חקירת מומחים במטרה לערער על מעמדם המקצועי או במטרה להבהיר לבית המשפט מה נכון בעדותם ומה אינו נכון ומטעה – צריכה להתקיים ללא הפרעות וללא שום זירוז, כי זו הדרך היחידה להתקרב לפסקי דין שהם גם צודקים.

• • •

היוזמה של שר המשפטים יעקב נאמן לגרום לקיצור הזמן של ההמתנה לפסקי דין בבתי המשפט בישראל, היא בעיקרה יוזמה מבורכת, האמורה למנוע עינויי דין, אולם לא כל אמצעי להשגת מטרה זו הוא אמצעי כשר.

רציפות הדיונים – ואפילו יום אחרי יום – צריכה להתקבל בברכה, כי באופן זה צפוי שהעדים יזכרו יותר טוב את האירועים העובדתיים, והסיכוי להשפעה שלילית ופלילית על העדים - יפחת.

יחד עם זאת, זירוז הליכי משפט באמצעות קיצור זמני עדות ו/או קיצור זמני טיעון – הוא קיצור הבא על חשבון הסיכוי להגיע אל הצדק בפסקי הדין, שממילא אינו סיכוי גבוה, ולכן יש לדחותו.

העד צריך לקבל את כל הזמן שבעולם כדי להשלים את עדותו.
קל וחומר עד שהוא גם צד לדיון.

חקירת מומחים במטרה לערער על מעמדם המקצועי או במטרה להבהיר לבית המשפט מה נכון בעדותם ומה אינו נכון ומטעה – צריכה להתקיים ללא הפרעות וללא שום זירוז, כי זו הדרך היחידה להתקרב לפסקי דין שהם גם צודקים.

האיום המקובל על כמה שופטים כלפי צדדים לדיון, בהטלת הוצאות כבדות ככל שצד לדיון צריך להעיד עדים רבים מדי, או להאריך בעדויותיהם - הוא איום על מערכת המשפט, וראוי שיוסר מהמאגר המילולי של השופטים, מה גם שהם צריכים להיות פתוחים וקשובים לצדדים ולא להיות מקובעים בעמדות ובדעות קדומות.

השיטות לקצר הליכי משפט באמצעות היעתרות מופרזת לבקשה לעיכוב הליכים בשל הפעלת מוסד הבוררות ו/או באמצעות לחץ מתון, או לא כל כך מתון, של בית המשפט על הצדדים לדיון, כדי שיסכימו להחיל את סעיף 79 א לחוק בתי המשפט – הן שיטות פסולות היוצרות פגיעה באושיות הצדק.

הקיבעון וההיצמדות של בית המשפט לחוות הדעת של מומחה בית המשפט – וקבלתה ''כזה ראה וקדש'' - מעלה את החשד כי הדבר נעשה משיקולי נוחות וקיצור, יותר מאשר משיקולים משפטיים.

אילוץ הצדדים לדיון, במעברם דרך הליכי גישור, נגד עמדתם האמיתית, אשר מפנה מקומה לעמדה אחרת, המקובלת והנתמכת על ידי בית המשפט – אינו מקצר את הליכי המשפט אלא מאריכם, תוך הגדלת ההוצאות והזמן המבוזבז על מהלכי סרק, שננקטים רק כדי שבית המשפט ''לא יכעס''.

לסיכום הדברים, לא בכל מחיר יונף הדגל של קיצור הליכי משפט וייעול הדיונים.

---