הליכי רישוי הבנייה נמשכים זמן רב מהדרוש, ולאזרח הנזקק לשירותיה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יש לרוב תחושה כי הוא תלוי בחסדי הוועדה ולכן, מטעמים מובנים, האזרח בדרך כלל נמנע מלהתעמת עם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פן יבולע לו.
לפעמים בית המשפט מציב בפני הוועדה אתגר - לשפר את תדמיתה, וכך ננקט בתיק תביעה 50/08
נציגות הבית המשותף ברח' סורוקה 18 חיפה נ' גיא ואורית נחום בפני המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה (
פסק דין מיום י''ג באב תשס''ח, 14 לאוג' 2008).
בסעיף 7 לפסק הדין, מעלה השופטת הערכה בצד תקווה, ושתיהן, ההערכה והתקווה - הן ראויות ואף מתבקשות במצב של מנהל תקין, במצב בו רשויות התכנון מבינות ומפנימות את העובדה שעיקר תפקידיהן לתת שירות מקצועי בתחום התכנון והרישוי לאזרח, דבר שלא ממש קורה במחוזותינו.
ההערכה היא כי רשויות התכנון לא יעכבו מתן היתר הבנייה בגלל שיקולים זרים, והתקווה היא כי הוועדה המקומית תתחשב בתיאור הדרמטי המובא בפסק הדין בדבר ההפרעה לדיירי הבית בגלל מבנה שאינו גמור המהווה סלע מחלוקת בין הדיירים כמו גם בין משרד מהנדס העיר לבין האזרח א' שקיבל הוראה להרוס את המבנה ובדין ובצדק לא עשה כן.
זו הזדמנות שהוועדה יכולה לנצל, כדי לשפר ולשנות את תדמיתה בעיני הציבור, ולשם כך עליה להתנתק מכל שיקול זר של אגו, רצון ליצירת תלות, התחפרות בהחלטות קודמות שהתבטלו על ידי וועדת ערר או בית המשפט, טינה וכו', ובנוסף, בהתאם להתוויית הדרך על בית המשפט, לפעול ביעילות ולהתחשב במציאות הקשה האופפת את דיירי הבית.
הרקע לאירוע הנזכר: דייר א' בבית משותף הגר בקומה העליונה, הגיש באמצעות אדריכלית ומהנדס בקשה להיתר בנייה של מרפסת זיזית בדירתו שבקומה השלישית הנשענת על עמודים הצמודים לבניין הקיים.
התוכניות נבדקו על ידי עיריית חיפה – משרד מהנדס העיר ועל ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואושרו, למרות התנגדויות שכנים.
אלא שהתוכניות כללו שגיאה מהותית: בעוד שבמציאות החזית של הבית מדורגת באופן שהקומות התחתונות נסוגות והקומה בה מבוצעת הבנייה קרובה יותר לקו החזית, דירוג זה לא נכלל בתוכניות כלל – על פי התוכניות, החזית מישורית.
הבנייה החלה לאחר קבלת היתר בנייה, נוצקו יסודות, עמודים וקורות, והותקן פיגום להמשך הבנייה.
לפתע ניעורו השכנים והתנגדו להמשך הבנייה כשגילו את אי ההתאמה של התכנון למציאות, ודרשו הריסת התוספת, מהלך שבשלב מסוים נתמך גם על ידי משרד מהנדס העיר. נושא המחלוקת התברר בוועדת ערר מחוזית שפסקה כי הבנייה תימשך תוך התיקונים הדרושים בתוכניות וביטול השגיאה שנפלה בהן, והעירייה אף אישרה (לא כל כך מהר...) את הבקשה המחודשת שהגיש דייר א' באמצעות אותה אדריכלית ומהנדס אחר.
במקביל, התלוננו הדיירים בהליך נפרד אצל המפקחת על רישום מקרקעין.
יובהר:
לו האזרח א' היה נעתר להוראות מפורשות של משרד מהנדס העיר, הוא היה מפרק את הפיגומים ואולי גם הורס חלקי מבנה – רק כדי להציב מיד בתום הפירוק את הפיגומים מחדש, משנכפה על העירייה ע''י וועדת ערר מחוזית לאשר את הבנייה, עם השינויים שעיקרם ביטול הטעות.
לו משרד מהנדס העיר ו/או הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היו מבצעים את תפקידיהם במקצועיות המצופה, התיקון של השגיאה היה מתבצע בטרם תחילת העבודות באתר, בשלב בדיקת התוכניות לקראת אישורן.
זאת ועוד:
העובדות לאשורן היו פרושות לפני המפקחת על רישום המקרקעין, ובכללן כמובן הרשלנות המקצועית של העירייה – משרד מהנדס העיר ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – חיפה. אמנם המפקחת לא דנה בכך ישירות כי לא משרד מהנדס העיר ולא הוועדה המקומית – שניהם לא היו כלל צד לדיון, אולם משמצאה המפקחת על רישום המקרקעין צורך להתייחס אל הוועדה המקומית בפסק דינה בהקשר של יעילות הרישוי, הייתי מצפה כי יאוזכר האירוע של השגיאה הרשלנית בהליך הרישוי בתיק זה שבעטייה נוצר המפגע כולו.
בפסק הדין אין ולו רמז למחדל זה של רשויות התכנון האמורות עתה לגלות מעט יעילות בעבודתן, בהליך האישור-מחדש בעקבות שגיאה אשר יש להן, לרשויות הרישוי, חלק נכבד בה.
רשלנות בהליך הרישוי
