פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תחי דמוקרטית הרובים
שמעון מנדס (יום שני, 03/11/2008 שעה 14:00)


תחי דמוקרטית הרובים

تعيش دموقرطية البندوقية

שמעון מנדס



בכל מהלך מדיני או צבאי של מדינה, האחריות האולטימטיבית היא של המנהיג, תהא התוצאה אשר תהא. עומדים לרשות המנהיג יועצים צבאיים ואזרחים עם דעות, שלא בהכרח תואמות את דעותיו, והמנהיג אינו חייב לקבל את כל העצות המוצעות לו או אף מקצתן. ההחלטה ללכת בנתיב כזה או אחר היא פררוגטיבה השמורה אך ורק לו. אבל הדעת נותנת, שכל החלטה שהוא יקבל, היא תתקבל בעיניים פקוחות. ונשאלת השאלה עד מתי אנו נשחק שח עם עצמנו בנושא הכאוב שנקרא שלום.

בשנת 1976 בקש שר הבטחון דאז, שמעון פרס, להביא את בשורת הדמוקרטיה לפלסטינים. הוא הכריז על עריכת בחירות לעיריות ביהודה ושומרון. פרט לראש עירית טול-כרם, חלמי חנון שהיה איש אש''ף מוצהר, כל ראשי העיריות התנגדו. במיוחד התנגד ראש עירית חברון, מחמד עלי אל-ג'עברי, שאמר אז לפרס: לא כל מה שטוב לכם, טוב לנו. והוא עצמו סרב להתמודד. על אף העובדה שפרס האריך את מועד הגשת המועמדות בחודש ימים. קציני צבא בדרגים הבינוניים הזהירו, שאש''ף ינצח בבחירות ויכבוש את העיריות. אבל בשורת בדמוקרטיה לא הרפתה מפרס.

זה שאנחנו עם רודף שלום - בסדר. זה שמנהגינו מבקשים ליישם את העקרון הזה עם שכנינו - בסדר גמור. אבל לעשות שלום עם עיניים מכוסות וידים כבולות - זה כבר חלם. מסתבר, שמנחם בגין בעשותו את ההסכם עם מצרים, פתח ''מרוץ של שלום'' שכל מי שבא אחריו, רוצה להוכיח שהוא יותר טוב מבגין. ממש כמו ''אנני אוקלי אשת לפידות'', שעל העקרון שלה בחיים הכריזה בשיר: Anything you can do, I can do better.
שהרי לא יתכן להשאיר את בגין ב''פסגת השלום'' לבד.

בראשית שנות ה-‏90 שלח פרס ל''שיחות אוסלו'' משלחת של אקדמאים בלבד, מבלי לערב בה אנשי מודיעין, שב''כ ומוסד. כי אם הם היו מעורבים בשיחות אלה הסכם אוסלו לא היה נחתם. כי כבר אז היה ידוע ש-‏40% מהאוכלוסיה הפלסטינית תומכת בחמאס ובג'יהאד האסלמי. לשלושת הגופים הפלסטינים כולל הפת''ח, היו 17 פלגים מזויינים, עם שמות כמו ''ארגון חללי אל-אקצא'' ו''פלוגות עז אל-דין אל-קסאם'' וכו'. ובנוסף על כל הנשק שהיה להם כאן בשטח, אנחנו התרנו לעראפאת לקבל 40 אלף רובי-סער מסוג קלצ'ניקוב.

ארגון הפת''ח היה במעוט כבר אז ועראפאת, לא רק שידע זאת, אלא עובדה זו שרתה את מטרתו שלא להגיע לשלום אתנו. ובזמן ששמעון פרס הטיף לפלסטינים את התובנה שהדמוקרטיה מבוססת על הרבה קולות, אבל רובה ממשלתי אחד. עראפאת התפאר בפני אנשיו בסיסמא תחי דמוקרטית הרובים = تعيش دموقرطية البندوقية. והאירוניה היא שפרס קיווה שהפלסטינים יתפעלו מזה ואף יאמצו את הרעיון. את ההוכחה לכך קבלנו בתרגיל המחוכם שעשה אהוד ברק ליאסר עראפאת בשיחות ווי פלנטיישן בארה''ב, כאשר הוא הציע לו לקבל חזרה 98% מן השטח, ועל שני האחוזים הנותרים הוא יקבל תחליף. אבל עראפאת צריך להתחייב על סיום הסכסוך - וזה דחה את ההצעה.

המענין הוא שכולם הכירו את עראפאת עוד מקודם במלחמת לבנון הראשונה. אנשי המקצוע שלנו הכירו את תעתועיו היטב. לא מעט חיילים שלנו נפגעו מאש שירו על כוחותינו נערים פלסטינים שעמדו לצדי הדרך. אף אחד מאתנו לא היה מעלה על דעתו לפתוח באש על נערים כאלה. והנה כאשר הכח מתקרב, פתאום אחד מהם זורק אבן או רמון-יד. ועראפאת התפאר אז בנערים אלה, והוא כנה אותם הגנראלים של האבנים = جنرالات الحجار.

ואנחנו ממשיכים שלא להקשיב לאנשי המקצוע שלנו. החמאס היה על סף שבירה, כאשר הממשלה הסכימה לחתום אתו את ''הסכם הרגיעה'' האחרון שפתח לו את כל ''שערי הישועה''. והטרגדיה היא, שעשינו זאת מבלי לגבות את מלוא המחיר. בשל המחסור במצרכים חיוניים, החמאס עמד לאבד את תמיכת הצבור ברצועת עזה. לכן החמאס התעקש על פתיחת המצור. אבל לנו לא היה השכל לנצל זאת - לפחות בכל הקשור להחזרת גלעד שליט. שוב, המודיעין ידע, אבל הקברניט התעלם.

אין ספק שהפסקת האש בעזה נתנה לחמאס אוויר לנשימה. החמאס מפעיל היום באופן חופשי בערך 300 מנהרות. יש מנהרות להברחת אמל''ח, יש מנהרות להברחת סחורות, יש מנהרות להשכרה. מאז השקט, אירן מעבירה לחמאס לרצועה דרך המנהרות 300 מליון דולר כל חודש. אירן סייעה לחמאס לבנות מפעל לבניית רקטות. אנשי המקצוע שלנו אומרים שאירן הצליחה ל''חַזְבֵּל'' את הרצועה בכל הקשור לארגון ואמון יחידות החמאס, מצאי האמל''ח: נשק, טילים, משגרי-טילים. יש לחמאס גם יחידות של צלפים עם רובי-צליפה עם כוונות צליפה מאד משוכללות. הירי לעבר השיירה של השר דיכטר לא היה מקרי. מה שהיה מקרי הוא הפספוס.

העובדה שאזור יהודה ושומרון הוא שקט, זה רק תודות לעובדה שצה''ל והשב''כ שולטים בשטח. שליטה זאת לא מאפשרת לחמאס להפעיל תאים מחתרתיים. גם כאן יחסי הכוחות באוכלוסיה הם לטובת החמאס. בנסיבות הנוכחיות אין שום סיכוי לפת''ח לגבור על החמאס. וכל מי שבונה על מרוואן ברגותי שישוחרר מן הכלא, יזכה בתמיכת הרוב של האוכלוסיה, ויצליח לכפות את מרותו על החמאס, בונה את תחזיתו על ''חמורו של המשיח''.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


סיפור מבהיל
סתם אחד (יום שני, 03/11/2008 שעה 14:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

-מה הסיבות להתנהגות שכזאת?
-מה המניעים שמאחורי המנועים?
-איך נמושיות שכזו זוכה אצלנו לפרסומות?
-אני זוכר שאבנרי היה תוקף את פרס בשנות שישים - אני שונא לחשוב שהוא צדק במשהו
_new_ הוספת תגובה



תמונה בשער ההיסטוריה
(יום שני, 03/11/2008 שעה 16:48)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את התשובה לשאלתך תמצא בסוף הפסקה השלישית של המאמר. דהיינו, ההרצון להיזכר בהיסטוריה. כל מנהיג רוצה באופן טבעי ביותר להשאיר חותם כלשהו של עשייה היסטורית למען עמו. עזר וייצמן סיפר, שמנחם בגין נטה לוויתורים מול העקשנות המצרית, מסיבה זו. כדי לשכנע את בגין, סיפר וייצמן, הוא אמר לבגין שאם הוא יחתום על ההסכם עם מצרים, הוא ייזכר בהיסטוריה כראש הממשלה הראשון שעשה שלום עם מדינה שכנה. ואם הוא לא יעשה כן, הוא יישכח מהר מאד.

אצל אהוד אולמרט יש פן נוסף לסוגיה זו. הוא חושש שהרישום העיקרי שהוא ישאיר אחריו, יהיה הרישום הפלילי.
_new_ הוספת תגובה



תמונה בשער ההיסטוריה
סתם אחד (יום שני, 03/11/2008 שעה 17:44)
בתשובה לmendes3@zahav.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלומר,אתה מאמין כי פרס הוא בעצם טיפש אומלל.הוא לוקח אותנו לפח אשפה רק משום שהוא סבור שישאיר חותם על ההיסטוריה?
תראה מה עלה בגורלו של נוויל צ'מברליין - נכון שזה עלה מהר מאוד.
אבל גם ההתפוצצות של תהליך השלום האוסלואי לא הביאה את פרס להודות.לאן הוא הולך?
_new_ הוספת תגובה



תמונה בשער ההיסטוריה
סתם אחד (שבת, 08/11/2008 שעה 12:36)
בתשובה לmendes3@zahav.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם שרון כבר רשום בספר ההיסטוריה . הנסיגה מעזה ללא הסכם ועליית שלטון החמס שם רשומים על שמו . או ששמו רשום עליהם .
_new_ הוספת תגובה



זה מה שקורה כששמאלנינו חולמים בערבית
סתם אחד (יום שני, 03/11/2008 שעה 17:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא יוצאת להם משובשת,
ואז הפלסטינים משתבשים,
ואז הם משבשים לנו.

אפקט החממלסטינה !!!

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



יופי
עמיש (יום שני, 03/11/2008 שעה 19:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה אתה מציע?
מכל מאמריך מנדס, מה אתה מציע?
השלום עם מצריים - חרא
הנסיון לשלום עם אשף - חרא
הרגיעה עם החמאס - חרא
כל המנהיגים שלנו בורים, לא יודעים ערבית, לא מבינים את הערבים, לא מקשיבים לגאונים שיושבים בצהל ובמוסד ואלוהים יודע איפה עוד.

מה אתה מציע?
_new_ הוספת תגובה



יופי
סתם אחד (יום שני, 03/11/2008 שעה 20:43)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עמ-יש
לא צריך להציע כל הזמן.מתחיל עכשיו תהליך מדיני יוצא מן הכלל.
הליכוד - הוא הוא התהליך המדיני.

ובאשר למנהיגי השמאל המתוארים במאמר הם יותר דומים למושחתים מאשר לבורים.הם יותר דומים למשת''פים של הדקדנציה האירופאית במטרה לזכות בפרס נובל.הוא נובל להם ביד.
_new_ הוספת תגובה



יופי
סתם אחד (יום שני, 03/11/2008 שעה 22:11)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר גם לא לדבר שלום עם הפלסטינים, כי חבל לשרוף דלק לשווא. אפשר ישר לזרוק אותם למזרח פלסטין ולעזור להם לבנות מדינה משל עצמם, אם הם רוצים ואם הם לא רוצים. בסוף הם יתרגלו לזה ויכירו לנו תודה.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



יופי
אבנרש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 9:36)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני, לדוגמא, מציע חריקירי מאורגן. זה יקדם אותנו לאותם מקומות שאתה רוצה, ולפחות לא דורש שיתוף פעולה מצד אנשים שאינך מנסה אפילו להבין.
_new_ הוספת תגובה



תשובה לעמיש
(יום שלישי, 04/11/2008 שעה 13:21)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית כל אני מציע לכל אחד מאתנו לקרוא את שני הספרים המצויינים: ''אדם בצל'' של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, ו''דרך ארוכה קצרה'' של הרמטכ''ל לשעבר משה בוגי יעלון. צריך לזכור שבוגי שימש בתפקיד ראש אמ''ן בטרם נכנס לתפקיד הרמטכ''ל. אולי קריאת הספרים הללו תפקח לצבור שלנו את העיניים.

בוויכוח שהיה באוניברסיטת תל-אביב בנושא היחסים שלנו עם שכנינו הערבים, הבעתי דעה שלילית על מצרים. אחד הדוקטורנטים השיב לי: ''עצם העובדה שיש לנו גבול שקט עם מצרים כבר שלושים שנה, זה שווה הכל''. עניתי לו, יש למצרים את רצועת עזה, בשביל מה היא צריכה לחמם את הגבול שלה אתנו? באמצעות הרצועה מצרים דואגת לכך שאנחנו נסבול ממחלות מעיים באופן קבוע, תחת המטריה של ה''שלום''. בכך היא אינה מלכלכת את ידיה במעשי מלחמה.

האם מישהו היה מעלה על דעתו שהפלסטינים מפעילים 300 מנהרות באזור רפיח, ללא ידיעת המצרים? אין לנו עמוד שדרה לאומי זקוף. מצרים יודעת היטב שאנחנו נרקוד לפי צלילי החליל שלה. אנחנו נותנים למצרים את האפשרות להתערב בכל הנעשה בגבולנו עם הרצועה - על אף העובדה שאנחנו יודעים שיש למצרים אינטרסים בענין.

למשל, המו''מ עם חזבאללה, התנהל בסיוע של מתווך גרמני. הגרמנים הציעו את עזרתם ממש לשם שמים, ללא כל טובת הנאה. ואילו בגזרה הדרומית השלכנו את כל יהבנו על מצרים - למרות שיש ענין להיות מעורבת כדי לשמור על אינטרסיה. מצרים תמיד תהיה מוכנה לאפשר לחמאס להשתמש במנהרות, אבל בתמורה לעתים היא דורשת תשלום.

כדי לדעת לטפל בגזרה המצרית ובמצרים עצמה, צריך לחזור למלחמת 1948. לחפש שם מה היו מניעיה של מצרים בארגון המלחמה ההיא. אנחנו מתייחסים למצרים כאילו שבלעדיהם אנחנו אבודים - ולא היא. להיפך צריך לנטרל אותם מסבך העניינים עם הרצועה. צריך לפעמים לעמוד על הרגלים ולדפוק על השולחן. ואת זה חברים ''מדינאינו'' אינם יודעים לעשות. פעם אחת עשה זאת שרון, והוא הכניס את מובארק ללחץ.
_new_ הוספת תגובה



אחד הדוקטורנטים
אבנרש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 14:15)
בתשובה לmendes3@zahav.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכשל בו נפל אותו דוקטורנט הוא כשל קלאסי שהערבים מפעילים נגדנו בהצלחה מאז מלחמת ששת הימים:
ההוצאה מההקשר - ההסתכלות על חלק מהתמונה ונתוחו בנפרד מן המלאה.
כך אנשים מסרבים לקשר בין הבעיות בעזה לבין ה''שלום'' עם מצרים. ואומרים לך: ורק תאר לעצמך מה היה קורה אילו היה לנו, חוץ מאותן בעיות בעזה, גם ארועים לארך הגבול...
וכך אנשים קונים ספורים על בעיית הפליטים הפלסטינאים, בלי להתיחס למלחמה היהודית-ערבית שיצרה אותה ולמכלול הברירות והאחראויות הכרוכות בה.
וכך אנשים גם מסתכלים על ההתנגדות לכבוש הישראלי ביו''ש ומתעלמים מתופעות זהות בגבולות 48, וכמובן מתעלמים מן הרקע האסלאמי הכולל של ההתנגדות הזו.
מוחים על היחס שלנו לפלסטינאים ומתעלמים מן היחס שלהם אלינו.

לא שאני סבור שיש בכלל אפשרות לתכנית ''שלום תמורת משהו אחר'' (שביתת נשק זמנית כן, אבל זה יש ממילא כל עוד הם מרגישים חלשים יותר בשדה הקרב הקונוונציונאלי ויש להם חלופות), ולא שאני חושב שיש איזו שהיא הצדקה לכבוש הישראלי בשטח כלשהו בדאר-אל-אסלאם, כמובן.
_new_ הוספת תגובה



בסיס הסכסוך הוא לא הכיבוש
סתם אחד (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 14:48)
בתשובה לאבנרש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכיבוש אינו הסיבה למלחמה אלא אחד הסימפטומים שלה.

הסיבה למלחמה באופנים השונים ע''י הגורמים הערבים השונים היא התנגדותם לקיומה של מדינה יהודית במזרח התיכון הערבי. יש משטרים שמפרשים את אי ההסכמה הזאת כזכות להילחם דוך בישראל עד שתובס, תתמוטט, תברח ותיעלם. אבל יש גורמים ערבים שנוקטים ב''מדיניות השלבים'' שמשמעותה לחימה לצד תהליכי הידברות והסכמים, ובכך להתקדם לאט אבל בטוח לחיסולה של ישראל.

שתי התיזות האלה טבועות התודעת המוסלמים בכלל, שכן הן אסטרטגיות של הפעלת האסלאם ככלי צבאי לכיבושים של שיטחי ה''דאר אל-חרב'', יעני, כל מה שאינו בשליטת כוחות האסלאם ('דאר אל-אסלאם'), צריך להיכבש לשם הגעת האימאם ה-‏12 (שמשום מה אחמדיניג'אד מתנהג כאילו הוא האימאם הזה), ולאחריו חזרת מוחמד והתגלות אללה לכל העולם, שישהי אז אסלאמי. המוסלמים נקטו באסטרטגיות האלה גם אל מול הכיבוש הצלבני, ולא פלא שהם רואים בכיבוש הציוני מודל שחוזר על עצמו.

לכן, כל עוד רוב רובם של הערבים מסביבנו יהיו מוסלמים אדוקים, והם כאלה (גם האליטה האינטלקטואלית הערבית ניזונה מהרעיון הכיבוש האסלאמי) הם לא יכירו בזכות קיומה של מדינה נפרדת ועצמאית ליהודים ולכל מיעוט דתי - אתני אחר.

במשך 60 השנים האחרונות הוכחדו קרוב ל-‏20 מיליון ערבים בידי ערבים במזרח התיכון הערבי (שכול גם את צפון אפריקה, סודאן וג'יבוטי-סומאליה). הרוב האסלאמי דיכא ולחם נגד מיעוטים לא אסלאמיים ואפילו לא מהזרם הראשי של האסלאם. סונים נלחמו בשיעים. ערבים נלחמו בערבים, מסולמים במוסלמים ומוסלמים בנוצרים. אוכלוסיות ערביות נוצריות נגדעו והוברחו מהאזור מערבה. הנוצרים בלבנון נרדפים משנות ה-‏20, אז החלה ההריגה לשתי האמריקות ולאוסטרליה. הכורדים מדוכאים. האשורים נרדפים, הקופטים נסגרים. גם היהודים סבלו מרדיפות במדינות האסלאם עוד בטרם קמה להם העילה של הקמת המדינה היהודית.

הדברים האלה אינם תלויים בישראל וישראל אינה גורם רלוונטי לקיומם. ישראל היא עוד זירה - אבל רצינית - שקמה למוסלמים הערבים בדרכם למימוש חזונם.

לכן שאלת הכיבוש של 67' אינו כה מרכזי כמו ששמאלנינו החביבים מנסים לצייר ושורר. כי מרגע שנוותר על זכויותינו מ-‏67' יפנו הערבים למימוש 'זכויותיהם' מלפני 67', כולל עמידה איתנה על חזרת כל צאצאי הפליטים למקומות אותם עזבו/נטשו/ברחו/הוברחו ב-‏48'.

מהגד ערביי ישראל ומיעטו קטן של יהודים אנטי ציונים יעמדו על דרישתם להפיכת ישראל ל''מדינת כל אזרחיה'' שמשמעותה היחידה היא אי הכרה בזכות היהודים למדינה לאומית משלהם, והפיכת ישראל ל'פלסטין' כמדינה הלאומית ה-‏22 של הערבים.
הרי הם כבר אמרו לנו שרק לערבים המוסלמים זכות בעולם הזה למדינה. ליהודים אין זכויות כלמוסלמים! ותפקידם כמוסלמים הוא לשחרר את ה''דאר אל חרב'' מדיני הכופרים!

אנחנו כיהודים חייבים להפוך את הגלגל הזה לפני שהוא דורס אותנו. עלינו, אפילו במהלך חד צדדי, לבסס ולסייע, גם בדרך עקיפה, לפלסטינים לממש את רצונם להפוך את ירדן למדינת פלסטין, כמו שערפאת ניסה לעשות בין 1968-1974 (כשבאמצע עשה ניסיון צבאי, דוכא וגורש ב'ספטמבר השחור' 1970). אז ישראל וארה''ב טעו כשנתנו גב ותמיכה למלך הסעודי להמשיך ולשלוט על פלסטיני ירדן. אם ישראל היתה מניחה לערפאת להשתלט על ירדן כי אז כל אופי הסכסוך ביננו היה משתנה, לטובה מבחינתנו. הסכסוך היה הופך לסכסוך בין שתי מדינות, שתיים שהוגדרו ע''י המנדאט הבריטי, וכל סכסוך היה נפתר ברמת מדינות. מחבלים שהיו פועלים בישראל, בין הירדן לים, היו נענשים בישראל ומשפחתם היתה נשלחת למדינתם ירדן.

הפסדנו אז את הסיכוי ההיסטורי שהיה עוזר לנו לפתור חלק די גדול מתחלואי הכיבוש הערבי המערב ארץ ישראל. אבל למרות שהפסדנו אז אפשר לחזור וללכת לפתרון בכיוון הזה. כי רק הדרך הזאת, תביא תבוסה לאסטרטגיה האסלאמית ויכולת של ישראל לשרוד את מלחמת הג'יהאד תגבר.

ויפה שעה אחת קודם !!!!!!!

גבעת גולני
_new_ הוספת תגובה



מקבל וחולק
אבנרש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 15:05)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקבל את ההסבר ההסטורי והתרבותי, כמובן.
אני חולק על הדעה, שאילו לפלסטינאים היתה מדינה משלהם היו מניחים לנו.
אינני סבור שאיזושהי מדינה ערבית היתה מניחה לנו. למצרים יש מדינה משלהם, ואופי הסכסוך בינינו לבינם שונה מהסכסוך עם הפלסטינאים. אז מה? שאל את מנדס ויסביר לך... כשיש לך מדינה - אתה חזק יותר, מבוסס יותר, ופנוי יותר להגשמת שאיפותיך האחרות (כשישנן כאלה).
דוקא מדינת ירדן, הכל כך שברירית, הוותה עד היום כמעט בת ברית שלנו - בגלל ההבנה ששני הצדדים זקוקים זה לזה במדיניותם הנוכחית, מכוונת ההשרדות היומיומית.
הנחת היסוד שלי: עדיף שאויביך יעסקו בחסולים הדדיים ובמאבקי כח בינם לבין עצמם. מנהיג חזק אצלם - רע לך.
זו גם הדרך בה היו צריכים האמריקאים להתנהל בעיראק: להכנס בכל הכח, לחסל את המשטר הנוכחי, לתת מעט זמן לקבוצות כח אחרות אקראיות להתארגן שם, ולמסור את המפתחות לאחוד האירופאי. או שהאחוד היה מנסה ומצליח לארגן שם סדר - הם קרובים יותר ללב העמים במזה''ת, או שלא, והמדינה המלאכותית הזו היתה מתפרקת למעשה, ועוד 10 שנים היה שם משהו חדש. בכל מקרה האמריקאים לא היו צריכים להתלכלך כמו שהם עושים שם היום (אולי בגלל אינטרסים של חברות נפט? לא יודע).

אבל הצעת ''היזמה הישראלית'' טובה מעצם חדשנותה - העלאת רעיון מציאותי לפתרון בטחוני, שלא מנקודת המבט הרגילה של ''ישראל צריכה לסגת, עכשו רק נבדוק מתי וכמה''. הויכוח שלי איתם כבר אינו אידאולוגי מהותי, אלא באמת מדיני מקצועי.

הפתרון הסביר יותר הוא הענות לאתגר המלחמה נגד האסלאם, מינוף שלה להגשמת שאיפות אחרות שלנו (ע''ע מלחמת ששת הימים), ופתוח ברית מערבית-יהודית לצרך העניין. קדם כל לרצות בזה באמת, אחר כך נוכל להריץ את זה בעולם.
_new_ הוספת תגובה



חלילה, לא טענתי שהסכסוך היה מסתיים, אלא להיפך
סתם אחד (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 15:21)
בתשובה לאבנרש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהוא היה ממשיך אבל הוא היה בעל אופי אחר ונוח יותר מבחינתנו: ''אם ישראל היתה מניחה לערפאת להשתלט על ירדן כי אז כל אופי הסכסוך ביננו היה משתנה, לטובה מבחינתנו. הסכסוך היה הופך לסכסוך בין שתי מדינות, שתיים שהוגדרו ע''י המנדאט הבריטי, וכל סכסוך היה נפתר ברמת מדינות. מחבלים שהיו פועלים בישראל, בין הירדן לים, היו נענשים בישראל ומשפחתם היתה נשלחת למדינתם ירדן.''

אוייבינו עסוקים ויהיו עסוקים בעזרת אללה בחיסולים הדדיים. גם זה ברובו לא בגלל הסכסוך ביננו. החמאס והפת''ח רבים לפעמים בינהם על חלוקת השלל בשליטה על הפלסטינים ועל ההון (גם הדל שיש להם, אבל זה בכל זאת משהו).

אבל עובדה זו לא תוציא אותנו ממעגל המלחמה. לכן טענתי שאנחנו צריכים ליישר קו בסכסוך ולהציב את הרעים, טרוריסטי הפלסטינים מצד אחד של הקו בירדן כאשר אנחנו, הטובים, נמצאים מהצד השני, ממערב לנהר הירדן.
ההפרדה הזאת היא חיונית להמשך ניהול המלחמה והורדת רף הנפגעים, נזקים והאיום.

בודאי שגם במתאר של ברית מערבית נגד הטרור האסלאמי, המצב החדש בו הפלסטינים מצויים במדינה שלהם ממזרח לירדן יהיה הרבה יותר נוח לנו ולקואליציה הזאת.
_new_ הוספת תגובה



חלילה, לא טענתי שהסכסוך היה מסתיים, אלא להיפך
אבנרש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 15:34)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה מדבר על מצב ביניים נח יותר - מקובל עלי. ככל שאתה דוחק את האויב רחוק יותר ומאחורי קוים ברורים - נח לך יותר, ובלבד שאינך מותיר לו מספיק זמן להתארגן שם...
יתכן גם שמדינה כזו, מחוץ לגבולות הארץ שכבר כבשנו, היתה נותנת לנו אי אלו נקודות בתודעה המערבית, הרגילה יותר לסכסוכים מסוג זה - שוב, רק בתנאי שננצל את הנקודות הללו, ולא ננוח עליהן עד שירקבו.
_new_ הוספת תגובה



תשובה מצחיקה
עמיש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 14:36)
בתשובה לmendes3@zahav.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שואל אותך מה אנחנו צריכים לעשות בתחום היחסים עם הערבים ואתה עונה לי שלדעתך צריך לקרא את הספרים של בוגי ושל אפרים הלוי...

אני שוב שואל, למקרא מאמריך הרבים בשנים האחרונות - מה אתה מציע לעשות, שום דבר לא נראה לך נכון, אז מה כן נכון לעשות?
_new_ הוספת תגובה



שאלה מצחיקה
אבנרש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 14:46)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה נכון לעשות בתחום היחסים שלנו עם המיקרונזים?

יש לבחון באפן מקצועי מה בסיס היחסים בינינו, ולשפר אותם ככל האפשר לטובתנו.
אם כולנו ידידים, אפשר לפתח קשרי מסחר לטובת שני הצדדים. אם הם מנסים בעקביות לדפוק אותנו, אפשר לנסות לדפוק אותם בחזרה. אם הם נחמדים אפשר לספר לאחרים על זה, וכו'.
אם הם שכנים קרובים שלנו, ומצהירים השכם והערב על שאיפתם להשמידנו גם לאחר שחתמו אתנו רשמית על חתיכת נייר, ומגבים את דבריהם במעשים, ויש לנו סבות נוספות ותימוכין הסטוריים להאמין לכך - אנחנו יכולים לברוח.
או להלחם.
ואפשר גם לעצום עיניים, לחלום על שלום, והכל יהיה בסדר.
והכי טוב - לעצום עיניים ככה, ולשלוח חיילים למות במבצעים מטופשים למזעור הנזקים שהמדינאים מביאים בדרך הזו מידי יום ביומו, ולהוסיף לזה גם כמה מבצעי הריסת בתים למען הרמת המוראל.

ועכשו ברצינות, למי שמעדיף להתעורר:
להעריך את יחסי הכחות ללא משוא פנים, לתכנן את הצבא לטווח ארוך, להתוות הגדרות ברורות להצלחות בתחום הזה. המטרה הראשית - בתחום המלחמתי - היא לגרום לאויב להשלים עם קיומך ולהפסיק כל מעשי איבה (_כל_ מעשי איבה) נגדך. אם צריך בשביל זה לסלק אותו לחלוטין מן האזור - אז צריך.
ואם בחינה מפוקחת שכזו הראתה שאין לנו סכוי - לעבור דירה למקום אחר, בו נוכל להקים מחדש את מוסד השתדלנות הידוע שלנו, ושם זה ישא פרי מצלח יותר.
_new_ הוספת תגובה



תשובה מצחיקה
סתם אחד (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 16:20)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנחנו עושים המון ועוד!
מחליפים את השלטון ומחזירים את ביבי
זה תהליך מדיני עצום - האם זה גם התהליך שציפי כל כך מייחךת לו?
_new_ הוספת תגובה



שלום עמיש - אתה יודע מה אני מציע
סתם אחד (שבת, 08/11/2008 שעה 12:38)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרבה ילודה של יהודים !
_new_ הוספת תגובה



שלום עמיש - אתה יודע מה אני מציע
סתם אחד (שבת, 08/11/2008 שעה 20:01)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק אריה עירן היה חסר לנו, עם הפרו ורבו ליהודים וטרנספר לפלסטינים.
_new_ הוספת תגובה



שלום עמיש - אתה יודע מה אני מציע
סתם אחד (שבת, 08/11/2008 שעה 20:29)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידעתי שאני חסר לך אז באתי להשלים את החסר . חמוד שלי .
_new_ הוספת תגובה



שלום עמיש - אתה יודע מה אני מציע
סתם אחד (יום רביעי, 12/11/2008 שעה 19:12)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה רע בטרנספר לפלסטינים?
ייפסקו המלחמות ולא תהיה שפיכות דמים יומית
כאשר רוצים לסלול כביש בין עירוני מפקיעים את הקרקעות ומשלמים פיצוי לבעלי הקרקע והתושבים לאורך הציר.יש הרבה סבל אבל זה לטובת הכלל וזה תהליך מקובל.
למה לא לקרוא לטרנספר בשם האוטוסטרדה לשלום? הרי זה יהיה לטובת כל העולם. אירופה תהיה מוכנה להוציא הרבה כסף כדי לשקם אותם.הם עושים זאת עכשיו.אולי שלום עכשיו תשנה את הסיסמה הקרבית שלה ל: כסף עכשיו
_new_ הוספת תגובה



ע.מישנזון: העם צריך לבחור ביבי
סתם אחד (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 7:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ויפה שעה אחת קודם!

עלינו להביע צער על שהסכמנו להדיח את ביבי ב-‏1999 ונתנו למופנם ברק להטיל בנו רעמים וקוצים.
לא כל קוץ מתאים לנו. עלינו להבהיר לכל המצביעים בישראל שבלי ביבי זה לא יילך !!!!!
_new_ הוספת תגובה



ע.מישנזון: העם צריך לבחור ביבי
ע.צופיה (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 8:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו, תביעו צער! נשמע!
_new_ הוספת תגובה



תשובה ל''סתם אחד''
(יום שלישי, 04/11/2008 שעה 12:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לי על העכוב במתן התשובה, וזה נבע מטעמי בריאות. ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, מתאר את פזיזותו של שמעון פרס בענייני מדינה. בספרו ''אדם בצל'' בעמוד 17, מתאר ראש המוסד לשעבר את בקשתו של ג'ימס אנגלטון מי שהיה ראש ה-CIA להפגש עמו באופן דחוף. אנגלטון היה על ערש דווי, ובטרם יחזיר את נשמתו לבוראו, בקש להעביר מסר חיוני לעם ישראל. וכך הוא אמר: ''אני חושב ששמעון פרס בטוח בעצמו יותר מדי ומוכן תמיד לפתרון בזק. מבחינה זו הוא שונה מאד ממשה דיין, שאף על פי שהוא נראה נועז יותר, הוא למעשה זהיר מאד. שמעון חושב שהוא יכול לסובב את כל העולם על האצבע הקטנה שלו, וזאת סכנה לכולכם''.

הרמטכ''ל לשעבר, משה יעלון, מתאר את פרס בספרו האחרון שהוא כתב ''דרך ארוכה קצרה''. בהיותו ראש אמ''ן הודיע בוגי לפרס כי השינוי באמנה הפלסטינית - שערפאת הבטיח - לא בוצע. ערפאת שינה כמה מלים באמנה, שמהותית לא שינו את האמנה. את הדברים אמר בוגי לפרס על סמך דו''ח של אמ''ן מחקר. אבל פרס התעקש שהאמנה שונתה, על סמך דברי הפלסטינים. ''כבר ברור היה לי - כותב בוגי - שלא רק ערפאת מרמה אותנו. אנו מרמים את עצמנו''... ''פרס פעל על פי החזון שלו, ולא נתן למציאות לשבש לו את החזון''. (עמוד 82).
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 13:42)
בתשובה לmendes3@zahav.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כיום לאחר שאפריים הלוי סיים קדנציה שלמה בתפקיד הוא מודיע לנו אז המדינאי לא פעל באופן רציונאלי. יפה.

גם יעלון טורח להסביר לנו דברים דומים אבל מהתקופה לפני שאפילו היה רמטכ''ל. יפה.

היו עוד אנשים שהעלו טענות דומות לגבי התנהלות המדינאים. מה שבאמת מעניין שכבר עבר המון זמן וכמעט אף אחד מאותם אנשים לא ממש עמד על כך שיקבלו את דעתו. הלוי חיכה לסיים את הקדנציה ולא השליך את המפתחות לפני כן. יעלון המשיך לעוד תפקיד וגם הוא לא השליך את המפתחות.

כולם צודקים אבל לא מספיק כדי להתפטר. אולי זה בגלל שהם רק חכמים בדיעבד? אולי, שמעון, רובנו חכמים רק בדיעבד. העולם הקטן שלנו, הישראלים, מלא בדוגמאות כאלו. אז מה אם האזרח הקטן, אני ואתה, לא יודעים את העובדות הללו בזמן אמת? מה באמת שווים הגילויים הללו?
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
אבנרש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 13:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היו כמה כאלה שהזהירו קצת קדם - גם בקמפ-דייויד, גם באוסלו, גם בהתנתקות, גם עכשו - אבל הם לא יועצים במשרה, ולא מבינים כלום, כולם פנאטים, אין להם שום סימוכין, ואלה שכן מבינים משהו - סתם מזרחנים גזענים שצועקים כל הזמן נגד השלום.

הגלויים בדיעבד של ראשי מערכת הבטחון באמת לא מרגשים אותי, ומהסבות שהעלית בעצמך. אני מתיחס אליהם בעיקר כאל רכילות אישית ולא ממש עניינית.
אבל העובדות שמנדס מעלה כאן, וההערכות שמזרחנים אחרים מעלים מידי יום ביומו בפקולטה שלהם ובספריהם - נגישים לכולנו כל הזמן. ומה שפרס או בגין חשבו אז או היום אינו מעלה ואינו מוריד לגבי המידע הזה.
אולי גם אנחנו, כמו פרס, מעדיפים לרמות את עצמנו, לסמוך בעיניים עצומות על מנהיגינו, ש''ודאי הם יודעים מה הם עושים'', ולהתעלם מכל המידע המצטבר סביבנו, המורה בדיוק את ההיפך?

ואולי אין לנו מושג מה אנחנו מחפשים כאן בכלל, אז לא ממש אכפת לנו?
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 14:16)
בתשובה לאבנרש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אז מה?
אבנרש (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 14:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז רא''ל יעלון מסתכל סביב, ורואה שד''ר סיוון, שהוא בודאי אדם חכם ואחראי, ויודע מה הוא עושה, אינו מרים קול זעקה.
זה לא אישי - גם אני כנראה לא צעקתי מספיק חזק, וגם אחרים.
ואז הוא אומר לעצמו: למה שאני אקריב, אם אף אחד אחר לא משקיע בזה? אולי הם יודעים משהו שאני לא יודע? אולי זה לא כל כך חשוב כמו שזה נראה לי?
ואז הוא _לא_ מתפטר, ובודאי שלא צועק בקול רם - הרי כולם יודעים את זה. הדבר היחיד שהוא יכול להוסיף לדיון זה רק כמה דו''חות מודיעין חסויים יותר, שממילא מכילים מידע שאינו עיקרי.

זהו. פשוט תשובה לתמיהה שהעלית - למה הם לא מתפטרים.
אתה הצעת שזה מפני שהם חכמים רק בדיעבד. אני מציע הסבר אחר.
מה שכן מתחדש בדיעבד הוא, שהם חפשיים לפרסם ספרים, ואכן מנצלים זאת. הספרים הללו יהוו _עוד_ פרק מידע שפתוח לכל ולא יגרום לבא בתור להתפטר.
_new_ הוספת תגובה



בחייך דוד, אל תצחיק אותי
סתם אחד (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 15:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על כל אי הסכמה עם פרס צריך היה ''לזרוק את המפתחות''?
זה קצת ילדותי, בעיקר כמו שמסבירים לך שפרס היה הוזה עתיד, וכל דימיונותיו לא היו בלאו הכי יכולים להתממש.

יש מחוייבויות רציניות יותר לרמטכ''ל ולראש מוסד מאשר לחנך את פרס הזקן. אין ספק שפרס הוא איש הוזה גדול ומכובד ומוכר בכל העולם, אבל למה שאחרים יתפטרו אם הוא מקשקש שטויות? ההבדל בין השניים לבין פרס הוא שהם עובדי מדינה שתפקידם להציג את הדברים שהם אחראיים עליהם בצורה ברורה ואמינה. ותפקידו של פרס היה להחליט. אם פרס היה טועה הוא היה נענש ע''י הבוחרים. אם השניים היו טועים הם היו מודחים. לפחות בוגי יעלון הודח לכאורה ולמעשה כי התנגד לדרך הבריחה מעזה. בוגי לא היה אמור להגיש התפטרות במצב הזה, גם אם הוא חשב שהנסיגה היא טעות איומה. אלא תפקידו כרמטכ''ל היה להתריע ולבצע. שרון חשב שכדי לבצע הוא צריך פודל בצורת דן חלוץ. והסיפור ידוע.

כישלון עכשיו
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
סתם אחד (יום שלישי, 04/11/2008 שעה 16:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סמנטיקה!
אולי פעם לשם שינוי תתווכח עם הענין ולא עם האנשים שכתבו את הענין?
האם זה אמת או שקר,ואם זה אמת - מה המסקנות שלך?
רוב הציבור כבר מכיר את פרס שנים ארוכות באופן המתואר על ידי שני האישים האלה.
הסינדרום של ''שמש העמים'' עובד חזק ושעות נוספות במציאות השמאל וקל מאוד לזהות.רואים ברחוב הפוליטי אנשים מסונוורים מעצמם.
_new_ הוספת תגובה



כאשר ניסו להתערב במנויים....
(יום שלישי, 04/11/2008 שעה 23:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאפרים הלוי הדברים לא הפריעו לו בעבודה השוטפת שלו ו/או ארגונו. וכמו שאמר קודמי, אין זה מתפקידם של מפקדים לחנך את הפוליטיקאים. מרוח הדברים שיעלון כותב, הוא היה המום מכל התופעות השליליות האלה. השארותו בעמדותיו, נתנה לואת התחושה שיש מי שישמור על האינטרסים של המדינה.

אבל כאשר אנשי החווה של שרון, בראשות בנו של שרון ח''כ עמרי שרון, ניסו להתערב לו במנויים של הקצונה הבכירה, הוא נעמד על שתי רגליו ואמר: עד כאן. זו הסיבה שסרבו להאריך לו את מנוי הרמטכ''ל לשנה הרביעית - ושלחו אותו הביתה. אבל אז זה כבר לא הפריע לו.
_new_ הוספת תגובה



לטעמי הם, יעלון ולוי לא היו רציניים...
דוד סיון (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 2:42)
בתשובה לmendes3@zahav.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שיש לו מסר חשוב לא מחכה כמה שנים טובות לפני
שהוא מעביר אותו לציבור. אם הוא יושב על המסר ונשאר
בתפקידו הסיפור שלו בדיעבד לא נשמע רציני. מעבר לכך
בצורה שהוא מופיע הוא גם חד צדדי.
_new_ הוספת תגובה



דוד, כבר למדנו במשנה שצריך לכבוש את היצר
שמעון מנדס (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 18:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש דברים שלאיש צבא אסור לומר אותם או להתעסק אתם. במיוחד בתחום הפוליטי. שום קצין צבא לא קם ועוזב את משרתו בגלל שהוא רואה את ההתפתחויות הפוליטיות אחרת מאשר הממונה עליו. כמי שהתנסה בזה בעבר, בנושא הפלסטיני, אני יכול להעיד שזה לא קל. אבל אתה חייב לנשוך שנים ולהמשיך הלאה.
_new_ הוספת תגובה



שמעון, לא דיברתי על יצר
דוד סיון (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 18:31)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תפקידו של איש צבא הוא לדאוג לבטחון המדינה. איש צבא (או לא איש צבא) חייב וראוי שיפעל לפי מצפונו. אם המצפון אומר לו שהפוליטיקאים-מדינאים מסכנים את קיום העם עליו לעשות מעשה. אם מדובר בחייל הרי שמשמעות 'לעשות מעשה' חייבת להיות גם התפטרות. זה במיוחד נכון כאשר מדובר בעמדות בכירות כשל יעלון והלוי.

בתפקידים בדרגות יותר נמוכות מעשה כזה עשוי לא להשפיע כלל ולכן אולי נהגת נכון כאשר היית בתפקיד צבאי.
_new_ הוספת תגובה



שמעון, לא דיברתי על יצר
סתם אחד (יום רביעי, 05/11/2008 שעה 20:10)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיוון מוכן לקבל ולקלוט אך ורק את העובדות המתאימות לתפיסת עולמו.אל תבלבלו אותו עם מעשיות.ומי שהיה גדול בזמנו כמו רמטכל - הגוליבר שלנו יהפוך אותו לזאטוט במחי קולמוס אחד - אם הוא מביא עובדות שמנסות לסתור את עולמו הגוליברי.
מנדס מתייחס בכבוד עצום גם לאנשים כאלה ויש לכבד אותו וללמוד ממנו.
_new_ הוספת תגובה



תפקידו של איש צבא הוא לדאוג לבטחון המדינה
סתם אחד (יום שישי, 07/11/2008 שעה 11:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואת זה עשו היטב בוגי יעלון ואפריים הלוי

איש צבא (או לא איש צבא) פועל לפי מצפונו. אם המצפון אומר לו שהפוליטיקאים-מדינאים מסכנים את קיום העם עליו לעשות מעשה. והם עשו מעשה והציגו את התובנות שלהם לפני ראש הממשלה.

השאלה אם גם היו צריכים להתפטר היא שאלה אחרת. לעניות דעתי דווקא במצבים כאלה הם חייבים להישאר בתפקידיהם כדי לבחון מקרוב את התגלגלות האירועים ולהיות רגישים יותר מאלה שהולכים בעיניים עצומות אחר ראש הממשלה.

השניים פעלו נכונה, למרות שראש ממשלה זה או אחר עשוי היה לטעות, והיו נאמנים לתפקידים. על כך כולנו צריכים לציין לשבח את תפקודם הנאות והאיכותי של בוי יעלון ואפרים הלוי, דווקא באווירה לא תומכת של ראש ממשלה שכשל.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



תפקידו של איש צבא הוא לדאוג לבטחון המדינה
סתם אחד (יום שישי, 07/11/2008 שעה 12:35)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הם כנראה לא הציגו את התובנות שלהם רק אצל הממשלה.אני מניח שהם שוחחו עם אנשי ציבור וגם עם האופוזיציה ובמידה מסויימת עם עתונאים.העובדה היא,כמו שכתבת במקום אחר - הבעיה של שמעון פרס ועיוורונו לגבי ערפאת היו ידועים בציבור.הציבור היה חלש.בוגי והמוסד לא יכולים להיות יותר חזקים מהציבור.
ידוע גם הסיפור של צ'רצ'יל שהיה באופוזיציה בתוך מפלגתו,אבל חבר פרלמנט והוא ניזון מדיווחים שנמסרו לו(בסתר) ע''י אנשי הממשלה כולל החשאיים שבהם.הם ראו בו מקור להשראה.והעובדה היא שהיטלר ימח שמו התייחס לדבריו ותגובותיו ברצינות הכי גמורה,כי הם היו מדוייקים.
האם היה צורך שאותם פקידי ממשלה בדרגים השונים - יתפטרו משום שלא הסכימו עם צ'מברליין?
ספינר
_new_ הוספת תגובה



מה זה לטעמך יעלון ולוי לא היו רציניים...
סתם אחד (יום שישי, 07/11/2008 שעה 0:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לך טעם רע מאוד. שניהם היו אנשים מקצועיים ולא פוליטיקאים. הם עשו כל מה שהם צריכים לעשות כדי להסביר לדרך המדיני את עובדות החיים של האוייב. יש להם מחוייבות לשמירת סודיות, והם אינם חייבים כל פעם שיש להם בעיה מקצועית לרוץ אליך ולספר לך. זה ההבדל בין מנהיגים מבצעיים לבין ינוקות שמשחקים בשוטרים וגנבים. אייני רואה כל טעם וצורך שהם ימלאו את בקשתך לרוץ ולספר לחבר'ה.

הם אנרו את מה שאמרו רק לאחר שעזבו את תפקידיהם וחלפו מספר שנים. בוגי אמר את דברו שנה לאחר מפלת עזה. נראה לי שזה סביר מבחינת זמן.
מה לעשות שספר לא כותבים שחודש, אלא לוקח זמן עד שהוא מתבשל......

וראוי שגם אתה לא תביע את דיעותיך באופן ''חד צדדי''.....

מוישה
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי