אני גד בדירה בבית דו משפחתי כאשר לי ולשותפי בבניין – שכני – יש זכויות בנייה להרחבת בתינו.

השכן הגיש בקשה להיתר בנייה החולשת על אחוזי בנייה מעל החצי המגיע לו, אולם בבואי לטעון בפני הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כי מגיע לי אחוזי בנייה מעל מה שייוותר לאחר אישור התוכניות של שכני – מהנדס הוועדה המקומית טען בפני בשפה מלומדה כי לאור הפסיקה הרווחת והמחייבת – הוועדה המקומית אינה דנה בנושאי קניין ולכן היא מנועה מלהתחשב בטענותי הקנייניות.

עוד הכביר המהנדס במלים ואמר כי יש פסקי דין של בית המשפט העליון, שקובעים הלכה פסוקה כי אין לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לשקול שום שיקולים שאינם תכנוניים, כגון – קנייניים.

שאלתי, ומה יהיה עליי לעשות?

והוא השיב – פנה לבית המשפט.

האם יש דרך ליישב את הנושא מבלי שאאלץ לכתת רגליי אל בית המשפט בעניין זה?
אכן, הפנייה לבית המשפט היא תמיד אפשרית אך ראוי למצות לפני כן כל דרך אחרת בטרם נקיטת הליך משפטי. זאת, גם מהטעם של חיסכון בהוצאות, וגם מפני שההליך המתאים – עתירה מנהלית – מטבעו צריך להינקט רק לאחר מיצוי דרכים קודמות.

ויש גם בשורה טובה לשואל – יש דרך לאלץ את הוועדה המקומית להידרש לנושא הקנייני במקרה המועלה על ידי השואל, וזאת עליו לעשות:

יואיל השואל ויגיש מיידית לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקשה להיתר בנייה ביחס לביתו, על בסיס הגרסה שלו בנושא אחוזי הבנייה, כך שבפני הוועדה המקומית יעמדו שתי גרסאות נוגדות, ונראה אז מה יאמר מהנדס הוועדה המלומד...

---