  
  
  
|
  קושיה ראשונה | |||||
| Madog (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 6:34) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  הסר דאגה מליבך |
|||
|
|||
כלא מגידו הוא כלא שמור היטב, וחייליו ושוטריו על כל מדיהם וצביעהם, מצויידים במיטב האמצעים המקדמיים על-מנת למנוע הרג. כבר היתה התפרעות קשה בחגיגות הנכבא של מאי 2000, אך אף אחד לא נהרג. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| איזה פחד! |
|||
|
|||
אינני יודע אפילו מאין להתחיל. התרחיש נראה לי מופרך לחלוטין. מהם אותם תקדימים רבים מספור שאתה שמעת עליהם ואני לא? זכור לי רק המקרה של אותו עציר בטחוני בודד שהצליח להימלט מניידת סגורה של שירות בתי הסוהר, ונתפס כעבור יממה במצב של אפיסת כוחות לא הרחק מהנקודה בה הצליח להימלט. האם נתקלת בבעיות אבטחה בתוך כלא לאסירים בטחוניים? אם לא נתקלת בכזה דבר באופן אישי, ומעולם לא היה מרד אסירים בישראל, בטחוניים או אחרים, האם עלה על דעתך שאולי אין בעיה? ובוא נאמר שהשלבים הראשונים של התרחיש שלך יתגשמו, וייהרגו מספר אסירים, סוהרים וחיילים, דבר שללא ספק יהווה כשל חמור, באיזה מובן העניין 'יצא משליטה'? קטיושות על תל אביב? הכפלת מספר מתאבדי הפיגועים? מה הקשר בין הדברים? למעשה, אם יש יד מכוונת מרכזית לתקיפת מטרות ישראליות, היא לא מצטיינת בשילוב המאמצים בחזיתות שונות. עובדה היא שאינתיפאדת אוסלו אירעה רק לאחר שצה''ל נסוג מלבנון (לדעתי בגלל שצה''ל יצא מלבנון אך ביקשת שלא נדבר על כך). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל: אולי מופרך, אבל... |
|||
|
|||
תרחישים מופרכים כבר קרו בישראל, לא? כמדינה שיכולה להתחרות ולקבל מקום של כבוד בשיאיי גיניס לוועדות חקירה, לא הייתי שוללת אף אפשרויות מופרכות מאלו שהועלו. התהליכים שעוברת המדינה, שיטת ה''סמוך'', החלטוריזם, וחוסר האחריות ואוזלת היד של הרשויות בכל הנוגע לתוכניות ארוכות תווך, מצביעות כי מה שיכול להשתבש אכן יישתבש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד תרחישים |
|||
|
|||
בישראל היו לא מעט ועדות חקירה. הדבר אינו מעיד על משהו בסיסי פגום, אלא על קיום מנגנונים להקמת ועדות חקירה. אפשר לדבר על תרחיש שבו ייפול בנגב גשם של דינוזאורים, משום ש''תרחישים מופרכים כבר התרחשו כאן''. צר לי לומר שהעורף אינו מוכן כלל למתקפת דינוזאורים, שלא לדבר על פילים ורודים ודרקונים יורקי אש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל: מציאות עולה על כל דימיון |
|||
|
|||
בו נניח רגע לפילים הכחולים לנוח ונחשוב על דוגמאות ''לא מציאותיות'' שכבר התרחשו. למשל, הפגנות ערביי ישראל שהפכו למהומה והסתיימו בוועדת חקירה. נכון שהדוגמה הנ''ל לא הובילה עד כדי מפולת שלגים ואובדן שליטה מוחלט, אבל האם יכול להיות שהתרחיש יכול היה להמנע? והאם יכול להיות שלו הייתה משטרת ישראל ערוכה טוב יותר לתרחישים ''לא מציאותיים'' העניין היה מסתיים אחרת? הבהרה: השאלה מתייחסת לדיון העקרוני שהועלה - מה הסיכוי שתרחיש מסויים יגרום להתדרדרות חסרת שליטה (ולא לסוגיית הטובים/רעים בפרשה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מהו התרחיש שלך? |
|||
|
|||
האם באמת התרחיש שבו נהרגו מפגינים ערבים מירי שוטרים היה לא צפוי? התפרעות אסירים בטחוניים היא תרחיש צפוי, ואני מקווה שמתכוננים אליו. אין לנו מושג אם אכן יש היערכות לכך, ואינני מצפה שפרטי ההיערכות יהיו פומביים. הצלחה של התפרעות כזו להבעיר את המזרח התיכון נראית לי לא סבירה. לא הבנתי מדוע צריך להתכונן למלחמת גוג ומגוג באותה מידה שנערכים להתפרעויות צפויות של אסירים בטחוניים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל: תרחיש אימה לא ביטחוני |
|||
|
|||
אני משתדלת להמנע מתרחישי אימה (אולי הדחקה). ואם ממש חייבים לחשוב על כך, התרחיש האימה שלי דווקא לא בכיוון של אלימות והבערת המזרח התיכון, אלא קשור לחוסר תיכנון לתווך הקצר והארוך (על ה''סמוך'' כבר דיברנו?), ולאפשרות של תרחישים לא שגרתיים (סעיף ''כוח עליון'' בחברות הביטוח). רעידת אדמה קשה, לדוגמה. זה אולי נשמע תרחיש כמו ''פילים כחולים נופלים משמיים'', ובכל זאת, למרות בדיקות, ועדות והמלצות מומחים עדיין חלקים גדולים מהמבנים במדינה אינם עומדים בתקן הנדרש. ונושאים אלה אינם סודות ביטחוניים לכן מותר לצפות להצגת תוכניות מעשיות. ואגב, לא הבנתי מה הגיוני בתרחיש שבו יהרגו אזרחי מדינה (ערבים) בהפגנה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על רעידות אדמה |
|||
|
|||
מדוע את חושבת שאין מוכנות של הרשויות לרעידת אדמה? המוכנות היא תפקידן של רשויות שונות, כל אחת בתחומה. אני מאמין שחלק מהן מוכנות יותר מאחרות. מבחינת המוכנות של כוחות ההצלה, כנראה שאנחנו מוכנים היטב. לא בכדי נשלחים צוותים של פיקוד העורף לכל רעידת אדמה על פני כדור הארץ. לעומת זאת, כשהתחוללו שטפונות הרסניים בדרום אמריקה לא טרחנו לשלוח אליהם אפילו פרוסת לחם. הסיבה היא, ללא ספק, שפיקוד העורף רוצה להתאמן בתנאי אמת לקראת רעידת אדמה, אך שיטפון הרסני באזורנו אינו תרחיש סביר. ויש רווחים מיידיים מהעניין הזה. באחד הפיגועים שהיו בירושלים מדדתי את הזמנים מהרגע שהיה הפיגוע עד שפונה אחרון הפצועים. 20 דקות! מדובר בכמה עשרות פצועים. אני מאמין שיש כאן שיא עולמי במוכנות לתרחישים שונים. כשהתרחשה ההתמוטטות ההרסנית באולמי ורסאי, הגיעו האמבולנסים הראשונים כמעט מייד, ואמבולנסים הוזעקו בו זמנית מכל רחבי הארץ. פיקוד העורף הוזנק דקות לאחר ההתרחשות, והעברת האחריות בשטח היתה מוצלחת מאד. בממוצע יצא בכל דקה אמבולנס אחד משטח האירוע לאחד מבתי החולים. לא ידוע על אף מקרה של אדם שנהרג במהלך הפינוי בשל טכניקת פינוי לא נכונה, והאירוע הזה עבר תחקירים מרובים. הליקוי העיקרי שנמצא בפינוי ההוא היה שהיו מספר אנשים שהאמינו שעדיין נמצאים בין ההריסות, כשכבר היו בבית, דבר שהאריך את שהיית הכוח במקום ללא צורך. השורה התחתונה היא שכוחות ההצלה מוכנים, מיומנים וממשיכים להתאמן. מה שאינני יודע הוא מצב המבנים, ועד כמה הם עומדים בתקנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל: להסתכל מעבר לבוהנות הרגליים |
|||
|
|||
אין ספק שכוחות ההצלה שלנו משובחים. לא בהם מדובר - בתפקוד ב''זמן אמת'' אנחנו מצויינים (כאן שיטת ה''סמוך'' עובדת לטובתנו, והאחריות האישית במיטבה). השאלה שהועלתה (אם הבנתי נכון) היא האם אנחנו מוכנים מראש לתרחישים אפשריים. כאשר רעידת אדמה היא תרחיש אפשרי, רצוי לדאוג לכך שיהיו כמה שפחות נפגעים (ופחות עבודה לצוותי ההצלה המופלאים שלנו), קרי: בניה עפ''י תקן. דוגמה נוספת? בבקשה: מדינה (וירטואלית) שסובלת מבצורת תמידית יכולה לסמוך על כך שלא יטביעו אותה מבול ושיטפונות, אבל אותה מדינה כדי שתתחיל לדאוג למחסור במי שתיה (במקום לצעוק ''סוגרים את המים'', להגביל את אזרחיה בשטיפת השירותים ולייעץ להם להתקלח בזוגות), ויפה שעה קודם (שתיבש הכנרת). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליובל האופטמיסט. |
|||
|
|||
כבר אמר מישהו שהן האופטמיסטים והן הפסמיסטים הם לא ריאלים. אני מניח שאם יתרחשו אירועים כפי שהועלו כאן תגובתך תהיה בערך כך: ''לא תארתי לעצמי שדבר כזה יכול לקרות'' או ''ממש הופתעתי מן המהלך הזה'' או ''זו שוב עליית מדרגה מצד הערבים'' או ''ה-פ-ע-ם הם עברו את הקו האדום'' ואני שואל - עד מתי ?? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההפתעות הקטנות והגדולות של החיים |
|||
|
|||
הסיבה שאינני חושב שדבר כזה עלול לקרות הוא דווקא משום שהפוטנציאל קיים, ברור לכל, ומן הסתם אנו מוכנים לקראתו. מרד אסירים אינו נראה לי כקו אדום. יתרה מזו, לא אוכל לבוא בטענות לאסירים שימרדו, ואינני מצפה מהם לא למרוד. האחריות למניעת מרידת אסירים ולטיפול בה נמצאת בלעדית בידי הכולא ולא בידי הכלוא. שירות בתי הסוהר הוא זה שמוטל עליו למנוע תרחיש כזה. רוצה דוגמאות לדברים שיפתיעו אותי בבחינת ''לא תארתי לעצמי שדבר כזה יכול לקרות''? קודם כל, ברור שאם אני לא מתאר לעצמי, אינני יכול גם לתת דוגמאות לכך. אני כן יכול לתת דוגמאות לדברים שאני מאמין שלא יקרו: ביאת המשיח, תחיית המתים, שלום עם יאסר ערפאת, שינוי דעותיו של שמעון פרס. כל אחד מאלה, אם יקרה, יפתיע אותי יותר מהתרחיש שאתה מתאר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליובל |
|||
|
|||
אני אישית לא ציינתי שום תרחיש אלא התיחסתי באופן כללי לכך שבארץ שלנו יש אנשים שבמשך 54 שנים כל הזמן מופתעים מפעולותיהם ותגובותיהם של אויבנו,אבל אם אתה מתעקש הנה מס' תרחישים שעלולים לקרות בסבירות גבוהה - 1. תפרוץ מלחמה כוללת ביננו ובין מדינות ערב 2. ערביי ישראל יצטרפו ל''חגיגה'' 3. ישראל תפסיד במלחמה 4.הערבים ישלטו בארץ 5.תפרוץ מלחמת עולם 6.יבוא המשיח 7.עם ישראל יגאל. מי ישאר אחרי כל זה? הטובים כמובן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| madog - אל תסחף לאמונה נוצרית לארמגדון, זה יותר |
|||
|
|||
פשוט מפשוט. טכניקה פשוטה לבחון ארוע שיש בו סיכון שנכשלנו בו. 1. האם האירוע היה רק במקום מוגדר או בעוד מקומות? 2. האם למקום או למקומות שבהם ארע האירוע, יש מאפיין משותף? 3. האם האירוע היה בלתי צפוי? אם כן - מה היתה הסיבה שלא צפינו אותה? מה היו הטעויות / או גורמי חוסר הידע אשר הביאו אותנו לטעות בשיקול הדעת. נעצור פה! אתן לך רמז לפתרון(לא אחרית הימים)! מי היו רוב רובם, של המתתאבדים? מהיכן הם הגיעו? באם עדין לא עלית לסוף דעתי, אתן לך את פתרון החידה! פליטי 1948 אשר חים וחיו (מתיחס למתאבדים ולאלה שנלחמו בנו בחירוף נפש)! ידענו מלכתחילה שבמחנות הפליטים נצטרך להלחם מלחמה קשה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על תרחישים ונבואות |
|||
|
|||
מה שאני מנסה לעשות כאן הוא בחינה של נבואות ישנות מול המציאות העגומה. בחרתי לפתוח בנבואה נוצרית בגלל הרלונטיות המפתיעה של האיזור הגיאוגראפי עליו היא מדברת. לא בגלל שאני מייחס לברית החדשה חשיבות מיוחדת. בקשר לפאשלות הרבות מספור אשר מר יובל רבינוביץ' אינו מודע אליהן, אני מדבר על מגוון האסונות, והתאונות הפוקדות את צה''ל ואת כל מדינת ה''סמוך בכאילו'' שבה אנו חיים. אני לא מאמין שיש צורך לפרט את כולן, ובכל מקרה אם אתחיל עכשיו לא אסיים עד לכניסת השבת. ולמר פרלמן אני יכול רק לומר את הברור מאליו - זה שהיתה התפרעות שבה לא נהרג אף אחד, ממש לא מבטיח שלא תהיה כזו בעתיד. תודה על הסבלנות ומידת העניין שגיליתם עד כה. ואם תראו דינוזאור סגול נופל מהשמיים, תכתבו לי. אני מבטיח לשלוח לכם מתכון מצויין לדינוזאור סגול בבננות (במיוחד לשקד) מאדוג | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| madog - כאחד שהתמחה בניהול |
|||
|
|||
סיכונים - המצב משתפר. אני אומר לך זאת בכנות מלאה ועל סמך עובדות וסטטיסטיקה מהימנה. המצב בעולם ובארץ משתפר באופן יחסי ומוחלט. אין זאת אומרת שאין נפילות, ירידות בעקומה, אבל בטווח של שנים ויחסית לגודלה של אוכלוסית העולם וכן גם בארץ, המצב משתפר (יש הרבה מקום לשיפורים אבל זו אופרה אחרת). איני רוצה להלאות אותך בנתונים, לכן אתה תציין תחום שבו המצב הורע לדעתך יחסית ל50, 40, 30 10, השנים האחרונות בארץ או בעולם ונבחן אותו. אתן לך דוגמה לעיוותי הסטטיסטיקה והתקשורת. תאונות דרכים. ברור הוא שכמות ההרוגים בתאונות דרכים, בארץ ובעולם, יחסית לתקופה תחילת המאה 20,אז לא היו מכוניות, גדלה באופן מוחלט. כן גם בארץ. אבל, באם תיקח את מספר הנפגעים לרכב, יחסית לקילומטר כביש, צפיפות מכוניות, יחסית למספר המכוניות, תראה שיש מגמת שיפור. מדוע - כי ננקטו סדרת אמצעי בטיחות ומניעה כמו רכבים בטוחים, רמזורים, כבישים משופרים, ענישה והרתעה, לימוד משופר ועוד. יותר מזה - באם נכליל את מספר נפגעי התאונות דרכים בסך נפגעי תאונות כולל עבודה וכולל בבית יתברר לך, שהכי הרבה נפגעים יש בבית. גם במקומות עבודה יש ירידה סטטיסיטית של נפגעים. ראה, אוכלוסית העולם כיום כ 6 בליון איש. בסך הכל, כיום -אין מלחמות שיש בהם תמותה / הרג / רצח המוני. בחן את ההסטוריה הקרובה, הבינונית של 50 השנה , העתיקה יותר של תחילת המאה 20, 19 ורד למטה, יתברר לך מה עצום השיפור שיש בעולם. במלחמת העולם השניה, באירופה ובמזרח אסיה היו מעל 100 מליון נפגעים. 100 מליון נפגעים. שלא לדבר על כל המיליונים שאבדו פרנסה, בית חלו במחלות קשות כמו דיפטריה, שחפת ,ועוד, וכדומה. בברית המועצות לבדה, בתקופת השלטון הקומיניסטי, המספרים לא ידועים, אך מדובר על עשרות מליוני אנשים שנרצחו, הוגלו, נאסרו, עונו. כיום - רווחה (למרות הפשיעה והרעב והעוני שיש באזורים מסוימים). בארץ עצמה, רמת הבטיחות בתהליך מואץ של שיפור (יש הרבה מה לעשות), אבל קח בחשבון שכאן הגיעו מליוני אנשים (כמעט פי 6 מהאוכלוסיה המקורית של 1948) מערב רב של ארצות. חלקם לא יודע קרוא או כתוב ואם ידעו, הרי לא שלטו בעברית. נורמות התנהגות חלקן ביזריות (ישנה עדה מאזור של ברית המועצות ש 40% מהאבות קיימו יחסי מין עם בנותיהם. עדה אחרת , נהגה להכניס לדייסה של התינוקות סוג של סם מרגיע), עדה אחרת נהגה לחטוף קטינות, לקיים איתן יחסי מין וכך להכריח את ההורים להסכים לחתונה. עדה אחרת , נהגה לכרות את הראש של בר פלוגתה ולדרוש כופר ראש על מנת שניתן יהיה לקבור אותו). על מנת להגיע לאיכות חיים, לבטיחות גבוהה, חובה להביא את האוכלוסיה לרמת השכלה גבוהה, להבנת החוקים ולקונזנסוס בנושא. זו לא משימה קלה, אבל אנו צועדים בכיוון הנכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מאדוג: קח שתי נקודות |
|||
|
|||
על הזיהוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לקחתי, הלכתי לסופר... |
|||
|
|||
ניגשתי לקופאית ששאלה אם יש Buy & Bonus אמרתי לה - ''לא אבל יש שתי נקודות של פיצוחים''. נתנה לי מאתיים גרם פיסטוק חלאבי כשר ליום כיפור. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי