פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_5090

להמן ברדרס, מריל-לינץ, AIG ומי הבא בתור?
ע. צופיה (שבת, 20/09/2008 שעה 21:00)


להמן ברדרס, מריל-לינץ, AIG ומי הבא בתור?

ע. צופיה



במאמר קודם בשם בנקאים ונוכלים אחרים, תיארתי בפניכם הונאה בנקאית-פיננסית, שפיתתה מאות אלפי אמריקאים להתעשר על ידי רכישת בתים, אך בפועל, שימשה את המלווים (נותני המשכנתאות) להרוויח הרבה כסף בזמן קצר. העוקץ היה בזה שהפעם נתנו משכנתאות לאנשים שבעבר לא נהגו לתת להם משכנתאות, אך תמורת ריבית גבוהה במקצת מהמקובל.

המשכנתאות עם הריבית הגבוהה פיתו את בנקי ההשקעות (דוגמת: בר-סטרנס, ליהמן-ברדרס, מריל-לינץ ואחרים) לרכוש את המשכנתאות, שנחשבו להלוואה בטוחה מאוד יחסית, מהמלווים, תמורת עמלה מסוימת. הבנקים להשקעות, שכאמור רכשו את המשכנתאות, יצרו באמצעותם ''מוצרים פיננסים'' שונים שהתבססו על המשכנתאות הנ''ל.

מהו ''מוצר פיננסי''?
בעבר כשנכנסת לבנק הציעו לך להשקיע בתכנית חסכון, פיקדון, קופת גמל או בבורסה שהייתה מורכבת ממניות ואגרות-חוב. בכדי להגדיל את הרווחיות (מגביית עמלות) ולגרות את תאוות הבצע של הלקוחות, החלו הבנקים ל''ייצר'' מוצרים פיננסים חדשים שהיו מאופיינים ב''סיכון נמוך'' עם סיכוי גדול ''לרווחים''.

למשל: קרן נאמנות. קרנות נאמנות בנויות על העיקרון של פיזור סיכונים. יש בהן מידה כזו או אחרת של מניות (וגם פה עם אפיונים מיוחדים), כמות די גדולה של אגרות חוב, קצת פיקדונות כספיים וקצת כסף מזומן. ההנחה היא שאגרות החוב והפיקדונות יאזנו ירידות במניות וכך לא נפסיד כסף, אם המניות יעלו נרוויח הרבה כסף. זו כמובן אשליה. כאשר יש לחץ גדול של מכירות, הקרן הרי מחויבת לשמור על יחסי הכמויות של מרכיביה (מניות, אג''ח וכו') ולכן היא מוכרת גם אג''חים וגם פיקדונות, דבר יוצר לחץ על מחיר האג''חים בבורסה וגם הם יורדים. התוצאה: המכשיר אינו יעיל בהגנה על ערך ההשקעה בתקופה של ירידות חזקות.

זו דוגמה פשוטה ל''מכשיר פיננסי''. בנקי ההשקעות האמריקאים ייצרו על בסיס המשכנתאות שרכשו עשרות ''מכשירים'' כאלו, מתוחכמים יותר, ושיווקו אותם לכל המוסדות הפיננסיים בעולם. כאשר רוכשי הדירות הפסיקו לשלם את המשכנתאות נוצרה לבנקי ההשקעות בעיה. הם אמנם מכרו את המשכנתאות הלאה באמצעות ה''מכשירים'', אך האחריות הייתה עליהם.

הכתובת הייתה כתובה על הקיר, אך הם סרבו להפנים אותה ולהקדים ''תרופה למכה'', הם קיוו שמצב הנדל''ן ישתנה ויוכלו למכור את מלאי הדירות העצום שנותר בידם. אך המצב הלך והחמיר, מחירי הדירות המשיכו לרדת ואפילו לווים ''טובים'' הפסיקו לשלם. המשכנתא הייתה גבוהה יותר מערך הדירה, אז למה לשלם את המשכנתא, כדי שייקחו את הדירה?

ההפסדים התרבו, ההון העצמי נשחק, ניסו לקבל הלוואות, זה ''לא הלך'' וכך נפל הקורבן הראשון: בר-סטרנס, בנק ההשקעות השביעי בגודלו נרכש בפרוטות על ידי בנק אחר. מצבם של ליהמן ברדרס ומריל-לינץ, שלישי ורביעי בגודלם בארה''ב התדרדר במשך כל השנה ,מחיר המניות של הבנקים ירד וירד עד אשר הם התמוטטו (ליהמן ברדרס, רגע לפני הנפילה). ליהמן ברדרס פשט את הרגל ומריל-לינץ נרכש בחמישית מערכו על ידי בנק אחר.

ליהמן ברדרס השאיר אחריו חובות של 600 מיליארד דולר. צריך להבין שמאזני הבנקים בנויים ההיפך ממאזן של עסק רגיל. כאשר אתה מפקיד בבנק פיקדון הדבר נרשם בספרי הבנק כהתחייבות וכאשר אתה נוטל הלוואה זה נרשם בספרי הבנק כרכוש (כנכס).

פירושו של דבר שאנשים, חברות, פירמות, בנקים וממשלות ''נתקעו'' עם כ-‏600 מיליארד דולר שאינם יכולים בטווח הקרוב למשוך אותם או להשתמש בהם וספק אם יקבלו חזרה את מלוא כספם.
600 מיליארד דולר, בשלב זה, נגוזו מעולם העסקים העולמי.
פירושו של דבר שצפויים לנו עוד הרבה פשיטות רגל והרבה פירמות ואנשים שהיו להם תוכניות שימוש בכסף בשנה הקרובה יאלצו להקפיא אותן (קריסת ליהמן ברדרס תביא להמשך מחיקות עתק).

זה כמו אבן שנזרקה למים ויוצרת גלים סביבה. הראשון הוא גבוה אך המעגל קטן, האחרים נמוכים יותר, אך המעגל רחב יותר. זה מה שיקרה עם פשיטת הרגל של להמן ברדרס היא בסופו של תגיע לכיסו של כל אחד ואחד בעולם.מנהלי הבנקים הם הרי אנשים משכילים, חכמים, בעלי ניסיון רב בעסקים ועברו את כל ועדות הקבלה האפשריות. אז איך זה קורה שבנק אחר בנק (ולא הזכרתי עשרות בנקים קטנים ובינוניים שהתמוטטו) נופל בפח?
התשובה היא פשוטה: תאוות בצע.

בעשרות השנים האחרות החלו בארה''ב, ולאחר מכן באירופה ולאחרונה גם בארץ, לשלם למנהלי הבנק, מלבד שכר שוטף גם בונוסים ותמריצים אחרים הנגזרים מהרווחים של הבנק באותה שנה.
התוצאה: שאפתנות יתר להשגת רווחים אשר מאדירים את שמו של המנהל ומביאים לו, באופן אישי, הרבה מאוד כסף. בטח לא שכחתם שלפני מספר שנים, משכורתם של חלק ממנהלי הבנקים בארץ הגיע לעשרות מיליוני ש''ח בשנה. מנהלים אלו מוכנים לבצע כל תרגיל ותעלול פיננסי שעשוי להביא לבנק שלהם ולהם באופן אישי כסף רב.
פועל יוצא מזה שחלק מהתעלולים הללו הם על גבול היושר, או נגועים בתרמית מסוימת.

מי שרכש משכנתאות בריבית גבוהה מהרגיל וטוען לתום-לב הוא בפירוש נוכל, כי אדם ברמתו (מנהל בנק) אינו יכול להסתתר מאחורי טיעון כזה. ביומיים האחרונים אנו עדים לעליות בבורסות בארה''ב ובעולם על רקע תכניות פדראליות בארה''ב לפתרון בעיית המשכנתאות הבלתי משולמות והבתים שאינם נמכרים. אל תתרשמו מזה יותר מדי. האמריקאים אינם ''פראיירים'' ואינם נותנים מתנות לאף אחד, בטח לא ל''פשלונרים''.

שנת 2009 תהיה פחות טובה משנת 2008- תתכוננו לזה.







http://www.faz.co.il/thread?rep=122307
יש לך בעיה עם תאוות בצע?
דוד סיון (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 8:09)


http://www.faz.co.il/thread?rep=122308
יש לך בעיה עם תאוות בצע?
ע.צופיה (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 8:16)
בתשובה לדוד סיון

כן, היא גורמת לאנשים לעשות מעשים הגורמים נזק לרבים אחרים.
לך אין בעיה עם זה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=122309
יש לך בעיה עם תאוות בצע?
דוד סיון (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 8:34)
בתשובה לע.צופיה

לא. כי היא גם גורמת לאנשים לעשות דברים טובים
וראויים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122340
ימה? אתה שומע טוב?
סתם אחד (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 21:21)
בתשובה לדוד סיון

תאוות בצע הוא דבר טוב בשבילך?

יחיאל אבואב

http://www.faz.co.il/thread?rep=122354
זאת אחת האפשרויות!
דוד סיון (יום שני, 22/09/2008 שעה 9:18)
בתשובה לסתם אחד


http://www.faz.co.il/thread?rep=122311
בונוסים על פי רווחים
צדק (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 10:27)

יש הרבה סוגי רווחים, רווח גלמי, רווח ברוטו, רווח ריאלי, רווח נומינלי, רווח אחרי מס.........
יש ברווחים הרבה רמאות - רווחים על מכירת נכסים שהם רווח ריגעי ולא רווח מהותי הנובע מפעילות של החברה.
רווחי מניות - רווחים רגעיים על סמך תנודות שוק ופסיכולוגיה.

אלו נקודות מעטות המצביעות על עוצמת ההונאה האפשרית בתחום הזה, שניתן לראותן במדורי הכלכלה.

אם רוצים לתת בונוסים על רווחים, יש לתת אותם על רווחים נטו בלבד,
הנובעים מפעילות עסקית ישירה של החברה בלבד,
בניכוי כל הרווחים הנובעים משערי מניות, מכירות חד פעמיות, שערי ריבית, וכדומה.
נקודה נוספת, רווחים יחשבו רק רווחים שניגבו בפועל ולא רווחים עתידיים הנמצאים על הנייר בלבד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122312
כיצד ארה''ב
סתם אחד (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 10:44)

תממן 800 ביליון דולר ותקנה את החובות של הבנקים?

האם היא תדפיס כסף?

או אולי תמכור אג''ח (רבית חייבת להיות גבוהה?) לציבור?

מהנדס אזרחי

http://www.faz.co.il/thread?rep=122316
כיצד ארה''ב
ע.צופיה (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 14:05)
בתשובה לסתם אחד

מה שהממשל מציע לבתי המחוקקים בארה''ב לאשר זו למעשה מסגרת כוללת.
בפועל,ספק אם יהיה ניצול של רבע מזה.
מאיפוא יבוא הכסף? ממכונות הדפוס.
הרי גם כך התקציב האמריקאי הוא גרעוני.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122324
כיצד ארה''ב
סתם אחד (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 19:37)
בתשובה לע.צופיה

אם הכסף יבוא ממכונת הדפוס הרי שאנו מדברים על ירידת הערך של המטבע הדולרי

כיצד אוכל להגן על עצמי?

מהנדס אזרחי

http://www.faz.co.il/thread?rep=122325
כיצד ארה''ב
ע.צופיה (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 20:36)
בתשובה לסתם אחד

אם אתה חי בארה''ב, אין משמעות רבה לירידת ערך המטבע מבחינה פנים-מדינתית.
מנגד ''הדפסת כסף'' בדרך כלל גורמת לעליית האינפלציה.
אישית, איני חושב שיהיה שימוש רב במסגרת שהממשל מבקש מבתי המחוקקים לאשר לו. זה יותר יחסי-ציבור ואמצעי הרגעה.
אם אתה חי בארץ אחרת ומשכורתך ב-$. תבקש לקבל במטבע מקומית או מיד תמיר אותם למטבע מקומי.
האם להגנה מסוג זה התכוונת?

http://www.faz.co.il/thread?rep=122361
כיצד ארה''ב
סתם אחד (יום שני, 22/09/2008 שעה 10:19)
בתשובה לע.צופיה

אני גר בארה''ב, קליפורניה

הדפסת כסף או אינפלציה מורידה את כוחו של הדולר, כך אני מבין.

אולם מה יעשה אחד תושב כמוני שיש לו חסכון בבנק...

צריך להגן על הכסף לא?

מהנדס אזרחי

http://www.faz.co.il/thread?rep=122363
פשוט מאד
דוד סיון (יום שני, 22/09/2008 שעה 10:32)
בתשובה לסתם אחד

לחפש אפיק חסכון ''סולידי'' שההחזר (הריבית)
מכסה יותר מערך האינפלציה. יש עם עצה כזאת
בעיה כי אינני יודע אם קיים אפיק כזה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122373
כיצד ארה''ב
ע.צופיה (יום שני, 22/09/2008 שעה 15:11)
בתשובה לסתם אחד

למען השקיפות: איני יועץ השקעות ואין בכוונתי לייעץ בנושא.
אני עונה למשתתף תמים בתום-לב.
הדרך היחידה העומדת בפניך להתגונן מפני ''הדפסת הכסף'' (במידה ותהיה)שפועל יוצא ממנה הוא החשש לעליית מדד המחירים (''אינפלציה'')היא השקעה נבונה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122339
אני לעומתך חושב שהמשבר ייעצר עד סוף 2008
סתם אחד (יום ראשון, 21/09/2008 שעה 21:18)

והנזקים יתוקנו במהלך 2009 ולכן היא תהיה שנת פריחה מישקית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=144149
חלק מהתוצאות של הקריסה
דוד סיון (יום רביעי, 23/12/2009 שעה 6:41)

מסתבר שעבודתו של הגוף שמטפל בהחזר חובות של הבנק הקורס נאלץ לשלם בונוסים כדי שיוכל להחזיר חובות שגרמו לקריסתו (http://finance.yahoo.com/news/Collapsed-Lehman-Pays-...). הוא משלם את הבונוסים לסוחרי הנגזרות, הנכסים המורכבים שהם יצרו ושהיו גורם עיקרי בקריסת להמן ברדרס וכל המערכת הפיננסית. בלעדיהם זה כנראה בלתי אפשרי לעשות את העבודה של פירוק הנכסים לגורמים ואז להחזיק חובות.

משלמים בונוסים לגורמי המשבר כדי להחזיר חובות!


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.