בעקבות פולמוס שקיימתי בפייסבוק עם הבלשן ישראלי החוקר
גלעד צוקרמן ובגלל יציאתו הקרובה של ספרו ''
ישראלית שפה יפה'', הצעתי מבחן קטן ברשת
פייסבוק על מנת לדון אם כן או לא ראוי להשתמש בשם שונה לעברית, ''
ישראלית'' כפי שמנסה להכריע פרופ' צוקרמן, על מנת לתאר את השפה של מדינת ישראל.
בגלל שלא קיבלתי שום תגובה מקהילת פייסבוק, חשבתי שאולי יעניין את קהילת חברי
פא''צ לעשות את המבחן ולדון קצת בנושא זה. להרחבה, אפשר לדון בנושאים דומים: האם ראוי שעברית בת זמננו תתנתק משורשיה העתיקים, ואילו החלטות צריך לגזור על מנת שהיא תהיה יותר חדשה, אם יש צורך? ביטול האקדמיה ללשון העברית? אימוץ מערכת כתיבת באותיות לטיניות, כפי שעשו הטורקים בעת הקמת שפתם בהתחלת המאה העשרים?
עכשיו, ניכנס הישר בנשוא הפולמוס: הנה המבחן.
על מנת לא להשפיע את תשובותיכם, אתם מתבקשים לא לקרוא את התגובות שכבר נוספו ולא להשתמש במנועי חיפוש או בכל כלי עזר אפשרי. אנא, היו כנים עם עצמכם: עשו את המבחן לבד מול הדף או צג המחשב.
להלן עשרה קטעים מטקסטים מכל הרבדים של הלשון המכונה במונח הגלובלי ''עברית'': לשון המקרא, חז''ל, פרשנים מימי הביניים ועד הספרות הישראלית בת זמננו.
עבור כל קטע, אתם מתבקשים לענות על השאלות הבאות:
- מה הן המילים שאינכם מבינים או שאתם צריכים לבדוק במילון על מנת להבהיר את משמעותן?
- האם נדמה לכם שסגנון הטקסט ארכאי?
- באיזו תקופה נכתב הטקסט לפי דעתכם?
והנה הקטעים:
- נתיבות - הם שבילים דקים ואין אדם רואה בראש השביל המקום שהוא הולך, לכך לא אמר דרכים שהדרכים רחבים וניכרים, שאדם עומד על אם הדרך ורואה לכל מראה עיניו לאיזה מקום הוא הולך, מה שאין כן בשבילים מרוב דקותם. וכן בענין הכתוב, ''עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם'', הזכיר לדרכים ראיה ולנתיבות שאלה.
- אמרו: אלו היו יודעים אבותינו שתחיית המתים ומתן שכרם של צדיקים בעולם הבא,
לא היו אומרים כן ושונים כך?!
הלכו ויצאו ופירשו להן, ויצאו מהם שתיים משפחות רעות, צדוקים וביתוסים,
צדוקים על שם צדוק, וביתוסים על שם ביתוס.
- ויש גם מצוות שנזכרו בכתוב, אבל לא נמנו במניין המצוות, משום שנמנו במוקם אחר, או משום שהם נחשבות רק לפרטים של מצווה, ולא למצווה בפני עצמה.
- לב חכם יבין משלי חכמים, ואוזן מקשבת לחכמה תשמח. אש לוהטת יכבו מים, כן צדקה תכפר חטאת. פועל טוב יקראנו בדרכיו, ובעת מוטו ימצא משען.
- לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים ריבונו של עולם, מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר?!
והוא משיבם עכשיו מה הוא, צדיק או רשע?
אמרו לו צדיק.
אמר להם: לפי מעשיו של עכשיו אני דנו וזהו באשר הוא שם.
- וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו.
- אמר אויב, זה היה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
- נחוץ כאן הסבר קצר: בתום שעתיים של התלבטות החליט השופט להרשיע את הנשים לפי סעיף חדש, שלא נמצא קודם לכן בכתב האישום המקורי.
- התמונה היא ברורה: אחרי חורבן הבית וחורבן הארץ וירושלים תבוא שיבת ציון ובניין הבית לא יהיה כבית ראשון. כאן עוזב המחבר את ההיסטוריה הידועה לו ומפליג לעתיד של אחרית הימים: הבית השני לא יהיה כבראשונה עד העת אשר בה תמלא את הקצים.
- אמרתי מה נפשכם, אם חשוב הוא בעיניכם למה לא נתתם לו ממה שאתם אכלתם? לא הייתם נהנים מכל טוב? אתם הם בני אברהם שאתם יושבים במקומו של אברהם ואינכם מקיימים מעשה אברהם.