  
  
  
|
  האדם המבקש להרוויח לעומת האדם המבקש לשרוד | |||||
| אורי מילשטיין (יום חמישי, 27/06/2002 שעה 6:53) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  מי איים על פרופ' פרנקל? |
|||
|
|||
איך נכנס פרופסור פרנקל לתיאוריה של האיום על השרידות? נראה שהוא בסך הכול רצה 'עוד קצת' וניצל את הפירצה שקראה לו.אנא הסבר! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מדוע פרנקל ניצל את מעמדו, ולא רק הוא? |
|||
|
|||
הרי הסכומים שלקח לכיסו בהיותו נגיד בנק ישראל הם זניחים לעומת הכנסותיו. והם לא ישנו דבר מבחינת רווחתו האישי. אבל פרנקל (ואחרים) יודע כי לא לעולם חוסן. וורלדקום תקרוס ואחרי מריל לינץ. זה שהכלכלנים מכנים ''שאיפה לרווח'' זאת בעצם השקעה במלאי לימים קשים כאשר לא יהיו הכנסות וצריך יהיה אולי לעשות לו השתלת לב במליון דולר כדי להאריך את חייו. אם מקובל שלחיים אין מחיר מבחינת הסובייקט, ולמען החיים (או גן העדן המוסלמי, ששם יש חיים בריבוע) אדם מוכן להשקיע את הכל, הרי שלמען החיים אדם מבקש לצבור סכום אין סופי. ''רווח'' הוא מושג טכני בהוויה הכלכלית והכלכלנים עשו אותו לעיקר. מכאן נובעות אי הבנות רבות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהפכה קופרניקאית |
|||
|
|||
המשימה האינטלקטואלית המרכזית של האדם היום היא לנסח אבני יסוד משותפות למדעי הרוח ווהחברה בבחינת מהפכות קופרניקאיות, במובן הקנטיאני. היום אין אבני יסוד משותפות לכלכלה, לסוציולוגיה, לפסיכולוגיה וכו'. התוצאה: הדיסציפלינות מגיעות למבואות סתומים. אני מציע את המושג ''שרידות'' כאבן יסוד למדעי התנהגות האדם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: תיאוריית השרידות אינה הכל |
|||
|
|||
לאחר שקראתי בעיון את תאוריית השרידות שכתבת, חוששתני שקיים בה פגם אחד, והוא ניסיון להכילה על הכל. אני מסכימה שקיים יסוד השרדותי בכולנו. אבל גם אם נניח שההשרדות היא היסוד הראשוני והמניע (הכולל צורך בביטחון, בית, מזון...), הרי שעל יסוד זה נבנה הקיר שמכיל מרכיבים רבים נוספים - רגשיים, התנהגותיים, הכרתיים ותת הכרתיים. לכן אדם הנמצא במצב השרדותי, ילחם או יגנוב מוצרי מזון, מים ושאר דברים בסיסיים - זו מלחמה לחיים ולמוות. כדי להונות או לתכנן מעשה רמאות, זקוק אדם לביטחון בסיסי שיאפשר לו לכלכל את מעשיו בתבונה. אם לדעתי תשאל, מדובר כאן בכשל חינוכי והתנהגותי. וכשל זה הינו תוצאה של תרבות השפע, זו שאינה נאלצת ללשרוד, אלא פנויה לעסוק בשיפור חייה ע''ח האחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שקד: שום תיאוריה אינה הכל, אבל היא הבסיס לכל |
|||
|
|||
הרי תיאטרון וספורט אינם קוונטים ובכל זאת לתורת הקוונטים יש יומרה להיות הבסיס לכל מה שנמצא לרבות לתיאטרון ולספורט. את תיאורית השרידות אני קושר לקקוארק הגלואון שתפקידו להדביק את הקוורקים האחרים וטוען שללא הדבקה זאת או אם ההדבקה תיפגם השרידות תיפגע. לגלואון אני גם קושר את התודעה מן המימד הבסיסי והתכוונותה: לפעול למען השרידות, אמנם בדרך כלל לא מודעות אך גם המגמות כלכליות אינן מודעות לעצמן ובכל זאת הן פועלות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על תורות ותיאוריות |
|||
|
|||
תכונות אופי (כגון יומרה, צניעות, יוהרה) וכישרון (למוסיקה, ספורט, משחק) אינן נמדדות ברמת הקוונטים. אלו תכונות מולדות או כאלו המתפתחות מסיבות שונות במהלך החיים. לכן, למרות שהקוונטים הם הבסיס, הם חסרי יומרה. ודבר נוסף: חוששתני שקיים הבדל גדול בין תאוריה שטרם הוכחה (אם כי נדונה רבות בספרי הפסיכולוגיה), ובין תורת הקוונטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שקד: לתורת הקוונטים יש יומרה אין סופית |
|||
|
|||
ובוודאי שיש הבדל בין תורת הקוונטים לבין תורת ,שהוכחה או שלא הוכחה, כמו שיש הבדל בין כל דבר, גם בינך לביני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שקד את צודקת. בשנים האחרונות |
|||
|
|||
מבחינים בין I.Q לבין E.Q . בעוד הראשון בודק כישורים חשיבתיים, מתמטיים בעיקר , שמהם ניתן רק לנבא יכולת לימודית והתמודדות עם חומרים לוגיים, הר י E.Q בוחן 7 כישורים רגשיים והתנהגותיים שמהם ניתן לנבא בהסתברות גבוהה מאד הצלחה של בן אדם למשל, התמדה, כישורי ספורט / תנועה/ מנהיגות / יציבות נפשית. בין זה לקואנטים,זה כמו לנסות להסביר את הקשר הינו כמו בין מרכיבי אטומי החמצן והמימן לבין קיומם של מגוון המינים (צמחים, בעלי חיים ..). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשקד: אי הבנה במושג ''שרידות''. |
|||
|
|||
התייחסותך ל''שרידות'' רק כאל צרכי הקיום הבסיסיים של האדם, בטעות יסודה. השרידות היא יסודית גם למנהל הבנק ש''כוכב'' חדש מאיים על משרתו, או חוקים חדשים מגבילים את תקרת משכורתו. היא ביסוד התנהגותו של שחקן הלוטש עיניים לתפקיד נכסף והיא ביסוד התנהגותו של חבר כנסת המצפה מבוחריו במפלגה לבחור בו שוב. על כן תיאוריית השרידות מקיפה את כל המין האנושי, ברמות השונות, כלפי האיומים מכל הסוגים, הממשיים והמדומים, הגלויים ושבחדרי חדרים, ומניעה את האדם בכל מעשיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אהובה: הטעות שלך היא |
|||
|
|||
שאת מצמצמת את מהות האדם לנישה אחת שהיא השרידות. אבל האדם, לשמחתנו, הינו יצור מורכב הרבה יותר ומושפע מגורמים אישיים וסביבתיים שונים. מצבים מסויימים עלולים לחדד תחושות המערערות את יציבותו ומעוררות את יצר השרידות, ומאידך, מצבים אחרים עשויים לחדד את יצר היצירה והצמיחה. בני האדם הם בעלי יכולת בחירה. בחירה זו משפיע ותשפיע על התנהלותם בחיים. כיוון שאנחנו שונים, הרי שמצבים זהים עשויים לעורר בשני בני אדם יצרים שונים. לדוגמה: במצב של מחלה קשה (לא עלינו) עשוי האחד להלחם על שרידותו וחייו בעוד השני יוותר. גם את דוגמאות שהבאת ניתן לסתור בקלות. עצם התפיסה שאדם חייב להיאבק היא תפיסה מערבית ולא ערכית. הבודהיסט, עפ''י תפיסתו, לא יאבק אלא יזוז הצידה ויפנה מקום. לכן, אדם הרואה בעובד מוכשר, לדוגמה, איום על מקום עבודתו, בוחר להרגיש מאויים ולהפעיל את יצר ההשרדות. באותה מידה יכול אדם אחר לראות בעובד הנ''ל נכס למקום העבודה, שכישורייו יתרמו לחברה ולעובדיה. הסכמתי עם אורי שיצר ההשרדות הוא אחד מהרכיבים חשובים והראשוניים בחייו של האדם, ולא רק של האדם. אי ההסכמה היא ברמה העקרונית המתארת את האדם כיצור חד ממדי שכל מה שמוביל אותו הוא יצר ההשרדות. עם זאת, לצערי, נדמה שאנחנו חיים במציאות בה להנהגה נוח לשמר את תחושת השרידות הקולקטיבית שלנו - אבל זה כבר נושא שונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש מספר גישות כלכליות הפועלות במקביל |
|||
|
|||
הדמוקרטיה הינה האמצעי , על כל מגבלותיו, לישם את כוונתך. אישית, הייתי קובע כחוק יסוד,זכותו של האדם להרוויח שכר הגון מעבודתו, וקובע אחוז מכסימום של מס, לא יותר מ 35%. כל הוצאות הציבור, תקציבי הממשלה, יגזרו מכך. על המדינה לסייע קודם כל במציאת תעסוקה באמצעות עידוד היזמות הפרטית. משנה באופן קיצוני את כללי הבורסה ומונע קיומם של מכפילים ואת כל תהליך הקזינו. מטרת חברות הינן לתרום לרווחת הציבור שבקרבו הן חיות ופועלות. מגביל את הרווחים של המנהלים. לצורך זה יש צורך בהסכם, באמנה בין לאומית , בדומה לאמנה המקשה על הלבנת הון.ואוי לחברה ולמנהליה אשר הפרו את החוק! | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי