פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_5358

גניבה ספרותית
ערן סורוקר ומתן שוק (יום חמישי, 05/03/2009 שעה 15:00)


גניבה ספרותית

עורכי הדין ערן סורוקר ומתן שוק



המאמר פורסם ב''הארץ''.

בשנת 2003 הגישה הסופרת ג'יי קיי רולינג, מחברת סדרת הספרים המצליחה ''הארי פוטר'', תביעה כספית ובקשה לצו מניעה לבית המשפט באמסטרדם, הולנד. בתביעתה טענה רולינג כי סופר רוסי בשם דמיטרי ימטס חיבר ספר בשם ''טניה גרובר והקונטרבס הקסום'' המהווה גניבה ספרותית של עלילת ספרה ''הארי פוטר ואבן החכמים''.

כוכבת הספר ''טניה גרובר והקונטרבס הקסום'' היא ילדה רוסיה בשם טניה גרובר אשר דמותה דומה מאוד לגיבור הארי פוטר: החל מצלקת בצורת ברק על פניה (גם להארי צלקת כזו), עבור בשם הגיבורה (גרובר דומה לפוטר) וכלה בכך שהיא מגלה כי היא בעלת כוחות קסם (ממש כמו הארי). גם דמויות המשנה ויחסיה עימן מזכירות את סדרת ספרי הארי פוטר.

גניבה ספרותית או פְּלַגְיָאט היא העתקה של יצירה מקורית או חלקים ממנה, בדרך כלל תוך הכנסת שינויים שמטרתם להסוות את העתקה, ופרסומה תחת שם אחר.

כבר במקורות היהודים יש התייחסות לסוגיה. נקבע כי לאדם זכויות בפרי יצירתו ועל כן חל איסור על העתקת היצירה ללא רשות מחברה. מקור האיסור בדיבר ''לא תגנוב'' ובדיני השגת גבול האוסרים על עוסק ל''רדת לאמנות חברו''.

בימי הביניים כותבי שירים ופיוטים ניסו להתגבר על תופעה הגניבה הספרותית, באמצעות הצפנת שמם ביצירה. המקובל ביותר היה שימוש באקרוסטיכון - התחלת כל בית של השיר באות מהשם של היוצר – כך מחבר הפיוט ''מעוז צור'' שמו מרדכי.

תקופת הרנסנס והמצאת הדפוס במהלך המאה ה-‏16 הובילו להכרה בזכותו של היוצר שלא יעתיקו את יצירתו. נוצרה מערכת משפטית של דינים, דיני זכות יוצרים, שמטרתם העיקרית הגנה על זכות היוצרים של המחבר באמצעות איסור על העתקת היצירה או חלקים מהותיים ממנה ללא רשותו של היוצר.

דיני זכות היוצרים יעילים מאוד אם אכן נלקחת היצירה ככתבה וכלשונה, או נלקחים חלקים מהותיים ממנה. במקרה כזה, יכול היוצר לקבל צווי מניעה האוסרים על פרסום ההעתקה וכן פיצוי כספי בגין כל עותק.

כמה פיצוי כספי יקבל היוצר? לעיתים קרובות יתקשה היוצר להראות באיזה היקף נזק מדובר. המחוקק ער לקושי זה ובחוק זכות יוצרים החדש, אשר נכנס לתוקפו בחודש מאי 2008, זכאי היוצר לפיצויים עד לסכום של 100,000 ש''ח להפרה של זכות יוצרים. סכום פיצויים זה יכול להינתן גם אם היוצר מתקשה להוכיח את נזקיו מההפרה. ליוצר הספרותי ניתנים כלים ממשיים למלחמה במפרי זכויותיו.

הפְּלַגְיָאט עודנו מלווה אותנו בכל הקשור בהעתקות שאינן ישירות אלא עקיפות. הגבול בין לקיחת ''השראה'' מיצירה קיימת – מותרת לפי חוק, לבין העתקה של יצירה קיימת – אסורה לפי חוק, הוא לעיתים דק. מי שמכריע הוא בית המשפט.

ויש גם אקרוסטיכון מודרני: זו הערת זכות היוצרים המוכרת לכולנו –''© כל הזכויות שמורות לערן סורוקר ומתן שוק, 2009''.

המחברים הם עורכי דין בסורוקר-אגמון, משרד עורכי דין ועורכי פטנטים המתמחה בדיני קניין רוחני.







http://www.faz.co.il/thread?rep=129467
זה מאמר או מודעת פרסומת?
סתם אחד (יום שישי, 06/03/2009 שעה 0:54)

הנושא יכול להיות מרתק אבל ה''מאמר'' הזה לא יותר ממודעת פרסומת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=129540
מיכאל שרון: תודה לך. כאדם שניפגע
סתם אחד (יום ראשון, 08/03/2009 שעה 9:25)

מגניבת קניין רוחני, שנעשתה ועדיין נעשית בהרחבה כלפי עבודתו, כולל העתקה מילה במלה. וגניבת קונספטים ומערכות קונספטים שלמות, וכן גניבת הרוח הכללית של העבודה והמסרים המרכזיים.

ברצוני להסב את שימת ליבך כי אסטרטגיה כללית כאן היא לעיתים הכפשת היוצר, למטרת טישטוש מקור החומר ועצם הפלגיאט, לעיתים בתגובות מיידיות בשולי מאמר אינטרנטי חדש, כאמור - כדרך לטישטוש מקור החומר, והסחת הדעת כלפי דברים שונים לחלוטין, המרחיקים את תודעת הקורא מעצם חשיבות העבודה. הכותב ויצירתו הופכים למושמצים ברגע הפירסום, מוצמד להם מטען כבד ובעל בולטות גבוהה בקשב של נאצה קשה - בעוד היצירה, המופיעה זמן קצר לאחר מכן במקום אחר ותחת שם וכותב אחר, נעשית לקנונית, ומזכה את גונבה בכיבודים.

קיימת גם פרקטיקה של הדרה מבמות פירסום כלפי כותבים אפקטיביים, רבי רעיונות ומקור רעיונות חדשים, שאחרים סגלו מנהג וותיק להפוך את עבודתם לקרדום לחפור בו לקידומם הם וקידום עמיתיהם.

עיקר הגניבה היתה מכל מקום מקום כלפי עבודתי בתחום מחקר ופיתוח, בשנים 1973-2000 ולא בתחום הפובליציסטי-עיתונאי-פרשני, בו אני עוסק מאז אפריל 2001.

כתיבתך קצרה, יעילה, ומבחינתי - מעודדת.

מיכאל שרון

http://www.faz.co.il/thread?rep=129544
מיכאל שרון: דוגמית קטנה מהבוקר. והסבר כללי
סתם אחד (יום ראשון, 08/03/2009 שעה 9:58)
בתשובה לסתם אחד

רשימה חדשה שלי

שמייד הוצמדה לה הכפשה
וזו תגובתי
(הרשימה הופיעה גם כאן
וגם כאן
סקופ היסטורי: השואה התאפשרה עקב רישומי האוכלוסין המקיפים בקהילות היהודיות )

______________

נטייה אפשרית היא לומר, שמדובר כאן בחילוקי דעות פוליטיים נניח. אלא שזאת אינה אלא ניראות הדברים שהפלגיאט תכופות עוטה, שכן:

1) ההכפשות הכבדות הן מאז 2002, באותו סגנון ממש, אף שכתיבתי היתה בעלת מגמה פוליטית שונה אז.

2) ההכפשות הן נאצה אישית, ולא לגופם של הדברים, תוך ניסיון לנבור בדמותי ולבצע רצח אופי.

3) ההכפשות מאז 2002 חותרות להציגני כדמות שולית, ''שרוייה במחלוקת'', אישיות מפוקפקת. זאת בשונה מפולמוסים אמיתיים על רקע פוליטי. וזאת בהתמדה במאות נאצות מאז מאי 2002. דיסקרדיטציה אישית כזאת תואמת את הטענה: ''אמירותיו על ניכוס קניין רוחני הן אמירות בעלמא של אדם שולי, שעקב שוליותו, ברור שלא היה לו יד ורגל בעבודות שהוא מייחס לעצמו''...

http://www.faz.co.il/thread?rep=129547
מיכאל שרון: המאמר החדש באתר הבית שלי
סתם אחד (יום ראשון, 08/03/2009 שעה 10:13)
בתשובה לסתם אחד

סקופ היסטורי: השואה התאפשרה עקב רישומי האוכלוסין המקיפים בקהילות היהודיות
msharon 07.03.2009 08:41

הקדמה:

כפי שהעליתי, ואת/ה רואה לנגד עיניך ברגע זה סקופ ענק היסטורי, הדבר התאפשר בגלל הרישומים המדוייקים והמקיפים במשרדי הקהילות היהודיות, שהנהלתם עברה בזמן השילטון הנאצי ליודנראט ששיתפו פעולה עם ה-ס.ס. בשום רשות עירונית ומחוזית וקהילתית באירופה לא ניתן היה להתחקות אחר היהודים באוכלוסיה. היו אלה תיקים ורישומים בארכיונים, בהם לעיתים צויין ליד השם ''יהודי'' ולעיתים לא, ובעיקר, נידרשת לעבור באופן ידני על מליוני דפים, ולהתחקות אחר השמות שלידם הופיעה הדת או המוצא ''יהודי'', ''ייבריי'' כשתכופות, הדבר לא צויין כלל, ופחות במדינות ליברליות כמו צרפת, הולנד וגרמנייה, ואף בולגריה ואחרות. אלא שפעילי הקהילות היהודיות טרחו במשך מאות שנים לאסוף רישום מדוייק וכולל על היהודים, כולל אלה שהתנצרו, כולל יהודים לרבעין וחצאין, כולל אלה שלא היה להם קשר לקהילה היהודית, וברחו מזיהויים כיהודים כמו מאש.

הבלוג העיתונאי שלי
אתר הבית שלי

http://www.faz.co.il/thread?rep=129589
גם היום יש רישומים כאלה
חזי, הרצליה (יום שני, 09/03/2009 שעה 12:15)
בתשובה לסתם אחד

1.ראשית גם היום,הרבנות הראשית עורכת רשימות מדוקדקות כאלה.רשימות יוחסין.

חשוב לדעת-מי התגייר כהלכה?מי כהן?מי לוי?
למי יש אבא רב ?
ולהבדיל מי ממזר ? מי נשוי לגויה ? וכן הלאה.

אחרת עלול להיות מצב שאח מאומץ יתחתן עם אחותו הביולוגית וכו'.

2.להשמיד רשימות יוחסין של מאות שנים.זו החלטה כמעט בילתי אפשרית.
האם היית מוכן למחוק היסטוריה של 300 שנה ברגע אחד ?

3.יהודי צריך לסמן עצמו כיהודי. זו מיצווה להתבדל מהגויים.

לשים כיפה.שטריימל וקפוטה,זקן וכו'

4.אף אחד לא יכול היה להעלות בדעתו את הקנאות המטורפת של הנאצים ימ'ש.

http://www.faz.co.il/thread?rep=129594
מ.ש. יש בזה משהו. זה נורא לקבל החלטה כזאת
סתם אחד (יום שני, 09/03/2009 שעה 12:58)
בתשובה לחזי, הרצליה

ארכיון רב ערך שהושקע רבות ביצירתו, בן מאות שנים. החלטה איומה: מה חשוב יותר, זה או אולי חייהם של מאות אלפי אנשים. כנראה גם שהנאצים היניחו מייד את ידיהם על הארכיון, כשהם מסתירים מאנשי היודנראט את כוונות ההשמדה. מטיבם של אנשים שהם נוטים להשלות עצמם במצבי אי וודאות קיצוניים, כשכה רב המונח בכף.

מיכאל שרון

http://www.faz.co.il/thread?rep=130165
מ.ש. אלו שטויות המה
סתם אחד (יום שלישי, 24/03/2009 שעה 21:45)
בתשובה לסתם אחד

רק להעלות את כל הניירת על ארונות ה-IBM היה לוקח 5 שנים והמלחמה היתה נגמרת.
ה-IBM לא חשף כלום כי רישומי הנישואין של יהודי גרמניה היו מתוייקים בעיריות המקומיות וגם בארכיוני הקהילה. בודאי שהתנצרויות לא היו כתובות בקהילות ישראל אלא רק בעיריות ובכנסיות המקומיות.

אז למה אתה כל כך שונא יהודים עד שכל פוסט שלך הוא אנטישמי תוצר האסקפיזם שלך?

ברנארד שו דלה שמאטה


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.