פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_4827

ארה''ב - המיתון בשער?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 25/03/2008 שעה 15:00)


ארה''ב - המיתון בשער?

ד''ר דוד סיון



התפוצצות בועת ה-Dot.com בראשית העשור והפיגועים של 11 בספטמבר 2001, יצרה מיתון במשק האמריקאי. זה עודד את קובעי המדיניות הכלכלית לנסות להעיר את הצמיחה באמצעות מדיניות כלכלית מרחיבה. ממשל בוש באמצעות מדיניות (פיסקלית) להגדלת התקציב והורדת שיעורי המס ונגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספאן, באמצעות מדיניות (מוניטרית) להורדת הריבית.

המשק לא ממש התאושש מהר ולא עבר לצמיחה גבוהה עד אשר ירדה הריבית המוניטרית לרמה של 1% והגירעון התקציבי צמח לרמות גבוהות. אבל מאפיין עיקרי של הצמיחה הכלכלית הזאת היה שהיא לא התבססה על הרחבת הבסיס המשקי או שיכלול הבסיס הקיים. בתהליך הצמיחה הזה חסר היה המנוע של התפתחות טכנולוגית שהיא היא הגורם לצמיחה בת-קיימא (שגם מזינה את עצמה). במציאות שנוצרה התנפחו בועות חדשות. האחת בשוק הנדל''ן (דיור) והאשראי והשניה בועת צריכה.


בועת הנדל''ן-דיור

פרשת ההתמוטטות של בנק ההשקעות בר-סטרנס (בר-סטרנס ומה הלאה?) היא ביטוי פרטי של משבר הסאב-פריים (בנקאים ונוכלים אחרים) שהוא אחת התוצאות של המדיניות המרחיבה. מצד אחד יצרה המדיניות הזאת התרחבות הביקושים לבתים ולדירות ולכן למשכנתאות גם על ידי אנשים שמצבם הכלכלי לא מתאים לרכישת בית או דירה או אנשים שהתפתו ורצו לרכוש בית שלא על פי ''מידתם הכלכלית''. מצד שני ספקי המשכנתאות מאד רצו לספק משכנתאות ובזול. עודפי מקורות המימון החלישו את אמצעי הבקרה שבדרך כלל מופעלים לפני שמספקים משכנתא. לעיתים לא נבדקה יכולת ההחזר ולא נדרשו בטחונות מספיקים או לא נדרשו כלל.

כל עוד עלו מחירי הנדל''ן לא התעוררה כל בעיה. אחת הסיבות לכך שבמשך תקופה ארוכה של למעלה מ-‏5 שנים נמשכה המגמה הזאת היתה האכזבה מההשקעות בבורסה לאחר התפוצצות בועת ה-Dot.com. המגמה הזאת ביחד עם העלות הנמוכה של המשכנתאות הביאה לעלייה חסרת תקדים ברכישות בתים למטרות השקעה ואפילו השקעה קצרת טווח. היו לא מעט ''משקיעים'' שניצלו את המצב לרכוש בתים או דירות וגם הצליחו למכור אותם ברווח נאה. ההצלחות הללו השפיעו כך שמחירי הנדל''ן המשיכו לעלות. יש הטוענים שהיו לא מעט מקרים בהם אותו נכס נקנה מספר פעמים לפני שנקנה לצורך שימוש ארוך טווח. זאת הרי הגדרה יפה לבועה. מה שמעניין שרק מעטים שמו את לבם לעובדה הזאת ולכך שזה היה תהליך שהתרחש בארצות רבות בעולם כולל סין, הונג-קונג וארצות האיחוד האירופי (In come the waves).

בסופו של דבר אותם לקוחות בבעלי יכולת החזר בעייתית לא עמדו בקצב התשלומים והחל תהליך הפוך. ספקי המשכנתאות (הבעייתיות) נאלצו לעקל את הבתים והנכסים שרוכשיהם לא עמדו בתשלומי ההחזרים. אלא שהנסיון למכור את הבתים הללו בשוק הנדל''ן בו הצטמצמו הביקושים, הניעה ירידת מחירים מתמשכת. לספקי המשכנתאות ולחברות (כמו בר-סטרנס) שגיבו אותם נגרמו הפסדים גדולים כי במקביל נפל גם ערך המשכנתאות. עודף מקורות מימון גרם לבניה עודפת בגלל עודף ביקוש לא ''אמיתי'' - עודף ביקוש וירטואלי. הבועה התפוצצה...


בועת הצריכה

המדיניות הכלכלית המרחיבה (עודפי מקורות המימון והגדלת הגירעון התקציבי) המריצה גם את הצריכה והביקושים בכלל. מצד אחד היה לאנשים יותר כסף ומצד שני שיעורי הריבית הנמוכים פגעו בכדאיות החיסכון שהוא מקור חשוב להשקעות שמייצרות צמיחה. במציאות שנוצרה חלק ניכר מעודף הביקוש שנוצר הופנה לרכישת מוצרים מיובאים. עיקר הצמיחה נבעה מהתהליך הזה שהרחיב את עודף היבוא ולא מהרחבת הבסיס המשקי או צמיחתו. עודף היבוא המתמשך גרם לגירעון במאזן המסחרי. המדיניות המרחיבה גרמה לגירעון משמעותי במאזן המסחרי עם שאר העולם – האובר-דרפט שימש להעשיר משקים אחרים. זו הסיבה לירידה המשמעותית, כ-‏25%, בשער הדולר שאותה אנחנו רואים וחשים בימים אלו.


מחירי התשומות

אחד מהתהליכים הפחות בולטים שהתרחשו בארה''ב, וגם השפיעו על שאר העולם, נבע מעליית מחירי הדלק. עם הפיתוח המואץ וגידול האוכלוסיה בארצות כמו סין והודו, אך לא רק, עלו הביקושים לנפט הגולמי שהוא התשומה העיקרית בתהליכי יצור האנרגיה והתחבורה. מאחר וההיצע לא עלה בקצב דומה התרחבו עודפי הביקושים ולכן גם עלו מחירי הנפט הגולמי לשיאים חדשים. בעצם במונחים ריאליים מחירי הנפט הגולמי הגיעו לרמות שגרמו למשברי האנרגיה בימי מלחמת יום הכיפורים ואחר כך בראשית שנות ה-‏80.

מאותן סיבות, גידול האוכלוסיה וצמיחה כלכלית, עלו ועולים גם הביקושים למוצרי החקלאות. במקביל מחירי הנפט הגבוהים גרמו לעליה משמעותית בביקוש לדלק ביולוגי (biofeul). למרות תהליך הגידול בביקוש למוצרי מזון, גדלים והולכים השטחים החקלאיים שמנוצלים לייצור אתנול על חשבון השטחים שמשמשים ליצור מזון. שתי המגמות הללו גרמו בשנתיים האחרונות לעליית מחירי מוצרי החקלאות ולכן לעלית מחירי המזון. בתוך התהליך הזה, העליה במחירי המספוא גורמת לעליית מחירי החלב והבשר (Rising food prices).

בניגוד לבועות התהליך של עלית מחירי התשומות הוא תהליך ריאלי (נובע מתהליכי יצור) ארוך טווח. התהליך הזה, כמובן, מכביד על צמיחת המשקים באירופה ובארה''ב.


מה ראוי לעשות

כעת, למרות המדיניות המרחיבה המיתון הופך להיות למציאות המשקית מתקרבת והולכת. יש הטוענים שהמיתון שבא יהיה קל יחסית בגלל המדיניות הננקטת בחודשים באחרונים על ידי ברננקי יו''ר הבנק המרכזי האמריקאי שנוקט באמצעים דומים לאלו בהם נקט קודמו, אלן גרינספאן. אחד מהאמצעים הללו הוא הפחתה ניכרת מאד (של קרוב ל-‏50%) של שיעורי הריבית תוך מספר חודשים (Reports Suggest Economy Weakening More). השני הוא הרחבת מעגל הזכאים להלוואות מהבנק המרכזי.

אבל כמו שקרה בעבר זהו תהליך שבטווח הקצר מעודד צמיחה על הבסיס המשקי הקיים. לצמיחה בת קיימא, צמיחה שגם תרחיב ותשכלל את הבסיס המשקי, דרוש למשק האמריקאי מה שהיה חסר לו גם בראשית העשור. למשק האמריקאי נחוץ תהליך מתמשך של התפתחות טכנולוגית שיפתח את היתרונות היחסיים של המשק האמריקאי. זה יגרום לתהליך בריא של צמיחה ארוכת טווח המבוסס על מקורות פנימיים, שגם מחזק את המשק וגם מעודד צריכה. כדי לעורר ולהעצים תהליך צמיחה כזה דרושות למשק האמריקאי תוכניות אשר מעודדות טיפוח ופיתוח הון אנושי כי הן מנוע עיקרי לפיתוח טכנולוגי.

הפעילות של הקרן X-prize היא דוגמה טובה להתפתחות חיובית בהקשר הזה מבחינת המגזר הפרטי בארה''ב בפרט ובעולם בכלל. האירגון אותו הקימו גופים עסקיים ואחרים שם לו למטרה לקדם ולעודד שיפורים טכנולוגיים משמעותיים באמצעות תחרויות ופרסים. בימים אלו הכריזה הקרן ביחד עם חברת ביטוח על פרס בגובה של 10 מיליון דולר כדי לעודד יצור מכונית בעלת ניצולת דלק ''גבוהה מאד''. הפרס יוענק בשני חלקים לקבוצות שתספקנה בתוך מספר שנים מכונית שנוסעת 100 מיילים לגלון או יותר (Big Incentive).

יוזמות מהסוג הזה של המגזר הפרטי, ושל המגזר הציבורי, צריכות לקבל משקל יחסי גדול יותר מבעבר כדי ליצור תהליך מתמשך של שיפורים טכנולוגיים. אבל יותר חשוב להפעיל תוכניות רחבות יותר שמתמקדות בטיפוח הון אנושי (יצירתיות) בבתי הספר.


סוף דבר

בועות סופן להתפוצץ גם אם מנפחים אותן בזהירות. במקרה שלפנינו מנהלי המדיניות הכלכלית הציבורית השתתפו בתהליך הניפוח. הציבור הרחב לקח חלק בחגיגה די ברצון. כאשר הפרה מאד רוצה להניק אבל אין לה מספיק חלב לכל העגלים המתבגרים שרוצים לינוק אפשר למצוא דרכים להמריץ את יצור החלב אבל בסופו של דבר הפרה הקונבנציונאלית לא תעמוד בעומס.

מדיניות כלכלית רגילה כמו שינויי ריבית ושינויי הגירעון השפעתן זמנית וככל שהיא נמשכת מחירה עולה. רק מדיניות שתתמוך בתהליך ארוך טווח שיניע גידול במספר הפרות ובעיקר את השבחתן – רק תהליך של השקעות במטרה להרחיב את בסיס המשק ולהשביחו (שיפורים טכנולוגיים) - יכול לייצר תהליך של צמיחה בריאה. דומה שחלקן היחסי של השקעות מהסוג הזה צריך לגדול.







http://www.faz.co.il/thread?rep=114497
ההאטה בישראל לא נעוצה רק במיתון בארה''ב אלא בגם בהון לא יצרני
מיכאל שרון (יום שלישי, 25/03/2008 שעה 17:14)

בתגובה לכתבה, הארץ: בר-און: ''עלינו להיערך לאפשרות של האטה''

שם השולח: מיכאל שרון

כותרת התגובה: בישראל 2 גורמי הון: הון יצרני והון הסמים. להלן כתבת תחקיר מדהימה

בישראל יש שני גורמים יוצרי הון. הון יצרני (תעשייה וחקלאות - ההולכת אומנם ומצטמצמת) והון הסמים - הכרוך בסחר הסמים האזורי. תפקידו המסורתי של הסם הוא לדחוק אנשים ממעגל הכוח, לשכך פעולה מוכוונת תכלית. גם המגמה של קיום על חשבון נישול העם שישב כאן, תוך הדחקת משמעות הדבר, חוללה מגמות נישול המוכוונות פנימה. ונישול רב-ממדי חייב להיות מלווה בהפצת חומרים משככים - שוב סמים, ברוח התפקיד המסורתי של האופיום בסין.

וכך, עיתוני ישראל יצאו הבוקר בכותרות זועקות: מזימת נסראללה -להציף הארץ בסמים. אלא שכתבת תחקיר ראשונה מסוגה בישראל מלפני 3 שנים חשפה לראשונה לציבור הישראלי את מימדי התופעה, באופן שגם הכתבות הבוקר עדיין פיגרו בנושא הרחק מאחור, ולא בגלל זהירות ואחריות עיתונאית, אלא פשוט משום שהנושא כבר הוצג במלוא היקפו על ידי עיתונאי אחר:

כלכלת הסמים האיזורית ודיווח ה-CIA
ואקטואליה תל אביבית בדיוק בנושא זה: קטע מתוך מכתב לגורמים בכירים בעירית תל אביב (כשעותק ממנו הופנה ליאחב''ל, משטרת ישראל), בנושא הטרדות פקחי אגף החנייה, בנושא שוחד והעלמויות כספים שם, ובנושא הסמים, במסגרת מכלול אחד של פשיעה כלכלית לכאורא:

במאמר מוסגר, קיימות אינדיקציות להעלמות כספים באגף חנייה, אך יש מגמה להתעלם מכך, עקב יעילותם היחסית בגביית כספים לקופת העירייה מהציבור, תוך ניצול מיומן של מצוקת החנייה, ובמסגרת בניית מנגנון של הרתעה, שחיקה והתשת פונים שפורעים בהם שלא בדין, עקב מאבקם על זכויות אלמנטריות. השחיתות המערכתית הזאת, בונה גם חומה דמויית לגיטימצייה. אי התקינות וההקפדה על ה''לא'' הזה כלפי, תוך אטימות מדהימה חרף ניראות של צדקת ענייני, עשוייה להצביע על שחיתות המסווה עצמה ככזאת באמצעות עקשנות למטרת מצג של ''אנחנו צודקים''.

הנידון: דוחות חנייה בנסיבות בעייתיות לחולה לב ונכה בגב

בסביבת ביתי אין כמעט אפשרות לחנות, שכן המקום מוצף ברכבים מאיזורים אחרים ומהפריפרייה, של הבאים לבילוי ועסקים בתל אביב, וכמובן לקניות. הקניות כוללות מטבע הדברים והאיזור גם קניית סמים, ויש תנועה ערה של קניית סמים נרקוטיים וממקור קנאביס במיוחד בסביבת מגורי, בו יש וניתפסו סופרמרקטים של סמים בדירות פרטיות. בחצרי ובחצרות סמוכות מפוזרים מזרקי סמים ובקבוקי פלסטיק עם מים להרטבת הפה היבש מסטימולנטים מסוג אקסטזי וחשיש, וחומרים נרקוטיים מסוג הרואין וקוקאין יקר עבור בעלי אמצעים מאיזורים צפוניים; וניצפים בחצרי ובחצרות הסמוכות מראות של הזרקות סמים, ויש אלמנטים של זיהום סביבתי הכרוכים בכך, כולל עשיית צרכים.
קיימת גם מידה של הטרדה ניטפלת, לעיתים בעלת פוטנציאל לגניבה ואלימות - כשאדם שאין ברשותו מספיק אמצעים, נימצא ב''קריז'' ואין מושיע פרט לעוצם ידו. לאחרונה למשל, נרקומן ניסה להתפרץ לדירת שכנתי; פריצת חלון חדר השינה שלי תוך שבירת הזכוכית והתריס, ודואר שהוצת והישחיר את תיבת הדואר שלי. זאת בצד צילצולים תכופים בדלת דירתי מצד צרכני סמים שמטרתם השגת מים, לעיתים מתת-כסף ולעיתים פריצה במטרה להשיג כסף באמצעים אחרים.
אלא שאלה אנשים דלי אמצעים, ובעיית החנייה כאן מתעצמת דווקא עקב צרכני סמים יקרים בעלי רכבים גדולים ויקרים מסוג 4X4 והגעת סוחרים וספקים עשירים לעמיתיהם כאן.
כשסבי מר חנוך שכטל, ציוני חם ומסור, בנה את הדירה בה אני גר בסביבות 1926, הוא מן הסתם לא שיער שנכדו, כאשר יהיה בן 58, בהיותו חולה לב (לאחר שני התקפי לב, האחרון קשה, שהעצים בעיות איסכמיות ובעיות מטבוליות), סובל מתשישות קשה שעות רבות ביממה, ונכה בגבו לאחר תאונה בשנת 1988, ומתקשה בהליכה ונשימה) יאלץ להסתובב לעיתים שעות, תוך הצקה ופריעה מצד בעלי רכבים, רבים מהם אנשים קצרי רוח הנוהגים בגסות רוח ואגרסיביות גדולה במיוחד, כשהם מחפשים בכל אמצעי דרך לחנות כאן; וזאת תוך תעוקה גופנית הולכת וגוברת, מכיוון שלא יוכל למצוא חנייה סמוך לבית שסבו בנה לפני שנים רבות כקבלן במו ידיו.

ונשאלת כמעט מאליה השאלה, באם האכיפה באיזורי אינה אפקטיבית ורק מפליאה מכותיה בתושבי הסביבה הוותיקים, חלקם זקנים וחולים, ובי, חולה לב קשה, מה התועלת באכיפה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=114608
כלומר אין שום האטה
יודע הכל (שבת, 29/03/2008 שעה 20:18)
בתשובה למיכאל שרון


http://www.faz.co.il/thread?rep=114702
מאחל לך רפואה שלימה מכל מחלותיך בגופניות והנפשיות
אליצור סגל (יום שני, 31/03/2008 שעה 8:49)
בתשובה למיכאל שרון


http://www.faz.co.il/thread?rep=114777
אליצור -מתי תגמל מהנטייה לעשות דיסקרדיטצייה של דברי אחרים תוך
בוריס (יום שלישי, 01/04/2008 שעה 19:08)
בתשובה לאליצור סגל

הדבקת ליקויים פסיכיאטרים, ליקויי אופי וכד'?

אינך מתבייש? כך מדבר רב? אולי ''רב'' שפוליטיקת נכלים עלתה לו לראש. חזור למימדיך הטיבעיים אליצור, למקצועך כשוחט צנוע, והפסק עם הרהב הריק, שאינך בנוי לעמוד במידתו. ממילא סיעתך מוקצית במפלגת האם שלה, הליכוד, ביבי מתבייש בכם, אליצור. הציבור חושש מכם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=114784
מה קרה לך?
דוד סיון (יום שלישי, 01/04/2008 שעה 22:46)
בתשובה לבוריס

בן אדם מתלונן על תשישות ועוד כל מיני מחלות ואליצור
מאחל לו רפואה שלמה. במקום להצטרף לאיחולים הללו אתה
מתלונן. חוכמולוגיה בגרוש!

http://www.faz.co.il/thread?rep=114789
אליצור לשרון: ''מחלותיך הגופניות והנפשיות''
סתם אחד (יום רביעי, 02/04/2008 שעה 1:04)
בתשובה לדוד סיון

סיון, אליצור ''מאחל'' לשרון החלמה ממחלותיו הנפשיות (והגופניות).

וכי שרון דיווח על מחלות נפשיות כלשהן, עד כדי כך שאתה ''מצטרף לאיחולים'' (של החלמת שרון מ''מחלויו הנפשיות'')?

וכי אינך דובר עברית, ולא מודע לכך שייחוס ''מחלות נפשיות'' נושא קונוטציות קשות, ואף מבזות, ופגיעה במוניטין של כותב שהישקיע רבות בעבודתו?

ואם כפי שעולה מדבריך, המצטרפים במובלע לייחוס מחלות נפשיות לשרון, תוך הגנבת מצג השקר ש''שרון עצמו הוא ש''מתלונן על מחלות'' (נפשיות) אף ששרון דיבר רק על בעיות גופניות (2 התקפי לב, תשישות, נכות בגבו); אם עולה כאן שכבודו אינו בעל יושר אינטלקטואלי מינימלי, בנקטו בתחבולת ביזוי כה שקופה, למה שנקרא את מאמריו ודבריו, וניתאמץ להתגבר על השעמום הנורא שבאמירות בנליות ברובם, בסגנון מכביד עפעפיים?

שהרי, אם גם יושר אינטלקטואלי אין כאן, אז מה יש למאמריך להציע? חזרות על דברי אחרים? ליקוט מאמרים בעיתונות? אימוץ טענות של אחרים, כגון, לכאורא, שרון, אותו אתה מכפיש, ולא מהיום?

http://www.faz.co.il/thread?rep=114790
אליצור לשרון: ''מחלותיך הגופניות והנפשיות''
מיקי (יום רביעי, 02/04/2008 שעה 1:19)
בתשובה לסתם אחד

אני מבין את חוסר ההבנה שלך
אם היית יהודי מאמין
היית יודע - כאשר מברכים בן אדם לבריאות ואיכות ימים
אומרים לבריאות הגוף והנפש,
למקרא דבריו של שרון
הבנתי שהאיש נתון במצב לא טוב
גופני ונפשי תראה איך אנשים מוציאים לו את הנשמה
ללא התחשבות או הבנה
המועקה עברה ישירות
והבחלט אני בברכה שניתנה לו מתאימה
וגם אני מברך אותו בבריאות הגוף והנפש
ובמצב רוח טוב

http://www.faz.co.il/thread?rep=114791
סיון, התשישות אינה ''בעייה נפשית''. לאחרונה התגלה אצלי היפותרואידי
מיכאל שרון (יום רביעי, 02/04/2008 שעה 1:45)
בתשובה לדוד סיון

לאחרונה, בבדיקות דם, התגלה אצלי היפו-תירואידיזם משמעותי, האחראי הן לתשישות הזאת, והן לרמת הטריגליצרידים הגבוהה בדמי (477 mg/dl - כשבעבר היה גם ערך של 1024, בשנת 2005 - שהביאני לדייטה חמורה בה הורדתי 20 ק''ג). ההיפו-תירואידיזם הזה אחראי גם לעוות מסויים בפרצופי, בכוון הנותן סבר מה של פיגור שכלי או מונגולואידיזם - דבר שבישראל אפופת הבעיות הקשות, ולכן האכזרית לעיתים, הביא כלפי שנים רבות לכך שלעיתים אנשים סברו שיש בי פגם שיכלי כלשהו, הגיבו בצחוקים אכזריים, בהסתלבטות על חשבוני. ולתדהמתי, חרף תבונתי ודיבורי הענייני והנבון, נהגו בי באופן כאילו אין לי כל משקל, תוך למשל, סרוב לגרירת מכוניתי מצד אנשים גסי רוח בחברת גרירה בה אני מבוטח, ושאר מעשי דריסה והקלה בכבודי, כאילו אני נטול זכויות אזרח לחלוטין,ובעיקר, מטומטם או חולה נפש.

אנשים אחרים היציעו לי ניתוח פלסטי בפני, שהרי בעבר הייתי אדם נאה ויותר מכך.

אלא, שלבעיית ההיפו-תירואידיזם יש פיתרון תרופתי פשוט.

הנה כי כן, חשיפתי העצמית כאן, היא משום שברצוני להיות גלוי עם קוראי, ולהסיר לחלוטין אלמנטים לא רלוונטיים המעכירים הן את הנאת היצירה וההשקעה שבכתיבה, והן את חווית הקריאה של חומר טוב ברובו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=114796
מיכאל !
דוד סיון (יום רביעי, 02/04/2008 שעה 5:49)
בתשובה למיכאל שרון

הצגת את בעיותיך הרפואיות ואיחלו לך רפואה שלמה.
מה אתה עושה? מעוות גם את האיחולים הפשוטים
לתקיפות אישיות מיותרות. רד מזה!


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.