הגמרא דנה במסכת בבא מציעא במחלוקת משפטית במסגרתה:
היו שניים רכובים על גבי בהמה... זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי. הפיתרון המשפטי שמציעה הגמרא למחלוקת הוא כי:
זה יישבע שאין לו בה פחות מחצייה, וזה יישבע שאין לו בה פחות מחצייה, ויחלוקו (בבא מציעא, א, ב).
בימינו אנו נאלצות ערכאות שיפוטיות להתמודד עם סיטואציות משפטיות המזכירות במאפייניהן מחלוקת עתיקה זו. כזוהי הסיטואציה של בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר.
במקרה זה מגישים שני אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת מוגשת לפני שהתקבלה הבקשה המוקדמת.
בחינה רגילה של סימן מסחר אורכת בישראל כשנה ומחצה. לכאורה נראה כי הסיכוי שבפרק זמן זה יהיו תלויות ועומדות בקשות זהות או דומות קלוש. למעשה, דן מדי שנה רשם סימני המסחר בעשרות מקרים של בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר. שכיחות התופעה נובעת ככל הנראה מן העובדה שחברות ובעלי עסקים רבים אינם מודעים לחשיבות ההגנה על סימנים מסחריים. בקשות רבות מוגשות רק לאחר שנודע כי גורם אחר הגיש בקשה לרישום סימן דומה לסימנם המסחרי.
 |
 |
| בקשה לרישום סימן מסחר 127410 | בקשה לרישום סימן מסחר 124738 |
מה הדין במקרה של בקשות מתחרות?
פקודת סימני המסחר קובעת בסעיף 29 כי במקרה של בקשות מתחרות על הצדדים להסכים על חלוקת הזכויות בסימן המבוקש בכפוף לאישור הרשם. בהעדר הסכמה על הרשם להכריע למי מבין מגישי הבקשות קיימת זכות עדיפה להשתמש בסימן.
בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים מצטברים על פיהם מכריע הרשם:
מבחן תום הלב - עניינו מה היו המניעים והשיקולים שהובילו כל אחד מן המבקשים לבחור בסימן המבוקש.
מבחן מידת השימוש בסימן – עניינו מי מהסימנים המבוקשים זכה להכרה רחבה יותר בקרב הציבור טרם מועד הגשת הבקשה.
מבחן מועד הגשת הבקשה - עניינו מי מהצדדים הגיש ראשון את הבקשה לרישום סימן המסחר.
בדרך כלל הכרעת הרשם קוטבית - אחד זוכה והשני בוכה. לעיתים יהא זה דווקא זה אשר הגיש ראשון את הבקשה לרישום הסימן או צד אשר אין חולק כי סימנו זכה לפרסום ומוניטין רבים יותר משל הסימן המתחרה.
במסגרת ערעור על החלטת הרשם אשר נדון לאחרונה בבית המשפט העליון – ע''א 8987/05
יהודה מלכי נ' סבון של פעם (לא פורסם, פסק דין מיום 9.10.2007) העלה כבוד השופט
אשר גרוניס תהיה אם לא יהיה זה צודק יותר במקרים קשים להימנע מהחלטות בינאריות ולשאוף לפיתרון במסגרתו הצדדים יחלקו בסימן?
חלוקה מעין זו יכול שתעשה באמצעות עריכת תחרות בין השניים במסגרתה כל אחד יציע סכום כסף עבור זכותו של האחר ומי שיציע את הסכום הגבוה מבין השניים יזכה בסימן ולחלופין, באמצעות רישום מקביל של שני הסימנים בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון הרשם גם ללא הסכמת הצדדים.
נראה כי המשפט המודרני הולך ומתרחק מגישת ''הכל או לא כלום'' וחוזר אל עקרונות ראשונים של כבוד לשני מתחרים באותה הזירה וצדק חלוקתי.
המחברים הם עורכי דין בסורוקר-אגמון, משרד עורכי דין ועורכי פטנטים המתמחה בדיני קניין רוחני.
''היו שניים רוכבים'' - על בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר
