|
|
|
סיפורים קצרצרים
דוד פיזאנטי
התורה הישנה
על חב''ד
סיפור ערבי
צוואתו של מוחמד
הדרך לאבן השתיה
סיפורים
התורה הישנה של רבי נחמן
מענין, את אותו הסיפור, כמעט, שמעתי אצל הערבים לפני שהגעתי ליהדות.
אוי ! רבי נחמן. הוא הלך על חבל דק בגובה רב. והתורה הגבוהה שלו היא דווקא בסיפוריו, כך הוא אמר. הוא התבטא בצורה דומה לרבי לפני פטירתו - לא יצא כלום מכל התורה שלנו, אז נספר לכם סיפורים. התברר שהתורה, סליחה, המים עומדים להתחלף. ומי שישתה מהמים הישנים, ישתגע. אז מה עשו החכמים, שמרו להם מים ישנים, ושתו אותם. כולם השתגעו והחכמים נשארו נורמליים. זמן רב, עד שנמאסה עליהם, הבדידות הזוהרת, ונמאס להם גם שקראו להם קוקו כל הזמן. זה לא נעים כל כך אחרי הכל. אז הם שתו מהמים החדשים והשתגעו כמו כולם, וסוף טוב הכל טוב. הסיפור הוא בערך כך, ויש קצת הבדל בין הגירסה הערבית ושל רבי נחמן. זרקתי פה גירסה משלי. ולענין, מה יצא לנו מזה. התורה מתחלפת, מי שנתקע עם סחורה ישנה הוא משוגע, וחבל על הזמן. ויכול להיות שכל העולם משוגע ורק שנים שלשה חכמים לא, אז מה.
סיפור מדהים של רבי נחמן על חב''ד?
במדינה של האנשים הטיפשים והמלך החכם, מכירים את הסיפור ? ממליץ לקרוא את המקור כי אני מזייף. והאיש שבא להיות מלך עליהם (המשיח) היה צריך להחזיר את האנשים להיות טיפשים. כי הם היו חכמים, כי המלך שלהם שהיה באמת חכם מת, והם שהיו באמת טיפשים, נשארו הכי חכמים...בקיצור, היה שם איזה גן, והוא, המשיח העתידי, רק היה צריך לסדר כמה דברים קטנים, והגן חזר לתחיה והוא הומלך למלך, והשם הישן חזר למדינה ''הארץ של המלך החכם והאנשים הטיפשים'', כמו שצריך.
סיפור ערבי.
על שלשה שרבו על חמישה גרוש.
שלשה הלכו במדבר והיה להם רק חמישה גרוש. אחד אמר שהוא רוצה עינב. השני אמר שהוא רוצה משהו מתוק והשלישי אמר משהו אחר. בא החכם ואמר תנו לי את הכסף ואני אקנה לכם כך שתהיו מרוצים. נתנו. חזר עם ענבים וכולם היו מרוצים. למה ? אחד היה צמא ואמר שהוא רוצה ענבים בערבית השני היה רעב ודיבר פרסית והשלישי תורכית והחכם הבין את כולם. אבל הם היו רבים ביניהם. טוב, סיפור, חכם, נחמד.
תכלע'ס ?!
היהודים מחכים למשיח, הנוצרים מחכים ל''ביאה השניה'' (SECOND COMING), והערבים מחכים ל''מהדי עבדאללה מה שמו''... אז מה נעשה....כולם מחכים לאותו דבר. רק צריך לגשר על קצת אי הבנות והסדר יבוא על כנו, אינשאללה.
צוואתו של מוחמד
למי ציווה מוחמד את כותנתו, הכותונת המטולאת של המורה המיסטי, סמל ההנהגה.
לפני מותו ציווה מוחמד את אשתו ואמר לה שאחרי שימות, יבוא יהודי וישאל עליו. ומשישמע שמת, יתאבל עליו. לו עליה לתת את הכותונת. ואכן כך היה, אחרי מותו, הגיע יהודי, שמע שמוחמד מת והתאבל עליו במשך זמן מה. לאחר מכן הוא קיבל את הכותונת והסתלק...זה כל הסיפור, אז מה. הסיפור מופיע באחד מספריו של אידריס שאח. משמעותו לדעתי, שמי שבאמת ירש את מוחמד הוא יהודי פשוט. אידריס שאח היה המורה שלי במיסטיקה ערבית, הוא המלך הגולה של אפגניסטאן, זו אותה מדינה ש''קרעה'' את רוסיה, ושבה יושבים מצאצאי השבטים.
הדרך מהר הזיתים לאבן השתיה
סיפור זה שמעתי מארכיטקט יהודי ירושלמי שלקח אותי להר הזיתים. עמדנו ליד מלון אינטרקונטיננטל, והוא הצביע לי מערבה לכוון הר הבית וסיפר מה ששמע מהמיסטיקאים הערבים הסופים (צופים). מנקודה מסוימת כאן, כך אמר, כשרגלינו על הר הזיתים, נקודה בה לא נשפך דם מעולם. מנקודה זו יוצא קו דק, חד כתער ודק כשערה. והקו הזה מגיע עד אבן השתיה. הקו הזה עובר מעל גיא-בן הינום, הגהינום ממש. והצדיקים, הם הולכים על הקו הזה. אך הקו הוא דק ויש שנופלים ממנו, ואפשר לראות את קבריהם פזורים מסביב, יש שם כמה קברים יפים בעמק. ומי שמצליח להגיע...
סיפורים...
את הסיפור על תרנגול ההודו שהיה בן מלך מכירים?והחכם שעשה את עצמו תרנגול הודו עד שהבן מלך הפסיק להיות תרנגול הודו. מי משוגע כאן. מי תרנגול ומי בן מלך. ואם אנחנו בני מלכים אז למה כולם מתנהגים כמו תרנגולי הודו, למה?
|
|
|
סיפורים קצרצרים
