  
  
  
|
  מוטב מאוחר מאשר לעולם לא | |||||
| ישראל בר-ניר (יום חמישי, 04/07/2002 שעה 20:47) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  זהירות: מיסטיקה של מלים לפניך |
|||
|
|||
היכון היכון ד''ר בר-ניר, שכן קיתונות של רותחין צדקניים עומדים להישפך עליך. יגידו לך: ''הכיצד מהין אתה - כסנופוב בלתי-מוסרי שכמוך, להתנגד לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג''? הם יגלגלו עיניהם השמיימה ויגידו בקול המום ומתחסד: אם כתוב על כותרת בית הדין ''נגד פשעי-מלחמה'' - סימן שבית הדין הזה אכן יתנגד לפשעי מלחמה; ואם כתוב בחוקתו: ''בית דין אובייקטיבי למען הצדק'' - הוא אכן כזה - כי כך כתוב בו. כי זאת יש לדעת: ''הוועדה לזכויות האדם של האו''ם'' - אכן עוסקת בדאגה לזכויות האדם בעולם - אחת היא אם איראן וסודאן לא מוקעות שם ומנהלות את העניינים. כתוב ''זכויות אדם'' - אז הם דואגים לזכויות האדם. על מטה האו''ם כתוב ''האומות המאוחדות'' - אז זהו אירגון שמאחד את האומות ופועל בשיא הצדק והאובייקטיביות. עד לא מזמן גם ה''דמוקרטיה העממית'' הסובייטית היתה דגם לדמוקרטיה וקידמה (מדוע? כי כתוב שם ''דמוקרטיה''), ומחנה השמאל שלנו דואג לשלום - כי כך הוא קורא לעצמו. ומי שחולק על כל המיסטיקה הנ''ל בשם העובדות - הוא כסנופוב בלתי-מוסרי, או סתם פאשיסט אטום-מוח. קישורים: שטיגליץ ופגזי המוסר: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1975634,00.h... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ד''ר ישראל בר-ניר הנכבד |
|||
|
|||
דבר ראשון, אנא סלח לי על כי לא פניתי אליך בהודעתי, מספר פתילים למטה, בתואר דוקטור. עכשיו אני מבין בדיוק את סלידתך הנוראית משמות בדויים. הרי שאת כל כוחך הינך שואב מאותם הישגים שהגעת אליהם, וגולת הכותרת שבהם - ''דוקטור''. הרי שאתה מפוחד פן תפשוט את התואר ותתגלה במלוא מערומיך האינטלקטואליים. וזה לא נעים להיות מלך עירום. הרי האינטלקט אינו יכולת השגת תארים אקדמיים, אלה היכולת לחשוב. והיכן אינך חושב? שאלה מצויינת. אינך חושב עד הסוף. נתקעת בצורך המיידי לעצור את הטירוף בו אנו נמצאים. אותו הטירוף בו חיילנו האמיצים עלולים למצוא את עצמם בבית דין בין לאומי, נאשמים בפשעי מלחמה כאחרון הצוררים. או אפילו אזרחים תמימים וטהורי כוונות אשר כל חפצם היה באיכות חיים באותן גבעות ירוקות מקסימות שליד עירנו הקדושה שכם. ''חלוצי הסודטים'', או ב''אזור מחיה'' ליד הים, בחופים הזהובים של רצועת עזה. והרי הם יהודים. האל הוא היחיד לו ניתנה הרשות לעשות זאת. והבה נסקול באבנים את כל אותם יפי נפש מתרוממים משנקין ורמת אביב אשר מעיזים לומר כי איכות חייהם של אותם אלפי אנשים טובים חשובה מעט פחות מאיכות חייהם של מליוני פלסטינאים וחמישה וחצי מילון ישראלים חפצי חיים. הבוגדים השפלים. יפה מצדך שאתה דואג לאותם ממלאי פקודות בדיוק כפי שהינך דואג לאזרחינו האמיצים. אולם במקום לבכות מרה על הרצון העולמי להפסיק את הטירוף שאותם מתנחלים ושותפם האידאולוגי על כיסא הגלגלים, מכניסים את כולנו לתוכו, אולי פשוט תבין את הרמז הדק ותתמוך בעצירת התהליך כולו. אם אנו לא ניקח את העניינים לידים ונחליט כעם אחד חזק הבוטח בעצמו, ולא נצא, לפחות, מרצועת עזה בקרוב (עם התחזקות התנודות נגד ערפאת הנמצאות בחיתוליהן) הרי שבנינו האמיצים ואזרחינו הטובים תושבי ההתנחלויות, יעמדו בפני בית הדין הבינלאומי כמו בפני בית הדין של מעלה. אם ''הצלת נפש אחת, כאילו הצלת עולם ומלואו'' אז מה דינה של הריסת חייהם של מליוני אנשים על מזבח ''הדת''? ואל תגיד לי ש''האינתיפאדה מכה שנית'' הנה ההוכחה הניצחת. הרי כל עיכוב התהליך המדיני ע''י אנשים כמוך וצדיקים נכים מהצד השני של הגדר, הוא ששיחק לידיו של ערפאת. לא תהליך אוסלו אשם אלא אותם אשר עיכבו את המשכו ובזאת נתנו לערפאת את הכלים והתירוצים להסיט את זעמו של העם הפלסטיני מהשחיתויות שלו ושל אנשיו. כאשר קראתי את תגובותך לנושא האנונימיות, עלתה לי סטיגמה שמאלנית בראש, אך של שמאלן ''מחקה''. אחד אשר מחזיק בדעות הפוליטיות של הוריו, או חבריו או סביבתו הקרובה. אך עמוק בפנים הנו ימני שמרן וגזען אשר אינו מוכן להודות בזה. עכשיו הבנתי באילו סטיגמות טעיתי. אנא סלח לי על כי קראתיך ''שמאלני''. יום טוב, מאדוג | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איפה ראית אותי מתהדר בתואר ''ד''ר''? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבהרה |
|||
|
|||
המערכת מבקשת להבהיר כי מר בר ניר מעודו לא פנה וביקש, או שם בעצמו את התואר ד''ר לאישיותו. המערכת היא זו שהחליטה להוסיף את תארם של אנשים הנושאים בתואר שלישי בתוך מאמריהם בלבד ובסמוך לכותרת. המערכת לא תסכים ותרשה כי כבודו של ד''ר בר ניר יפגע על ידי אי אלו הערות שאינן במקומן בנדון, ומבקשת להתייחס לתוכן הודעותיו בלבד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ולגופו של עיניין |
|||
|
|||
אני כמובן חולק על דעותיך לגבי ההיתנחלויות ביהודה ושומרון (מותר לי, לא?), אבל זה בכלל לא הנושא כאן. מה שמטריד אותי (וצריך להטריד אותך לא פחות) זה למשל גורלה של ההיתנחלות שנקראת קיבוץ איילון (שמעת עליה? זה בגליל, על אדמה כבושה ''למהדרין''), וגורלם של כל החברים שלי שמתגוררים ברמת אביב (זה היה שייך מוניס כשאני הייתי צעיר, עד שצה''ל כבש את המקום). זה אולי ישמע לך מוזר, אבל ''מר גורלם'' של הפלשתינאים מעניין אותי כקליפת השום. הערבים פתחו במילחמה וזה אבי אבות הפשעים (אפילו ע''פ ההגדרות של מגילת האו''ם). כל מה שבא כתוצאה מזה, שיבואו בטענות רק אל עצמם ו/או אל המנהיגים שלהם. אנחנו לא חייבים להם כלום. שיגידו תודה שאנחנו לא עשינו להם את מה שהם תיכננו לעשות לנו. אינני מסוגל להתעלות לרמה של ''כלב שוטה''. אני מיסתפק בהיותי ''סימפליסטי'' כפי שנהוג לכנות היום כל מי שאיננו מסוגל לבצע אקרובטיקה אינטלקטואלית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
דבר ראשון, הרשה לי לשמוח על העובדה כי איני חיית הלילה היחידה ליד מעיינו של הצבי. אין לי די כוח כרגע כדי להתחיל לחפש נקודה מקורית שאולי תצליח במקרה להסביר לך מדוע גורלו של שכנך משפיע גם עליך. נקודה שאותה לא שמעת מאה פעם לפחות מגיעה מעוד שמאלני עיוור כמוני. אני בטוח שכאיש רוח הנך מודע לסמביוזה ושאר מונחים ביולוגיים, כמו גם לין והינג של תורת המזרח, וכמו כל שאר הרעיונות המסבירים עניין זה. צר לי כי אינך רוצה להבין זאת ותחת זאת להחזיק בגאוותנות הישראלית\היהודית שהועברה עלינו במשך מאות שנות ''עם נבחר''. אני איני רואה הבדל רב ביני לבין שכני למזרח התיכון. לא בDNA, לא במבנה הפסיכולוגי, לא באמונה הדתית או באימוצה ע''י נביאי שקר של קבוצות אינטרסים צרות המבקשות שליטה. אבל עזוב, זו הרי מהותם של שמאלנים יפי נפש הכותבים תחת שמות בדויים. אין דבר מכל זה הנוגע לאדוני הדוקטור היהודי השליט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצטער ששכחתי |
|||
|
|||
מצטער ידידי, אך גם באותן רטוריקות עתיקות על כפר שיח מוניס אין בהם כדי לשכנע. אלא אם כן כאשר אתה ניגש למוכר בשוק ומאמין שהמחיר אותו ביקש הוא המחיר אותו רצה לקבל. לא קיווה לקבל. אבל בעצם, דוקטורים נכבדים אינם קונים בשוק. לילה טוב מאדוג (ומאדוג אינו בהכרח כלב שוטה, אך את ההסבר כנראה שלא קראת.) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אולי לא בהכרח אבל במיקרה דנן |
|||
|
|||
זה כנראה בכל זאת קלע למטרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלת שאלה |
|||
|
|||
לא מזמן, ובאמת חבל שלא ענו לך על החלק השני שלה, בכל הנוגע ל''כבוד הפורום''. בחיי, איזו השתלחות. איזה מרץ יש לצעירים. לא עדיף להשקיע אותו בטיעונים ענייניים? עוד לא 24 שעות פה וכבר יצרת משקעים אישיים. (ולא, אני לא חברה של הד''ר, ולא של אף אחד. סתם צופה מהצד ומתערבת לפעמים. תודה ששאלת). קישורים: לא מזמן: דיון 519 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קטונתי מלרדת לעומק דעתך |
|||
|
|||
אני מקווה שאתה בעצמך מבין מה בדיוק מסתתר מאחורי גיבוב המלים ששלחת, ובמיוחד מה ואיך זה מתקשר למה שהוא מן הדברים שאני העליתי לדיון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למאדוג: מעולם מערכת בין-לאומית לא חיפשה צדק |
|||
|
|||
אלא שקט תעשייתי. ואגב בתחילת 1947 חששו בן גוריון וחבריו מהכרעת או''ם בענין ארץ ישראל, מאותה סיבה, ובקשו לסגור עסקה עם ממשלת בריטניה. בווין וחבריו העבירו את בעיית ארץ ישראל לאו''ם משום שהעריכו כי הציונים לא ישיגו שם את יעדיהם. בווין טעה במקרה הקונקרטי אבל אבל צדק בהערכתו את תפקודם של מוסדות בין-לאומיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אל נא תטעה בי לשוטה, [*] |
|||
|
|||
[*] מתגובה זו הוסרו פניות לא הולמות כלפי משתתף בפורום [המערכת] אני רק כלב מסכן וגם אני לא חושב שהעולם פועל ממניעים של צדק פשוט. אני אולי שמאלני, אבל לא אדיוט (כן ידידי, יש הבדל). אני רק אומר שאם זה הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז וגם נראה כמו ברווז אז יכול להיות שאולי יש כאן פשע מלחמה וכדאי שאנחנו נחשוב על זה עוד רגע ונמנע את ההמשך שלו, לפני שמישהו זר יעשה את זה באופן מכוער יותר (או שיש כאן טור של דודו גבע, אבל זה כבר אוף טופיק). הרי ההתנחלויות מלאות ב''צדיקים'' גמורים אשר בינם לבין פשעי מלחמה אין ולא כלום. חוץ אולי ממניעה, הזדמנות, וחוסר באליבי מספק. אני טוען שלעם אין מושג מה קורה מאחורי הגדרות של השטחים הכבושים. וכאחד שהיה מספיק זמן בגדה ובעזה בימים העליזים של 91, אני לא אוכל לומר אחרי נירנברג 2002 - ''לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרו לי.'' אני גם לא רוצה להביט לנכדיי בעיניים, יום אחד, כשהם ישאלו אותי - ''סבא, מה אתה עשית במלחמה? איך זה יכול להיות שלא ידעת?''. אז אני יודע. הייתי שם. מי שאומר שאין שם פשיעה שלנו, לוקה בעיוורון חד צדדי כד''ר בר-ניר (אשר הצהיר על כך בגאווה גלויה) או שסתם אין לו מושג קלוש. אני אומר - בואו נעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מידי. ואני מקווה שיותר אנשים יבינו שפיתרון סופי לא יכול להיות מושג בכוח. לא בעולם כיום. אני לא תומך בהצטרפות לבית הדין הבינ''ל, אני לא עד כדי כך נאיבי. אני אומר שכדאי מאוד שנבין את הרמז הדק. מי שקורא להילחם נגד הרעיון, מנסה לטפל בסימפטומים. אותה חשיבה קצרת טווח שאחראית לכל מה שרע במדינה. תפתחו עיניים ותראו את המחלה. תפסיקו לחשוב שאנחנו חיים בווקום. טיעון כמו ''הערבים פתחו במילחמה...'' לא היה תופס אפילו בגן ילדים. שבת שלום ומבורך כלב שוטה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למאדוג: עלינו לא להיות מובסים ולא לפגוע בנורמות |
|||
|
|||
בכל מלחמה נעשים ''מעשים שלא יעשו'' בעת רגיעה. ועל כך כבר עמדו חז''ל. לא רק ב- 91 היו בעזה מעשים כאלה כבר ב- 48 הם היו: הטבח בעין זיתון, הביזה בקטמון, הגרוש מלוד והרשימה ארוכה. גם ב- 70-72 הם היו עזה בגדול, אחרת לא היה ניתן, אז לדכא את הטרור. כפי שכתבת בצדק, היום קשה ואפילו לא ניתן לעשות מעשים שנעשו בעבר בלא תגובה. הטעם לכך הוא גם אמצעי התקשורת החושפים כמעט הכל וגם תרבות המערב הנוהגת בתוך עצמה בנורמות של ''שלום עולמי'' ושופטת את שאר העולם באותן נורמות. הבעיה שלנו היום היא גם לא להיות מובס בידי הפלסטינים וגם לא לפגוע בנורמות של תרבות המערב היום. למערכת הביטחון של ישראל אין פתרון לבעיה הזאת, ולכן היא הולכת ומסתבכת ותוך כדי כך מסבכת את כולנו. הפתרון היום איננו לסגת לגבולות 67 גם משום שהדבר לא ניתן פוליטית וגם משום שהוא יתפרש על ידי הפלסטינים ככניעה ישראלית והם יבקשו להמשיך את המלחמה בתוך הקו הירוק. מצד שני המשך המצב הקיים ידרדר את מעמדה של ישראל במערב, מחוץ לארה''ב, בשלב זה. התפתחות זאת עלולה למוטט אותנו. חסידי הסטאטוס קוו מאמינים שהתפתחות לוחמת הטרור המוסלמית נגד ארה''ב ומשם לאירופה תשנה את הנורמות במערב ותיתן לנו לגיטימציה לחסל בכוח את הטרור. התפתחות זאת אפשרית אך לא וודאית. אם אנחנו מבקשים ליזום פתרון, עלינו לבצע רפורמה יסודית במערכת הביטחון כדי שהיא תוכל להתמודד עם הטרור מבלי לפגוע בנורמות. לצורך זה יש להקים את הרשות החמישית החושבת, שתציע חלופות חדשות ויצירתיות להתגבר על הקשיים הנצבים בפנינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדוע לא לפגוע בנורמות? |
|||
|
|||
לא הבנתי ולא הסברת מדוע אין לפגוע בנורמות של תרבות המערב? האם הן קודש? איזה אסון יקרה אם הן תפגענה? אגב, לפני שרצים לפגוע בנורמות או להגן עליהן, מן הראוי גם לדעת מה הן . . . הלא כן? מה הן הנורמות של תרבות המערב? אני עדיין טרם ראיתי מאמר אחד שמנסה לערוך רשימה שכזו. ככל הנראה לי הנורמות הרלוונטיות למלחמה באיסלאם של תרבות המערב הן: 1) אסור לפגוע בחפים מפשע. אבל א) אין ברירה, בכל מלחמה יש פגיעה בחפים מפשע, והמאמץ להמנע מלפגוע בהם רק מקשה על המלחמה, מאריך אותה, ובסיכומו של דבר גורם לפגיעה בחפים מפשע רבים הרבה יותר (ראה את אינתיפאדות ישראל מול ספטמבר השחור, או את הריסת התאומים מול הסיכוי לחסל את סדאם במלחמת המפרץ ולהגיב בתקיפות ובנחרצות כלפי בין לאדן כבר בפיגועים ''הקטנים''). כך יוצא שהכוונה הטובה שלא לפגוע בחפים מפשע, בסופו של דבר מעשית, רק גורמת להגדלת החפים מפשע שנפגעים. אז מה חשוב יותר: הכוונה או המציאות? ב) האם נכון לקבוע שהאזרחים התמימים הם אכן חפים מפשע? האם ''לוחמי החופש'' של הפלסטינים נלחמים מטעם עצמם או שהם השליחים והלוחמים של העם הפלסטיני כולו? זהו מאבק לאומי והחלוקה לטרוריסטים ולחפים מפשע היא מלאכותית. צריך להבין שהדרך היחידה להגן על החפים מפשע הוא לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר. ואם הדרך המדינית לוקחת יותר מדי זמן, צריך להכריע את המלחמה ולסיימה. 2) לתרבות המערב ישנן כל מיני קונספציות (אמונות תפלות) כמו: ''אין רעים וטובים'', האמת היא תמיד באמצע'', ''אסור להכליל'', וכיו''ב. מה רע להשתחרר מנורמות שגויות אלו? האם באמת הכללה היא שגיאה? איך בכלל אפשר להתייחס לחברה ולתרבות ללא הכללה? נכון, ברקע חייבים לזכור שבכל כלל יש יוצאים מן הכלל, אבל לאמר שאסור להכליל כמוה כהכרזה (מגוחכת) ש''כלל'' - אין דבר כזה . . . כך גם ''רעים וטובים'': אם עם אחד קם כדי להשמיד עם אחר אז יש רעים וטובים, ויש שחור לבן, והכל ברור. אולי אנחנו פשוט מבלבלים את עצמנו לדעת, מתוך אמונה שגויה, שהאויב מצליח לגרום לנו להאמין. כאילו מדובר באיזה מאבק תמים של עם מסכן למען שחרורו, אך למעשה זוהי תרמית והתחזות כדי להשיג את המטרה האמיתית: השמדתנו? 3) וכך ישנן עוד נורמות רבות ושונות כמו: תמיד להגיב אחרי ואף פעם לא ליזום (תמיד לחכות למכה: הקם להרגך המתן שקודם יהרוג אותך). אובססיית שלום: תמיד להעדיף הסדר מדיני על פני הכרעה צבאית (תמיד יש לאויב את האופציה להגיד ''פוס'' שברו את הכלים ולא משחקים, עד הפעם הבאה בה האויב מחליט להתחיל להכות שוב). חוסר גבולות - אין קש שישבור את הגמל ויגרום להחלטה לצאת להכרעה, ואם יש אז הוא קו אדום רחוק רחוק רחוק, אחרי עשרות או מאות אלפי הרוגים. הבנה: תמיד מבינים את האויב, ואת הסיבות הטבעיות והלגיטימיות כביכול הגורמות לו להגיב באלימות. ההבנה הזו גורמת לסלחנות ולוותרנות ולמעשה לעידוד תוקפנות האויב. מוסר: כנ''ל. תקווה: תמיד מקווים שיהיה איזה פתרון של שלום וכך אפשר להוביל את תרבות המערב באף אם מנופפים לה מול העיניים באיזו יוזמה ל''אופק מדיני'' . . . וכך הלאה, וכך הלאה. מדוע שלא לוותר על הנורמות הללו? אגב, האם אלו הן הנורמות הנכונות? שוב אני חוזר ואומר: לפני שרצים לוותר או לשמור על הנורמות, כדאי לדעת מה הן? הלא כן . .. מה הן הנורמות של תרבות המערב לפי דעתך, שאתה כל כך שואף לשמור עליהן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפגיעה בנורמות יש מחיר ואז אתה נמצא במצב של |
|||
|
|||
''לחימה בשתי חזיתות''. לכך ישראל היום אינה מסוגלת, ארה''ב - כן!. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי |
|||
|
|||
בכל אופן, שינוי נורמות הוא תהליך הדרגתי. בוש התחיל אותו (לדעתי) בנאומו לפיו ערפאת לא רלוונטי. המשמעות של נאומו הוא הכללה: הפלסטינים צריכים לבחור: או טרור או מאבק לגיטימי. היום אנחנו שומעים שאמנסטי גילתה לפתע את ''קורבנות השלום''. לפתע הם הבינו שגם לשחוט אותנו זה ''לא יפה''. לא לחינם זה קרה רק עכשיו, הם הבינו את זה, כי העולם אט אט מתפכח. התפכחות גם היא שינוי נורמות (תפיסות קולקטיביות). שינוי נורמות (התפכחות מקונספציות שגויות) הוא תהליך ארוך. והוא כרגע נמצא בעיצומו. גם בישראל וגם במישור הגלובלי. זהו תהליך חברתי והוא מתרחש במקביל לכל יתר המלחמות והפעולות שאנו מודעים אליהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאדון הנכבד מאדוג: אוטופיה, כח-העל, ועמל שיח מונס |
|||
|
|||
המחשבה השמאלנית/מרקסיסטית חדורה במושג האוטופיה הזוהרת בקצה הדרך, זו שאחריה אין עוד צורך ביגע וביזע, והכל מסתדר באורח פלא. אבל אוטופיה כידוע הינה עניין וירטואלי, שאינו כלל מעוגן במציאות בשטח. אוטופיה - משמעותה ''בשום מקום'', דהיינו האוטופיה לא נמצאת במקום כלשהו במציאותנו הארצית, בוודאי שלא בשיח מונס, גם לא בנבלוס, ואפילו אינה נמצאת בהאג. אם כן מדובר במעין מלכות שמים אידאלית, גן עדן עלי אדמות, נוסח הפתרון הסופי של אוסלו למשל, השוללת מאיתנו חלק ונחלה בארציות אפופת הסבל, ומעניקה לנו את השמים כולם במלוא מרהיבותם. גן העדן של חברה קומוניסטית בעקבות ניצחון הפרולטריון היה משהו בדומה. אך נשאלת השאלה: בכוח מה מושגת מלכות שמים זו? אם אינה מעוגנת בשום מיקום וממשות ארצית, כיצד עמלנו הארצי למדי יכול ליצור את חלקת אלוהים הברוכה בארץ הפנטזיות השמימית? זו בעיה סבוכה, שכן אפילו האושר הסופי המושג בסיומו של סרט טורקי, למשל, על רקע האופק הורדרד, הינו בעל מימדים ארציים, וכרוך ביגיעה ויזע אנושיים למדי. אבל מה בדיוק עלינו לעשות בפועלנו לבנות ארמונות בשום מקום? התשובה לא צפוייה במקצת: צדיקים, עמלם נעשה בידי אחרים. מי הם האחרים האלה? מכיוון שמדובר במפעל שגב על-ארצי, גם העמלים אינם מעלמא. מדובר אם כן בכוח על אנושי, שמימי בזוהר החרב של הג'די: המרקסיסטים כינו כוח זה ''מטריאליזם דיאלקטי'' המעצב את ההיסטוריה באופן סטיכי (הכרחי) ללא מגע יד אדם. הגל קודמם כינה כוח זה הן ''רוח ההיסטוריה'' ולחילופין ''ערמת התבונה''. ואילו כיום יש המכנים כוח מופלא זה, שיביא להגשמת האוטופיזם השמיימי של אוסלו - זה המשחרר אותנו מנטל הקיום הארצי - האג. אבל מה תהיה הפרקטיקה של האג? סביר שיהיה כאן דמיון לכל בית דין אחר. זאת כל עוד אינו מכונן אד-הוק, ומחוץ לשגרה ההיסטורית, על מנת לעשות דין צדק ביחס לארוע תועבה גדול-מימדים של פשעים כנגד האנושות, כדוגמת בית הדין בנירנברג, 46 . ומה תהיה שגרה זאת? מכיוון שלדאבוננו רבות המלחמות בעולמנו, הרי שכל צד לוחם ינסה לתפור ליריבו תיקים של פשעי מלחמה. זאת במסגרת לוחמה זאת עצמה, במטרה לעשות דהלגיטימציה של היריב. דהלגיטימציה כזו, כוחה יפה הן במישור ההישג במדיניות החוץ תוך הגבלת היריב, והן במישור הלוחמה הפסיכולוגית כלפי אזרחי מדינת היריב, וערעור רצון ההתנגדות שלו. אבל כמובן, מאדוג היקר, כפי שאמר מרטין לותר, רבים הספקנים בעולמנו כלפי מלכות שמים, מעשה שטן, ולרשעים לעולם לא יחסר פיתחון פה. רק יחידי סגולה ואנשי האמונה הצרופה והטהורה בקירבנו עשויים להבין ולכמוה באמת ובתמים לשמימיות הלא ארצית של אוסלו, הנוטלת מאיתנו את הקיום הארצי שקטני האמונה והספקנים כה חושקים בו. כך למשל, העמל במשך שנים ארוכות בשיח-מונס עד השגת הדוקטורט, תוך רכישת מתודות עבודה ואיסוף נתונים קפדניים, אינו תמיד מתבשם בזוהרו של ההישג חסר העמל הנעשה על ידי כוח-על. שאם כן, מדוע יגע יגיעות הרבה? גם הספקנות והביקורת הינם מצב קטן-אמונה שכיח של עובדים אקדמיים, ולא כולם מסוגלים לפנות להן עורף למען האמונה הצרופה. ואם יאמר האומר שנראות אמונה צרופה זאת, לעיתים אינה אלה שגב ציני, הרי ברור שיש לנו פה עניין עם ספקן ורשע להכעיס. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי