בגיליון עיתון ''הארץ'', מיום 16.1.2009 כותב הסופר ואיש השמאל א.ב. יהושע ''מכתב גלוי לגדעון לוי''. גדעון לוי ידוע בקרב תקשורתנו כעיתונאי שכותב על בעיות הפלשתינאים ובעיקר על הסבל שאנו, הישראלים, גורמים להם.
גדעון לוי ענה למבקריו כי בטיפול בבעיות הישראלים יש עיתונאים למכביר לכן הוא מתמקד בבעיות הפלשתינאים.
עיתונאי שמטפל רק בצד אחד של ה''משוואה'' היהודית-פלשתינאית אינו יכול להיחשב, בעיני, כעיתונאי אלא כדובר.

גדעון לוי הוא דובר הפלשתינאים וככזה יש להתפלא על עיתון ''הארץ'' שנותן במה כה נרחבת לדובר ציבור מסוים ואינו נותן זאת לדוברי ציבורים אחרים.
עם פרוץ מלחמת עזה, גדעון לוי, הפך לדובר החמאס ואינו מהסס לתקוף את ממשלת ישראל בנוסחים שמזכירים את תחנת הטלוויזיה ''אל-ג'זירה'' בנוסח הערבי שלה.
א.ב.יהושע הוא סופר מחונן שנהניתי מקריאת מספר מספריו. הוא גם איש שמאל ותיק ולאחרונה חבר לחבריו הסופרים עמוס עוז ודוד גרוסמן להקמת תנועת השמאל החדשה שחברה למפלגת מר''צ בריצה משותפת בבחירות לכנסת.

עמדותיו האחרונות של גדעון לוי כנראה הגדישו את הסאה בעיני א.ב.יהושע ובמכתב הגלוי דלעיל הוא מתחשבן בחריפות עם העמדה החד-צדדית של גדעון לוי ובעיקר עתה בעת מלחמת עזה.
אם קודם הוא (א.ב.יהושע) יכול היה איכשהו להבין את הצגת העניין של הפלשתינאים על ידי לוי, למרות החד-צדדיות שבעמדתו, הרי עתה לנוכח הרצחנות המופגנת של החמאס כלפי אזרחים בלבד ואשר נמשכת כבר 8 שנים, וכל הניסיונות לסיימה בהבנה (פינוי גוש קטיף, ההבלגות) שכשלו והובילו למלחמה הנוכחית. א.ב.יהושע אינו יכול יותר ובמכתב הגלוי הוא למעשה ולהלכה מתנתק מגדעון לוי. ואם א.ב.יהושע מתנתק ממנו, הרי כל השמאל מתנתק ממנו ומשאיר אותו עם דב חנין הקומוניסט.

המסקנה: אם הקונצנזוס מקיא אותך אתה לא נחשב יותר.

---