במאמר קודם
בטר פלייס (Better Place) - האומנם? בנושא, בישרתי כי האפשרות לעבור ממכוניות מונעות בדלק למכוניות מונעות בחשמל תלוי בפיתוח סוללות ליתיום–איון (lithium-ion). הסוללות האלה הן אותן סוללות כסופות המשמשות אותנו בשעונים, במחשבים ניידים, בטלפונים הסלולאריים ועוד מכשירים דומים.
כמובן שלצורך הנעת מכונית הסוללות יהיו הרבה, הרבה יותר גדולות.
בכנס שנערך לאחרונה בשיקגו בנושא הסוללות החשמליות לרכב הועלו מספר בעיות בנושא סוללת הליתיום (
הרכב החשמלי לא מניע).
בעיה ראשונה היא בעיית החום. סוללת הליתיום הנמצאת כיום בשימוש מפיקה חום רב בעת עומס ובעת תפעול ממושך והדבר גרם לשריפות במטוסים, לשיבוש פעולת מחשבים ניידים ועוד. ברור שסוללה שתניע מכונית תפיק חום רב ויש למצוא לבעיה פתרון בטיחותי.
יצרני הסוללות מצאו מספר פתרונות לבעיה( אריזות בחידוד שונות) אך זה מעביר אותנו לבעיה השנייה הקשורה לסוללה - המשקל. עדיין לא נבנתה הסוללה שתניע מכונית למרחק הרצוי במשקל הסביר. ובידוד הסוללה מפני חום מעמיס משקל נוסף.
ועכשיו אנו מגיעים לבעיית המחיר. ליתיום ניתן להפיק ממי האוקיינוסים. אך בגלל היחס הנמוך שלו במים (7 חלקי מיליון) ההפקה יקרה מאוד. קיימים בעולם 2-3 מכרות ליתיום יבשתיים. הגדול מביניהם הוא באזור הרי האנדים הגבול פרו-צילי. כיום מחיר הליתיום יקר מאוד, שיפורים בכרייה עשויים להוזילו אך, מנגד, הביקוש הצפוי יגרום לעליה גדולה במחירו.
כמו-כן ישנו הגיון בסיסי האומר שהחלפת משאב טבע אחד שכמותו מוגבלת (נפט) במשאב טבע אחר (ליתיום) שגם כמותו מוגבלת לא מהווה פתרון כלשהו.
בקיצור, עוד חזון למועד החלפת המכונית הבנזינית במכונית החשמלית.
בינתיים אנו קוראים כמעט יום-יום על תכניות והמצאות והתאגדויות, הכול בנושא המכונית החשמלית. אין ספק שמשרדי יחסי הציבור הם בינתיים המרוויחים הגדולים בעניין אך בואו ניתן להם צ'אנס ונאמין כי בעשור הבא החשמל יביאנו לאילת.
בטר פלייס - האמנם?
עדיין תהיה הבעיה של ייצור חשמל זול
