מה זה?

סמרטוט אדום / טור שבועי

גדעון ספירו (שבת, 06/07/2002 שעה 19:02)

סמרטוט אדום

גדעון ספירו

יום שבת 6 ביולי 2002

* מי שמוכן לבחון את השנתיים האחרונות של הסכסוך הישראלי פלסטיני במבט שאינו משוחד לטובת ישראל, לא יתקשה להסכים עם ההגדרה שמנקודת מבט פלסטינית ראש הממשלה אריאל שרון הוא מהדורה ישראלית של בן לאדן.
יש כמובן הבדלים. בן לאדן הלך הרבה יותר בגדול. הוא תיכנן מכה שתפגע בשני סמלים של מרכזי העוצמה האמריקניים, שילוו את העם והממשל בארה''ב כטראומה שלא תשכח.
קריסת מגדלי הסחר התאומים בניו יורק ובנין הפנטגון בוושינגטון, ב- 11 בספטמבר 2001, וכל מה שקרה מאז, מוכיחים כי בן לאדן הצליח מעל למשוער.

שרון יותר צנוע. הוא לא הורס את מרכזי העוצמה הפלסטינים במכה אחת או ביום אחד. הוא חסיד השיטה התורכית של ''יבאש יבאש'' - לאט לאט. פעם מטוס אפ 16 שהורס בנין ממשל בעזה, פעם אחרת מסוק עם טיל שהורס בנין ממשל ברמאללה, אחר כך בשכם, ככה, לאט לאט, הוא צובר עוד ועוד בניינים הרוסים. גם באבידות אנושיות שרון עובד בשיטת עקב בצד אגודל, ולא כמו בן לאדן, שאוהב מספרים מרשימים. בן לאדן הצליח במכה ראשונה לסגור כמעט שלושת אלפים הרוגים. אצל שרון המספרים הולכים ומצטברים לאותו סכום אבל לאורך תקופה. במשך שנה ומחצה של כהונתו הצליח שרון כבר לגרד את האלפיים הרוגים, והוא בדרך להשיג את בן לאדן. תנו לו זמן.

* מנהיג המפד''ל החדש, השר המתנחל והגנרל אפי פיין, מתגלה כמנהיג כנופייה בריונית. בהרצאה שנשא בראשית השבוע בבית הכנסת ''אחדות'' בשכונת התקווה, הוא אמר בין השאר כי צריך לקחת את המנהיגים הפלסטינים (''כל האבו נבלות האלה'') לפרדס ולתקוע להם כדור בראש. חקירות, משפט וכל מיני הליכים כאלה, הם דבר מיותר וחסר שחר. לרצוח בפרדס, ולסגור עניין. פיין, שכבר כאיש צבא הכיבוש לא התגלה כשומר חוק דגול שחיי אדם עומדים בראש מעייניו, מביא עתה את ערכי הכיבוש לחיינו האזרחיים, בלי מסיכות ובלי מעצורים. לפחות מבחינה זו אני חב לו תודה, משום שהוא מקל עלי להציג את ממשלת ישראל כממשלת גנגסטרים ובריונים.

בשלב זה מציע השר פיין לאמץ את שיטות הרצח של ממשלת פרנקו הפשיסטית. המשורר והמחזאי הספרדי השמאלי פדריקו גארסיה לורקה, נרצח בשנת 1936 על ידי הפשיסטים הספרדים במלחמת האזרחים בספרד בדיוק בשיטה שמציע עתה פיין. לורקה נלקח עם שניים מחבריו לחורשת זיתים ושם הוצא להורג. בלי משפט, בלי חקירה, על פי חלומו הרטוב של פיין.

אני חושש שלא יעבור זמן רב, ופיין ישתכלל ויבקש לחקות את שיטות ההוצאה להורג של חונטת הגנרלים הפשיסטית ששלטה בארגנטינה בשנות ה- 70 של המאה ה- 20. הגנרלים הארגנטינאים, שישראל קיימה עימם יחסי ידידות וייצאה אליהם נשק, וגם שרון היה מבאי ביתם, רצו לחסל אנשי שמאל במספרים גדולים, עשרות אלפים. מה עשו? העלו אותם למטוסים והשליכו אותם לים, מאכל לכרישים. יש לנו חיל אוויר מצויין, מטוסי תובלה עם קיבולת גבוהה, יש לנו ים תיכון סמוך למדינתנו, מה פשוט יותר מאשר להעלות את קרבנותיו של פיין למטוסים ולהשליכם לים? כמובן שעל פי גירסת הרב הגאון פיין, רעיונותיו מקובלים על הקב''ה, מעוגנים בתנ''ך ובהלכה, ובעזרת השם, הרי השמים הם הגבול.

* בימים אלה הסתיים עוד מפגש של מה שקרוי כנס קיסריה. השמנא והסלתא של עשירי ישראל ושרתיהם בממשל, התכנסו והתחרו איש ברעהו מי יטיל על עניי ישראל עול כלכלי יותר כבד. הם ישבו מדושני עונג במלון חמישה כוכבים, החליפו דעות מלומדות על הא ועל דא, אבל כולם הסכימו עם דבר אחד: לקצץ במה שקרוי ''תשלומי העברה''. זהו ביטוי אקדמי לתשלומי הביטוח הלאומי. למיליונרים שלנו יש אומץ לב נדיר: הסכמה מקיר לקיר כי יש לקצץ בהבטחת הכנסה, בקצבאות ילדים, בקצבאות זיקנה, כי מה זה אכפת להם? הם ייפגעו?
ומי לא היה מיוצג בכנס? נציגי הפועלים, הקשישים, האימהות החד הוריות, הילדים. קולם לא נשמע. מה המסר והבשורה של חבורת השודדים? שהמיליארדים להתנחלויות ימשיכו לזרום, שהמיליארדים לצבא הכיבוש ימשיכו לזרום, שהבנקים יעלו את העמלות והרבית למשקי הבית הנימצאים באוברדראפט תמידי, וסחר המניות של כרישי הבורסה ימשיך להיות פטור ממס.

* פולי פריג' הוא עורך דין צעיר, לא מכבר קיבל את הסמכתו, שעשה את התמחותו בפרקליטות מחוז ירושלים. בשנת אלפיים, שעה ששימש מתמחה בפרקליטות, הגיש במשטרה תלונה נגד העיתונאית סילבי קשת, שכתבה בטורה ב''ידיעות אחרונות'', ביקורת על יחידת החיסול ''דובדבן''. בין השאר כתבה: ''מה צריך עוד לקרות, כדי שהיחידה הבלתי אנושית הזו תפורק? נערים שאולפו קודם לירות ואחר כך לשאול שאלות, סופם שהם טובחים גם בחבריהם'' (1.9.2000).

בעיקבות זאת הלך אותו פריג' למשטרה ותבע להעמיד את סילבי קשת לדין על פי סעיף בחוק העונשין המדבר על המרדה, שנאה ואי נאמנות לרשויות השלטון ולמדינה, שהעונש עליהם הוא חמש שנות מאסר.
על כך הגבתי בטורי בשעתו כי מי שמבקש להעמיד לדין עיתונאי על המרדה ואי נאמנות למדינה משום שמילא את תפקידו וביקר את רשויותיה, הוא אוויל ומסוכן. וכל כך למה? כי פריג' עלול בעתיד להיות שופט או פרקליט שישרת כל שלטון רשע ודיכוי.

''משפטנים מתלוננים כמוהו - כתבתי - מזכירים לי משפטנים רבים מרפובליקת ויימאר בשלבי הדמוקרטיה המתמוטטת, שהתקרנפו לתוך משטר הדיכוי של הרייך השלישי''. בעניין זה הגיש פריג' תביעה על לשון הרע שמתבררת בימים אלה בבית משפט השלום בירושלים. במסגרת זו הגיש פרופ' משה צימרמן, ראש המרכז להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית, תצהיר שיש בו עניין רב לציבור. וכך כתוב שם לאמור:

''רפובליקת ויימאר התקיימה בגרמניה בין השנים 1918/9-1933.
מקובל לראות את תאריך 30.1.1933, היום בו מונה אדולף היטלר לקנצלר גרמניה, כסופה של רפובליקת ויימאר וכתחילתו של משטר הרייך השלישי.

משפטנים רבים בתקופת הדמדומים של רפובליקת ויימאר, היו שמרנים לאומניים והשתייכו למפלגת העם הלאומנית-גרמנית ולא למפלגתו של היטלר, המפלגה הנציונל סוציאליסטית (המפלגה הלאומנית-גרמנית, הייתה קיימת עד לחודש יולי 33').
ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים של לאומיות בגרמניה של תחילת שנות השלושים: לאומיות שמרנית-מסורתית, שיוצגה על ידי קבוצות העילית המסורתיות מן הימין ואשר איפיינה את המפלגה הלאומנית-גרמנית של הרוזן וסטארפ ולאומיות גזענית (völkisch), שנעשתה תוך גיוס פשיסטי של רגשי תרעומת לאומיים.

רוצה לומר: משפטנים רבים, בתקופת המעבר מרפובליקת ויימאר לרייך השלישי, כלל לא היו נאצים, אלא שמרנים לאומניים, שמבחינתם הייתה קיימת עדיפות אבסולוטית להגנה על הקולקטיב הגרמני הלאומי, על פני הגנה על זכויות האדם וחופש הביטוי, הגנה האמורה לאפיין (כך אני סבור) משטר דמוקרטי אמיתי.

בנוסף, עובדה ידועה היא, שרובם המכריע של משפטני רפובליקת ויימאר, המשיכו לשמש בתפקידם גם את הרייך השלישי. ואמנם, הרייך השלישי לא מצא לנכון להכניס שינויים גורפים באיוש מערכת המשפט, לאחר עלייתו לשלטון (היהודים והסוציאליסטים במערכת המשפטית, כמובן שהודחו). למעשה, ידועים מקרים בודדים בלבד של משפטנים שמרנים-לאומניים שפרשו (למשל, המקרה של ד''ר לותר קרייסיג).

הלאומניות של מרבית משפטני ויימאר, שהתבטאה בתמיכה בלתי מסוייגת במה שנחשב האינטרס הלאומי, עמדה בניגוד לליברליזם שאיפיין חלק מגורמי התקשורת ברפובליקת ויימאר, אשר הירבו לתקוף את השלטון.

לקראת סוף רפובליקת ויימאר, אירעו מספר מקרים, שבהם הועמדו לדין עיתונאים שמתחו ביקורת על השלטון, כשהידוע בהם, הינו המקרה של העיתונאים קרל פון אוסייצקי וולטר קרייזר מהעיתון הגרמני ''Die Weltbühne'' (''בימת העולם'') שמתחו ביקורת על כך שהצבא הגרמני עורך אימוני תעופה בניגוד להסכמי ורסאי והועמדו בשל כך, לדין (מאוחר יותר, זכה אוסייצקי בפרס נובל לשלום לשנת 1935).

אם נשווה את המקרה של אוסייצקי וקרייזר למקרה שלפנינו, הרי שניתן לומר, כי קיים דמיון בלתי מבוטל, בין התנהגותו של התובע, אשר התלונן במשטרה נגד הגב' קשת וטען כי יש להעמידה לדין בגין הדברים שכתבה, לבין התנהגות המשפטנים בויימאר שהחליטו להעמיד לדין את אוסייצקי וקרייזר, וזאת בעניינים הבאים:
1. בשני המקרים מדובר בעיתונאים שביקרו את השלטון, בגין פעילות צבאית, בטענה שהיא בלתי חוקית.

2. בשני המקרים מדובר במשפטנים, שסברו שיש להעמיד לדין את העיתונאים, בגין הביקורת האמורה, מטעמים של עדיפות טובת המדינה הלאומית על חופש המידע וחופש הדעה.

3. בשני המקרים, נראה כי מדובר במשפטנים בעלי אוריינטציה לאומנית, שבעיניהם עדיפה טובת המדינה הלאומית על פי פרשנותם, על חופש המידע והבעת הדעה.

4. בשני המקרים, העבירות שיוחסו לעיתונאים, היו בעלות סממנים לאומיים (מוטב לומר: אנטי לאומיים).

סיכום:
נוכח כל האמור לעיל, אני סבור שניתן לומר, כי אכן קיים דמיון בין התנהגות התובע לבין התנהגותם של משפטנים בערוב ימיה של רפובליקת ויימאר, משפטנים אשר המשיכו לשרת אף את הרייך השלישי''.

הצגת המאמר בלבד

מסכים איתך בכול הסעיפים ,פרט [*]

אשור (שבת, 06/07/2002 שעה 20:12)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

[*] מתגובה זו הוסרו ביטויים לא ראויים [המערכת]

שלעניין של אריק שרון לעניות דעתי מגלה קצת אחריות לאומית.עדיף לנו שרון כראש ממשלה מאשר נתניהו.

_new_

עוד פעם השוואות ממוקדות? [*]

ניר (שבת, 06/07/2002 שעה 20:51)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

[*] מתגובה זו הוסרו ביטויים לא הולמים [המערכת]

1)בן לאדן, בן לאדן הוא מחבל, כמו ברגותי ועראפת, וכמוהם הוא צריך למות בפרדס או במערה, לא ממש משנה איפה ואיך, הם צריכים למות

שרון איננו אוסף גופות של הערבים, הוא מנסה לאט לאט להשיב את ישראל אל תקופת טרום אוסלו, תקופת ימי השקט, אז, כל מה שהערבים יכלו לזרוק מולנו היה אבנים

גם אצלנו, וגם אצל המחבלים ותומכיהם(90 אחוז לערך מהערבים ביש''ע)

ועוד פרט קטנטן, רוב הפלסטינים תומכים בבן לאדן

2)פיין דרש להרוג את המחבלים, מי שמחבל אין צורך במשפט, זה ארוך ומיותר, עשויים להחטף חיילים וכדומה

מצידי שישחררו את ברגותי ויהרגו אותו בדרך הביתה
כל המחבלים צריכים למות, כפי שכבר אמרתי, ומצידי שיהיה זה בתעלות ביוב

שיהרגו כמה שיותר מהר, וכמה שיותר

3)מחקר של בנק ישראל הראה כי הגדלת תשלומי העברה מקטינה את הרצון לעבוד ומגדילה את האבטלה

4)מה שאמרה קשת באמת עבר כל גבול, היא האשימה אותם בחוסר אנושיות, וברצח חבריהם, נקווה שתפסיד במשפט, היא מסוג ה''עיתונאים'' שלך ושל כתב הרכב המהולל, ב.מיכאל

שכל מטרתם היא להכפיש את ישראל ולפגוע בה, ומשרתים את התעמולה של האויב, תקווה שאש''ף יוכרז סוף סוף לאויב וההסתה הזאת, שמזכירה מעט את ההסתה של הרייך נגד היהודים, מה שלא עשו, הם אשמים

כך גם אנחנו בראי כתבותיך, רוצחים נאלחים, בריונים, מחבלים, מאפיונרים, בלתי אנושיים, קולוניאליסטים אכזריים, בדרך לנאציזם

אין מקום להסתה שכזו

זהו, חזק ואמץ לכוחות הביטחון

_new_

כמה טוב

צבי ישראל (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 11:41)
בתשובה לניר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שיש אנשים כמו ספירו מצד אחד וניר מצד שני שמגדירים, עבורי, את גבולות השפיות.

_new_

המתחיל במלאכה אומרים לו גמור

ניר (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 14:08)
בתשובה לצבי ישראל

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מה לא שפוי בהודעה שלי?

_new_

גם במפד''ל כבר מצטערים

שקד (שבת, 06/07/2002 שעה 21:34)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

על בחירתם הנמהרת באפי פיין.
אם יש בזה נחמה, נראה שפיו יורה (...) המרגליות של אפי פיין פוגע בעיקר לעצמו ולמפלגתו ברגל.

ובאשר לאריק שרון, לא הייתי משווה אותו לבן לאדן, אלא רק לאריק שרון.
כמו מרבית האנשים שחצו גיל מסויים יכולתו להשתנות שואפת לאפס (וכנ''ל למי שעדיין מאמין שביבי נתניהו ישתנה)

_new_

נגמר הזמן לדיבורים

Madog (שבת, 06/07/2002 שעה 22:08)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הימין הקיצוני המאיים על חיינו גופם ועל אורח מחשבתנו החופשי בחר את המנהיג שלו למלחמה הבאה.
מי שסבור כי הבחירה ב''גנרל'' פיין הידוע גם כ''משיח בן דוד'' מקרית היא, יכול להפסיק לקרוא בנקודה זו.

הרי המלחמה עם הפלסטינאים היא רק מסמר אחד בארונו של הבית השלישי. הבית החופשי ליהודים. מסמר המאפשר לכוחם של נביאי השקר באיצטלה הדתית להתחזק.
כמו החמאס בעזה כך גם עליית כוחו של הימין הקיצוני שלנו בבית. אותם אנשים שמבחינתם הערבים הם רק ההתחלה, רק התירוץ לקחת את המושכות ולנהוג את העגלה המתפרקת של המדינה לעבר תהום השקרים. לעבר אותם רעיונות חשוכים השואבים את כוחם מסילוף הדתות ומפרשנותם הסלקטיבית. אונסי התנ''ך ובועלי הקוראן גם יחד.

מתי תבינו כבר שהוויכוח בין ימין לשמאל עקר ובטל שבעתיים לעומת הויכוח בין חופש המחשבה לקלות השליטה?
הרי המשותף בין החמאס ולבין הקיצונים שבימנים עולה לעין ערוך על המשותף בנינו לבינם.

כל אנשי הפורום, מימין ומשמאל, נהנים מהזכות הבסיסית של חופש המחשבה, חופש הכתיבה ואפשרויות הבחירה. כל אותם דברים שעובדיה יוסף, והעתקו המעוות על כיסא הגלגלים מעזה, שואפים לגזול מאיתנו.
תתחילו לקרוא את ספריו של תומס פרידמן המתון ושל פרופ' איאן אנג'ל נביא הזעם, כדי להבין לאן אנחנו הולכים. להבין מה באמת עומד מאחורי בן-לאדן ומאחורי החמאס, למה העולם משתנה ולאן הוא מתקדם.

אם למישהו עוד יש ספק בזאת, אנו עומדים היום בסופם של ימי השאננות. הגיע הזמן להתחיל להילחם על מה שהשגנו עד כה.

הגיע הזמן לרדת ממגדל השן ולהתחיל לכנס כוחות לפני שלא יהיה יותר מגדל להגן עליו. גם דוקטור בר-ניר וגם מר מילשטיין, כל מי שנהנה מחופש הדיבור וכל מי שאימץ, גם אם באופן חלקי, את נורמות הרשת, חייב להבין כי האיום הרבה יותר גדול מכפי שנראה.

_new_

הסתה ארסית פר-אקסלנס

בועז א. (שבת, 06/07/2002 שעה 23:06)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יסלחו לי עמיתיי חברי הפורום, עורכיו וכותביו אבל באמת שהאדון עבר כל גבול. להשוות בין שרון לבן-לאדן זו הסתה מובהקת, ארסית ואם יורשה לי אפילו ניבזית.
אני בטוח שמר ספירו זוכר את הימים בהם צעקו לרבין ז''ל ''רוצח ובוגד'' הוא בוודאי גינה זאת ושפך ארס רב על מחנה הימין. מה ההבדל במקרה זה?! מר ספירו משווה את שרון לארכי טרוריסט, רוצח נתעב ושפל כדוגמאת אוסמה בן-לאדן. על אותו משקל גם גורג' בוש, נשיא המעצמה הגדולה בעולם וסמל העולם החופשי, נמצא באותה קטגוריה עם שרון. אם כך, במי כן תומך מר ספירו ?

_new_

שבוע טוב לכל האדומים ולשאר בעלי הצבעים.

אריה פרלמן (שבת, 06/07/2002 שעה 23:59)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שבוע ''טוב'' לכל האדומים

מי שמוכן לבחון את השנתיים האחרונות של הסכסוך היהודי ערבי (ולא ''ישראלי פלסטיני'') במבט שאינו משוחד לטובת הצד הערבי,
לא יתקשה להסכים עם ההגדרה שראש הממשלה אריאל שרון הוא מהדורה ישראלית של ביל קלינטון.
אם ביל קלינטון מחק טרוריסטים ערבים פלשתינאים מרשימת המבוקשים של הסי-איי-איי, על-מנת שלא לפגוע ב''תהליך השלום'', שרון מוחק את ראשי אירגון הטרור אש''ף מרשימת אוייבי האנושות והעם היהודי ומעודד את שמעון פרס להיפגש עם ראשי האירגון.

אם קלינטון הורה על מעבר חלק להחלטת הגינוי נגד ישראל ב- 11 באוקטובר 2000, עקב פחד מפני ''טראנס טרוריסטי איסלאמי'' - הרי ששרון מרחיק לכת ומוכן להגיש אתנן בדמות ''מדינה פלשתינאית'' לחבר פושעים צמאי דם במיוחד.
ההבלגה של שרון אל מול אורגיית הדמים של אוייבינו,מזכירה את הגרועים שבמבליגני ההיסטוריה העולמית והציונית - ודי לחכימא ברמיזא.
אך אין הוא מסתפק בכך, אלא מוסיף חטא על פשע והופך שחור ללבן ויום ללילה, באמצעות אין ספור ''הפסקות אש חד צדדיות'', הכרזות כגון ''איפוק=כוח'', והתנהגות בפועל כאילו ''מוות=חיים''.

שרון אכן עובד עקב בצד אגודל, הוא נותן לבני עמו להיטבח ''טיפין-טיפין'', ובנושא זה, כמדומני, אין לו תקדים בתולדות ישראל - כיוון שאף מלך או מנהיג בתולדות עמנו לא הסכים ולא השלים מעולם עם שפיכות דמים עצמית כזו, ועוד מעמדה של כוח

מנהיג המפד''ל החדש, השר המתנחל אפי איתם (מתנחל כשבח וכמופת) נתן דרור לתסכולו ולתסכולם של רבים, ושיחרר הצהרה אווילית ומיותרת.
והנה הוא מספק במו פיו הזדמנות לכל ההיסטרים שלנו משמאל לזעוק בגרון ניחר על ''התבהמות פאשיסטית'' של תרבותנו הציבורית וכדומה.
מה שגרוע בהצעתו לירות בברגותי בפרדס נידח, הוא לא רק הקלת בראש בסדרי חוק ומשפט תקינים, אלא גם העובדה שמדובר בהצעה מיותרת לחלוטין.
העמדה לדין של ברגותי, בצורה מסודרת ועם כל סדרי המשפט כפי שנהוג במדינות מתוקנות - תוביל לגזר דין מוות ולהוצאה להורג, וכך נמצא עצמנו תופסים שלוש ציפורים במכה אחת:
1) שומרים על סדרי חוק ומשפט
2) מוציאים את ברגותי לגמלאות-עולם בגיהינום
3) מספקים באופן סמלי [לפחות חלק] מתאוות הנקמה הבוערת בנו לנוכח רצחנות אוייבינו

וכעת פליאה על סגנון הכותב:

מה ראה לנכון לציין כי איתם הוא מתנחל? מה עניין מקום מגוריו לכאן. ואילו היה קיבוצניק או מושבניק?

כיצד ייתכן שאדם הדוגל בזכות הגדרה עצמית לכל עם ועם, רואה לנכון לשלול את זכות ההגדרה העצמית של האדם שלפנינו? בחר מר פיין ''להגדיר את עצמו'' כאיתם. סבורני שראוי לנהוג במזער הכבוד המקובל ביחסים בין בני אדם - גם בין יריבים פוליטיים חריפים - ולקרוא לכל אחד בשם שבחר לעצמו.

למיטב ידיעתי - אפי איתם איננו רב.
ייתכן שהכותב טעה בתמימות - וייחס לו שלא בכוונה תואר שגוי.
אך חוששני, ואני אומר זאת בהסתייגות כיוון שהדבר איננו מוכח - שמדובר כאן בהתייחסות סטריאוטיפית, כביכול כל יהודי אדוק הוא ''רב'' כל עוד לא הוכח אחרת, בדומה לקביעה שלכל ערבי יש שפם כל עוד לא הוכח אחרת.

תשלומי ההעברה הם רעה חולה שיש לבצע בהם ''העברה'' אל מחוץ לעולמנו
את ביטוח הזקנה יש לפתוח לשוק הפרטי, וכל אזרח יחליט האם הוא יסתמך על הביטוח הלאומי או שירכוש לעצמו ביטוח זיקנה פרטי - וכך בהדרגה ייעלם העיוות הזה מחיינו.
מדוע שאדם ישלם בכל חודש על-מנת לממן את ההורים שאינם שלו, ועוד להשליש בדרך סכומים נכבדים בשביל מימון המנגנון הממשלתי המנופח והמסורבל?
מדוע שלא ישתמש באותו הכסף על-מנת לשלם לתכנית חיסכון לעת זיקנה, פרטית לחלוטין, כאשר יידע שכמעט כל הכסף הולך למענו ולא למען אחרים?

אינני יודע מיהו המשפטן הזה, שתבע את סילבי קשת - אבל דבר אחד בטוח: הוא לא חכם במיוחד.
אנשי השמאל מספקים כמעט בכל יום שלל סיבות לתביעות מוצלחות מדי.
לא מזמן שמעתי איזה פרופ' אחד, צבי רזי, שאמר בטלויזיה ש''חונטה צבאית השתלטה על המדינה ואוחזת בשלטון'' או משהו כזה.
אין כאן המרדה? אין כאן עירעור על הלגיטימציה של ממשלה חוקית?
לפייגלין אסור היה לקרוא לממשלת רבין המנוח ''כת שלטת'' ולפרופ' רזי מותר?

לא פחות מהחשש שמא משפטנים יתקרנפו לרוח לאומנית ואנטי דמוקרטית, צריך לוודא שלא יתרחש הדבר ההפוך: מיכאל בן יאיר הגיש בשעתו כתב אישום על ''המרדה'' נגד פייגלין - באורח חסר תקדים.
פייגלין הובא למשפטו הראשון כעשר שעות לאחר מעצרו (ולא 48), ולא ניתן לו לעיין בכתב האישום נגדו.
לעומת זאת - כאשר הובא חשוד ערבי לאותה השופטת ופחות או יותר באותו הסגנון, היא התרעמה (בצדק) על הפגיעה בזכויותיו.
לאחר זמן הוא התאבד בקפה אפרופו.
האם לא התגייסה השופטת לטובת השלטון, תוך כדי רמיסת ערכי צדק וכללי סדר הדין?
לשמאל מותר, כנראה.

_new_

מר לוי, סליחה ספירו [*]

ישראלי (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 13:20)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מצאתי את המאמר שלך לגבי הרשות המשפטית ברפובליקת ויימאר מעניין ביותר. אכן אין לי ספק שרבים הם קוי הדמיון בין מערכת המשפט בתקופה הויימארית לבין מערכת המשפט הישראלית. עיוות החוק הכתוב על מנת לשרת אינטרסים צרים הוא מעשה של יום יום במערכת המשפט הישראלית ואין ספק שהוא יגרור רוויזיה של מבנה ושיטת הממשל בישראל.

[* ביטוי לא הולם הוסר מתגובה זו. המערכת]

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.