פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על הבשורה בתוכנית הכלכלית
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 26/08/2008 שעה 19:30)


על הבשורה בתוכנית הכלכלית

ד''ר דוד סיון



בזכות החלפת דיסקט, ובעיקר בגלל גורמים חיצוניים (צמיחה במשקים אחרים והערבויות) המשק הישראלי החל לצמוח בשיעורים גבוהים כבר בשנת 2003. בשנים 2004 – 2007 צמח התמ''ג (תוצר מקומי גולמי) בשיעורים של מעל 5.2%, התמ''ג לנפש בשיעורים מעל 3.4% והתוצר העסקי בשיעורים של 6.1% ויותר. הצמיחה גרמה לירידה בשיעור החוב הציבורי (כאחוז מהתוצר) ואפשרה גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (מצב המשק ותחזיות).

כאשר משווים את ערכי המדדים הללו לערכי המדדים במשקים אחרים בעולם המערבי בתקופה המקבילה, תמונת המציאות שלנו בולטת יותר. אם ניקח בחשבון שהיתה לנו מלחמה בלבנון ושיש לנו מלחמה נוספת כבר יותר מ-‏8 שנים – העובדות הללו בולטות עוד יותר. בל נשכח שלאורך כל התקופה שיעורי הצמיחה בקבוצת הארצות המפותחות שיעורי הצמיחה היו נמוכים באופן משמעותי. מכאן שבהשוואה לארצות אלו הפערים ברמת החיים מצטמצמים.

ראוי שנדגיש שהמגזר העסקי מהווה את הגורם העיקרי שמניע את תהליך הצמיחה כולו. מכאן אפשר להסיק שהמגזר הפרטי במשק הוא חזק ובעל יכולות גבוהות. מאידך חשוב לציין שכבר ישנם סימנים להתמתנות המגמות שתיארנו בהשפעת המשבר שמתפתח במשקים המערביים.

במציאות שלנו, אם כן, תופעת תהליכי הצמיחה הכלכלית המשמעותיים בולטת וכמובן מבורכת. מצד שני, אנחנו יודעים על לא מעט מקרים בהם החלטות בדבר מדיניות כלכלית גרמו נזק לתהליכי הצמיחה הכלכלית (תקופתו של חה''כ סילבן שלום כשר אוצר למשל). לכן טוב יעשו קובעי המדיניות הכלכלית אם ימנעו מלפגוע בתהליכים הללו. המידע צריך לעמוד לנגד ענינו כאשר אנו באים לבחון את המדיניות הכלכלית שהניח על שולחן הממשלה שר האוצר הנוכחי, רוני בר-און.


שלי מי המדיניות הכלכלית?

בהקדמה לחוברת המדיניות הכלכלית מוצגים גרפים המתארים השוואה בין שיעורי הצמיחה במשק הישראלי לעומת שיעורים ממוצעים בארצות המפותחות (אירגון ה-OECD), השוואה של רמת החיים (רמת התמ''ג לנפש) והשוואה של שיעורי החוב ביחס לתמ''ג. קל לראות שיש פערים משמעותיים בשני המשתנים האחרונים – לרעת המשק הישראלי . אבל אם שיעורי הצמיחה של המשק הישראלי ימשיכו להיות יותר גבוהים הרי שהפער הזה ילך ויקטן.

אבל זה לא מספיק ולכן בעמ' ב' כתוב שכדי להפוך את הישגי השנים האחרונות לתהליך של צמיחה בת-קיימא יש לשמור על מדיניות עקבית כתהליך ארוך טווח. המשמעות היא שאין שינוי מהותי ביעדי המדיניות או בכלי המדיניות ביחס לשנים האחרונות. בעיקרון תימשך המדיניות שהנהיג נתניהו, כאשר היה שר האוצר, שאליה נוספו היבטים חברתיים שהנהיגה הממשלה הנוכחית.

יעדי המדיניות הכמותיים המפורטים מבוססים גם על תחזיות לשנים הבאות שלוקחות בחשבון את ההשפעה (לרעה) האפשרית של המשבר בו מצוי המשק העולמי. הגורם האחד למשבר הזה היא עליית המחירים הגדולה בשוקי הסחורות, בעיקר מחירי הנפט הגולמי, והגורם השני הוא המשבר הפיננסי שהחל בשוק הדיור האמריקאי (סאב פריים). התוכנית אמורה לעודד צמיחה וגם את צמצום אי השוויון (תהליך שהחל כבר במהלך 2006). הכוונה להשיג יעדים אלו באמצעות:
  1. מדיניות פיסקאלית (תקציבית) אחראית,
  2. הגברת ההשקעות בהון (אנושי ופיזי),
  3. חיזוק הפריפריה,
  4. הגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה וחיזוק אוכלוסיות חלשות,
  5. עידוד התחרות ושיפור הפריון.
משמעותו של הסעיף הראשון היא שבעצם תמשך המדיניות של שמירה על איזון תקציבי והקטנת שיעור החוב הציבורי. כלולה בכך גם האפשרות שהמשבר העולמי ילך ויחריף וכתוצאה יחלשו המגמות החיוביות. שאר הסעיפים מצביעים על מה מתכוונים לעשות באמצעות המדיניות הפיסקאלית. השקעות בהון אנושי, אם הן ממוקדות באוכלוסיות חלשות, הן השקעות בהקטנת אי השוויון וצמצום הפערים בהכנסות. בכל מקרה, בהקשר הזה, ראוי לציין שעל פי הכתוב מדובר בתוספת משמעותית לתקציב החינוך. סעיפים 3 ו-‏4 מתמקדים בהסטת תקציבים לחיזוק אוכלוסיות חלשות. בהקשר הזה נציין שמתוכננת תוספת לתקציבי הרווחה (3.5 מיליארד שקלים), קליטת עליה ותעסוקה (1.8) וגם תוספת לתקציבי הבריאות (2.4). עם זאת אני חייב לציין שבשלב זה אין לי גישה לטבלאות התקציב ולכן יתכן שהפרשנות שלי לגבי התוספות לא מדויקת.

אם תוכנית זו תתקבל בכנסת (שמענו לא מעט ספקות בימים האחרונים) הרי שמדובר בתוספת משמעותית של תקציבים לחיזוק אוכלוסיות חלשות לעומת התקופה כאשר נתניהו הוביל את המדיניות הכלכלית (2003 – 2004). התוכנית של בר-און אכן זרועה עקרונות חשובים שהכניס בנימין נתניהו. אבל בזכות המדיניות של נתניהו, שהיתה בין הגורמים לגידול בהכנסות המדינה, מתאפשרת הסטת התקציבים שהזכרנו. לכן התוכנית היא שילוב של ישן וטוב (נתניהו) עם תפנית לכיוון החברתי (בר-און).


הבשורה של בר-און?

רוב התוכניות הכלכליות מתאפיינות במרכיבים מתוכניות ישנות יותר – אפורות. רק לעיתים רחוקות יחסית אנחנו שומעים וקוראים על תוכניות שיש בהן בשורה של שינוי ושל תקווה. כזאת היתה תוכנית הייצוב שהציגו שמעון פרס, אז ראש הממשלה, ויצחק מודע, שר האוצר. כזאת היתה גם תוכניתו של בנימין נתניהו להחלפת הדיסקט בראשית 2003. שתי התוכניות האלה גם גרמו לשינוי משמעותי ובכיוון התפתחות המשק. האם יש בתוכנית של בר-און בשורה דומה?

כפי שאפשר להבין מעמודי ההקדמה שמתארים את התוכנית היא ברובה אוסף של צעדים שממשיכים לטפל ביעדי מדיניות שעוצבו בעבר. אבל בעמוד ח' של המדיניות הכלכלית מוצגים עיקרי תכנית הפריפריה. עיקרה עוסק בפער ביחס למרכז והתרומה הפוטנציאלית שלה:
[הפער]... מתבסס על נתונים רב שנתיים הנוגעים למשתנים סוציו אקונומיים, רמת התעסוקה ומימוש פוטנציאל ההון הפיזי והאנושי. הצורך לצמצם פער זה, תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום באזור הפריפריה כמנוע צמיחה מרכזי במשק, מחייב שינוי תפיסתי ביחס למיקומה של הפריפריה במסגרת סדרי העדיפויות בהקצאת משאבי הציבור, לרבות במסגרת הקצאת תקציב המדינה.
היה נראה שהבשורה, בתוכנית של בר-און, קשורה בשינוי מקורי ומהותי של סדרי העדיפויות - ריכוז מאמצים ומשאבים לפיתוח ומיצוי הפוטנציאל של הפריפריה. לכאורה מטרה נעלה וגם מועילה כי היא נושאת בחובה עידוד וקידום מוקדי צמיחה בפריפריה שאמורים לתרום לחיזוק הצמיחה בכלל. שווה לבדוק יותר לעומק. לא?

בדיקה כזו, עיון בחוברת התכנית לעידוד וקידום הפריפריה, מגלה לנו מספר עובדות שמעיבות על גודל הבשורה:

  1. הבשורה לא מספיק חשובה כי העלות המשקית הכרוכה בפריצת היעדים הפיסקאליים גבוהה מהתועלת הצפויה מההשקעה בפריפריה,... (עמ' 6).

  2. התוכנית בעצם קובעת סכומים בתקציבי משרדי הממשלה השונים שיש ליעד לפריפריה. המסגרת נשארת כפי שהיתה אלא שהיא מגבילה את חופש הפעולה של משרדי הממשלה השונים.

  3. חלק ניכר מהרעיונות המוצגים בתוכנית מקורם בהחלטות ממשלה שהתקבלו בהזדמנויות אחרות ובימי ממשלות אחרות.

  4. מרבית הרעיונות הללו הם מהתוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב, 2005 – 2015 שהתקבלה באוקטובר 2005 (החלטה מס' 4415).

  5. גם החלטה זו נשענה על תוכנית פיתוח שהיא פרי יוזמה של גופים פרטיים וציבוריים מחוץ לממשלה. היזמים הם אלו שהקימו את ''דרומה – עידן הנגב'' והם אלו שכתבו את התוכנית האסטרטגית ואחר כך עסקו בקידום פרטי התוכנית לביצוע.
מה שמעניין הוא שהממשלה הצטרפה ליוזמה והבטיחה את מימון כתיבת התוכנית ומימון צוות שיעסוק בקידומה. אלא שהמימון מתקציב המדינה ליישום התוכנית כפי שהובטח באותה החלטת ממשלה לא זרם. לפני מספר חודשים אפילו פורק הצוות הנ''ל. המעניין בסיפור הזה שההצעה של בר-און כוללת הקמת צוות דומה מחדש. אשרי המאמין!


הבשורה שביוזמה הפרטית

בעקבות הדיווחים על האולימפיאדה שמענו על מספר המדליות, המוזהבות (6), בהן זכו אתלטים מג'מיקה בת 2.7 מיליון תושבים. מסתבר שאחד הגורמים החשובים להישג הזה היתה יוזמה של ספורטאי, אדם פרטי בשם דניס ג'ונסון, שהחליט להקים מוסד חינוכי וספורטיבי שיתבסס על שני עקרונות. הראשון היה להתמקד בטיפוח ספורטאים בדומה למה שעושות אוניברסיטאות בארה''ב. העיקרון השני היה שהמימון יגיע ממקורות פרטיים. לאחר כ-‏30 שנה אפשר לציין שיוזמה פרטית ומימון פרטי הם האחראים להישג המרשים בבייג'ין (צהוב זה הזהב החדש).

הפעילות של דרומה – עידן הנגב אולי סונדלה אבל הרעיון שהיוזמה הפרטית תוביל תוכניות פיתוח לא מת עדין – הוא ממשיך לחלחל. בצפון מדינת ישראל החלה לפעול לאחרונה קבוצת יזמים בשיתוף עם הסוכנות היהודית והקימה חברה לתועלת הציבור במטרה להכין תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפוך את הצפון למוקד פיתוח וצמיחה (צפונה לעסקים). בין היזמים ישנם כאלו שהיו מעורבים ביוזמה הדרומית.

על רקע הנסיון בג'מיקה ושל הצוותים ב''דרומה'' וב''צפונה'', אם תגיע התכנית לעידוד וקידום הפריפריה לשלבי יישום ראוי לדאוג שיובילו אותם הצוותים בעלי הנסיון – הצוות שהוביל את ''דרומה'' והצוות שמוביל את ''צפונה''. ראוי גם לדאוג שהמימון יגיע ממקורות פרטיים וחוץ ממשלתיים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  הצעד המשמעותי  (ע.צופיה) (9 תגובות בפתיל)
  פיסקאלית, אחראית, תחרות, חוב...  (צדק) (64 תגובות בפתיל)
  ולגיד לו תודה רבה, חבר !  (צריך לנשק לנתניהו את שתי הידיים)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי