הבית היהודי שהיה אמור להוות את הגרעין הימני הדתי המלוכד – התפורר, והוועדה המייעצת – התפטרה ופוזרה.
לו הייתה התפטרותה מלווה גם בביטול נזקיה, היה הדבר לטובה, אך במקרה הנדון ההתבטלות לא ביטלה את הנזק העיקרי, והוא, מינוי של פרופסור בלתי מוכר ובלתי מתאים – לראשות הרשימה לכנסת.
זה מזכיר את משחק הילדים, לדפוק בדלת של בית זר - ולברוח בטרם פתיחתה; הנזק נגרם כאן, ומי שאחראי לכך - הוא כבר שם.
כך עלה מי שהיה אמור להתברג במקום החמישי – למקום השלישי, שהוא מקום ריאלי לא יותר מהמקום החמישי הקודם, בטרם הפילוג.
מסתבר כי הוועדה סוחררה מסיסמאות נבובות הנישאות בראש חוצות ולפיהן השונה הוא המוצלח; פוליטיקה אחרת, מנהיגות שונה (הסיסמאות הנבובות של קדימה בראשות
ציפורה לבני), מפלגת ''שינוי'' ועוד. לאמתו של דבר,
השינוי לא מבטיח כלום ואינו ערובה לאיכות. זה יכול להיות פופוליסטי לנפנף בסיסמת השינוי ולהעריץ את האחר, אבל לא יותר מכך.
אמרת שינוי – לא אמרת כלום, כי מי יבטיח לאן ייטה השינוי, והאם התנאים ישתפרו או יורעו?
רצתה הוועדה המסדרת של המפד''ל להתחכם ולהתבסם, לחדש ולהרשים בשינוי, ולכן היא שברה את הכלים והצניחה לראשות המפד''ל ההיסטורית דמות לא מתאימה אך שונה מכל הצפוי ומכל הרצוי, לראש הפירמידה הפוליטית, והדמות הזו לא סרבה להצעה המפתה לאור אי ההתאמה, אלא דווקא התהדרה בכתר ובמנעמים שהובטחו וגם יקוימו, כי יש להניח שאת אחוז החסימה – הבית היהודי יעבור על אף הפילוג, ואז הפרופסור יהיה חבר כנסת על כל הכרוך בכך; מה רע?
והוא לא מתאים
אלו הסיבות לאי ההתאמה, שכבר הוכחה על פי מבחן התוצאה:
א. פרופ' דניאל הרשקוביץ' הצהיר כי מדובר, בעצם, במפלגת מרכז, והרי המרכז של היום הוא השמאל הקיצוני ההזוי אשר יזם את ההתנתקות וביצעה בפועל כדי ביזיון וקצף. הוא גם מתבטא כאיש מרכז [קרי: שמאל קיצוני]. לפיכך, כאיש ''מרכז'', הוא לא עונה לציפיות ואינו מתאים להנהיג מפלגה ימנית האמורה להוות סמן ימני בממשלה בראשות הליכוד.
ב. פרופ' דניאל הרשקוביץ' הוא מתמטיקאי ורב, אך אינו מומחה למדיניות – לא למד מדיניות, טרם כתב חיבורים במדיניות ככל שידוע, ולא עסק בכך. הוא למעשה חסר ניסיון וחסר ידע כדי למלא את התפקיד אליו הוצנח.
ג. כנראה שהרב הפרופ' גם לא רצה בתפקיד זה מימיו, או רצה בו בערך כמו שבזמנו טען אברהם בורג כי מאז בחרותו - שאף להיות ראש הסוכנות היהודית, וסופו – הוכחה בצרפתית האם ועד כמה שאיפתו זו הייתה חלום חייו... לא במקרה פתח אברהם בורג את סגור לבו ופרסם בפרהסיה את שאיפתו הגנוזה לכהן כראש הסוכנות היהודית, רק כאשר מינוי זה הוצע לו... כי לו רצה הרב הפרופסור את המינוי, היה וודאי משאיר סימנים המעידים על נטייתו זו – דבר שלא קרה ומכל מקום אינו ידוע.
לא נבחר למפד''ל מנהיג כריזמטי שיכול לאחד סביבו את הבוחרים בכוח ועוד להגדיל ולהאדיר, ולא נבחר לתפקיד המנהיג מי שיכול לקרוא לנוער הדתי – אחריי. דומה שהותקן בראש הרשימה דחליל, שלא עשה את העבודה, ואולי כן, כי דחליל נועד לגרש.
אין אחרי מי ללכת וסביב מי להתלכד
