגד סין תהליך שימשיך וייתעצם עד אחרי האולימפיאדה, אחר הסינים יעברו לכוח ויד קשה, האינפלציה בסין כרגע כבושה ועומדת על 8% לערך עם סיום האולימפיאדה היא תזנק חזק, או שתישר החומה או שתעובה ויד קומוניסטית תכפה את השלטון של ימים עברו.

היום מי שלא יודע מה לעשות עם הכסף והוא לא חייב אותו ביום יום לקנות דולרים ירוקים ולשכוח.

אין לראות המלצה וכו
_new_ הוספת תגובה



פחות אבל יותר
ע.צופיה (יום שני, 24/03/2008 שעה 19:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

40% מגלמים קבוצת שליטה. זו כנראה קבוצת המניות שמוחזקת על ידי בעלי השליטה והיתר בידי הציבור.
ההלואה בעצם מחליפה את ההפסדים וכנגדה הבנק משעבד לטובת הלווה (במקרה הזה הבנק הפדרלי)את כל אותם בתים שעומדים למכירה ואשר המשכנתאות שניתנו בגינן לא משולמות.
כלומר: ההפסד ממכירת הבתים יזקף לחובת הבנק הפדרלי.
בין בנק בר-סטרנס בנק גי.פי.מורגן מתבצע מיזוג, בעלי המניות יקבלו מניות של ג.פי.מורגן ביחס מסוים כנגד המניות של בר-סטרנס שיעבירו.
בר-סטרנס ימשיך להתקיים כשלוחה של גי.פי.מורגן.
_new_ הוספת תגובה



משהו מהחדשות
דוד סיון (יום שישי, 20/06/2008 שעה 6:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנה הודעה על מעצר שני מנהלים בחברה שנאשמים בכך שעודדו
לקוחות להמשיך ולהחזיק בקרנות כאשר כבר ידעו על חשיפתן
הכבדה למשכנתאות סאב-פריים (http://biz.yahoo.com/ap/080619/bear_stearns_investig...).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי