פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הפשרת המגזר הפיננסי בארה''ב?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 07/04/2009 שעה 15:00)


הפשרת המגזר הפיננסי בארה''ב?

ד''ר דוד סיון



Bad debt is the root of the crisis. Fiscal stimulus may help economies for a couple of years but once the “painkilling” effect wears off, US and European economies will plunge back into crisis. The crisis won’t be over until the nonperforming assets are off the balance sheets of US and European banks.
The G20's Blind Spot
חוב רע הוא שורש המשבר. גירוי פיסקאלי אולי יעזור למשקים למשך מספר שנים, אבל ההשפעה של ''משכך הכאב'' תימוג. כלכלות ארה''ב ואירופה יצללו חזרה למשבר. המשבר לא יעבור עד אשר הנכסים הלא מתפקדים יוסרו מהמאזנים של בנקים אמריקאים ואירופאים.

מבוא

באוקטובר 1983, לפני יותר מ-‏25 שנה, התפוצצה בישראל בועת מניות הבנקים. הבועה נוצרה והתנפחה משום שהבנקים ''וויסתו'' את המסחר במניותיהם. מטרתם היתה להקל עליהם את גיוס ההון כדי להרחיב את עסקיהם ולהגדיל את הרווחים.

הבנקים, באמצעות יועצי ההשקעות, דאגו שלבורסה יוזרמו יותר פקודות קנייה מפקודות מכירה. בתחילת הדרך הם ''רק'' שכנעו את הלקוחות להשתתף בחגיגה ובהמשכה הם ''גייסו'' למבצע את קופות הגמל וקרנות הנאמנות אשר בניהולם. הם גם הציעו ללקוחותיהם אשראי זול וקל כדי שירכשו את מניותיהם שערכם לא הפסיק לעלות. כל עוד יכלו הבנקאים להרחיב את מעגל המשתתפים ואת כמות הכסף ששימש לרכישת המניות, תהליך עליית ערכן של המניות לא נפסק ויצר הרבה עושר ''על הנייר''.

נוצר פער של מיליארדי דולרים בין ערך השוק המלאכותי של המניות לבין ערכן הכלכלי (הנזקים הכלכליים במשבר המניות הבנקאיות). מה שעצר ובסופו של דבר את תהליך ''הרחבת הפער'' היתה התגברות הציפיות לפיחות בשער החליפין של השקל. התגבר והתגבר זרם המכירת של מניות הבנקים כדי לקנות מטבע חוץ. הבנקים שוב לא יכלו להמשיך בויסות על ידי הרחבת הרכישה של עודפי מניותיהם וערכן של המניות החל לצנוח במהירות – תהליך הויסות למעשה קרס. לבנקאים היה ברור שנפילה גדולה במחיר המניות האלה תגרום לפשיטות רגל של בעלי המניות. אבל יותר הדאיגה אותם האפשרות שהמערכת הבנקאית תתמוטט בגלל המחסור החמור בהון עצמי.

לא נותרה להם ברירה והם ביקשו את עזרת הממשלה. זו הפסיקה למשך שבועיים את המסחר במניות הבנקים כדי להתייעץ ולמצוא פתרון למשבר שאיים על המשק כולו.

הפתרון שנבחר היה בעל שני מאפיינים מרכזיים. לכל בעלי המניות (חוץ מבעלי עניין) הוצעה הקפאת המסחר במניות לעשר שנים עם הבטחה לשמירת ערכן בתוספת תשואה מסוימת. המניות הפכו למעשה לאיגרות חוב צמודות לדולר לפי ערכו ביום ההסדר. מי שלא הצטרף להסדר סבל מנחת זרועו של השוק בדמות נפילת ערך מניותיו בעשרות אחוזים תוך זמן קצר. מצד שני כדי למנוע את קריסת המערכת הבנקאית נאלצה הממשלה להזרים סכמי עתק בצורת הלוואות. למעשה הממשלה הלאימה את הבנקים המעורבים. לפי חישובים מעודכנים, בערכים של היום עלות פתרון ההלאמה (והפרטה) בין 40 מיליארד שקלים לבין 68 מיליארד שקלים. ההפרש נובע מההנחה על ערכו של מקדם חישוב הערך הנוכחי של ספטמבר 2005 (הנזקים הכלכליים במשבר המניות הבנקאיות).



מהו הקשר בין המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי ופרשת ויסות מניות הבנקים? למרות מרחק השנים לשני המשברים יש מאפיינים חשובים דומים:
  1. בשני המקרים המשבר נגרם על ידי המגזר הבנקאי לב ליבו של השוק הפיננסי.
  2. בשני המקרים הגורם היה התייחסות מתירנית מתוגמלת לסיכון.
  3. בשני המקרים המשבר ''פרץ'' כאשר נשחק עד דק ההון העצמי ואפילו הפך שלילי.
מצב ההון העצמי היה הקש ששבר את גב הגמל. היתכן שוריאציה על הפתרון הישראלי למשבר של 1983, מתאימה לטיפול במשבר הנוכחי בארה''ב ואירופה? בהמשך נתמקד בהתייחסות לפתרונות שנבחרו לטפל במשבר בארה''ב שלמעשה פוגע קשה במגזר הריאלי (שיעורי צמיחה שליליים ועליה בשיעורי האבטלה).


הרקע לתוכנית של האוצר האמריקאי

הסימנים הבולטים הראשונים למשבר הפיננסי בארה''ב הופיעו כבר במהלך שנת 2007. הראשון לפעול באופן משמעותי היה הבנק המרכזי שמאז הרחיב מאד את היקף האשראי לטווח קצר שהוא סיפק ומספק למערכת הפיננסית כדי שאספקת האשראי למשק לא תופסק (The Federal Reserve's Balance Sheet). הפעולות האלה של הבנק המרכזי רק עיכבו ומעכבות את החמרת המשבר הפיננסי.

קישורים:
קובעי המדיניות במשרד האוצר לא נקטו בצעדים מקיפים לפני הקיץ שעבר. התוכנית המקיפה הראשונה אושרה בסתיו האחרון והיא הקצתה עד 700 מיליארד דולרים כדי לקנות או לבטח נכסים בעייתיים – ''נכסים רעילים'' (TARP = Troubled Assets Relief Program). אבל עוד לפני שלמעשה יצאה לדרך הוחלט שההקצאה תשמש קודם כל לרכישת מניות בכורה (preferred stocks) בתשעת הבנקים הגדולים על ידי הממשל ובכך להגדיל את ההון העצמי שלהם. בפועל האוצר השתמש ב-‏250 מיליארד הדולרים הראשונים לרכישת מניות של לא מעט בנקים קטנים יותר. חלקים אחרים של ההקצאה שימשו לתמיכה בתעשיית הרכב והביטוח (AIG).

ב-‏23 למרץ פורסם שחלק מההקצאה הזאת ישמש ל''תוכנית השקעות ציבורית-פרטית (PPIP = Public-Private Investment Program). המטרה היא לסגור את ''הפער הענק'' הקיים בין המחיר שהבנקים דורשים לזה שהמשקיעים מוכנים לשלם עבור הנכסים הרעילים, שלכאורה מונע את חידוש תפקודם של הבנקים כמלווים. על פי התוכנית הזאת שותפות של הממשל והמגזר הפרטי תרכוש נכסים רעילים משני סוגים:
  1. הלוואות דיור שלא נפרעו ממאזני הבנקים,

  2. נכסים מגובי משכנתאות.
רכישת הנכס שיבחר על ידי הבנק המוכר תעשה במכרז שישתתפו בו מספר גופים פרטיים שקיבלו אישור לכך. אם במכרז נקבע שמחיר של נכס הוא 100 דולר הזוכה במכרז ישלם ממקורותיו 7 דולר הממשל (השותף) ישלם 7 דולר כהקצאה ממסגרת ה-TARP ושאר המימון יגיע מהלוואת nonrecourse ממקור ציבורי לשותף הפרטי (הלוואה שהוא לא ישא באחריות לה במקרה של הפסד) ציבורי. את התוכנית הנוכחית אמורה לנהל החברה הפדרלית לבטוח פיקדונות FDIC (Federal Deposit Insurance Corporation) שבדרך כלל מטפלת בבנקים שקרסו. בשלב ראשון מקווים שירכשו נכסים רעילים בסך של 500 מיליארד דולר, כאשר ההלוואה תממן 465 מיליארד דולר.

בעצם התוכנית החדשה היא בעיקרון תוכניתו המקורית של שר האוצר הקודם מהסתיו. אחרי שבסתיו ''הבינו'' באוצר האמריקאי שראוי לשנות את יעדי המדיניות הממשל החל לקחת חלק בטיפול במשבר. אבל ההתנהלות של הממשל במהלך ששת החודשים האחרונים היא עדות לכך שמהלכי המדיניות הקודמים לא ממש פתרו את בעיית קיפאון מגזר הבנקאות ושלקובעי המדיניות לא ממש ברור מה באמת נכון לעשות, או שאינם יכולים לשכנע את בעלי הכוח הפוליטי לפעול בכיוון ''הנכון''.

פתרון נכון הוא זה שיסגור ''הפער הענק'' שמקפיא את המסחר בנכסים הרעילים ולכן מקפיא את פעילות הבנקים. פתרון כזה צריך לטפל בסיבות לפער. פתרון אלטרנטיבי יהיה כזה שיסלק את הנכסים הרעילים ממאזני הבנקים.


על התמיכה

לפי אחד התומכים בתוכנית הנוכחית של האוצר (PPIP) מטפלת בשלושת הסיבות העיקריות לפער:
  1. פערי מידע ביחס לאיכות הנכסים הרעילים בין קונים ומוכרים פוטנציאליים.
  2. משקיעים נמצאים בפניקה בגלל אי-ודאות כלכלית ופוליטית – הסיכון גבוה מידי.
  3. בנקים חלשים לא יכולים להרשות לעצמם להפחית במחיר הנכסים האלה כי זה יצור הון עצמי שלילי.
אפשר לצפות שיש במגזר הפרטי וב-FDIC בעלי מקצוע אשר יכולים להתגבר על הבעיה הראשונה. גם העובדה שמכרז יקבע את מחיר הרכישה מסייעת כאן. בעיית הסיכון נפתרת באמצעות רמת הסבסוד הגבוהה מאד שגלומה בהלוואה מהממשל (כ-‏93% מערך עסקת הרכישה). הסובסידיה הזאת מורידה את רמת הסיכון באופן משמעותי וגם משפיעה באופן חיובי על הרווח הצפוי הגלום ברכישה.

רמת הסבסוד הגבוהה מטפלת גם בבעיה השלישית. אבל אם כל זה לא יהיה מספיק כדי לסגור את ''הפער הענק'' הרי קיימות תוכניות אחרות שישלימו את המלאכה. במקרה הנדון מתאימה התוכנית לתמיכה בהון (CAP = Capital Assistance Program) שבמסגרתה נציגים רשמיים של הרגולטור יעריכו את שוויים של נכסי הבנק (A preliminary reaction to the PPIP).

ישנם לא מעט ספקנים שבכל זאת תומכים בתוכנית של האוצר. בין אלה אפשר למנות את ג'נסון, תומא ודילונג. ראשית לדעת חלקם גם אם תצליח התוכנית הרי ש-‏500 המיליארד יכסו רק חלק קטן משוויים של הנכסים הרעילים. שנית, הופעת 500 המיליארד ביחד עם מספר רוכשים פוטנציאליים ייצרו מידע שיקטין את רמת הסיכון שיש בנכסים אלה במשהו. אבל התוכנית במתכונתה הנוכחית לא תאפשר את רכישת כל הנכסים הרעילים והפעלתה אולי תשכנע ספקנים (במערכת הפוליטית) שבעצם נדרש פתרון אחר (Will the Geithner Plan Work?).


על הביקורת

נקודת המוצא של מבקרי התוכנית היא ששורש הבעיה נעוץ בכמות הנכסים הרעילים (נכסים לא מתפקדים) ביחס לרמת ההון העצמי הנמוכה (או שלילית); שבנקים לא יכולים או מוכנים להרשות לעצמם להפחית את מחיר הנכסים האלה ובכך לחשוף את יכולת ההישרדות שלהם. הפניקה ופערי המידע הן תופעות נובעות מכך ומחוסר השקיפות הגלומה באי-הפחתת המחיר.

ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2001, טוען שהאוצר מקווה להוציא את המשק מבעית הקיפאון הפיננסי על ידי העתקת המערכת הפגומה שבאמצעותה גרם המגזר הפרטי למפולת באמצעות תוכנית למינוף יתר על ידי המגזר הציבורי, בעלת מורכבות מופרזת, תמריצים דלים וחסרת שקיפות.

הבנקים הם שגרמו את המשבר ולצורך זה הם השתמשו במינוף יתר (מעט הון עצמי הרבה הלוואות) כדי לקנות נכסים מסוכנים, חובות מגובי משכנתאות, באופן קיצוני. הסיכוי לתגמול גבוה נתן למנהלים תמריצים להיות קצרי רואי ולקחת סיכונים מוגזמים, במקום להתמקד בנתינת הלוואות בזהירות ובשיקול דעת. הם גם עשו זאת בחוסר שקיפות משום שהרבה ממה שהם עשו לא ניכלל במאזנים (off balance sheet).

לדברי שטיגליץ התוכנית של האוצר מבוססת על התקווה שהשוק יקבע את מחירם של הנכסים הרעילים שבידי הבנקים שכוללים הלוואות לדיור שלא נפרעו ונכסים שמבוססים על הלוואות אלה. אבל המציאות היא שבמקרה שהתוכנית תצליח השוק לא יתמחר את הנכסים האלה אלא אופציות עליהם – שני דברים שיש מעט משותף ביניהם.

לפי שטיגליץ תוכנית האוצר (PPIP) היא בעייתית מסיבות נוספות. ראשית, הממשל עומד לספק כ-‏93% מהמימון הדרוש אבל יקבל רק 50% מכל רווח נובע. במקרה של הפסד, עיקר הנזק יפול על הממשל, על ציבור משלמי המס. זו בעצם שותפות בה צד אחד (המגזר הפרטי) שודד את השני (ציבור משלמי המס). יש בכך תמריץ סוטה (שלילי) גרוע מהתמריץ שהיה בין גורמי המשבר. שנית, בגלל שהבנקים יבחרו איזה ''נכסים רעילים'' יימכרו, הם ינסו קודם למכור את הגרועים ביותר שבהם, במיוחד את אלה שיחשבו כי השוק יתמחר בעודף. בימים כתיקונם השוק, המגזר הפרטי, יתפוס את הטריק בעוד מועד. אבל בגלל שבמסגרת התוכנית הממשל לוקח על עצמו את מירב הסיכון לשוק לא יהיה איכפת כל כך אם הבנק ''מרמה''.

על פי שטיגליץ הבעיה המרכזית אינה מחסור בנזילות, כי במקרה כזה תוכנית אחרת הרבה יותר פשוטה, אספקת מימון לא בהלוואה, היתה עובדת טוב יותר (Obama’s Ersatz Capitalism). גם העובדה שהתוכניות של הפד לאספקת נזילות למערכת הפיננסית לא ממש הניעו את המערכת היא עדות שהבעיה איננה נזילות.


על פתרון אלטרנטיבי

נדמה שגורם עיקרי לביקורת של שטיגליץ, קרוגמן ורבים אחרים נובע מהעובדה שהפתרון שרבים מהם מציעים נועד לטפל בשורש הבעיה: מספר בנקים חשובים על סף קריסה-התמוטטות (Banking on the Brink) כי רמת הון עצמי שלהם נמוכה מידי ואולי גם שלילית. הטיפול במקרה הזה הוא הזרמת הון (עצמי) במקום זה שנשחק והזזת ההנהלות.

קרוגמן, שטיגליץ ובעצם גם ג'נסון, תומא ודילונג (Will the Geithner Plan Work?) ממליצים על הלאמה זמנית. כך הרי נהגה FDIC בהצלחה עם הבנק הכושל ''קונטיננטל אילינוי'' בשנת 1984 כאשר ניקתה את המאזן ומכרה את הבנק בתוך מספר שנים למגזר הפרטי; גם ''וושינגטון מיוטואל'' הולאם בסתיו שעבר. אבל יש דוגמאות טובות יותר מהעבר האמריקאי: גם את משבר בנקי ''הלוואה וחיסכון'' של ראשית שנות ה-‏90 פתרו האמריקאים בדרך הזאת. אז המקבילה של FDIC, FSLIC (Federal Saving and Loan Insurance Corporation), תפסה את הבנקים, הזיזה את בעלי העניין, שילמה מספיק חובות ומכרה אותם למשקיעים חדשים (More on the bad bank).

האמריקאים הוכיחו בעבר שהם יודעים ליישם פתרון דומה לזה שיישמו קובעי המדיניות הישראלים בשנת 1983. ההלאמה של הבנקים בשבדיה, בראשית שנות ה-‏90 יכולה אפילו לשמש להם כדוגמה טובה יותר איך לפעול במקרה הנוכחי (Stockholm Solutions).




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (יום רביעי, 08/04/2009 שעה 15:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ''הבנקים הם שגרמו את המשבר ולצורך זה הם השתמשו במינוף יתר (מעט הון עצמי הרבה הלוואות) כדי לקנות נכסים מסוכנים, חובות מגובי משכנתאות, באופן קיצוני.'', אלא המפלגה הדמוקרטית ופעיליה החברתיים שכפו על הבנקים חוק בלתי כלכלי בעליל שעם השנים הלך והחריף עד המשבר הפיננסי הנוכחי. נראה לי שהפתרון שאתה מציע אכן טוב אבל הוא ברמת הטיפול בסימפטומים של הבעיה. הטיפול צריך להיות טיפול שורש בניהול מדיניות כלכלית ועיסקית ובדיקת סולם רגולציה נכון ויעיל מול כל גורם משק ומול כל תהליך ופעולה עיסקית. יחד עם זאת לא בטוח שהלאמה מלאה תיתן תשובות נכונות גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה עיסקית וגם מבחינה פוליטית. על רקע זה צצות היום ראשיתן של התנגדויות למדיניות אובמה, כולל מחברי מפלגתו. הלאמה זה דבר קשה, בודאי בתרבות החופש בארה''ב. מעבר לכך, ישנם בנקים וחברות משכנתא שמסתבר שהסיוע שנתן להן הממשל הוא מיותר, וחלקן אף החזיר / מחזיר את הסיוע לממשלה הפדרלית.

רצוי שנדע מהיכן נובע השבר הפיננסי הזה. מקור המשבר בריבית ה'פד' הנמוכה שהחלה תהליך ארוך שנים של עליות חדות בביקושים לנכסים - וכך נולדו שתי בועות הענק - בועת הנדל''ן הענקית ובועת המניות הקטנה יותר. האמריקאים למדו בדרך הקשה מה שכאן אנחנו בישראל ידענו מתוך הבנה ומחשבה: לא יהיו יותר הלוואות סאב פריים, לא יהיו הלוואות בשיעור גבוה ביחס לשווי הבית, לא יהיו הלוואות ללא הוכחת הכנסה ונכסים, ולא יהיו משכנתאות למימון צריכה שוטפת. כל זה נכון כמובן גם לגבי האשראי למגזר העסקי.

בועת הנדל''ן התפוצצה ראשונה והיא שגרפה אחריה את המשק האמריקאי שהכה במישקי העולם בגלל מרכזיותו ועוצמתו של המשק האמריקאי. פאני מיי ופרדי מאק - שתי חברות מימון משכנתאות גדולות שזכו לחסות ממשלתית בעשורים האחרונים וסיפקו, בניגוד לרצונן, חלק ניכר מהדלק שהניע את המרוץ המטורף של מחירי הנדל''ן. עקב הריבית הגבוהה ששררה בשנת 2007 החלו מחירי הנדל''ן בארה''ב לרדת. אנשים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו ובנקים ומוסדות פיננסיים החלו לפשוט את הרגל. המפולת שהחלה בארה''ב הדביקה בורסות, בנקים, חברות וקרנות גידור בכל העולם. גלי ההדף המרכזיים הורגשו באירופה, באסיה, בקנדה ובאוסטרליה. המשבר לא פסח גם על תאגידים רבים, על חברות יצרניות, חברות שיווק ואפילו חברות הייטק.

המשבר בארה''ב הוא יותר פיננסי ופחות משבר כלכלי. אומנם מצוקת אשראי לא עוזרת לכלכלה, אבל הכלכלה גם לא ממש קורסת. לא באמריקה, לא ברוב אירופה ולא בישראל. הקשיים הם בשוליים של הפעילות הכלכלית של החברות והמשבר הפיננסי שלהן גורם לרובן להתייעל, אבל לא להפסיק לעבוד ולייצר.

הבעיה הגדולה היא שהמצב הכלכלי הכללי דורש היום יותר מאי פעם להגדיל את ההשקעות במשק היצרני, בגלל שאנחנו בישראל בעיצומה של תנופה כלכלית שלא הייתה כמותה בעבר. וכשבדיוק באותו הזמן לוקחים את ההשקעה אחורה, אנחנו מכניסים את כל הכלכלה לתנודתיות ולאי יציבות. לכן לצד צמצום בתקציב המדינה, יש צורך להגדיל את חלק ההשקעות בפרויקטי פיתוח תשתיות וטכנולוגיות – גם כדי לספק עבודה לאלפי אנשים, גם כדי להרחיב את הגורמים יוצרי הרווח וגם כדי לקדם את ההון הציבורי.

הינה בארה''ב, 'סיטיגרופ' אומר שאת הרבעון הראשון השנה הוא גומר עם רווח. מספר בנקים מחזירים לממשלה את כספי תמיכה שקיבלו רק לפני 3 שבועות כי מתברר שהם שורדים את הזעזוע הפיננסי בכוחות עצמם. תעשיות הרכב האמריקאיות קורסות בגלל סיבות אחרות והן החלו בקריסה הזו כבר בסוף שנות ה-‏90 בגלל ניהול כושל ושרלטני וקיפאון טכנולוגי הנדסי. המשבר הפיננסי הנוכחי היתה רק מכת גרזן עליהם.

רובו של גל הפיטורין בארה''ב הוא בתעשיות הרכב, בבנקים ובחברות ההשקעה כי המגזרים האלה היו מנופחים בצורה בלתי רגילה ופעלו בחוסר יעילות. חברות מסחריות ניצלו את המצב לפטר עובדים ולהתייעל. חברה כמו וול-מארט שרצתה מזה זמן רב לעבור שינוי מבני והיתה במשבר ניהולי על רקע יחס מחפיר לעובדיה, ניצלה את המשבר כדי להתייעל. http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId... וול-מארט סגרה חנויות פחות רווחיות ופיטרה עובדים פחות יעילים. אבל תראו מה וול-מארט עשתה: בדצמבר, ינואר, פברואר, בכל אחד מהחודשים האלו המכירות שלה עלו, לא ירדו והרווחים שלה צמחו.

יש שתי דרכים שמדינה יכולה לפגוע בבעלי החוב שלה. הראשונה היא להדפיס כסף ולשחוק את שער המטבע שלה והשנייה היא פשוט לא לשלם את החוב. וכך, שבוע לאחר הקריאה של נשיא סין ללכת על מטבע בינ''ל אחד, הודיע ממשל אובמה שיש ממש ברעיון של מטבע עולמי. בינתיים הם מדפיסים מסיבית דולרים שבחלק מהם ותוך נטילת סיכון הם החלו בקניית הנכסים הרעילים של הבנקים, דבר המגדיל מאוד את סיכון האשראי של ממשלת ארה''ב.
אובמה בפנייתו לאומות העולם http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId...
הוא אומר ש''לא ניתן להתמודד עם האתגרים הכלכליים הגלובליים באמצעות חצאי צעדים או מאמצים נפרדים של כל מדינה'' ועוד הוסיף: ''אם נמשיך לאפשר למוסדות פיננסים ברחבי העולם לנקוט באופן נמהר וחסר אחריות, נישאר לכודים במחזורים של בועת והתפוצצות בועות'', הזהיר הנשיא האמריקאי''. הוא יותר מרומז שהבעיה היא פיננסית בעיקרה.

גם אצלנו המשבר אינו כלכלי אלא פיננסי. חברות מסויימות ממשיכות להרוויח כרגיל ואפילו יותר מבעבר ואחרות נפגעו בשל המשבר הפיננסי בארה''ב (למשל: בנק הפועלים). החודש הנפיקה ישראל אג''ח ולפי החשב הכללי באוצר שוקי אורן התגובות היו חיוביות ומדהימות. האג''ח הזה נחטף גם באמריקה. היציבות המוניטרית של ישראל מייצרת ביטחון אצל המשקיעים ורצות להשקיע כאן כביטוח פיננסי.
צריך לזכור שאת עיקר האשראי בארה''ב נותנים המשקיעים בשוק האג''ח (קרנות, נאמנות, קרנות גידור, קרנות פנסיה וכו') ולא בבנקים.

ממשלת ארה''ב ביצעה בשבועות האחרונים כמה מהצעדים הגדולים ביותר בהיסטוריה העולמית כדי לבלום את מחנק האשראי והמשבר הכלכלי הקשה הפוקד את הכלכלה הגדולה בתבל. עיני כל העולם נשואות למהלכיו של הנשיא אובמה, ולעוזריו בתהליך - שר האוצר טימותי גייתנר ונגיד הבנק הפדרלי בן ברננקי. אבל אובמה מתנהג כאילו שאינו מבין את הבעיה. עד היום הוא לא יצא לציבור עם הבהרות לגבי תוכנית פעולה מסודרת של ממשלתו והוא עדיין פועל כמי שרץ ממוקד למוקד של בעיה ומנסה לטפל בהן בנפרד. פרנקלין רוזוולט שאמר ''אין לנו ממה לפחד אלא מהפחד עצמו'', וברק אובמה אומר לאזרחי ארה''ב שהמצב רק הולך להחמיר. עד כה אובמה נכשל במשימה להעביר לציבור תחושה של ביטחון ואמינות ביכולתו לטפל במצב הכלכלי. וטימותי גייתנר? הוא מאיים על ניהול העצמאי של חשבון התעשיות. יתר רגולציה יוצרת מחנק. האם חלק של ההיי-טק יברח מאמריקה לישראל?
חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (יום רביעי, 08/04/2009 שעה 15:07)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה גרם להתמוטטות הפיננסית הזאת?
---------------------------------

כמובן שחוסר האחריות של ארגוני שמאל ליברליים (הביטוי המקובל בארה''ב לשמאל קיצוני) בקידום המדיניות החברתית האגרסיבית שלהם. מדובר בארגון ACORN (Association of Community Organizations for Reform N o w ) שרק לפי שמו ''ע כ ש י ו'' מעיד הדבר של שמאלניותו המובהקת. זוהי קבוצה חברתית-פוליטית שהוקמה ע''י ממשל קרטר כדי לקדם את האוכלוסיות החלשות, בעיקר השחורות וההיספאניות ועל ידי כך לקרבן למפלגה הדמוקרטית. ACORN היה גם ארגון ש'שתה' המון כספי ציבור ותרומות אישיות ובדרך של 'כביסה שחורה' הנפיק אותו נקי ולבן בעבור המפלגה הדמוקטית. מבחינה חוקית ופורמלית הזדהה הגוף הזה כארגון לסיוע לחברה החלשה אבל מבחינה מעשית הוא היה מנוף לעיבוי המפלגה הדמוקרטית. קרטר וועדת הבנקאות, השיכון והעיור העבירו את חוק ה- CRA תחת לחץ כבר על חברי הקונגרס כבר ב-‏1977.http://en.wikipedia.org/wiki/Community_Reinvestment_... .

למשל במרץ 1995 אמור היה מנהיג הרוב בסנאט ניוט גינגריץ' לבוא ולנאום לפני מושלי המדינות במלון הילטון בוושינגטון והדמוקרטים הפעילו את ACORN כדי להפגין ולשבש את האסיפה בקריאות ''Nuke Newt!'' ''We want Newt!'', כשהם פוצעים שני מושלים, חוטפים את המקרופון והורסים את הכינוס בטרם הוא החל. כשהוכרז באולם שהכינוס בוטל, מפגיני ACORN הריעו בקול גדול כאילו המשיח הגיע ע כ ש י ו . כעבור יומים הפגינו אותם 50 – 100 המפגינים במטרה הראשית שלהם: בתת ועדת הסנאט לענייני בנקאות שהיתה אמורה לדון בשינויים לחוק ההשקעות בקהילה, חוק של קרטר שהתיר לקבוצות כמו ACORN לכפות על בנקים לתת הלוואות בסיכון גבוה לנזקקים בעלי יכולת החזר נמוכה. הכוונה של הדמוקרטים בחוק היתה למנוע מהבנקים להפלות אוכלוסיות מיעוט כמו השחורים וההיספאנים. אבל דרכם היתה לכפות על הבנקים לתת הלוואות בתנאים מצויינים לאנשים שקרוב לודאי שלא יוכלו להחזיר לעולם את ערך ההלוואה. ACORN נכנסה למשחק ואיימה על הנבחרים הרפובליקנים והדמוקרטים שתמכו בתיקון שמגביל את חובת ההלוואה של הבנקים. מי שהוביל את המאבק לפתוח את שוק ההלוואות לכל דורש בלי כל הגבלה או פיקוח היו כמה דמוקרטים כמו כריסטופר דוֹד

כבר יותר משלושים שנה ACORN מעורב במניפולציות והטיית החלטות של תת ועדת הסנאט לענייני בנקאות, כאשר בועדת הבנקאות, השיכון והעיור שלט בד''כ סנטור דמוקרטי. אילוץ הבנקים וחברות ההשקעה לתת הלוואות נדיבות ובתנאים בלתי כלכליים וללא ביטחונות (CRA) הוא שגרם למשבר הפיננסי החריף אליו נפלה ארה''ב בסתיו 2008. לא הקפיטליזם הוא זה שקרס אלא הסוציאליזם החזירי שנגס בקפיטליזם ופגע בו.

פאני מאיי ופרדי מאק הן מוסדות משכנתא ממשלתיות שלא נתנו הלוואות דיור חסרות בסיס כלכלי ובלי בדיקה מתאימה של הלווים. אבל חברי הקונגרס הדמוקרטים בתיאום עם ACORN פעלו בקונגרס לכפות על המוסדות האלה להגמיש את תנאים להלוואות בתחילת שנות ה-‏90 מיד לאחר שביל קלינטון נבחר לנשיאות!
כשהרפובליקנים זכו ב-‏1994 בשליטה על הועדה הם עצרו את השתלטות הדמוקרטים-ליברלים על החלטות הועדה. ואז התחדשו ההפגנות האלימות של ACORN שהונהגה ע''י מֹאוּד הֶרְד (Maud Hurd) שנעצר הוא וחבריו כאשר השתלטו על המקרופונים של אנשי ועדת הבנקאות, ע''י משטרת גבעת הקפיטול. ניסיונותיהם של שני הסנטורים הדמוקרטיים טד קנדי וג'ו קנדי לשחרר את המפגינים נענו בשלילה. הסנטור מקסין וואטרס (קליפורניה) עשה צעד חריג ביותר. הוא התייצב בשער הכלא וסירב לעזוב על שישוחררו המפגינים. משטרת הקפיטול ויתרה. הסנטורים הדמוקרטים במקום לשתוק פתחו במתקפת הסברה שסיפה לציבור שהרפובליקנים רוצים לפגוע בחלשים באמצעות הפעלת כוח ומשטרה! כאן נרקמה הפעולה הדמוקרטית שדחפה את חוק ה-CRA הלאה לתוך הקיצוניות שניפחה את שוק הכספים האמריקאי והיתה הזרז לקריסתו. הסנטורים הדמוקרטים ברני פרנק (מסצ'וסטס), קנדי וְואטרס ביחד עם ממשל קלינטון רקמו ב-‏1995 את ההונאה הגדולה מכל. הם הרחיבו את מחוייבות הבנקים וחברות ההשקעה לתת הלוואות סאב-פריים לכל דיכפין יטה ויקח בלי יכולת לבדוק את אמינותו ויכולתו הכלכלית לעמוד בהחזרי ההלוואות. זה הרס בסוף את המערכת הפיננסית.

ברק אובמה
==========

ברק אובמה באותה עת היה מחובר היטב ל-ACORN בשיקגו כעורך דין וכפעיל חברתי. כעורך דין צעיר הוא הדריך והנהיג את הפעילים החברתיים לפעול מול הבנקים בשיקאגו ולוודא שהם ממלאים את הוראות החוק החדש עד תום. הוא הקים חשבונות תמיכה בפעילות ACORN ודרש מחברות שמולן התעמת שיתרמו לאותם חשבונות! גם כשעבר לייצג את כל אילינוי ואחר כך בוואשינגטון הוא המשיך לייצג את ACORN באותם מאפיינים. ACORN ממשיכה לעבוד לפי דפוסי הפעילות האלימים והמאיימים שלה. בבחירות האחרונות היא גייסה כספים ומצביעים לברק אובמה. לפי דיווחים מזמן הבחירות ומיד לאחריהם מסתבר שפעיליה גייסו אנשים שנהגו להצביע מספר פעמים באותן קלפיות! ובקלפיות אחרות באזור ועל שמות אנשים שנפטרו, שמות פיקטיביים, שמות אמת של אנשים שכבר הצביעו ואפילו הם הצביעו מספר פעמים עם אותו השם!!!!! פעילי ACORN גם גייסו כספים מארגונים ואנשים למסע הבחירות של אובמה, חלקם תרמו בגלל הקשר העיסקי השוטף שהיה / יש להם עם ACORN. הפעילים גם הפעילו לחצים על תחנות שידור ועיתונים ומנעו ביקורת על אובמה, העיתון ''ניו יורק טיימס'' היה למופת כעיתון מכור לאובמה ובכל מהלך הבחירות מועידת המפלגה הדמוקרטית שבחרה באובמה כמועמד לנשיאות ועד היום הוא לא פרסם שום כתבה ביקורתית על אובמה ושום כתבה חיובית על יריבו מקיין והמפלגה הרפובליקנית. יותר מכך, העיתון נמנע מלפרסם חדשות אמת על שחיתותו של אובמה ועל מארג רישתות הפעולה של המאפיה הפוליטית הדמוקרטית שאספה הון ושלטון בעבורו.

חיבוק הדוב בין המפלגה הדמוקרטית ל-ACORN והמדיניות החברתית-כלכלית שלהם הוא הבסיס לכל המשבר הפיננסי שעובר על אמריקה וחטף את העולם. יש מקום לבדיקה אם המשבר הזה תוזמן על ידי הקמפיינים של אובמה כדי לפגוע במועמדותו של ג'ון מקיין ומפלגתו הרפובליקנית שבשלטון. אבל מרגע שפרצה המורסה הכלכלית החוצה הולך הגוף האמריקאי ומתרפא לאט לאט. ישנה רק בעיה קטנה בדרך והיא שהרופא האחראי לריפוי הגוף הוא ברק-השרלטן שהיה עד לא מזמן אחד הסיבות שהביאו את האסון הזה על אמריקה והעולם.
האם גם במדיניות החוץ והביטחון הוא מתנהג כה בחוסר אחריות?
כפי שנראה עד היום מסתבר שאובמה מראה צעדים ראשונים של חוסר אחריות ושיקול דעת גם במדיניות הביטחון הלאומית. השאלה היא להיכן יתדרדר העולם ממשבר ביטחוני ולא משבר פיננסי?

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



המסקנה,חכם שלי: נתניהו לנשיאות ארה''ב
ע.צופיה (יום רביעי, 08/04/2009 שעה 16:22)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכמובן עם שטייניץ- השם העולה בשמי הכלכלה העולמית.
_new_ הוספת תגובה



המסקנה,חכם שלי: נתניהו לנשיאות ארה''ב
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 7:05)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול להיות רציני
למה לך ללעוג ללא תוכן
_new_ הוספת תגובה



המסקנה,חכם שלי: נתניהו לנשיאות ארה''ב
ע.צופיה (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 8:59)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני יכול להיות רציני לגבי דברים לא רציניים.
אריק פורסטר הראה לך ''בקצה המזלג'' עד כמה תגובתך אינה עיניינית.
לגופו של עניין: ברגע שאתה מתחיל לשייך דברים ל''מאפייה השמאלנית'' בארץ או בארה''ב או במקום אחר בעולם אתה מראה את חוסר הרצינות שלך.
עדיף כבר שתשייך זאת לזקני ציון, זה ישמע יותר אמין.
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אלי או עלי?
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 9:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראוי שתגיב לעניין שאני כתבתי עליו
ולא על איזושהי תגובה שאתה מייחס אותה אלי.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אלי או עלי?
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 22:07)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני משער שהוא מתכוון להודעתי שלא חתמתי עליה......
אבל אתה הכנסת לשמאלנים מכה בפרצוף וכול הכבוד לך.
הם לעולם לא יסכימו שהאמת המרה תחשוף את פרצופם
המעוות כמו שעשית ברשימה הזאת - המחלה התחילה מקרטר וטופחה ע''י קלינטון ופרצה ממש לפני הבחירות שבהן
היה המועמד הדמוקרטי אחד מהשחקנים הראשיים
של הפארסה הזאת ''אקורן''. אני בטוח שעוד יתגלו
עדויות שמאמתים את החשדות שכל המשבר הפיננסי הזה
נוצר ע''י ''אקורן'' ועוד כמה סוכנים סמויים שלהם
בממשל האמריקאי כדי להטות את תוצאות הבחירות לדמוקרטים.
כמה חבל שהרפובליקנים לא התעשתו מיד ועלו על התרגיל הזה.
אם הים היו חושפים אותו אז אובמה היה אולי רק במבה. אפילו לא ביסלי!

יצחק בוקובזה
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אלי או עלי?
ע.צופיה (יום שישי, 10/04/2009 שעה 5:04)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה טועה.
כבר רוזבלט ב-‏1932 תיכנן בערמומיות שמאלנית אופיינית את המשבר הנוכחי.
כדאי שתעמיק יותר בשורשים השמאלניים, תגלה שם גם את משה רבנו.
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אמת או נחבא?
סתם אחד (יום שישי, 10/04/2009 שעה 5:31)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתי התחילו לתת הלוואות סאב-פריים?
באיזו ריבית?
מתי יצרו את ההקבצות של לווי סאב-פריים כדי להעלות את הדירוג ולהשביח באופן מלאכותי את איכות הלווים?
האם תרמית זו נעשתה בלחץ קבוצת אקרון?
האם קלינטון ידע זאת?
האם קבוצת אקרון תמכה בבראק אובאמה?
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אמת או נחבא?
ע.צופיה (יום שישי, 10/04/2009 שעה 6:41)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למיטב ידיעתי, ההלוואות ללווים שאינם עומדים בקריטריונים המקובלים למתן משכנתאות (''סאב-פריים'') החלו בשנים 2002-2003 והענין החל להוות בעיה כעבור כשנתיים כאשר אותם לווים הפסיקו לשלם את המשכנתאות.
מתן משכנתאות ללווים כנ''ל דרש תכנון פיננסי מוקדם ותיאום עם מוסדות בנקאיים גדולים וקבלנים.
לכן אני רואה בזה תרמית ולא כשל פיננסי.
איני יודע מי זו קבוצת אקרון,במי הם תמכו או לא תמכו, האם יש להם קשר לקלינטון או לא.
לי נראה ונשמע הענין פחות אמין מהפרוטוקולים של זקני ציון,אך כל אחד זכאי לחיות באמונתו.
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אמת או נחבא?
סתם אחד (שבת, 11/04/2009 שעה 11:19)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז תשפר את ''למיטב ידיעתך''
ואל תפיץ מידע הזוי ולא בדוק.
כפי שהראתי התהליך החל אצל ג'ימי קרטר
והתעצם אצל ביל קלינטון.
תפסיק לקרוא את הפרוטוקולים של זיקני השמאל
ותתחיל לקרוא את כתבי חכם ציון.
(-:

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אמת או נחבא?
ע.צופיה (שבת, 11/04/2009 שעה 21:42)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חכמיקו, אמרתי לך, הפרוטוקולים של זקני ציון יותר אמינים מהשטויות שאתה מפיץ.
_new_ הוספת תגובה



אתה מדבר אמת או נחבא?
סתם אחד (יום ראשון, 12/04/2009 שעה 7:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין ספק, פרוטוקולאר, שאתה מייחס אמינות כלשהי לפרוטוקולים של זיקני ציון. אתה לא מחדש בזה דבר, זה היה צפוי ואתה חושף רק סברות חבויות ישנות.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
אריק פורסטר (יום רביעי, 08/04/2009 שעה 19:49)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוכם, אם מה שאתה יודע על ניוט גינגריץ' מעיד על יתרת המאמר, אתה בצרות. גינגריץ' לא היה מנהיג הרוב בסנאט אלא הספיקר של בית הנבחרים (הבית התחתון).

מֹוד הֶרְד (Maud Hurd) היא אשה, ולא גבר.

כאדם שהיה בבטן הלוויתן הפיננסי האמריקאי כשזה נפח את נשמתו,אני יכול להגיד לך שבנושא הזה לא היו חפים מפשע, וכולם אשמים במידה שווה פחות או יותר. נסיונך המגוחך להסיר את האשמה מהרפובליקאים בבית הנבחרים, הסנאט והבית הלבן מוכיח על חוסר ידע. גופים קוואזי-ממשלתיים כפאני מיי ופרדי מאק קיבלו את פקודות הצעידה שלהם מ-HUD, משרד השיכון הפדרלי בממשל בוש, שהחליט ב-‏2005 שלכל אדם המראה סימני חיים מגיע לקבל משכנתא לקניית בית, בלי קשר ליכולת ההחזר.
_new_ הוספת תגובה



עוד הערות לחכם ציון
אריק פורסטר (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 1:59)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת ''הסנטור מקסין וואטרס (קליפורניה) עשה צעד חריג ביותר'' והתכוונת בוודאי לכתוב ''חברת הקונגרס מקסין ווטרס עשתה צעד חריג ביותר''.
ולידיעתך: פאני מיי ופרדי מאק אינן חברות משכנתאות ממשלתיות. איני יכול להכנס לסניף פאני מיי ולבקש משכנתא, משתי סיבות:
1. לפאני מיי אין סניפים.
2. פאני מיי ופרדי מאק מתמחות בקניית משכנתאות מבנקים. בכך הן מהוות חלק נכבד מאד מהשוק המשני (secondary market) בו נסחרות משכנתאות בין חברות ההלוואות, הבנקים, וגופים פיננסים אחרים.
_new_ הוספת תגובה



הערות לאריק פוסטר
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 9:38)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביננו לא הכרתי את ה-MAUD הזאתי עד שראיתי את שמה באחת הכתבות בעניין ולכן גם לא טרחתי לתת דעתי למינו/ה, אבל אני מקווה שזה לא צריך לשנות את דעתך הנחרצת לגבי המאפיינים הפליליים של פעולויותיה ופעולות ACORN, שהם חמורים יותר ככל שהם מתרחשים רחוק יותר מעין הציבור והעיתונות - במאורות הפרברים של הערים הגדולות ביותר מ-‏35 מדינות בארה''ב!. השורה התחתונה של התופעה הזאת היא שזהו ארגון מושחת ואלים שהצליח לגדל והחדיר נשיא לבית הלבן!
זה נשיא שרוצה לשנות את אופיה של אמריקה:
• לא יותר ''אמריקה נוצרית'' אלא של כלל אזרחיה,
• אמריקה של מחוייבות למפלגה ולא לאזרח הפרטי,
• אמריקה סוציאליסטית ישנה ולא קפיטליסטית נאורה,
• אמריקה שתחיה עם מטבע עולמי ולא עם הדולר,
• אמריקה שמתכופפת ומשתחווית למלך סעודי שמרן ותגרן ומחזרת אחר התורכים הלאומנים, ולשם כך היא מתעלמת מהפרות זכויות האדם בחברות המוסלמיות ופוטר את הטבח בארמניה באמירה שכולם טבחו האחד בשני.
• אמריקה שכדי לצאת מהמשבר הכלכלי מחלקת כספים לחברות ענק שפשטו את הרגל בגלל ניהולן הכושל ושמוציאה מיליארדי דולרים על פרוייקטים חסרי שחר ותוחלת רק משום שהיא רוצה להניעה את גלגלי המשק.

לגבי פאני מיי ופרדי מאק לא טענתי שאנשים פרטיים היו נכנסים לסניפים ולבקש משכנתה. בשביל זה יש את בנקי המשכנתאות. הדרך הטכנית לקבלת משקנתאות אינה חשובה אלא מדיניות ניפוק המשכנתאות. חלקן בהנעת הכספים שירדו לטימיון היה גדול ומשמעותי, ולא היה שונה ממדיניות הכללית של יתר הבנקים ובנקי המשכנתא.

• • ג'ורג' בוש לא גידל מערכת פיננסית טפילה במשך 30 שנה אלא ניסה להתמודד עם התופעה הרעה שצמחה בעקבות המדיניות החברתית חסרת האחריות של ג'ימי קרטר וביל קלינטון והשאלה שעמדה בפניו היתה האם לבצע מהפך שלם במדיניות המשכנתאות או לזרום עם הקיים תוך תיקונים קלים.
וג'ורג' בוש נפל לפח כמו למשל אנשי ימין אצלנו שחושבים שהטיפול בבעית ערביי ארץ ישראל ב''שטחים הכבושים'' תגיע רק עם הקמת 'מדינה פלסטינית' בארץ ישראל המערבית לצד ישראל ולצד מדינה פלסטינית בארץ ישראל המזרחית .... כאשר לעומתם ישנם מעטים שחושבים שאין סיכוי לפתרון הזה ושצריך למחוק אותו מעל שולחן קבלת ההחלטות האסטרטגיות וללכת על פתרון ''שתי מדינות לשני עמים'', כאשר מדינת ערביי ארץ ישראל היא ירדן הפלסטינית.

כמובן שרוב הימנים הולכים על פתרון שולחן שהפילו עלינו השמאלנים באיוולתם. כי ישנן משמעויות פוליטיות אקטואליות לכל שינוי שנעשה. מכאן שהנהגה נבנחנת גם ביכולת לשבור מוסכמות שיקריות. ממשל בוש נכשל בדבר, אולי גם מפני שהוא לא ראה את זירעי הפורענות במדיניות הזו, כמו שרוב רובה של החברה האמריקאית לא ראתה ולא חשבה שזה יקרה.
ככה גם אצלנו ממשלת נתניהו לא רואה את זירעי הפורענות של קונספציית אוסלו במסכות חדשות ומשתנות לפרקים, כמו שרוב החברה הישראלית לא רואה זאת כך.
ממשלות ממוצעות כבולות במומנטום קיים והרסני ומתקשות לאתר את הרסניותן.

הסיבה למצב הכלכלי הקשה היא הרצון של הדמוקרטים בשלושים השנים האחרונות לפזר כספים מסיבות פוליטיות שלא בדרך הישר.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



גם אני מעוניין לקבל הערות, אם אפשר
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 13:04)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נשיא שרוצה לשנות את אופיה של אמריקה:
• לא יותר ''אמריקה נוצרית'' אלא של כלל אזרחיה
(הערה שלי: מה זה בעצם איכפת לך? זהו עניין אמריקאי פנימי שעל תושבי ארה''ב להחליט בעצמם, והם באמת החליטו: הם רצו אובמה, ואכן הם קיבלו אותו)

• אמריקה של מחוייבות למפלגה ולא לאזרח הפרטי
(הערה שלי: כנ''ל)

• אמריקה סוציאליסטית ישנה ולא קפיטליסטית נאורה
(הערה שלי: כנ''ל)

• אמריקה שתחיה עם מטבע עולמי ולא עם הדולר
(הערה שלי: מי בכלל מעוניין עוד בדולר המרוט והווירטואלי? הדולר לא יחזור להיות אף פעם למה שהיה בעבר, לפחות לא בעיסקאות בינלאומיות. לכל הונאה יש מחיר)

• אמריקה שמתכופפת ומשתחווית למלך סעודי שמרן ותגרן ומחזרת אחר התורכים הלאומנים, ולשם כך היא מתעלמת מהפרות זכויות האדם בחברות המוסלמיות ופוטר את הטבח בארמניה באמירה שכולם טבחו האחד בשני.
(הערה שלי: נו, אתה אפילו אם יש קורטוב של צדק בדבריך, אך מה זה איכפת לך בעצם? אלה בעיות של אמריקאים. מה איכפת לך מה האמריקאים חושבים על טורקיה? למה אסור להם להתקרב למוסלמים, אם הם בתור מעצמה מעוניינים בכך? זכויות אדם? הצחקתני)

• אמריקה שכדי לצאת מהמשבר הכלכלי מחלקת כספים לחברות ענק שפשטו את הרגל בגלל ניהולן הכושל ושמוציאה מיליארדי דולרים על פרוייקטים חסרי שחר ותוחלת רק משום שהיא רוצה להניעה את גלגלי המשק.
(הערה שלי: בעיות של אמריקאים בלבד. עוד פעם: מה זה נוגע לך? אז אמריקה לא תהיה יותר מעצמה פיננסית בינלאומית, ובוא נאמר שהסינים ימכרו את דולרים שלהם בקצב מוגבר וירכשו במקומו מטבעות אחרים. מה זה נוגע לך או לישראל? כאמור, אלה בעיות של אמריקאים, ואינני רואה שום בעייה שידפיסו עוד טריליוני דולר וירטואלים. זה כלל לא משנה לרבים בעולם שמבינים בדרכם מהו המודל האנגלו-סכסי לעשיית עסקים. הסיכוי שבעתיד אנשים נוספים ברחבי העולם יפלו עם הדולר ברמיית AAA פחת באופן משמעותי – המחיר בהתאם)
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 7:08)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני מבין בכלכלה אבל לבקר מאמר ארוך דרך הפרטים השוליים במקום בטיעונים המרכזים היא שיטה לא מוצלחת

האם היו ההתקפות של אקרון כמתואר בכתבה?
האם אובמה סייע לאקרון והאם אקרון סייע לאובמה?
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
אריק פורסטר (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 18:16)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני מבקר מאמר ארוך ''דרך הפרטים השוליים''. חכם ציון לא כתב מאמר ארוך, אלא העתיק מאמר ארוך שבא קרוב לוודאי ממקורות רפובליקאים-קיצוניים. היות והוא שוביניסט גברי הוא הניח שכל הדמויות הפועלות במאמר שהעתיק הן גברים, בעוד שבמציאות היו גם היו נשים בשערוריה.
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 22:14)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בטח כואב לך הלב שנחשפה האמת על הדמוקרטים האובמאים.
יותר משהם בנאים הם בבונים.
היכן ראית שהוא העתיק כתבה? הוא הביא לך לינקים שמראים שחלק ממה שהןא כתב יש לו סימוכין. זה לא העתקה!
ואם שני שמות שם הם נשים ולא גברים אז מה?
באנגלית זה חד מיני ומיניותם של המדוברים אינה רלוונטית. זן לא אורגיה, אלא רק אורגיה פוליטית.

אתה כנראה הופך ליותר רגיש ככל שתקרבים יותר לאמת המרה של המפלגה הדמוקרטית במצבה הנוכחי בה היא הרוב על גבי חורבות אמריקה. אתה כמו אובמה מת להספיד את אמריקה,
ולראות המקומה את סתם עוד מדינת מרינדה נוספת.

יצחק בוקובזה
_new_ הוספת תגובה



גם התגובה הזו היא ''הרינג אדום''
סתם אחד (יום שישי, 10/04/2009 שעה 4:33)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



[•] (2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (שבת, 11/04/2009 שעה 11:21)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[•]... הבאתי לינקים מהמקומות שציטטתי או הבאתי עובדה.
מעניין כשאתה ודומיך צריכים לענות לעניין אז אתם תמיד תברחו לשוליים שאינם ממין העניין.
אבל אתם לעולם לא תתמודדו עם הנתונים והעובדות עצמם!

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



התגובה הזו היא ''הרינג אדום''
סתם אחד (יום שישי, 10/04/2009 שעה 4:32)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 7:25)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד כמה שאני זוכר משהו בכלל
משבר המניות לפני 70 שנה נוצר בגלל ''אפקט המנוף''
אפקט המנוף מאפשר לבצע פעילות פיננסית עם מעט כסף של היוזם והמון כסף באשראי.יחס של 10% השקעת הייזם + 90% השקעה מהלוואות הוא דוגמא רגילה.
כאשר השוק עולה ב-‏20% ירויח הייזם 100% על השקעתו.
כאשר השוק יורד ב-‏10% יפסיד הייזם את כל השקעתו.
כאשר השוק יורד ב-‏20% יפסיד המלווה 11% מההלואה.
כל אלה בתנאי שניתן למכור.

לפני 70 שנה רכישת מניות בשיטת המנוף הביאו גיאות במחירי המניות.כאשר החלו המימושים השוק צנח כמו אבן.
היום המצב דומה מאד.במקום מניות קנו כולם בתים בהשקעת מנוף.

מה שלי צורם זה שהאנליסטים לא זיהו הבליטו והזהירו שזו הבעיה.הם או מעלו בתפקידם.או שהם חסרי יכולת מקצועית.
_new_ הוספת תגובה



מודל אנגלו-סכסי
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 14:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זהו ככל הנראה המודל האנגלו-סכסי ל'כלכלה נכונה'. קטונתי לדעת אם המודל עבד בעבר הרחוק ו/או הקרוב, אך אין לי הרבה ספק שהוא לא בדיוק יעבוד בהווה ובעתיד: כמות האנשים באירופה (אני יכול לשפוט רק לגבי מערב אירופה בשלב זה, עם הרגשה שגם במזרחה התחושה דומה) שיהיו מעוניינים לעבוד בצורה מסוג זה, הולך ועובר מן העולם יחד עם מטבע שמשקלו הוירטואלי הולך ונעשה 'כבד' מיום ליום.

בריטניה היא כמובן מקרה אחר לגמרי, שכן למרות היותה אירופאית, ליבה וכלכלתה מצויים עמוק בתוך המודל האנגלו-סכסי. בריטניה, מבחינה זו, אינה בדיוק חלק מאירופה ומבעיות השוק האירופאי.

לגבי ישראל אין לי מושג ירוק מה בדיוק קורה בה. יש הגורסים כי השקל חזק מאין כמוהו, אחרים טוענים שישראל הנה חלק מהמודל האנגלו-סכסי.

-------------------------

הערה כללית: 'מודל אנגלו-סכסי' בהקשר כלכלי פירושו, לפי הבנתי מקריאת חומרים שונים בנדון, העדר כל רגולצייה של ממש על עיסקאות שונות של בנקים, עם תוצאות בהתאם.
_new_ הוספת תגובה



מודל אנגלו-סכסי
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 22:20)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל בישראל יש רגולציה במידה די מקיפה.

יצחק בוקובזה
_new_ הוספת תגובה



מודל אנגלו-סכסי
סתם אחד (שבת, 11/04/2009 שעה 21:01)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אלכנסדר בתור בעל משכנתא כמו מרבית הישראלים אני יכול להגיד לך שאין דמיון בין שוק המשכנתאות הישראלי לאמריקאי.
ראשית, הבנקים הישראלים לא נותנים יותר מ70 אחוז משכנתא. את היתר אתה חייב להביא מן הבית.
כלומר במקרה של מכירת הנכס אפילו בירידות של למעלה משלושים אחוז הבנק לא יפסיד הרבה.
חברת EMI נותנת ביטוח משכנתא כך שניתן להגיע עד 90 אחוז גג. אבל היא אינה נותנת יותר משש משכנתאות לאותו אדם בצורה זו. ומעבר לזה מרבית הבנקים אינם מאשרים יותר מאחת או שתים ומרביתם אינם מאפשרים יחד עם הביטוח יותר משמונים אחוז.
בנקים רבים הפסיקו בעקבות המשבר לעבוד עם EMI בהיותה חברת בת של AIG שקבלה סיוע ענק מן הממשל האמריקאי.
שנית, חייבים להוכיח יכולת החזר המגובה בהכנסות קבועות ממשכורת ומשכירות לפחות שלושה חודשים אחורה.
יתרה מזו הבנק לוקח לעצמו גיבוי ומגדיר יכולת החזר כלוא יותר משלושים אחוז מההכנסה הפנויה.
זה לא אומר שלא יפרוץ פה משבר מסוג אחר אבל משבר משכנתאות מסוג זה האמריקאי לא יפרוץ כאן בקרוב.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



מודל אנגלו-סכסי
ע.צופיה (שבת, 11/04/2009 שעה 21:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה שורש הענין. בנקים אמריקאים מסוימים למשכנתאות בשנים האחרונות לא הקפידו על איכות הלווים (''פריים'')והקלו בתנאי הסף (''סאב-פריים'')ולכן נקלעו למשבר.
שכחת עוד פרט. בישראל ''הם'' יכולים ''לרדת'' למשכורתך בארה''ב -לא.
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
אריק פורסטר (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 18:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשפל הכלכלי הגדול של שנות השלושים היו סיבות רבות, ואתה צודק לגבי אחת מהן, שיטת המנוף. יש הטוענים שאחת הסיבות העיקריות היתה אי-יכולתה של ממשלת ארה''ב להזרים את כמויות הכסף הנחוצות להחיאת הכלכלה, בגלל הצמדת הדולר לזהב שמנעה מהממשלה להדפיס כסף.
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (יום שישי, 10/04/2009 שעה 19:19)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל זאת אין מה להשוות בין השפל הכלכלי של שנות ה-‏20- 30 לבין המשבר היום. אז המשבר היה הרבה יותר עמוק ומקיף והציבור לא חי עם ביטחונות, חסכונות ומנופים כלכליים הקיימים היום.
אני מקבל בהחלט את ההגדרה שהמשבר הזה הוא יותר פיננסי ופחות משבר כלכלי מקיף במובן החברתי שלו. ממשלות שמתארגנות נכון עם תקציבן יחלצו עצמן מהר יותר מהמשבר הזה. מרבית אזרחי העולם המערבי ממשיכים לעבות גם אם מרגישים מחנק פיננסי הדוק יותר ואז הם מצמצמים הוצאות לצד הורדות מחירים של משווקי מוצרים ושירותים. זה סמל של האטה וזהירות במשק. ככל שממשלות ינווטו טוב יותר את המשבר ככה ההחלצות תהיה מהירה וקלה יותר.

מיקי בר-ששת
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (יום שישי, 10/04/2009 שעה 19:29)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעבר לבעייתיות של מינוף משכנתאות , יש בעיה מבנית יסודית ועמוקה יותר .
בגלל רמת החיים באסיה ובמיוחד במזרחה ובדרומה השכר בו מוכנים התושבים לעבוד נמוך יותר מזה שבמערב המתועש . התוצאה הבלתי נמנעת היא רכישת מוצרים כה זולים מהמזרח שהתעשיות המסורתיות במערב זלגו מזרחה . נעלים ביגוד משחקים אלקטרוניקה ואחרים .
בהתחלה כולם שמחים לקבל דולרים מארקים יורו וכדומה . במשך הזמן נוצרים מאגרי כסף שהם התחייבויות כלכליות מערביות.
מדינת ענק הסינית דורשת במקום יבוא סחורות הקמת מפעלים מקומיים של היצרנים . זה יצר ויוצר תעסוקה אבל היצוא הסיני מניב דולרים ואם לא קונים בהם סחורה אמריקאית הדולרים האלה הם ניר צבוע ולא יותר . כך יוצא שמדיניות היבוא הסינית גורמת לאבדן הערך של הדולרים בבנקים הסינים .
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
אריק פורסטר (יום שישי, 10/04/2009 שעה 19:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזו אחת הסיבות שבגללן איני מאמין גדול בגלובליזציה ומסחר חפשי. כעיקרון, מסחר חפשי מגדיל את הצריכה ומוזיל אותה בו-בזמן - דבר נהדר למי שזקוק לתחתונים זולים מסין. הבעיה הגדולה עם מסחר חפשי חיא שהיא מעבירה את פסי הייצור למדינות בהן הפועלים עובדים בתנאי רעב, כמו סין והודו. גלובליזציה שאינה דורשת תנאים סוציאלים מינימאלים ממדינות הייצור היא גושפנקא חוקית לעבדות ממין חדש, בה חברות נעלי התעמלות כמו נייק משלמות פרוטות לילדים העובדים במפעליהן בוויטנאם..
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
סתם אחד (שבת, 11/04/2009 שעה 10:45)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לתהליך הגלובליזציה יש קורבנות. העניים מאד.ויש מרויחים.מי שיכולים לשלם מרויחים.אבל החשוב באמת הוא התהליך של ''כלים שלובים''.יפן עברה תהליך כזה.
התעשיה היפנית מכרה בדאמפינג-הצפה אך ככל שייצרה ומכרה יותר עלתה רמת השכר ורמת החיים ביפן.ראה היכן הם היום.
תהליך כזה קורה בהודו,בסין ומקומות אחרים.
היום ואני מדגיש. היום,עובדים שם בשכר נמוך,אך השכר עולה ככל שהם מיצרים ומספקים יותר.
זה תהליך טיפוסי.כאשר התפתחה התעשיה היו בעלי מקצועות ישנים חסרי פרנסה ואף הרסו מכונות.נדמה לי שנקראו ''דאנדי''.אבל אחרי תקופת מעבר כולם עברו לייצור מודרני.מי רוצה לחזור לרכיבה על סוסים והובלה בעגלות?
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
ע.צופיה (שבת, 11/04/2009 שעה 10:53)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השכר נמוך יחסית, אך גבוה יותר מבעבר. וזו נקודה חשובה מאוד ששונאי הגלובליזציה אוהבים להתעלם ממנה.
_new_ הוספת תגובה



(2) הכל פוליטיקה מושחתת עם מאפיה מפלגתית חסר אחריות
אריק פורסטר (שבת, 11/04/2009 שעה 21:40)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בקשר לשאלה ''מי רוצה לחזור לרכיבה על סוסים והובלה בעגלות?'' יש לי אנקדוטה עבורך: אני חי בלוס אנג'לס, עיר שאיכות האויר שלה נמוכה מאד. למרות שאני גר לא רחוק מהים, איני משלה את עצמי לגבי איכות האויר שאני נושם. בני הצעיר הוא בחור בריא וחסון שלמד בקולג' בקולורדו, מדינה המפורסמת באוירה הצח. באחד מהקורסים שלו (אתלטיקה) בדקו את ספיקת החמצן של ריאות הסטודנטים, והסתבר שלבני היו הריאות הגרועות ביותר - קצב ספיקה דומה לזה של מעשן כבד בן 50.

אני מניח שתוצאות דומות יוסגו עבור צעירים שגדלו בגוש דן.
_new_ הוספת תגובה



גם לי יש אנקדוטה עבורך
סתם אחד (יום ראשון, 12/04/2009 שעה 5:15)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני גר בישראל ולפני כשנתיים הייתה סידרה על החיים האמיתיים בתקופת המלכה ויקטוריה.לא אספר לך על הובלת מים,על ניקוי סדינים, על יצור גפרורים,על ימאות וכמה עיסוקים מחורבנים אחרים.
אבל על סוסים-כן.
רחובות לונדון היו מכוסים בחומר סוסי עד כדי כך שהיו מי שהתפרנסו משירות לעשירים וניקו רצועה צרה ברחוב כדי שהעשיר יוכל לעבור מצד לצד בלי לדרוך בפליטה של התחבורה הציבורית.
אם יחליפו בלוס אנג'לס את המכוניות בסוסים יתעשרו בעלי המחסנים מאיסום חציר והפליטה הסוסית תגיע עד הרי הרוקי.
_new_ הוספת תגובה



קישקושים רבים... להלן דוגמה אחת:
סתם אחד (יום רביעי, 08/04/2009 שעה 21:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''פאני מאיי ופרדי מאק הן מוסדות משכנתא ממשלתיות''.
_new_ הוספת תגובה



קישקושים רבים... להלן דוגמה אחת:
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 9:50)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה קישקושיך שלך אומרים על החברות האלה?
איך אתה היית מכנה חברות שקונות דירות במשכנתא ריאלית ומעבירות אותן לדיירים חדשים שמשלמים את המשכנתאות שלהם בתשלומים פרוסים לעשרות שנים וללא ריבית?
איך מכנים בדיוק את החברות האלה?
מי בדיוק צריך לשלם על התהליך הלא כלכלי והיקר הזה?

הן הוקמו בעבר הרחוק בהחלטות הסנאט, מתעסקות במשכנתאות בלבד וממומנות בחלקן ע''י תקציב המדינה.

http://www.freddiemac.com/
http://www.fanniemae.com/aboutfm/index.jhtml;jsessio...

''Fannie Mae is a government-sponsored enterprise (GSE) chartered by Congress with a mission to provide liquidity and stability to the U.S. housing and mortgage markets.

Fannie Mae operates in the U.S. secondary mortgage market. Rather than making home loans directly with consumers, we work with mortgage bankers, brokers, and other primary mortgage market partners to help ensure they have funds to lend to home buyers at affordable rates. We fund our mortgage investments primarily by issuing debt securities in the domestic and international capital markets.
''

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



הקישקושים מתרבים:
דוד סיון (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 17:58)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. העובדות הן שהחברות האלה אינן גופים ממשלתיים אלא חברות פרטיות:
1. Freddie Mac is a shareholder-owned corporation... (http://www.freddiemac.com/news/corp_facts.html).

2. Fannie Mae was established as a federal agency in 1938, and in 1968 we were chartered by Congress as a private shareholder-owned company (http://www.fanniemae.com/aboutfm/index.jhtml;jsessio...).

ב. החברות פאני מאי ופרדי מאק קונות משכנתאות ולא דירות באמצעות גיוס כסף ממשקיעים. התהליך הוא כלכלי והוא גם המשימה הראשית שלהן.

ג. שתי החברות היו פרטיות לגמרי עד שלמעשה פשטו את הרגל בספטמבר שעבר. מאז הן תחת אפוטרופסות (conservatorship) של הממשל (http://www.freddiemac.com/governance/

כמובן שמאז ספטמבר הזרים הממשל עשרות מיליארדים דולרים כדי למנוע את קריסת החברות האלה.

ד. השאלות שלך מעידות שאינך מבין את המהות של החברות האלה.
_new_ הוספת תגובה



הקישקושים מתרבים:
אריק פורסטר (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 18:33)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דויד, החברות לא היו ''פרטיות לגמרי'' ולמרות שהמניות נסחרו בבורסות, מניות הבכורה נשארו בידי הממשלה. הקונגרס קובע מדי שנה את סכום המשכנתא המירבי שמותר להן לקנות ($417,000 בשנה הנוכחית. אובמה העלה את הסכום, זמנית, ל$729,500).http://www.fanniemae.com/aboutfm/loanlimits.jhtml
_new_ הוספת תגובה



משהו לא מסתדר כלל
דוד סיון (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 19:11)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ידוע שממשלות קובועות כללים ומגבלות על פעילות כלכלית ופיננסית. זה כמובן כולל כללים לגבי משכנתאות. לכן המספרים שאתה מציג אינם מן העניין כאשר מדובר על בעלות. רק באוקטובר 2008 שמשנת 1968 עד ספטמבר שעבר שהחברה היא בבעלות פרטית ואין שום תזכורת על מניות בכורה (http://www.fanniemae.com/aboutfm/index.jhtml;jsessio...):
Fannie Mae was established as a federal agency in 1938, and in 1968 we were chartered by Congress as a private shareholder-owned company. On September 6, 2008, Director James Lockhart of the Federal Housing Finance Agency (FHFA) appointed FHFA as conservator of Fannie Mae.

ב. אם לממשל היו מניות בכורה ביחס מספיק גבוה לא היה צריך להפעיל אפוטרופסות בספטמבר שעבר. לכן אשמח מאד אם תוכל להראות מסמך כלשהו (קישור) על נושא מניות הבכורה ומשמעותן.
_new_ הוספת תגובה



משהו לא מסתדר כלל
אריק פורסטר (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 20:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דויד, עיין במסמך הבא http://books.google.com/books?id=2n2QCQx3B8QC&pg...
המסמך מהווה הצעה של האמריקן אנטרפרייז אינסטיטוט מ-‏2005 להפריט את ה-GSE's הפרטה מלאה. במצב הנוכחי הם בני-כלאיים הנראים כמו חברות פרטיות, אך חייבים לפעול לפי הנחיות הקונגרס ו-HUD.
_new_ הוספת תגובה



אז אולי תסכימו בינכם
סתם אחד (יום חמישי, 09/04/2009 שעה 22:16)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני שאתם תוןקפים את החכם מציון?

יצחק בוקובזה
_new_ הוספת תגובה



יצחק,
אריק פורסטר (יום שישי, 10/04/2009 שעה 1:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החכם מציון הוא אולי חכם בציון. בארה''ב יש לו עדיין הרבה ללמוד.
_new_ הוספת תגובה



משהו לא מסתדר כלל
דוד סיון (יום שישי, 10/04/2009 שעה 9:24)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המסמך (הספר) כולו בשלמותו קיים (http://www.aei.org/docLib/20040914_book794text.pdf) ובראשיתו, עמ' 2, מציין:

These two companies are called governmentsponsored
enterprises (hence, the acronym GSEs) because they have government
charters, important links to the government, and various privileges
and immunities that ordinary private companies do not enjoy.2 In addition,
they are specifically charged with a government mission: providing
liquidity to the secondary market in mortgages. The government’s ultimate
responsibility for their financial condition is further confirmed by
the fact that they are regulated and supervised for financial soundness by
a government agency—something that would not be necessary if, in reality,
the government bore no responsibility for them.

זה בפירוש בעלות פרטית לא ממשלתית, למרות שבהגדרה הזאת מודגשת הבעייתיות. כמובן שכפי שציינת ישנה גם הבעיה שהם גם מונחים יותר מחברות פרטיות רגילות.
_new_ הוספת תגובה



מה לא מסתדר כלל?
סתם אחד (יום שישי, 10/04/2009 שעה 19:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שתי החברות האלה הן ממשלתיות, פועלות במסגרת מדיניות הממשלה, בעלות מאפיינים ממשלתיים, קשר חשוב ומהותי לממשלה ובעלות פריבילגיות והגנות שחלחברות פרטיות אין.

בנוסף משימתן היא לקדם את מדיניות הממשלה, לספק נזילות למשכנתאות לשוק המשני, הממשלה היא האחראית הבלעדית למצבן הכספי וחל פיקוח ורגולציה ליציבות הפיננסית שלהן, דבר שלא היה נחוץ אם למעשה הממשלה לא נשאה מחוייבות להן.

אז הן לא ציבוריות?
ונניח שלא. אז הן פועלות כחברות ציבוריות ת''פ הממשלה.

מיקי בר-ששת
_new_ הוספת תגובה



הן פשוט לא ציבוריות!
דוד סיון (שבת, 11/04/2009 שעה 7:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חברה שמחלקת רווחים לבעליה הפרטיים היא חברה פרטית. נקודה. מבחינת הבעלים הפרטיים המשימה הראשונה היא להרוויח יותר לכיס הפרטי.

פיקוח ורגולציה על היציבות הפיננסית קיימת גם בבנקאות המסחרית הרגילה. פיקוח ורגולציה קיימים בגלל הנחיצות לשמור מפני חוסר יציבות פיננסית.
_new_ הוספת תגובה



הן פשוט בודאי ציבוריות!
סתם אחד (שבת, 11/04/2009 שעה 11:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העניין החשוב הוא כיצד תיפקדו שתי החברות האלה, וגם אם הן היו לכאורה פרטיות - ולכאורה לא בדיזה לא מדוייק -כי הן היו ''חברות החצי ממשלתיות המספקות אשראי לבנקי המשכנתאות בארה''ב'' http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3... . הן היו חברות מונופול שפעלו תחת רגולציה שלמה ומלאה של האוצר האמריקאי ומכאן שפעלו בפרופיל ציבורי.

הבעיה היתה שהממסד לאורך יותר מ-‏30 שנה הוביל את שוק הדיור מדחי אל דחי כשרובו חשב שהם עושים מעשה נכון וטוב. הכוונה היתה טובה אבל הביצוע כושל. העובדה שזה נעשה לאורך כל כך הרבה זמן צריכה לעלות כמה שאלות קשות בעניין מעורבות הממשלה בכלכלה, קביעת חוקי משחק פשוטים וברורים, סולם רגולציה שתואם את הפעילות הפיננסית וכו'.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



אתה פשוט לא מכיר את העובדות!
דוד סיון (שבת, 11/04/2009 שעה 13:53)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. החברות הן בבעלות מלאה של אנשים פרטיים וזה מה שקובע את המעמד שלהן כפרטיות.

ב. בניגוד לך הייתי נזהר מלקחת מילה של פוליטיקאי רפובליקאני, שנתפס עם מכנסיו מופשלים, כאסמכתא למשהו.

1. באמצע יולי 2008 לאחר קריסת אינדימאק (indymac)) טען האיש שמערכת הבנקאית האמריקאית מערכת בטוחה ויציבה. וגם הוסיף שהרגולטורים שלו שולטים בעניינים ושזו בעיה ניתנת לניהול (http://cbs5.com/national/henry.paulson.economy.2.775...). המשבר בעיצומו והוא כאילו לא מרגיש.
2. באוגוסט 2008 הוא הודיע קבל עם ועדה שאין לו כוונות להזרים הון לפאני מאי ופרדי מאק (http://www.bloomberg.com/apps/news?pid=20601087&...). זה היה בערך חודש לפני שהחברות האלה הוכנסו לאפוטרופסות של הממשל (http://www.ofheo.gov/newsroom.aspx?ID=456&q1=0&a...) והוחלט על הזרמת הון מסיבית, 100 מיליארד דולר, להצלתן.

ג. מי שבאמת בוחן את הנתונים מגלה שלמרות כל הרמזורים שנדלקו השומרים נרדמו בשמירה. אלה הרגולטורים והפונקציונרים של הממשל הרפובליקני, כמו שר האוצר פולסון, שנרדמו בשמירה. היה אירגון אחד שפעל אבל לא היו בידו מספיק כלים.
_new_ הוספת תגובה



טול קורה מבין עיניך ד''ר סיוון
סתם אחד (יום שלישי, 14/04/2009 שעה 8:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שמצוי בשוק מבין, שאין אחד שיכול לנבא מה יהיה.
כרגע תמימות הדעים היא שארה''ב קרסה כלכלית וכדי להשתקם אפשרות אחת שהיא תצטרך להמציא את עצמה מחדש (את כלכלתה) והיא מסוגלת לכך השאלה תוך כמה זמן.
אפשרות שנייה שהאימפרייה תחדל להיות אימפרייה ראו ערך בריטניה ועוד דוגמאות היסטוריות.
רק שבכל הדוגמאות ההיסטוריות מלחמה היא שהביאה לסיום הדומיננטיות של אימפריה זו או אחרת.
במקרה הזה ניהול כושל של השיטה קרי קפטליזם הביא לקריסת האימפריה.
מכאן ניתן להסיק קומוניזם שייך לפח הזבל של ההיסטוריה וכנראה שגם הקפטליזם.
שתי שיטות אלו שהובלו ע''י מעצמות לשעבר (ארה''ב וברה''מ) קרסו לא ממלחמה אלא משלטון ששלט ע''י השיטה.
וכאשר השיטה קורסת גם רגלי האימפרייה קורסות.
האימפריה הבאה תהיה סין רק שלדעתי היא תהיה אימפריה שתשלוט באמצעות הכח הצבאי לצערנו הרב.
אם ארה''ב תאבד את מעמדה כמעצמה, הסינים ימלאו את החלל תוך 20 שנה בדרכים שהם מכירים טוטליטריות וכח צבאי.
זהו תרחיש פסימי אך מאוד הגיוני מבחינה היסטורית.
_new_ הוספת תגובה



הפוסל במומו פוסל!
דוד סיון (יום שלישי, 14/04/2009 שעה 10:12)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טול קורה מבין עיניך אתה...!
_new_ הוספת תגובה



קורה פה קורה שם וקיסמים גם.
סתם אחד (יום שלישי, 14/04/2009 שעה 10:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה יש לך להגיד על חוסר האיזון בין הדולרים הוירטואליים שמככבים ברזרוות הבנקאיות בעולם בכלל ובסין בפרט?

מה יש לך להגיד על הכלכלה הסינית בהווה ומתווה דרכה לעתיד?כיצד יושפע מזה העולם?האם הסינים במסלול אימפריאליסטי?
_new_ הוספת תגובה



תודה על המידע
דוד סיון (יום שישי, 10/04/2009 שעה 10:07)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי