פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_5121

רעידת האדמה שבדרך?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 10/10/2008 שעה 10:00)


רעידת האדמה שבדרך?

ד''ר דוד סיון



... התמקדות המדיניות הכלכלית בפתרון בעיות של הטווח הקצר (מניעת משבר כלכלי בסוף שנת 2001) באה בעצם על חשבון יעדים של הטווח הארוך יותר (יציבות פיננסית). התוצאה היא המשבר הפיננסי הנוכחי...
אתמול (7.10.2008) אמר בן שלום ברננקי יו''ר הבנק המרכזי האמריקאי, ה-Fed, שלמשק האמריקאי צפוי 'כאב כלכלי מתמשך' (prolong economic pain). המצב הכלכלי הורע והמהומה במגזר הפיננסי כנראה תאריך את התקופה בה ביצועי הכלכלה ימשיכו להיות חלשים ואפילו הצמיחה הכלכלית בסכנה. במילים אחרות יתכן וצפוי למשק האמריקאי מיתון מתמשך (Bernanke). ואם זה מה שצפוי למשק האמריקאי הרי שסביר לצפות לתהליך דומה במשק העולמי. אכן הבורסות בעולם הגיבו בירידות חדות כאילו שהמשקיעים מעריכים גם הם שזהו כיוון ההתפתחות הצפוי של הכלכלה העולמית.

בעולם הרחב מתרבים מנבאי שחורות וקובעי המדיניות בארצות השונות מאד מודאגים מהמציאות הכלכלית ונוקטים צעדי התערבות חסרי תקדים. בין השאר, במהלך מתואם וחסר תקדים הפחיתו היום (8.10.2008) ה-Fed ובנקים מרכזיים חשובים אחרים את שיעורי הריבית שלהם באופן מאד משמעותי (הפחתת ריבית מתואמת). גם הנגיד שלנו הפחית את הריבית בשיעור דומה כבר אתמול.

אבל אצלנו מנהיגים ומומחים מציירים תמונה הרבה יותר אופטימית. בשבועות הקודמים היו אלה שר האוצר רוני בר-און והנגיד סטנלי פישר. אתמול הצטרפו גם חה''כ אבישי ברוורמן וחה''כ בנימין נתניהו. הפרופסר ברוורמן ניסה להרגיע את הציבור כאשר אמר למראייניו (''מסיבת עיתונאים'', הערוץ הראשון, 7.10.2008) כי מצב המשק הישראלי הוא טוב יותר. אבל כדי למנוע הרעה צריך להגדיל את ההוצאה הציבורית לתשתיות ולחינוך (השקעה בהון אנושי). שר האוצר לשעבר נתניהו היה פחות אופטימי (''פוליטיקה'''', הערוץ הראשון, 7.10.2008) למרות שטרח לציין שיש לנו כלכלה שהיא בין החזקות והיציבות בעולם. הוא אמר שלא נטעה לחשוב שלא נפגע – הגל שיבוא ירטיב אותנו אבל לא יטביע את המשק. כדי לקדם את פני הבאות הוא המליץ על הורדת שיעורי מס החברות ופיתוח תשתיות כדי לעודד השקעות ולכן גידול בייצור. כאשר נשאל אם יש לו מחשבה שניה לגבי הכלכלה החופשית הוא אמר שאין שיטה יותר טובה – כאשר המכונית הכי טובה מתקלקלת אז מתקנים (מתערבים) ולא חוזרים לסוס ועגלה (לכלכלה ריכוזית).

אני פחות אופטימי כי לפי נסיון העבר צריך לחשוב שלמשק הישראלי צפויים ימים לא קלים. להערכתי צפוי לנו מיתון משמעותי לפחות כמו המיתון של השנים 2001 עד 2003. שורשיו של המשבר הנוכחי הם אלה שעליהם צמח המשבר הקודם. מאחר והמדיניות הכלכלית טיפלה בעצם רק בסימפטומים הרי שהיא רק דחתה את התפרצות המשבר במספר שנים.



המיתון הקודם במשק העולמי החל כאשר, באביב 2000 החלה ההצטמקות של תעשיית ההי-טק שהובילה את הצמיחה הכלכלית, התפוצצה בועת ה-Dot.com. לאחר שהמשק לא התאושש במהירות החליטו קובעי המדיניות בארה''ב להזרים כספים בכמות ניכרת שרק גברה כאשר ארעו פיגועי בן-לאדן. בתהליך הזה, שנמשך מספר שנים, נעוצים שורשי המשבר הנוכחי.

העובדה שקובעי המדיניות נטלו על עצמם למנוע משבר כלכלי בכל מחיר נוצר מצב של סיכון מוסרי (Moral Hazard). זהו מצב בו פרטים או ארגונים חשים שהם אינם נושאים במלוא האחריות לסיכונים שהם נוטלים על עצמם. כתוצאה הם מגבירים את חשיפתם לסיכונים ולכן גם זוכים לרווחה או לתועלת גבוהה יותר, הרווחיות עולה. אבל זה גורם לעיוות בהקצאת משאבים ובקביעת מחירים של שירותים או מוצרים ולכן עשויה להיווצר בועה בשוק. זהו אחד הגורמים העיקריים להיווצרותה של בועת הנדל''ן או בשמה המוכר יותר בועת הסאב-פריים.

התוצאה היא המחסור הקשה במקורות מימון כי נפגעה המערכת שהבטיחה אשראי למגזר העיסקי-הריאלי ולכן תפקודו כבר נפגע. זה כמובן כולל את התנהגות הצרכנים של חומרי הגלם והמוצרים הסופיים. הרמזים העבים לכך הם הירידה חדה במחירי הנפט הגולמי (ביותר מ-‏40% מאז 11 ביולי), במחירי הסחורות, במספר המועסקים ובשערי מטבעות מרכזיים. לכן סביר לצפות שהמשבר הריאלי שבדרך יהיה חריף לפחות כמו קודמו אם לא חמור יותר.

במצב שנוצר ישנן במגזר הפיננסי שתי בעיות עיקריות גם מחסור קשה במקורות והקצאה מעוותת של משאבים. מנהלים במגזר כבר פעלו באופן ''שגוי'' חלקית לפחות זה קרה בגלל עודפי הכספים שהוזרמו למערכת. לכן הם כעת סופר-זהירים בעבודתם וכך גם המשקיעים הפוטנציאליים שחלקם נפגעו בכיסם, נוצר משבר אמון בין הפעילים במגזר הפיננסי. לכן הזרמת כספים בהיקפים גבוהים, מאות מיליארדים דולרים כפי שנעשה רק בארה''ב לבד, וגם הורדת הריבית המתואמת לא יספיקו כדי לסיים-לפתור את המשבר הפיננסי. קובעי המדיניות הכלכלית צריכים להפעיל כלים נוספים.

אחד הרעיונות שמקובל על כלכלנים רבים הוא ''הזרמת דם חדש'' למגזר הפיננסי באמצעות רכישת מניות שליטה על ידי יזמים פרטיים ו-או על ידי המדינה. המשימה הראשונה שיצטרכו המנהלים-בעלים החדשים ליזום התחדשות ולבנות מחדש את האמון במערכת. תוך כדי התהליך הזה יסגרו אותן חברות שהרוכשים החדשים לא ימצאו אותן ברות תיקון. לכאורה עדיף שהתהליך הזה כולו יתבצע על ידי המגזר הפרטי (כמו רכישת מניות גולדמן-זאקס על ידי ווארן באפט) שידע יותר טוב ויותר מהר (מהממשל) לקבוע את מחיר העיסקה ואיזה מהחברות הן לא ברות תיקון. מצד שני העובדה שזה קורה רק בשולים נדרשת התערבות הממשל. בכל זאת עדיפה ההצעה שממליצה על תהליך בהשתתפות משולבת של הממסד והמגזר הפרטי.

אפשר להודיע שעל כל רכישה של הון-מניות בחברה פיננסית ירכוש הממשל מניות הון בערך זהה ובאותם תנאים. ההבדל היחיד יהיה בכך שמניות הממשל לא יקנו זכויות הצבעה עד אשר הממשל ימכור אותן. הגוף הפיננסי שחסר בו הון ישמח להזדמנות כזאת כי הוא יצטרך לגייס רק מחצית מהסכום ממקורות פרטיים ובגלל שיהיה יותר קל לסדר מקורות מימון לעיסקה (How to Recapitalize the Financial System). חשוב לציין שלמרות שמדובר במעורבות ציבורית הרי שלכאורה נשמרים היתרונות שבאים עם היוזמה הפרטית. גם במקרה הזה זהו תהליך שלא יהיה קצר ועד שלא יתקרב לסופו המגזר הריאלי יתקשה לשגשג.

אבל הבעיה ארוכת הטווח של המשק האמריקאי והאירופי היא שמנועי הצמיחה של המגזר הריאלי לא ממש פועלים. לכן בשלב הבא, כאשר המגזר הפיננסי ישוקם ויתחיל לזרום, מחכה לקובעי המדיניות (או יזמי המגזר הפרטי) עוד משימה - טיפול שורש – להפיח רוח חיים בתהליכי התפתחות והתחדשות טכנולוגית שהם הבסיס לצמיחה בת-קיימא.

המשק הישראלי תלוי מאד בתהליכים הללו – אם לא תהיה צמיחה במגזר הריאלי העולמי יהיה קשה מאד לשמור על צמיחה במשק הישראלי. את ההסבר לכך סיפק מחקר שנערך לפני מספר שנים. המחקר הראה שלתהליך הצמיחה במשק הישראלי שהחל בשנת 2003 אחראים בעיקר גורמים חיצוניים ובראשם הצמיחה במשק העולמי שהתחדשה (גורמי הצמיחה הכלכלית).

יחד עם זאת גם במהלך משבר העולמי הקודם (2001 – 2003) טענו יודעי דבר שאפשר היה לגרום למשק הישראלי להמשיך לצמוח או לפחות למנוע את התכווצותו (חוסר אמינות במדיניות כלכלית וניהול עסקי). אבל אז לא טרח שר האוצר המכהן להעמיד את ההמלצות הללו במבחן המציאות.



מאחר והגורם העיקרי לצמיחה במשק שלנו הוא חיצוני, צמיחה כלכלית בארה''ב ובשאר העולם, השלמת ''התיקון'' הדרוש במשקים הללו, הוא תנאי הכרחי עבורנו. עד שיתוקנו העיוותים במגזר הפיננסי צפוי להתפתח (אולי כבר התחיל) מיתון (או משבר) במשק האמריקאי, למרות שקובעי המדיניות הכלכלית מפעילים אמצעים מאד לא שגרתיים כדי שזה לא יקרה. באירופה כבר יש מיתון והמצב שם יושפע מאד מהמיתון (או משבר) שיתפתח בארה''ב. לכן כבר בחודשים הקרובים יהיה קשה למשק הישראלי להישאר על מסלול של צמיחה.

רעידת האדמה היא כבר בדרך אלינו – צפוי לנו מיתון. אבל עוצמת רעידת האדמה תלויה גם במה שיעשו קובעי המדיניות הכלכלית שלנו, שר האוצר והנגיד, עד שהיא תגיע ובמהלכה. מידת הפגיעה בצמיחת המשק הישראלי תלויה בעוצמה של המיתון הצפוי במשק העולמי וגם ברמת ביצוע ההמלצות מהסוג שהציעו ברוורמן, נתניהו ואחרים.

במצב שנוצר נראה שקובעי המדיניות לא מחפשים תשובות לטווח הארוך אלא רק למנוע את הצונאמי המתקרב. אם, כמו שקרה בסיבוב הקודם, הם לא יוסיפו צעדים שיטפחו ויעודדו פיתוח וחידושים טכנולוגיים שישכללו וירחיבו את הבסיס המשקי הקיים הרי שלא נזכה להתפתחות תהליך של צמיחה בת-קיימא גם בתום המיתון (או המשבר).







http://www.faz.co.il/thread?rep=122916
אד+מה?
סתם אחד (יום שישי, 10/10/2008 שעה 22:00)

אתם הקשקשנים. סוף כל סוף קבוצת אנשים קמה, והחלה לכתוב שירה ולפרסמה. רוב כתבי העת הללו מופצים בחינם או במחירים מצחיקים, כולל בפריפריה - לרוב בחנויות ספרים פרטיות ולא של התאגיד הנוראי סטימצקי. טוב מאוד שיש קבוצת אנשים שסוללת את הדרך לדורות נוספים של שירה. חבל שאתם לא עושים דבר אלא רק יודעים לקטר. מה קרה? יום כיפור עבר אז אפשר להתחיל מחדש ללכלך על כל העולם? נראה אתכם עושים משהו בנידון. ועוד בחרוזים!

http://www.faz.co.il/thread?rep=122920
משברים שונים
ע.צופיה (שבת, 11/10/2008 שעה 9:04)

אני מזהה שני משברים שונים שהחלו בזמנים שונים (במובן של חודשים ולא של שנים),מנקודות מוצא שונות וכרגע הם פועלים, על כלכלת העולם,במקביל וכמובן תוך השפעה הדדית.
המשבר הפיננסי שבא לידי ביטוי במחנק של אשראי ותוצאתו היא קריסה של בנקים,בתי השקעות ומוסדות פיננסים אחרים מאפיל כרגע על המשבר השני. לכן המשבר הפיננסי מטופל ביתר אינטנסיביות באמצעות הורדת ריבית,תמיכה כספית עד כדי הלאמה של בנקים וכנראה בזמן הקרוב גם תמיכה מסיבית במדינות,דוגמת איסלנד וכנראה גם אחרות.
החזרת אמון הציבור במוסדות הפיננסיים תרגיע את המשבר והוא ירד מסדר היום העולמי ובמקומו יצוף המשבר השני.
המשבר השני נובע, לטעמי, מבועה צרכנית שנזונה והתפחתה וגדלה על רקע הייצור הזול בארצות מזרח אסיה.הייצור הזול ''העשיר'' את תושבי מערב אירופה וצפון אמריקה בעיקר, אך השפעה גלשה גם למזרח אירופה.התוצאה: עלייה אדירה ברמת החיים בכל הארצות הנ''ל עד כדי בזבזנות-יתר.
במקביל עלתה רמת החיים (כתוצאה מהביקושים הנ''ל)בארצות מזרח אסיה דבר שייקר את המוצרים וכמובן הקטין את הכמות הנמכרת.
לארצות מזרח אסיה יש מעט חומרי גלם, בכל אופן ,לא במידה המספיקה לצרכיהן. עקב הירידה בכמות הנמכרת של מוצריהן ,הן הקטינו את קניות חמרי הגלם ויתר חומרי ההשקעה לייצור מארצות ה''מערב'', דבר שגרם לירידה בייצור והנה יש לנו מיתון ''מתגלגל'' לאיטו ,שעוצמתו גוברת עם הזמן עד לכדי מיתון עולמי חריף.
משבר האשראי מגדיל את משבר הייצור והביקוש בכך שאינו מספק ''חמצן'' פיננסי לעסקים במצוקה.
אך כל זה עוד לפנינו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122923
משברים שונים?
דוד סיון (שבת, 11/10/2008 שעה 13:43)
בתשובה לע.צופיה

1. סריקה חלקית של הנתונים (מארה''ב) מהשנתיים האחרונות מראה שיש גידול במסחר (http://www.nytimes.com/2008/10/11/business/economy/1... http://www.census.gov/foreign-trade/Press-Release/cu...).

2. אני בכל זאת חושב שהמשבר-מיתון שמתחיל-התחיל כעת מקורו בראשית העשור. הביטוי שלו נמנע בגלל ההצפה בכסף ותקציבים ובגלל המשבר הפיננסי הוא בסופו של דבר גדול יותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122927
בטוח שאנחנו נרגיש ברעידת הכלכלה העולמית כי אנחנו קשורים אליה
סתם אחד (שבת, 11/10/2008 שעה 18:50)

היום בצורה הרבה יותר רחבה ומסועפת ממה שהיינו חשופים וקשורים אליה בעבר. לכן כשהאבן נופלת לתוך הבריכה הגלים בסוף מגיעים ומתנפצים גם בדפנותיה. לכן ראוי לבדוק כמה אנחנו קרובים ותלויים במשבר ובשינויים שבו וכמה כלכלתנו חזקה. עד כמה שאני יודע ישראל נמצאת ביתרונות מטבע של הפרשי יצוא-יבוא בחמש השנים האחרונות ולראשונה בתולדותיה. 2003 היא שנת תחילת השינוי. הממשלה חייבת לשמר את זמינות האוצר הזה לימים קשים כדי לתמוך בתעסוקה ובייצור בעתיד, במידה ויתגלעו קשיים.

בינתיים הורדה מדורגת ושקולה של הריבית הדולרית מסייעת לייצוא, כאשר אנחנו צריכים להבין שיצואנינו יתקשו לייצא בעתיד ככל שהמשקים אליהם הם מייצאים יהיו חלשים יותר. משקים עניים קונים פחות ורק את ההכרחי.

לדעתי ''המגזר הפיננסי ורכישת מניות שליטה בו'' בארץ נעשים בצורה ראויה שלא כמו בארה''ב. גם אין לנו ''גולדמן-זאקס-ים'' שיביאו עלינו אסון דומה. לדעתי הבנקים ימשיכו להלוות תוך חזרה למדדי העבר בבדיקת היכולות הכלכליות של הלווה להחזיר את הלוואתו. מכאן מי שיוכל להיפגע כלכלית הם העשירונים הנמוכים שלא יכולו לקבל הלוואות. נכון שהם גם עד היום לא נהגו לקחת בגלל הקושי שלהם להחזיר, מכאן שהסוגיה הזאת תהיה שולית בלבד, והמדינה תצטרך לבדוק את הסוגיה הזאת.

לדעתי יותר משהמדינה צריכה להתרכז בענייני מניות שליטה ואחזקה היא צריכה להרחיב את היצור בעל פוטנציאל היצוא, לתמוך ביצואנים, להרחיב את מקורות היצור ולהקפיד על הגדלת מספר המועסקים והורדת אחוז המובטלים. זה לא רק אינטרס חברתי אלא גם אינטרס כלכלי. ככל שהממשלה תשמר ותשפר את כמות העובדים, יזרמו יותר כספים במערכת הארצית ואנשים יוכלו לקנות יותר ובכך למנוע מגלי הרעד שמגיעים לדפנות כלכלתינו, לפגוע בנו. ככה אנחנו מחזקים את הדפנות של קיומנו אל מול סערות המשברים הכלכליים.

צריך גם לזכור שעיקר המשבר הוא במשק האמריקאי בשל ההיקפים העצומים של שווי חברות ההשקעות והבנקים שקרסו. המשבר הזה מקרין לאירופה ולמזרח הרחוק, אבל בפועל ההשפעה עליהם היא פחות ממה שנדמה לנו היום. המשקים הסיני וההודי לא יקרסו וכך גם לא מישקי אירופה, למרות שבנק בגרמניה ובנק בבריטניה הולאמו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=122964
מהנדס אזרחי:
סתם אחד (יום ראשון, 12/10/2008 שעה 19:46)

משה שלום, הוא מנתח טכני שיצא לי להתודע אליו.

אני ממליץ לכולנו לקרוא את החיזויים שלו.

עד עתה הוא קלע במטרה בכול המדדים ומסקנתיו שוות זהב


http://www.faz.co.il/thread?rep=123002
מיכאל שרון: אינכם מבינים מה נעשה סביבכם מהבחינה הכלכלית-חברתית
סתם אחד (יום שלישי, 14/10/2008 שעה 4:17)

עם כל הכבוד, אינכם מבינים מה נעשה סביבכם מהבחינה הכלכלית-חברתית המקיפה ובפרפקטיבה היסטורית.

קראו מאמר חשוב לשם הבנה כוללת של התהליכים שאנו בתוכם ובעיצומם:

מיליטריזציה ומשבר פיננסי



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.