פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
משבר מתגלגל במשק הישראלי
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 25/11/2008 שעה 17:07)


משבר מתגלגל במשק הישראלי

ד''ר דוד סיון



זהו משבר פיננסי אדיר ממדים המתפתח והופך למשבר כלכלי ריאלי גלובאלי, בעצמה שלא נחוותה כבר עשרות רבות של שנים. שנת 2009 תהיה שנת מיתון של ממש עם עלייה משמעותית בשיעור האבטלה, בקשיים כלכליים של משקי הבית ובגידול בהיקפי פשיטות הרגל של חברות. בישראל, אנו צופים צמיחה של כ-‏2%, שמשמעותה היא שרמת התוצר לנפש תשמר אך שיעור הצמיחה המתון מאוד אינו צפוי להספיק על מנת למנוע עלייה בשיעור האבטלה. להערכתי, עם מדיניות כלכלית נכונה, העלייה בשיעור האבטלה לא תהיה כה חדה, כפי שהייתה בראשית העשור הנוכחי.
בארה''ב מגדירים מיתון כאשר יש ירידה בתוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) במשך שני רבעונים. בארץ (בבנק ישראל) מגדירים מיתון כירידה ברמת החיים. המדד המקובל למדידת רמת חיים הוא שיעור הצמיחה של התמ''ג לנפש שזה שיעור הצמיחה של התמ''ג מחולק בשיעור הגידול הטבעי. על פי התחזית של בנק ישראל התוצר לנפש צפוי לרדת במהלך הרביע האחרון של 2008 והרביע הראשון של 2009,... (הודעה לעיתונות, 20.11.2008). פרוש הדבר הוא שאנחנו כבר בתוך מיתון בהתפתחות. התחזית הזאת גם מציינת שבשנת 2009 יצמח התמ''ג בשיעור של 1.5% (בשנת 2008 הוא צפוי לצמוח בכ-‏4.3%) ומאחר והגידול הטבעי השנתי הצפוי הוא 1.8% צפוי מיתון גם במשך שנת 2009. הפעם האחרונה שהתנסינו במצב כזה היה בין השנים 2001 ל-‏2003. בדיעבד אנחנו יודעים שאז המשק התכווץ והתמ''ג לנפש הצטמק ביותר מ-‏3% במהלך 2001 – 2002 (תכנית חירום כלכלית).

כעת זה כבר ברור שצפוי לנו מיתון. אפילו האוצר שרק לפני מספר שבועות היה עסוק בלהרגיע את הציבור מבין את המצב – שאנחנו במיתון שימשך עוד שנה לפחות. על פניו אני צריך להודות שבראשית אוקטובר, לפני כחודש וחצי, הייתי יותר אופטימי ולא התרגשתי מהדרישות של אנשים כמו נתניהו וברוורמן שטענו שאסור לחכות וכבר צריך לטפל בבעיות שצפויות לנו (רעידת האדמה שבדרך?). לפי ההודעה של בנק ישראל הם בעיקרון צדקו שהיה צריך כבר אז לנקוט מדיניות שתתמקד במניעת הנזקים שצפויים מגלי הצונאמי הקרבים כפי שאמר נתניהו כבר אז.

בהמשך אנסה לצייר או להבהיר מה לדעתי צפוי לקרות במשק הישראלי בשנים הבאות. אחר כך אציע צעדי מדיניות כלכלית שיועילו למשק הישראלי – צעדים שיתרמו להנמכת עוצמת המיתון שצפוי.



כפי שכבר כתבתי (רעידת האדמה שבדרך?) מקור המיתון שלנו הוא מיתון שמתפתח ומעמיק בארה''ב. על פי ה-BEA (Bureau of Economic Analysis = הלשכה לניתוח כלכלי, של משרד המסחר) כבר ברביע הרביעי של שנת 2007 ובשלישי השנה נרשמה ירידה בתמ''ג האמריקאי. זה עוד לא מיתון על פי ההגדרות המקובלות שם (רק ירידה של התמ''ג במשך שני רבעונים רצופים או יותר מוגדרת כמיתון) אבל לפי העובדות שאנחנו כבר מכירים המיתון כבר שם.

המגזר הפיננסי בארה''ב עדין לא ממריא למרות ההזרמות העצומות, של מאות מיליוני דולרים, כבר מראשית השנה. מאז ראשית השנה התמוטטו מספר חברות פיננסית ומאז גם נסגרו כ-‏20 בנקים וכנראה שזה לא הסוף. בימים האחרונים ה-Citigroup אחד הבנקים הגדולים בארה''ב הגיע לסף התמוטטות (Government working). לקראת סוף היום גם שמענו על עסקת ההצלה של Citi המשותפת לבנק המרכזי, האוצר והחברה לביטוח פקדונות בעלות של יותר מ-‏20 מיליארד דולרים (Rescue).

בשבועות האחרונים גם שמענו שתעשיית הרכב האמריקאית רושמת הפסדים עצומים וזועקת לעזרה (Pelosi outlines aid). אבל המכות לא עוצרות בגבול האמריקאי. גם ה-OECD הודיע שצפוי לאירגון מיתון בשנה הקרובה (Forecasts). ההודעה שאמורה לצאת בתאריך 25.11.2008 ודאי תציג יותר פרטים וניתוח של התחזיות.

בקיצור, ברוב הארצות בהן תלוי המשק הישראלי המשקים כבר מצטמקים וזה כמובן מתבטא בנתונים עליהם מתבססת ההודעה של בנק ישראל. מה שחסר, בהודעה, אלו העובדות והנתונים שלא היו ידועים לכותביה במועד הופעתה. לכן זה לא יהיה בלתי סביר לטעון שיש חשש שהמיתון באותם המשקים עוד יחריף מעבר למה שמוצג בתחזיות שהזכרנו.

אני חושש שהמיתון יחריף עוד לפני שיבוא שינוי כיוון, לצמיחה. אחת הסיבות היא בעיית ''מלכודת הנזילות'' בה נתון המשק האמריקאי שהוא הסיבה העיקרית למיתון אצלנו (Macro policy in a liquidity trap). במצב הזה הריבית המוניטרית היא למעשה מאד נמוכה ולמרות זאת לווים אפשריים לא יקחו כסף. לכן במקרה הנדון מדיניות מוניטרית לא יכולה להתניע את המשק האמריקאי. מצד שני המדיניות הפיסקאלית כמו תוכנית ה-‏700 מיליארד פועלת לאט יותר ממה שציפו. לכן לדעתי לא נראה יציאה מהמיתון במשק האמריקאי לפני סוף השנה הבאה. אם טענתי זו נכונה הרי שהתחזית של בנק ישראל עוד עשויה להתבדות בכך שהמיתון במשק הישראלי יהיה יותר ארוך – ימשך אל מעבר לשנת 2009 – במיוחד אם לא תשונה המדיניות הכלכלית.



מאחר והמיתון המתפתח כאן, במשק הישראלי, נוצר בעיקר בגלל המיתון המתפתח בחו''ל, קיים ספק שמדיניות כלכלית מקומית תוכל למנוע את השפעתו באופן מוחלט. מצד שני, כמו שבעת המיתון העולמי הקודם, בראשית העשור, טענתי שמדיניות כלכלית ''נכונה'' היתה ממתנת מאד את הפגיעה בצמיחה (חוסר אמינות במדיניות כלכלית...), כך אני טוען גם היום. מה, אם כן, ניתן וראוי לעשות? מדיניות כלכלית מרחיבה.

המדיניות המוניטרית כבר מופעלת בחודשים האחרונים כדי לעודד את הביקושים ולסייע בכך למשק לטפס מעל גלי המיתון שמגיעים מחו''ל. הורדת הריבית בחצי אחוז, לאחר שכבר הורדה ביותר מאחוז רק לאחרונה, עליה הודיע הנגיד, פרופסור סטנלי פישר, אתמול היא מעין עדות שהמדיניות המוניטרית לא כל כך משפיעה. אני מאד מקווה שפישר יהיה מאד זהיר כדי שבהמשך המדיניות שלו לא תוביל את המשק לתוך מלכודת הנזילות ולכן לניטרול המדיניות המוניטרית.

מה שבאמת צולע זה נושא המדיניות הפיסקאלית שבניהול משרד האוצר, דבר המזכיר מאד את תקופת ''נזקיו'' של מר סילבן שלום. לפני שנמשיך ראוי שנציין שלעומת היציבות השלטונית בימי ראשית העשור, הרי שהמציאות הפוליטית של מר רוני בר-און הרבה יותר קשה. לכן היכולת שלו להניע מהלכים משמעותיים נמוכה בהרבה בהשוואה לימי ההחמצות של מר שלום. בהפוכה מר שלום יצר מצב שתומכי נתניהו מנצלים הימים אלה בהכריזם 'נתניהו הציל את הכלכלה...' מנזקיו של מי?

למרות הקשיים והמכשולים על הממשלה למצוא דרך כדי להוביל מדיניות פיסקאלית מרחיבה שתשפיע מהר באופן חיובי על הביקושים. אחד המהלכים שיכול לעשות זאת הוא למשל ביטול פיטורי מאבטחי בתי הספר שתוך זמן קצר יזרים כספים למשק. אבל זו רק דוגמה לגישה שכעת כדאי למנוע פיטורין בכלל במערכת הציבורית הרחבה (גם רשויות מקומיות) ובאמצעות תשלומי השכר להזרים כספים (וביקושים) למשק. בהקשר הזה כדאי גם לקחת בחשבון פעולות שתורמות לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אמצעי נוסף ראוי שיופעל הוא ההאצה של פרוייקטים במימון ציבורי שכבר בתהליך כמו בניית גדר ההפרדה, הטיפול וההקמה של אמצעי המיגון בישובי עוטף עזה (ואולי גם אשקלון...) ועוד. הכוונה היא כמובן שהפעולות הללו ימומנו מהרחבת התקציבים הציבוריים.

חלק מהפרוייקטים הללו מוזכרים בתוכנית שהציג משרד האוצר בשבוע שעבר. בין אלו נזכיר את האצת בניית כיתות לימוד ובתי ספר, הרחבה ואחזקת כבישים, קוי רכבת, השבת מי קולחין, מתקני טיהור ביוב, מתקני התפלה ועוד (מצגת: תוכנית ההאצה, עמ' 9). בזמנו (כבר בראשית אוקטובר) המליץ הפרופסור ברוורמן על השקעה בהון אנושי והזכיר את הקיצוץ בסך של 1.7 מיליארד שקלים מתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה. יהיה טוב ומועיל אם הקטע שנכנס לתקציב השוטף של אותם המוסדות יוחזר לאלתר. מיליארדי השקלים שיוקדשו לפרוייקטים הללו אמורים לתגבר את הביקושים במשק בתוך זמן קצר.

כמו שאני כמעט תמיד אומר, לא פחות חשוב לעסוק בבניית תוכנית השקעות שהשפעתן לא מיידית אבל תימשך לאורך זמן. הכוונה שלי היא להפעיל באמצעות תקציבים נוספים פרוייקטים שמעוררים צמיחה בת קיימא – צמיחה שלאחר שהיא החלה יש לה חיים משלה. בהקשר הזה נזכיר מענקים תקציביים למו''פ במגזר הפרטי שגם פועלים להגברת הביקושים כעת ולגידול בתוצר המקומי בעתיד היותר רחוק. אפשר לכלול בקבוצה הזאת כל השקעה בתשתיות כמו כבישים, קווי מים ותקשורת אשר מרחיבים לטווח הארוך את התשתית לעסקים.

היום הודיע האוצר על תוכנית לחיזוק שוק ההון שהיא חלק מתוכנית ההאצה שפורסמה בשבוע שעבר. זו תוכנית שמזכירה את תוכנית 700 מיליארד הדולרים שהופעלה בארה''ב לא מזמן (צעדים להתערבות בשוק ההון בעקבות המשבר הגלובאלי). האוצר מצפה שתוכנית זו תשפר את מצבו של שוק ההון ולכן תאיץ את הפעילות העסקית הריאלית.


יש לא מעט פעולות תקציביות שניתן להניע במהירות ובכך להקל מאד את פגיעת גלי הצונאמי (כפי שאמר נתניהו). כמובן שראוי ודרוש שבקרוב תופעל מדיניות תקציבית מוטת צמיחה בת-קיימא. נכון שמצב המערכת הפוליטית לא בדיוק מתאים להניע מהלכים כאלה. אבל כמו שיוצאים למלחמות כאשר צריך, ראוי לזרז את הטיפול במניעת המיתון הצפוי. כל פיגור יעלה את מחיר הטיפול (בתקציבים ובמושגי רמת חיים). לכן לא כדאי לנו, אזרחי ישראל, לחכות עד לאחר הבחירות והרכבת הקואליציה הבאה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אתה קצת הרבה מגזים בניסיונך להמעיט מהישגי סילבן שלום
סתם אחד (יום רביעי, 26/11/2008 שעה 23:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשר אוצר..... ואתה גם מתעלם מהמשב העולמי של אז - היי טק, מחירי הדלק זינקו, ''אירועי 911'' - כל אלה יצרו משבר כלכלי בעולם, ואל זה התלוותה האינתיפאדה השנייה שיצרה הוצאות כספיות נוספות על חשבון תקציב המדינה. לכן אמירה ''בהפוכה מר שלום יצר מצב שתומכי נתניהו מנצלים הימים אלה בהכריזם 'נתניהו הציל את הכלכלה...' מנזקיו של מי?'' אינה במקום ודי פופליסטית.

לא בטוח שמבחינת ישראל המשבר של אז היה פחות חמור. לפחות בסימפטומים החברתיים והציבוריים שלו המשבר של אביב 2000 עד תחילת 2003 היה חריף יותר מהמשבר כפי שהוא מסתמן היום בישראל, לפחות עד עתה.

עובדה היא שכלכלת הביבי הובילה את ישראל להישגים שמעולם היא לא הגיעה אליהם, היצוא עבר לראשונה את היבוא, השקעות חו''ל בארץ הן מן הגבוהות ביותר, אתחוז האבטלה ירד מ-‏12% של בייגעל'ה שוחט ל-‏6% עד לפני תחילת המשבר הנוכחי, כלכלנים זרים שיבחו את כלכלת ישראל, התחילו לדבר על שידרוגה של ישראל ל'מדינה מפותחת'.
אלה הישגים שישראל לראשונה הגיעה אליהם. בזכות נתניהו.

שום צליעה פיסקאלית של היום לא מזכירה את תקופת ''נזקיו'' של מר סילבן שלום. כי למיטב זיכרוני הוא לא גרם לנזקים.

גם העניין היציבות השלטונית, שלטונו של ברק בחציה השני לא היתה מן היציבים. וזה היה כשישראל נכנסה למשבר. ואילו היום למרות שממשלת אולמרט כמעט ולא מתפקדת הרי שהממשלה זוכה לתמיכת האופוזיציה בכל מהלך ראוי לבלימת נזקי המשבר הגלובלי. נתניהו הציג את דעתו בדבר ''רשת הביטחון'' הרחבה כבר לפני חודשיים גם לבראו וגם לאולמרט. בשבוע שעבר הציגו נתניהו ואנשיו לאולמרט ובראון את השגותיהם לגבי הצעדים הנדרשים לתמיכה במשק הישראלי. בראון אימץ חלק מההמלצות וחלק לא. אולמרט אימץ יותר המלצות וכנראה הולך להרחיב בהתאם את 'רשת הביטחון'. בחודשיים וחצי שנשארו על לבחירות ישנה חשיבות שהאוצר יגיב מהר, חזק ונקודתית לבעיות אמת, וחבל שהממשלה לא הבינה זאת כבר לפני חודשיים. גם אוקטובר היה חודש שנכון היה להתעורר בו ולהקדים תרופה למכה. אבל הממשלה פשוט לא מתפקדת. בראון אינו איש כלכלה, ונוהלי העבודה במשרדי הממשלה מעונבים מדי.
_new_ הוספת תגובה



נזקי סילבן שלום ותרומת נתניהו
דוד סיון (יום חמישי, 27/11/2008 שעה 7:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעבר הצגתי את העובדות עליהן אני מבסס את טענתי החוזרת על נזקי סילבן שלום (דיון 884) ותרומתו של נתניהו (דיון 4378). מאחר ולמזלנו השפעת המדיניות הכלכלית המקומית (1/3) קטנה יותר מהתרחשויות במשק העולמי (2/3) הרי שחלקה של המדיניות שהוביל סילבן שלום ונזקיה יותר קטנים אבל בהחלט לא היתה הכרחית.

מאותן סיבות השיפור שחל במשק הישראלי התחולל בעיקר בגלל מה שקרה במשק העולמי. לכן תרומתו של נתניהו היתה בתיקון הנזקים של סילבן שלום וכמה צעדים מקוריים משלו. על חלק מהצעדים הללו הוא כבר אמר ששילם מחיר יקר.

אז דיבור על נזקי סילבן מבוסס על עובדות ומוסבר באריכות במאמרי. כך גם הטענה שלי שנתניהו (ואתה באופן פופוליסטי) קושר לעצמו כתרים לא לו מבוססות על עובדות וניתוחן.

בקיצור הזכרון שלך (''כי למיטב זיכרוני הוא לא גרם לנזקים'') לא כל כך טוב או שאינך מכיר את העובדות הרלוונטיות.
_new_ הוספת תגובה



אתה מאוד מאוד מאוד צודק
סתם אחד (יום חמישי, 27/11/2008 שעה 18:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נזקי סילבן שלום קטנים ותרומת נתניהו קטנה, והכל באשמת השוק העולמי הקורס. לדעתי אם לא היה לנו שר אוצר בכלל אז ישראל כבר מזמן היתה מעצמה כלכלית. כי מה כבר יש לשר אוצר לעשות?

הינה תראה את בראון, מה הוא עושה? את זה כל אחד יכול היה לעשות.
אז למה גם לשלם לו משכורת?
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
דוד סיון (יום שישי, 28/11/2008 שעה 22:08)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נזק קטן הוא עדין משמעותי. לכן צריך שר אוצר...
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
סתם אחד (שבת, 29/11/2008 שעה 15:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשמחתנו היה לנו נתניהו שר האוצר והוא ייצב ועיצב את המשק הישראלי שפורח בחמש השנים האחרונות יותר ממשקים מערביים רבים אחרים.

המשבר הכלכלי לא נבע ממשק ישראלי כושל או פגום, אלא ממשבר פיננסי בשווקי ארה''ב ומשם ה'מחלה' התפשטה לכל העולם. אבל בעוד שבארה''ב, בריטניה, אירלנד, איסלנד, רוסיה, סין, יפן, גרמניה ועוד בנקים, קופות השקעות וחברות גדולות קרסו, הרי שבישראל זה לא קרה (עדיין). כלומר, דווקא ישראל של נתניהו עומדת בינתיים בתנודות הקשות של השוק די בהצלחה.

כך מה שתאמר רע נגד נתניהו לא יכול לנבוע מהמדיניות הכלכלית הקפיטליסטית שלו. גם בעניין קרנות הפנסיה וקופות הגמל רב הרעש והרעם על מה המתרחש באמת.

ברור שפגיעה של שולי הצונאמי הכלכלי בישראל גוררת בעיות שאינן נובעות ישירות ממבנה המשק וכללי התנהגותו. בעיקר למשק פתוח כשלנו שבנקים וחברות השקיעו בחו''ל, ואותן חברות קרסו. כך שהפסדים כלכליים היו נגרמים ולא משנה מה היתה הדיניות הכלכלית של ישראל.

צריך לומר שקרנות הפנסיה לא הוחזקו בכלל ע''י הבנקים. קרנות הפנסיה הותיקות שהוחזקו ע''י ההסתדרות קרסו שוב ושוב בשנות ה-‏90 ובתחילת העשור הנוכחי. נתניהו, למרות שהממשלה לא היתה מחוייבת לך, לקח את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות והעבירן לחברות הביטוח שם הן נוהלו בצורה אחראית יותר. נתניהו גם שילם על ההפסדים של הקרנות. עד היום יש סעיף קבוע בתקציב המדינה שמפריש כל שנה רבע מיליארד שקל לקרנות הפנסיוניות הותיקות, תודות לכשלון המדיניות הסוציאליסטית של ההסתדרות החדשה (והישנה).

לגבי קופות הגמל הן נוהגות פחות או יותר לפי הכללים שהיו נהוגים בבנקים. למרות שנתניהו תמך בתיקון החוק שמגביל את ההשקעה של כספי הקופות במניות ל-‏25%, דווקא 'קדימה' וכמה מ'העבודה' התנגדו להצעת החוק שנגנזה. דרך אגם, עמיר פרץ תמך בהצעת נתניהו.

אם היינו נכנסים למשבר הזה עם משק של שנת 2000 קרוב לודאי שישראל היתה ניזוקה הרבה יותר מהמצב הנוכחי.

לכן מעתה אמור שנתניהו הביא מזור, גדול או קטן, למשק הישראלי.
_new_ הוספת תגובה



אתה זה ש טועה
סתם אחד (שבת, 29/11/2008 שעה 18:34)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא התנהלותו של נתניהו בנושא קופות הגמל היתה הרסנית!

ללא כל הודעה מוקדמת או יכולת להחליט ולנקוט עמדה או דיעה קיבלו החוסכים הודעה כי קופות הגמל שלהם עברו לניהול גופים פרטיים.
מה פתאום אתה קובע שההשקעות היו אחראיות? הרי כל החוסכים איבדו בין 30-80% מחסכונותיהם.

החברות הפרטיות השקיעו בגופים שהיום נחשבים למתים או שירדו ב-‏80 אחוזים כמו אפריקה ישראל.
גופי ההשקעה הפרטיים הם אותם גופים שעליהם אומרים:''הון שלטון''.
בכל אופן החוסך הקטן הפסיד את כל הונו, בעוד מקורביו של נתניהו עשו מליונים מדמי הניהול.
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה...
דוד סיון (יום ראשון, 30/11/2008 שעה 6:42)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שאני כותב על נתניהו ועל אחרים נשען על ניתוח של עובדות. כך גם בקשר למה שצפוי לנו בעקבות המשבר-המיתון שהחל לצמוח בארה''ב.

סילבן שלום נהג להאשים את האינתיפאדה, בועת ההי-טק ונזקי בן לאדאן. אבל שכח לקחת אחריות על נזקיו. למרות זאת בחודשים האחרונים לכהונתו החל לעשות דברים נכונים. את זה ראוי לקחת בחשבון כפי שלוקחים בחשבון את נזקיו. מצד שני דוברי הליכוד של היום טוענים שנתניהו הציל את הכלכלה אבל כרגיל שוכחים שני דברים:
1. את נזקי סילבן שלום,
2. את הפעולות הנכונות של מר שלום.

אבל הכי חשוב זה שהם קושרים לנתניהו כתרים לא לו. מדוע? כי הגורם העיקרי לתפנית במשק בזמן כהונתו היה התפנית במשק העולמי.

גם לגבי קרנות הפנסיה הסיפור שלך משמיט עובדות שלא ''נעימות'' לליכוד או לנתניהו. למשל העובדה שכספי קרנות הפנסיה הופנו לשימוש הממשלה, כולל ממשלות הליכוד במקום להשקעות במשק ההסתדרותי. זה כמובן נבע מ''צרכי'' הממשלות וכנראה גם מסיבות נוספות כמו להחליש את ההסתדרות (דיון 1649). מכירת הקרנות בסוף התהליך שהושלמה בימי נתניהו במשרד האוצר שימשה גם מטרה נוספת - החלשת ההסתדרות.
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה.... אולי אתה כלכלן אבל אתה מדבר כפוליטיקאי
סתם אחד (יום ראשון, 07/12/2008 שעה 17:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

* המשבר הכלכלי התחיל בימי שלוט ברק בירושלים,
* משבר בועת ההיי טק, 911 והנפט (כן משום מה שכחת) היו משברים עולמיים שהתחילו עוד לפני האינתיפאדה,
* האם סילבן שלום הוא גם מר שלום?
* האם העובדה שסילבן שלום עשה כמה ''דברים טובים'' בסוף כונתו מבטלת את כמה הדברים הטובים שנתניהו עשה בכל כהונתו?
* נכול לקשור כתרים לנתניהו משום שהוא הוביל את הכלכלה הישראלית מ-‏2003 וההתאוששות ניכרה בזמן כהונתו. הדבר אינו שולל את תרומתו של סילבן שלום,
* קרנות הפנסיה של ההסתדרות קרסו עוד בזמן ממשלת רבין. אתה זוכר את חיים רמון ואת פעולותיו בעניין?
נתניהו בכהונתו כראש ממשלה נתן לקרנות תמיכה אבל הן קרסו שוב המשבר של תחילת 2000,
* טוב שאתה מקפיד לדייק וכותב ש''כספי קרנות הפנסיה הופנו לשימוש הממשלה, כולל ממשלות הליכוד''... כלומר, לא רק הליכוד. ככה זה היה כל הזמן וזו לא היתה המצאה של נתניהו,
* ללא קשר של החלשת או אי החלשת ההסתדרות, למה שההסתדרות תנהל את הפנסיות של עובדיה / גימלאיה? למה שלא בנק או חברת ביטוח/ השקעות לא יעשו את זה?
ההסתדרות צריך להיות ארגון העובדים בלבד ולא חברת ניהול השקעות וגם לא מעביד. השינויים שקרו בהסתדרות ב-‏15 השנים האחרונות (מזמן כהונת חיים רמון) היו שינויים חיוביים.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



אתה כמו פוליטיקאי מצוי מערבב את העובדות
דוד סיון (יום ראשון, 07/12/2008 שעה 18:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. בתקופת ברק (ושוחט במשרד האוצר) לא היה מיתון בארץ. גם התוצר המקומי הגולמי וגם התמ''ג לנפש לא ירדו.

2. סילבן שלום היה שר האוצר ממרץ 2001 עד תחילת 2003. כבר כתבתי והסברתי שלמרות ההשפעות החיצוניות (אינתיפאדה והמיתון בארה''ב) כי ''מדיניות מושכלת היתה מאפשרת צמיחה מתונה ומונעת את הנסיגה בתוצר הלאומי ובתוצר לנפש...'' [חוסר אמינות במדיניות כלכלית וניהול עסקי (דיון 1087)]. אבל כולנו יודעים שדווקא התנסינו במיתון חריף יחסית בגלל המדיניות של משרד האוצר שבראשו עמד סילבן שלום. כפי שכתבתי לאחרונה נזקי מדיניותו עולים על הדברים הטובים שעשה בסוף דרכו באוצר.

3. לעומת סילבן מהליכוד לנתניהו מהליכוד מגיע יותר כתרים אבל לא צריך לשכוח שההשפעה שלו על המצב בעצם תיקנה את נזקי נתניהו

4. בקשר למדיניות שהוביל נתניהו בעניין קרנות הפנסיה כבר כתבתי: ''מכירת הקרנות בסוף התהליך שהושלמה בימי נתניהו במשרד האוצר שימשה גם מטרה נוספת - החלשת ההסתדרות (תגובה 124876). הטענות הפוליטיות שלך לא משנות את העובדה הזאת.

-----

כל הטענות שלך מעידות על הבעיה הכי גדולה שלך: אתה מנסה, ללא הצלחה, להחביא עובדות שלא מתאימות למטרות הפוליטיות שלך. אני לא!
_new_ הוספת תגובה



אתה כמו פוליטיקאי מצוי מערבב את העובדות
ע.צופיה (יום שני, 08/12/2008 שעה 7:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על זה נאמר : '' אין חדש תחת השמש'' ובתגובות של חכם ציון בפורום-גם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי