לא מזמן אישר בג''ץ לכנופיה מהימין הקיצוני שבראשה עומדים ברוך מרזל ואיתמר בן גביר לצעוד באום אל-פאחם. אם לא יקרה משהו מיוחד הרי שביום ב', 15.12.2008, הם יצעדו שם בהתאם לפסיקת בג''ץ. בן גביר כבר הורשע בהסתה לגזענות וברוך מרזל היה מעורב בליבוי היצרים בימי פינוי בית המריבה בחברון; השניים הם בעלי עבר עשיר בנסיון להצית ולעורר פוגרומים – ליצור פרובקציה שתלבה מהומות..
לאור הנסיון שיש לנו עם החבורה, קשה שלא להיזכר בכוונות של הנאצים בארה''ב לצעוד בסקוקי, שכונה יהודית של שיקאגו (אילינוי), בסוף שנות ה-70. באותם ימים התגוררתי באילינוי והייתי ער להתפתחויות ושאלתי את עצמי: מדוע צריך להתיר לאותם אנשים, שאם יצליחו בשאיפתם יחסלו את הדמוקרטיה, להשתמש בחופש הביטוי. היה לי קשה, אבל בסופו של דבר הבנתי שזה כוחה של הדמוקרטיה שהיא מאפשרת למתנגדיה את אותן הזכויות. הרי המטרה הראשונה שלהם היתה לקבל ביטוי בתקשורת שלא כל כך שמה לב אליהם אז.
הדמיון לפרשת הצעידה בסקוקי לא מאפשרת פרשנות אחרת. כמו הנאצים בארה''ב גם ברוך מרזל ואיתמר בן גביר ניזונים מהתגובות לפרובוקציות שלהם. יש רק תגובה אחת שלא מזינה טיפוסים מהסוג הזה – להמנע מעימותים ולתת למצעדם לעבור. מצד שני, עלינו לזכור היטב שכוונותיהם של השניים והכנופייה שהם מנהיגים הן מהסוג הפשיסטי. על כולנו להמנע מלשחק לידיהם של הרשעים.