פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
השאננים לציון בספרות הישראלית (חלק ב')
יוסף אורן (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 9:00)


השאננים לציון בספרות הישראלית (חלק ב')

יוסף אורן



להלן הקישור לחלק א' של הסדרה.

במקביל לס. יזהר וגם ביכולת אפית דומה ובלהט מוסרי זהה, הניח משה שמיר אדנים רעיוניים אחרים להתפתחות הספרות העברית בשנות המדינה. בעוד שיזהר צמצם את תמונת השקף ההיסטורית שעל רקעה התחוללה מלחמת 1948, וגם הצניע והעלים עובדות, שהיו מסבירות את האירועים שקדמו לגירוש הערבים מחִרבת-חִזעה ומנמקות את נחיצות הפעולות שביצעו שם החיילים, בחר שמיר לתאר את מלחמת תש''ח בדרך הרחבת השקף ההיסטורי במסורת הטולסטויאנית. ולכן השתמר בסיפוריו תיאור ספרותי מהימן יותר למלחמת תש''ח. לא נהפוך את המסה להרצאה על ההיסטוריה, ולכן נסתפק רק בשתי אמיתות שנחקקו בהכרת הלוחמים של תש''ח, שבכוחן להסביר מדוע לא כירסם בהם הפקפוק המוסרי בצדקת המלחמה שההיסטוריה הטילה על דורם.

את האמת הראשונה ספגו מתורת ארץ-ישראל בחזונה של הציונות, שהאירה את עיניהם בעובדה הבאה: מעולם לא היתה ארץ-ישראל מולדתו של עם מהעמים שפלשו לארץ-ישראל וכבשו אותה זה מזה ממניעים דתיים ומחמדנות קולוניאליסטית. ולכן גם באלפיים השנים שבהם שהה העם היהודי בגלות נותרה ארץ-ישראל מולדתו רק של עם אחד והוא העם היהודי, ומניעיו לשוב אליה בעת החדשה היו לא רק דתיים-חזוניים (''הגאולה''), אלא גם מדיניים: להשיב לעצמו את נחלתו הלאומית (''ארץ האבות''), לכונן בה מחדש את ריבונותו (''מדינת היהודים'') ולכנס אליה בהדרגה את יהדות העולם עד לביטול המוחלט של פרק הגלות בתולדותיו (''שלילת הגלות'').

את האמת השנייה הסיקו מהביוגרפיה הדורית שלהם. כאשר חברו הצבאות של מדינות-ערב השכנות לערביי ארץ-ישראל ויזמו את מלחמת 1948, כוונתם לא היתה רק לנצח ולבטל בכך את החלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות מיום כ''ט בנובמבר 1947 על חלוקת ארץ-ישראל לשתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית, וגם לא לנצח ולבטל את הכרזת העצמאות מ-ה' באייר תש''ח. במסורת הפרעות והרציחות, שהפעילו הערבים נגד ''היישוב'' מרגע שהתחדשה השיבה של יהודים אל המולדת ב-‏1882, הועידו הערבים למלחמת 1948 מטרה זהה לזו שהציבו שנים אחדות קודם לכן, בשנות השואה, הגרמנים ועוזריהם מקרב העמים האחרים באירופה: להשמיד את יהודי ''היישוב'' ולהרוס עד היסוד את התשתית היישובית שהקימו מבעוד מועד ואליה קלטו את הפליטים משואת מאירופה.

ולכן, לא בסיפוריו של ס. יזהר, אלא בסיפוריו של משה שמיר ניתן ביטוי להכרה של לוחמי תש''ח, שמלחמתם צודקת ושאין מוסרית ממנה. ואכן תיאר שמיר את ההשתוללות של ערביי הארץ, שאז עדיין לא היו בשום מובן ''עם'', ואת הטירור הרצחני שהפעילו נגד התשתית היישובית שהקימו חלוצי העליות בארץ-ישראל בין השנים 1948-1881, ברומאן ''תחת השמש'' (1950) ובפרקים שונים של הטרילוגיה ''רחוק מפנינים'' (שכרכיה הושלמו בין השנים 1991-1973), שהיא יצירה מונומנטלית של אפיקן מזהיר, ואף-על-פי-כן לא בושו יריביו מתנועת השאננים לציון והמיתו אותה בשתיקה עוד בחייו. וכמו כן השאיר עדות מהימנה על התנהלות הלוחמים שלנו במלחמת השיחרור ברומאנים המוקדמים שלו: ''הוא הלך בשדות'' (1947) ו-''במו ידיו'' (1951).

ולפיכך עד היום לא מצוי בספרות הישראלית, ספרות ''דור המדינה'' על חמש המשמרות שלו, סופר שניסח כמוהו את ההשקפה המנוגדת להשקפת של השאננים לציון. שמיר ביטא אותה באופן הנוקב ביותר וגם האמיץ ביותר בספרו ''חיי עם ישמעאל'' (1968): לא הבינונו אז, מה שאנו מתחילים להבין היום – שהפער בין היהודים והערבים בארץ יצטמצם, שייצוב היחסים יושג, שההשלמה הערבית עם קיומנו וקידמתנו תגיע – רק כאשר הרצון היהודי המאורגן והעצמאי יקבע את גורל הארץ [ההדגשה במקור – י. א.]), לשון אחרת: רק במסגרת מדינה יהודית-עצמאית על מלוא שטחה של ארץ-ישראל (עמ' 59). בהמשך המסה יוכח, שדווקא בעקבות הניצחון המזהיר במלחמת ששת-הימים נטתה הספרות באופן תמוה אחרי השקפת השאננות לציון מבית מדרשו של ס.יזהר, ולא אחרי ההשקפה של משה שמיר שייצגה את המורשת הלאומית-יהודית-ציונות לדורותיה.

עד מלחמת ששת-הימים היו מונחים בפני הקורא שני התיאורים המנוגדים, של יזהר ושל שמיר, על ''הסכסוך'' בכללו ועל מלחמת השיחרור כנקודת תפנית בו, ושניהם איתגרו במידה שווה לא רק את טעמו הספרותי אלא גם את מצפונו האנושי. לכן, טענת הנישול, שייחס לנו יזהר, רק הטרידה, אך לא נקלטה לא בקרבנו וגם לא בעולם, כי תבוסת מדינות-ערב במלחמת 1948 הובנה אז כתוצאה שהן הביאו אותה על עצמן, כאשר פיתו את ערביי ארץ-ישראל לפתוח במלחמה זו, ושעל כן עליהן לספוג את מחירה ולשקם את אחיהם מארץ-ישראל שהפכו לפליטים באמצעים הבלתי-מוגבלים בשטח ובממון שעומדים לרשותן.

וגם אין להתכחש לעובדות הבאות: טענת הנישול שהשמיע יזהר לא הניבה באותן שנים בקרבנו דרישה להעניק ''זכות שיבה'' למובסי מלחמת השיחרור לתחומה הריבוני של מדינת-ישראל. והיא גם לא הבשילה אצל ערביי ישראל תביעה לשנות מהנאמר במגילת העצמאות ולהגדיר את מדינת העם היהודי כ''מדינת כל-אזרחיה''. אלה גם אלה לא ערערו על הריבונות ולכן גם לא היתה יכולה לצמוח עד מלחמת ששת-הימים תנועת סופרים שכתיבתם תבטא שאננות לציון בלי התלבטות רעיונית וללא היסוס מצפוני.


מחלוקת רעיונית ומשמרתית

יחסי הכוחות בין שתי ההשקפות נותרו פחות או יותר קבועים גם אחרי מלחמת ששת-הימים, אך הם השתנו במובן אחר. מתחילת שנות השישים ועד מלחמת 1967 התבססה משמרת חדשה בספרות הישראלית, שלימים זיהה אותה גרשון שקד, חוקר ומבקר ספרות שצמח מתוך המשמרת, כמשמרת ''הגל החדש''. סופריה המוכשרים של המשמרת החדשה (הנודעים מביניהם הם גם כן צמד: עמוס עוז וא. ב. יהושע) התבדלו מסופרי ''דור בארץ'' לא רק בחידושים תימאטיים ובמעבר מהסגנון הריאליסטי, ששלט בכתיבה של קודמיהם, לסגנונות פחות ריאליסטיים, אלא גם באימוץ ההשקפה הרעיונית של ס. יזהר – השקפת השאננות לציון.

ולפתע התברר, שלתנועת ''ארץ-ישראל השלמה'' השתייכו בפועל או אהדו את עמדתה בשאלת הבעלות על הארץ רק הסופרים הוותיקים: רוב סופרי העליות המבוגרים (עגנון, הזז, דב סדן, אורי-צבי גרינברג ואלתרמן ואחרים) ורוב סופרי ''דור בארץ'' בגיל הביניים (משה שמיר, אהרון מגד, חיים גורי, בנימין גלאי ואחרים). ועוד התברר, שמבין הסופרים הצעירים של המשמרת החדשה אין תומכים רבים – לפחות בפומבי – בהשקפה שמשה שמיר ייצג אותה. ולכן בוויכוח שהתלהט בין שתי ההשקפות בין השנים 1973-1967, התבלטה לא רק היריבות הרעיונית, אלא גם היריבות המשמרתית בין הסופרים המבוגרים יותר לסופרים הצעירים שזה מקרוב עלו וגם התבססו על הסיפון של ספינת הספרות הישראלית.

ואילו משנת 1973 ואילך, ובמיוחד בשני העשורים של שתי האינתיפאדות, הופר האיזון המספרי בין התומכים בשתי ההשקפות. בהשפעת ''רעידת האדמה'' שטלטלה את החברה הישראלית במלחמת יום-כיפור, גדל בהתמדה מספר הסופרים התומכים בהשקפת השאננות לציון וכיום מחזיקים בה רוב הסופרים מהמשמרות שהצטרפו לספרות הישראלית אחרי מלחמת 1973: משמרת ''הגל המפוכח'' - סופרי שנות השבעים והשמונים, משמרת ''הקולות החדשים'' – סופרי שנות התשעים והעשור הראשון של המאה העשרים ואחת ומשמרת ''הגל הדיסטופי'', המתגבשת בימים אלה, שבספרי סופריה הצעירים כבר ניכרת הנטייה לדבוק בהשקפת השאננות לציון.

נכונות רוב הסופרים מארבע המשמרות, שהצטרפו לספינת הספרות העברית אחרי המשמרת של ס. יזהר ומשה שמיר, להזדהות עם ''מחנה השלום'' ולהצהיר בכך על נאמנותם להשקפת השאננות לציון, היא יותר מדי סוחפת מכדי שתהיה חפה מחישובי תועלת. ואכן השתייכות לסופרי ''מחנה השלום'', ואפילו הזדהות בלבד איתה, מעלה את יוקרתו של הסופר בעיני חבריו, מבססת את מעמדו בספרות וברוב המקרים גם גומלת לו בהרבה טובות הנאה, שהרי בכל מוקדי הכוח של הספרות מחזיקים בימים אלה נציגים מקרב השאננים לציון. מביניהם נבחרים המרצים בחוגים לספרות באקדמיה, העורכים בעיתונות הספרותית, החברים בוועדות הקובעות את מימון הפרויקטים, שופטי הפרסים הספרותיים ומיַצגיה של הספרות הישראלית בכינוסי הסופרים בעולם.

ולכן, לאיש מבין קומץ הסופרים, שנותר נאמן להשקפתו היהודית-לאומית-ציונית והדיר את עצמו מהשקפת השאננות לציון, אין סיכוי כיום לזכות בעידודם של אלה, או בפירור מהסיוע שהם מחלקים לסופרים מההקצאה הממלכתית, או באחד מהפרסים שבאמצעותם מבטאת החברה הכרה בהישגיו הספרותיים של הסופר. קומץ סופרים זה מתאמץ לשרוד בדרכים שונות: מקצתם מוציאים את ספריהם בהוצאה עצמית ובמימון מלא מכספם, אחרים מייסדים לעצמם אתרי אינטרנט שבהם הם מדפיסים את יצירותיהם ומיידעים קוראים על הופעת ספריהם וישנו גם סופר נמרץ אחד מביניהם, אהוד בן עזר, שייסד עיתון אינטרנטי שבאמצעותו הוא מקיים קשר הדוק עם קוראי ספריו ועם נידחים בזדון ובאטימות-לב כמוהו, שמתעקשים להתבדל מבין השאננים לציון.


פשעי הכיבוש

במהלך השנים שחלפו מאז ''רעידת האדמה'' במלחמת יום-כיפור שיכללו סופרי השאננות לציון לא רק את הרציונאל האידיאולוגי של השקפתם, אלא גם את הטקטיקה להוכחת אמיתותו. וכיום כל סופר המבקש לרכוש לכתיבתו מעמד בספרות יודע בדיוק מה עליו לעשות. ולכן, אם יתפנה קורא מכל עיסוקיו ויקדיש אותן רק לקריאת אלף רומאנים ישראליים, שהופיעו מסיום מלחמת 1967 ועד היום, שבהם תוארו – בין לצורך ובין כסרח-לוואי לנושא האמיתי, לעלילה ולדמויות – מעשיהם והתנהגותם של חיילי צה''ל ב''שטחים'', יתברר לו שאם קרא אחד מהם יכול היה לוותר על קריאת כל האחרים.

[ מהתיאורים בכל אלף הכרכים מצטיירת אותה תמונה. לפיה מעבר לקו הירוק היתה משימתם העיקרית של חיילי צה''ל – כולם בנינו ובנותינו בשרות הסדיר ובמילואים – לפגוע בפלסטינים בכל דרך אפשרית: השפלה, התעללות, עינוי, גרימת נזק, גזל רכוש וירי מכוון באש חיה כדי לפצוע, לגרום לנכות ולהמית (ראה מיבחר מתיאורים אלה, כולם מהעשור האחרון ומספרי הנודעים יותר מבין סופרי השאננות לציון, במסה ''הספרות הדפיטיסטית ונזקיה האסטרטגיים'' בספרי ''צו-קריאה לספרות הישראלית\]'', 2009).

כאשר אלף ספרים כותבים על אותו נושא ומסתייעים באותן תחבולות ספרותיות, אין גבול להגזמה שהסופרים מתירים לעצמם. כל אחד בודה מלבו מקרים מעוררי חלחלה. ואם דמיונו לא מספיק לכך, הוא מסתייע ברטוריקה. כך כובסו מיטב המילים של ההגות הציונית, ובהבל-פה השתרשו בשיחה הציבורי התחליפים הבאים: ''שטחים'' במקום ''אדמת מולדת'', ''התנחלות'' במקום ''התיישבות'' , ''מתנחלים'' במקום ''מתיישבים'' (הממשיכים במעשי החלוצים הראשונים), ''עם פלסטיני'' במקום ''ערביי ארץ-ישראל'' ו''ערביי מדינת-ישראל'' ו''לוחמי חופש'' במקום ''טרוריסטים''. ואסור לשכוח, כמובן, שינוי נוסף: טענת הנישול, שהשמיע יזהר אחרי מלחמת 1948, הצטיירה פתאום כחסרת מעוף וצמחונית מול נתח הבשר העסיסי שהניחה מלחמת 1967 על צלחתם של סופרי השאננות לציון, שהחליפו את ''נישול'' ב''כיבוש'' או ב''פשע הכיבוש''.

תיאורי העוולות באלף הכרכים המרושעים האלה לא הסתפקו רק בביטויי אהדה לפלסטינים ובאמפתיה לסבלם, אלא הסתכמו בדרישה לנסיגה מיידית וחד-צדדית של ישראל חזרה לגבולות 1967, דרישה שביסודה ערעור החלטי על הזכות של ישראל להחזיק במרחבי המולדת ששוחררו ב-‏1967 וליישב בהם את אזרחיה. איש מבין הסופרים השאננים לציון לא הזכיר שישראל מחזיקה ב''שטחים'' (לפי הגדרתם) ומיישבת אותם, כחגורה ביטחונית תומכת לשהותו ההכרחית של צה''ל שם, משום שהפלסטינים בתמיכת מדינות הליגה הערבית דחו את ההצעה ''שטחים תמורת שלום'' כאשר זו עדיין עמדה על הפרק, והם דחו מאז כל יוזמה של ישראל שהיא פחות ממימוש מלא של שאיפתם לשים קץ לנוכחות של מדינת הלאום של העם היהודי במרחב שהם רואים אותו שלהם – מנהר פרת ועד האוקינוס האטלנטי.

יתר על כן: באלף הכרכים של סופרי השאננות לציון נעשתה חזרה מייגעת על השיטה, שיזהר לפחות חיפה על חולשותיה בכישרון הנראטיבי הנדיר שלו, שיטה הכוללת: התעלמות מהעובדות האובייקטיביות של תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי (ובעיקר מאלה שאינן תואמות לנרטיב הפלסטיני), התמקדות באירועים המקוממים מבחינה מוסרית (ובעיקר את אלה שבהם ניתן לתאר את הפלסטינים כאזרחים פשוטים ותמימים שקלגסי הצבא הציוני מאמללים אותם ללא-סיבה) והעתקת אירועים חריגים וגם נדירים כאלה מהשוליים למרכז עלילת הסיפור, כדי שיצטיירו כמקרים שכיחים ואופייניים ליחסו של הלוחם היהודי לקורבן הפלסטיני חסר-האונים.

ובכל אלף הרומאנים הזהים האלה לא נאמר, ואפילו לא ברמז, על כך שמאז מלחמת 1948 ועד עצם היום הזה יזמו הפלסטינים ברציפות מלחמות, אינתיפאדות ואירועי טרור כדי למוטט את מדינת-ישראל. שהרי רמז כזה עשוי היה להעלות על דעת הקורא את המסקנה, כי כל עוד מתמידים הפלסטינים להיצמד למטרתם הנושנה, לפגוע במדינת-ישראל ובתושביה, תהיה זכאית ישראל לגבות מהם מחיר על כך.

יוסף אורן הוא חוקר, מבקר ומרצה לספרות. השנה הופיע בהוצאת ''יחד'' ספרו ''צו-קריאה לספרות הישראלית'', שהוא הכרך התשעה-עשר בסדרה המחקרית-ביקורתית ''תולדות הסיפורת הישראלית''.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מאמר מאלף ומרחיב אופקים. אני ממש נהנה לקרוא את דבריך
סתם אחד (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 9:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמבחינתי שופכים אור נוסף שמבהיר לי את תמונת ההוויה של הסופרים הישראלים לאורך שנות קיומה של ישראל.
אני חייב לציין שאני נוטה לאהוד את קבוצת הסופרים הותיקה עגנון , הזז, דב סדן, אורי-צבי גרינברג ואלתרמן, משה שמיר, אהרון מגד, חיים גורי, בנימין גלאי ואחרים ולא את אלה החדשים שאני בקושי זוכר את שמם.

סופר סתם אחד
_new_ הוספת תגובה



מסע ההשמצה 'נגד ציונים' של השאנן לציון נמשך!
דוד סיון (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 9:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. שוב אתה מנסח אקסיומות על ''חזונה של הציונות'' מבלי להכיר מספיק מההיסטוריה של התנועה הציונית. למשל אינך מכיר את העובדה שז'בוטינסקי כתב על עם ערבי ארץ ישראלי שמולדתו היא ארץ ישראל (''על קיר הברזל'', 1923).
2. השמצה כפולה: ''... להזדהות עם ''מחנה השלום'' ולהצהיר בכך על נאמנותם להשקפת השאננות לציון, היא יותר מדי סוחפת מכדי שתהיה חפה מחישובי תועלת''.
3. לא הראית שיש בסיס לטענתך שהסופרים בהם אתה מתעקש לפגוע שהשקפתם אינה ''היהודית-לאומית-ציונית''.
4. מה בדיוק אתה יודע על אהוד בן עזר?
5. שוב הוכחת את השיטה שלך שמבוססת על ''... התעלמות מהעובדות האובייקטיביות של תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי (ובעיקר מאלה שאינן תואמות לנרטיב ה[דמיוני שלך]),...''

כל מה שהצגת עד כה הוא עדות למסע תעמולה שזור השמצות בלי אסמכתא רצינית אחת. ניכר במסע התעמולה שלך כביכול למען הציונות שיש בו חוסר ידע משווע על התנועה הציונית ועל חזונה. בקיצור הכתיבה שלך מתאימה להגדרה שכתבת: היא 'שאננות לציון' באמצעות השמצות גורפות נגד יהודים-ציונים-לאומיים מבין סופרי ישראל.

אם אתה כבר מתייחס עדיף שתמנע מאמירות מתחמקות מהעיקר כפי שעשית בקשר לביקורת על חלק א'.
_new_ הוספת תגובה



כשאנן מציון אתה בהחלט יוצא משאננותך
סתם אחד (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 10:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהיכן אתה קובע שהוא ''לא מכיר'' את ז'בוטינסקי. אז מה אם ז'בוטינסקי קבע מה שכל אחד כבר ידע שיש עם ערבי גם בארץ ישראל? במה זה משנה את האמת שלך?

אורן דווקא כותב נפלא על אמת היסטורית שחורצת בתפיסת עולמך חריצים גדולים.

אחלה סתם אחד
_new_ הוספת תגובה



עוד תעמולה-השמצה שנוסחה בקלות דעת...!
דוד סיון (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 11:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה יורה מהמותן ולא פוגע... !
סתם אחד (יום שישי, 24/07/2009 שעה 11:02)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרקס
_new_ הוספת תגובה



ציינתי שהוא כתב תעמולה ולכן דברי נכונים = פגעו !
דוד סיון (יום שישי, 24/07/2009 שעה 11:09)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ציירת ולא ציינת את המטרה ולכן כל פגיעה
סתם אחד (יום שישי, 24/07/2009 שעה 11:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא רק בעיניך בלבד.

מרקס
_new_ הוספת תגובה



ההבנה שלך מתדרדרת...!
דוד סיון (יום שישי, 24/07/2009 שעה 13:07)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זו ארצנו , ארץ ציון ובירתה ירושלים .
סתם אחד (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 11:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶש יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה:
לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,
לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְגֶשֶׁם נְדָבוֹת,
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת.

עוד לא אָבדה תקוותנו...
כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ
לְעֵינֵינוּ מוֹפָעַת,
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדַּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמָעַת.

עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְדוֹתַיו יִזֹּלוּ,
וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ.

עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד שַׁמָּה עֲלֵי דְּרָכִים
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה,
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת,
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוּת.

עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ,
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ.

עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאוֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם,
עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

עוד לא אבדה תקותנו...
שִׁמְעוּ, אַחַי, בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ:
כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ!

עוד לא אבדה תקותנו...
לֵךְ עַמִּי, לְשָׁלוֹם שׁוּב לְאַרְצֶךָ,
הַצֱּרִי בְגִלְעָד, בִּירוּשָׁלַיִם רוֹפְאֶךָ,
רוֹפְאֶךָ יְיָ, חָכְמַת לְבָבוֹ,
לֵךְ עַמִּי לְשָׁלוֹם, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא...
_new_ הוספת תגובה



''שאננים לציון''
סתם אחד (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 16:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשובה לדוד סיון :
1) האם רק כדי לסתור את התיאור במאמרי על מגמת השאננות לציון, שהתפתחה בספרות העברית בשנות המדינה - תיאור המגובה בציטוטים מיצירותיהם של הסופרים המקובלים והנודעים ביותר, ותיאור המקפיד אפילו לציין מספרי עמודים כדי שאיפכא מסתברא כמוך יוכל לבדוק את מהימנותם - אתה טוען שלציונות לא היה חזון, או שאתה כבר הרבה מעבר לכך ומחזיק בקביעה הפוסט-ציונית, שלא רק בעבר לא היה לציונות חזון, אלא שאין סיכוי להפיק ממנה מעוף חזוני גם להמשך קיומנו הלאומי בעתיד?
2) במקום לייחס לי אי-התמצאות במשנות של הוגי הציונית ובורות בתולדות הסכסוך הערבי-ישראלי - אני חוזר ומציע לך (ובהזדמנות הזו גם לשאר המגיבים) להתרכז במה שכתוב במאמרי : בתיאור התפתחות המגמה של השאננות לציון בספרות של שנות המדינה. בשני החלקים הבאים של הסדרה הזו אשלים את התחנות הבאות בתיאור הזה, אך כדי שלא תסיט את הוויכוח גם ממה שיתואר בהם - כפי שעשית עד כה - אקל עליך להתרכז בכתוב בהם על-ידי קבלה ללא עוררין של קביעותיך לפיהן אינני בקיא בכלום ושאני רק משים את עצמי לסופר ולמבקר ספרות (כך טענת בתגובותיך אחרי שהופיע החלק הראשון) וכל החפץ יוסיף כחפצו לרשימה מגמדת זו - אך למען השם יעריך סקירה המרכזת עבורו מידע מששת העשורים הראשונים של הספרות הישראלית - מידע שאני בקיא בו מספיק כדי לסקור התפתחויות בתולדות הספרות שהתפרסמה בשנות המדינה וכדי להיות מסוגל לבחור את המובאות המתאימות להוכחתן. במילים אחרות : אנא, התמקדו במה שאני עוסק במאמרי : בספרות, בסופרים וביצירות, במשמעותם הרוחנית ובהשפעה שיש לספרות על ה''אקלים'' בחיינו כאן ועכשיו. ואם אפשר - תנו דעתכם במקצת גם לרמתה של הכתיבה : האם היה מעניין לקרוא את המאמר, האם היה מבנה בהצגת הטיעונים והאם הוצגו הרעיונות באופן ברור, נוקב ומשכנע. תודתי ל''סתם אחד'' שפתח את התגובות בהתייחסות להיבט הזה של המאמר שקרא.
3) אחת השיטות הפסולות להמית ויכוח באיבו היא ההיטפלות לכותב בדרישה, שירחיב כל מושג, מונח ושם שהוא מזכיר במאמרו. למטרה זו נכתבים ספרים,ושם דרישה כזו מהכותב היא סבירה וגם המענה לה אפשרי. מאמר אמור להיות ממוקד ומותאם לקריאה רצופה אחת של הקורא. כל כותב מניח שהקורא מגיע לקריאת מאמרו כשהוא מצוייד מספיק להבין את נושאו ואת הכתוב בו. ובכל מקרה אין להסיק מסקנות אלא על-פי הכלול בו. אתה ,דוד סיון, נוהג להקשות על מה שלדעתך היה אפשר לכלול עוד במאמר. וחמור פי כמה ההרגל שלך לפרש באופן חופשי משפטים במאמר בניגוד למובן הפשוט שלהם, שההקשר מבהיר אותו היטב.
4) אני מגנה גם את השיטה שבחרת בה להעביר את הכינוי שבחרתי להגדרת סופרי השמאל (או מוטב : סופרי ''מחנה השלום'') והוא ''השאננים לציון'' (ראה ההסבר : בפתיחת החלק הראשון של המאמר) מהם אלי. באופן עיקש אתה מכנה אותי ''השאנן לציון'' ומרבה על-ידי כך את הבלבול אצל הקוראים. אין לי שום התנגדות שתמצא כינוי לזיהוי השקפותי, אך הנח לכינוי הזה שהפכתיו למילת קוד לזיהוי הסופרים האמורים, כדי שהקוראים יזהו את המחנות בספרות הישראלית ויבינו את המחלוקת ביניהם.
5) ועכשיו אחרי שהובהר מה שהיה הכרחי להיות מובהר - יכול הויכוח בין קוראי המאמר להתחדש!
יוסף אורן - מחבר המאמר ''השאננים לציון''.
_new_ הוספת תגובה



''השאנן לציון'
דוד סיון (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 20:44)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על השאנן לציון

צר לי מאד אבל אינך מגיב עניינית לביקורת על שני המאמרים שהצגת עד כה. הביקורת שלי מתייחסת לבסיס ההתייחסות שלך לקבוצת הסופרים דרך הגדרת המושג ''השאננות לציון'' בשתי רמות. אתה לוקח מושג שמשמעותו על פי דבריך (חלק א' פיסקה ראשונה) אדישות לסכנות בפניהן עומדות הממלכות – איום קיומי. והאשליה שהשקט מובטח ואפשר להמשיך בחיי הדולצ'ה ויטה.

אבל אתה מבהיר שהמושג שלך אינו מתייחס לאדישות למצבה הקשה של המדינה או להתנהלות אסקפיסטית-הדוניסטית אלא למשהו אחר. נעזוב את השאלה מדוע שאלת את המושג אם אתה מגדירו אחרת ונתייחס להגדרתך. אתה מתחיל בהגדרת הנחת היסוד של הציונות. זו שגיאה ראשונה. ואחר כך אתה מאשים קבוצת סופרים בהסתייגות מהנחת יסוד זו, לחץ על השלטון להתנהג בצורה דפיטיסטית, לקבל החלטות שעלולות להחמיר את מצבה הקשה של המדינה, התחפרות בעמדות שההיסטוריה הוכיחה כשגויות ושכל אלה מזיקים למדינת ישראל. זה לטענתך מצדיק הגדרת קבוצת האנשים באופן שלילי כ''שאננים לציון''.

בכל טוב ויפה ברמת ההגדרות מכאן היה צפוי שכתב אישום כל כך חריף יגובה בהסברים רחבים ואסמכתאות בהתאם לחריפותו כדי להראות שהנחת היסוד של הציונות היא אכן הנחת היסוד; להראות שהנסיון לגייס דעת קהל לפעול היא אכן דפיטיסטית; להראות שההיסטוריה הוכיחה שאי-אפשר ליישם את פתרונותיהם; להראות שמאמציהם מחלישים את מעמדה של ישראל. אבל אתה פשוט פוסח על השלב החשוב הזה. מצד שני אתה מניח שהבהרת והראית שכל הטענות האלה מבוססות ואינן רק הנחות. זאת לדעתי הבעיה הראשית שמשתקפת משני המאמרים והיא קיבלה ביטוי במספר הודעות קודמות. אבל יותר מכך בגלל האמור כאן המושג ''השאננים לציון'' משמש אותך כתווית שלילית שאתה מדביק לקבוצת סופרים.

א. אני טוען שההנחה שקראת לה הנחת הבסיס של הציונות אינה כזאת ולכן בהחלט יש מקום לדיון ביחס אליה. אתה שוב מציע שנמנע מכך.
ב. אני טוען שאין הנחת בסיס אחת ולא היתה הנחת בסיס אחת מהי הציונות ותמיד תמיד היו מאבקים לכוון את הציונות. מי שכמוך חושב שיש הנחת בסיס אחת חובת ההוכחה היא עליו. אבל כדי שיהיה לך קצת מושג על מה מבוססת העמדה הזאת הזכרתי את ''על קיר הברזל'' של ז'בוטינסקי. יש במאמר הקצר הזה שני דברים. הראשון הבולט והמוכר הוא אסטרטגיית קיר הברזל שאתה, כמו כל חסידי ארץ ישראל השלמה, ודאי תומך בה. הדבר השני הוא הקביעה הכפולה שיש בארץ הזאת שני עמים וכל אחד מהם זכאי למלוא זכויות האזרת בארץ ישראל תחת שליטת היהודים.
ג. אתה ממשיך להתחמק מדיון מהסוג הזה ביחס לכל טענות הבסיס שלך בטענה 'שהדרישה כזו היא שיטה להמית ויכוח באיבו'. אבל האמת שההתחמקות היא הנסיון להמית את הויכוח על בסיס המאמר.
ד. אם מותר להגדיר תווית בלי כל ביסוס מותר וצריך להגדיר אותה תווית באותה הצורה כלפי מי שעשה זאת.

*** כל אלה מראים שבעצם המטרה שלך (על פי שני המאמרים) היא לא ביקורת ספרות בה אתה כנראה מומחה אלא לשרת מטרה פוליטית - כפי שעושה תועמלן: אתה חורג בכך מתחום התמחותך.

*** אתה לא הראשון שנפגע מהביקורת שלי ומגיב בכל מיני האשמות מופרכות (הרמז שאני אולי פוסט ציוני, איפכא מסתברא). אולי זה סימן שהביקורת שלי היא במקום.
_new_ הוספת תגובה



חכם לא היה נופל לבור שחכם לא היה נכנס אליו
סתם אחד (יום שישי, 24/07/2009 שעה 11:12)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכבר ציין ה''שאנן לציון'' שהוא יגע באספקטים הרחבים יותר בשתי כתבותיו הבאות, אבל אתה כבר מתיימר לגזור עמדה נחרצת, כאילו אתה יודע מה הוא מתכוון לכתוב הלאה.

אל תיקח את עצמכה ברצינות יתירה. אי הסכמה עם תפיסת עולמכה אינה אומרת שאנשים נעלבים ממכה. לעומת זאת הכמות הרבה של דיברי הקללה והגידופים שלכה מעידה עליכה יותר מאלף עדים שאתה הוא זה שנדחק לפינה מתוך הרגשה שמאיימים עליכה ולא אלה המגיבים בשיקול דעת לטענותיכה.

אנגלס
_new_ הוספת תגובה



אז זו הסיבה שאתה ממהר לקפוץ לבור?!
דוד סיון (יום שישי, 24/07/2009 שעה 12:58)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



''השאגן לציון'
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 7:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי וקראתי עד שהגעתי לאמיר מופלאה שיש ''עמדות שההיסטוריה הוכיחה כשגויות''. ואז התייאשתי כי בפעם האחרונה שדיברתי עם גברת היסטוריה היא נסוגה מכל אחריות לפרשנותה. היא טענה שהיא זו היא והיא לא מפרשת ולא מוכיחה את עצמה.
עד כמה גדולה היתה אכזבתי כשעכשיו מתברר קבל עם ופורום שההיסטוריה בחרה רק להוכיח לך. יש לך גם חתימה של ההיסטוריה?

סובייקטיביות היא ההיפוך של טוטליטריזם בפרשנות ההיסטוריה.
ויפה שעה אחת קודם!

אסתר ההיסטרית
_new_ הוספת תגובה



''השאגן לציון'
דוד סיון (שבת, 25/07/2009 שעה 8:05)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן טעות כי היה צריך להיות ''עמדות שהעובדות ההיסטוריות הוכיחו כשגויות''. זה למעשה תיאור של טענת מחבר המאמר.
_new_ הוספת תגובה



''השאגן לציון'
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 11:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהמשך לאסתר, הרי שגם ''עמדות [שלך]'' הן שלך בלבד ואין לטעון שהעובדות ההיסטוריות משחקות דווקא לידיך.
כבר הסבירו לך שזה מתפקידך להראות שדיעות או יוזמות של מהלכים 'היסטוריים'' היו מוצדקים או לא. זו משימה קשה ומורכבת ואינה נשענת רק על 3 - 4 ציטוטים כלליים ובלתי רלוונטיים או מחייבים.

למשל, תראה לנו מנהיג ציוני שטען לפני 1967 שיש ''עם פלסטיני'' (אבנרי אינו מנהיג ציוני, אבל הייתי שמח לראות שהוא משתמש בביטוי שטרם נולד ממש בשנות ה-‏50 כבר לפני שנות ה-‏70).

לכן מוזר לי לקרוא אותך טוען לקיומו של ''עם פלסטיני'' מתחילת המאה ה-‏20 בשעה שאין בכלל מונח כזה קיים עד שנות ה-‏70. אפילו באמנת הפתח מ-‏1965 הם כותבים ועומרים ''העם הערבי בפלסטין'' או ''העם הערבי הפלסטיני'', לומר:
א. שהערבים כאן הם בניו של העם הערבי היושבים בפלסטין.
ב. שיש גם עם אחר שיושב בפלסטין והוא העם היהודי - זה במשתמע ובלי כוונת הערבים שמתכחשים עד היום לקיומו של עם יהודי ומכאן לזכותך למדינה יהודית במזרח תיכון ערבי.

דרך אגב, אל תביא שוב את עלה התאנה שלך ז'בוטיסקי כי הוא דיבר על ''עם ערבי בארץ ישראל / פלשתינה' ולא על 'עם פלסטיני'.

אברשה
_new_ הוספת תגובה



קישקושים והבלים
דוד סיון (שבת, 25/07/2009 שעה 12:45)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. מה שטענתי זה שעל כותב המאמר היה להראות שיש בסיס להנחות שלו לגבי הסופרים אותם כינה ''השאננים לציון''. מאחר שהוא לא עשה זאת דבריו מבוססים על הנחות, אקסיומות. זה לדעתי לא מעשה ראוי. הביקורת שלי היא על הגישה של הכותב שלא טרח להראות שיש בסיס מציאותי להנחות שלו. יותר מכך: הראיתי בכמה פרטים שההנחה בדבר החזון הציוני אינה נכונה. אם ההנחה המרכזית של 2 המאמרים לא נתמכת בצורה כלשהי על ידי הכותב, ברור לגמרי שהיא לא במקום. אם זה נכון הרי שכל הבסיס עליו יושבים שני המאמרים מופרך.

ב. הראיתי לך מנהיג ציוני - ז'בוטינסקי (תגובה 136022), ואתה ממשיך לשאול כאילו לא. עם ערבי ארץ ישראלי בארץ שקראו לה גם פלשתינה באותו זמן אפשר לכנותו גם פלשתינאי. כך גם הם כינו את עצמם לאורך יותר ממאה שנים.
_new_ הוספת תגובה



אבל במקום שאתה לא מקפיד, למה לדרוש מהאחר להקפיד?
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 14:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה אם היה אומר שז'בוטינסקי ופורת אומרים ככה או ככה בלי לפרשן או לצטט בצורה אחראית את המסר שלהם ואת כוונתם? זה היה מספק אותך? זו רמת ההוכחה שאתה מחפש?

חוסיין וערפאת (2 מתוך כמה עשרות בכירים שאמרו את זה) אמרו שאין פלסטיני. ערפאת הוסיף ואמר שהעם הערבי נמצא במלחמה עם הישות הציונית כולה ועומדת על חזרת הפליטים לבתיהם. אז זו לא הוכחה מיני רבות לשאלת קיומו של עם פלסטיני, ואתה דורש בתמורה משהו נוסף?

עדיין לא הראית לנו היכן פורת מסביר שיש עם פלסטיני. היכן מראה המקום שלך? האם גם זה יהיה ברמת מראה המקום של פרשנותך החד-צדדית של ז'בוטינסקי (שכמובן אני דוחה את פרשנותך ועוד כמה היסטוריונים מפרשים אותה אחרת ממך)?

בתור היסטוריון חובב, סיון, תראה לנו היכן ה''עם הפלסטיני'' כינה עצמו ''לאורך יותר ממאה שנים'' כ''עם פלסטיני''?

אברשה
_new_ הוספת תגובה



אתה בהחלט צודק אברשה ומה שאתה אומר חשוב מאוד
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 15:06)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם קודם כל מגדיר את עצמו ורק אחר כך אחרים מגדירים אותו. בכל מקרה מדובר בתהליכים ארוכים, בודאי בתקופה של תקשורת איטית ומוגבלת מאוד. לכן למשל העובדה שדוד סיון 'חוטף' את ז'בוטינסקי לצידו בכזו התלהבות היא 'חטיפת בוסר' שהרי עדיין לא היה עם פלסטיני לכל הדיעות ולכל הפרשנויות וברור שז'בוטינסקי התכוון ש''עם ערבי יושב בארץ'' שהוא עם ערבי ואל 'עם פלסטיני'. כי אם היה 'עם פלסטיני' הוא היה כותה זאת.
היום בדיעבר אנשים מתרצים שכאילו עם פלסטיני החל להתגבש ''לפני יותר ממאה שנים'', אבל גם אם זה היה נכון אז היינו צריכים לראות ביטויים לכך בשפה, במנהגים, בספרות, בעיתונות (דרך אגב, עיתון ערבי ארץ ישראלי ולא פלסטיני יצא לראשונה רק ב-‏1928 והוא לא כתב ''פלסטינית'' !) ואין ביטויים כאלה. הערבית של תושבי הארץ, מנהגיהם, לבושם, שפתם שונה בהתאם למוצאם השיבטי-חמולתי והקשרים הראשוניים-המקוריים שלהם.

ערפאת המצרי בראשית דרכו בכלל התגייס למלאכה כאשר המודיעין המצרי גייס אותו כשלמד בכווית והלה עזר להם להקים תנועה שהורכבה מצעירים מכל המרחב הערבי של המזרח התיכון. ערביי יו''ש לא הרגישו פלסטינים בטח לא כאשר היו ירדנים מלאים עד 1967. גם לאחר מכן לקח להם כ-‏20 שנה לנוע לכיוון התעמולה ואני מאמינה שרבים שם מאמינים למה שמאכילים אותם על פלסטיניות. כי להיות פלסטיני הוא כבר שימוש לשוני מקובל ושכיח. אבל מנהיגיהם אומרים מדי פעם שאין פלסטינים וכולם ערבים. בסך הכל הציבור הערבי הפלסטיני נמצא במבולקה אבל גם דוחה כל הצעה לפשרה ולהקמת מדינה פלסטינית ביו''ש ובעזה. וגם אן יקבלו את ירושלים כמתנה לא יסכיו עדיין להיות פלסטינים ולרצות שלום, אלא שהם עומדים שהפליטים ובניהם יחזרו לבתיהם בתוך ישראל הישנה. בקיצור, הכל עבודה בעיניים והם עם פלסטיני כמו שהם רוצים שלום!

יוספה מפתח תקווה
_new_ הוספת תגובה



חן חן יוספה
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 15:08)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רשמתי לזכותך תגובה מעולה ולעניין,

תודה

אברשה
_new_ הוספת תגובה



חן חן יוספה
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 16:22)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשובה לאברשה וליוספה :
אני עוקב בעניין בנימוקים שלכם נגד קביעתו המופרכת של דוד סיון לפיו קיים עם פלסטיני מזה מאה שנה. אף שאגע בשאלה הזו בעיקר בחלק הרביעי של מאמרי, מצאתי ציטוט ''מפי הסוס'' - כלומר : מפי לאומן ערבי, שהיה אזרח ישראלי ואפילו כיהן בכנסת-ישראל כראש מפלגה המייצגת את ערביי המדינה, עד שברח מהארץ כדי להימלט ממשפט שציפה לו כאן בחשד בגידה במדינה שנשבע מעל דוכן הכנסת להיות נאמן לה ולקיים את כל חוקיה.

וכך מצוטט עזמי בשארה באתר ACTUALYA.COM : ''אני לא חושב שיש אומה פלסטינית, אני חושב שישי אומה ערבית. אני חושב שזו המצאה קולוניאלית. פלסטין עד סוף המאה ה-‏19 היתה דרום-סוריה''.

ולמרות מאמצין של דוד סיון להסיט את קוראי האתר מתוכנו של מאמרי - ההשקפה הפוליטית שביטאו ביצירותיהם מיטב הסופרים שלנו ממחנה ''השאננים לציון'' - לנושאים אחרים, אני מציע לקוראי ''ארץ הצבי'' להמתין לפרסום החלק השלישי ביום ג' השבוע ולפרסום החלק הרביעי והאחרון ביום ג' בשבוע שלאחריו. לא רק שתופתעו מהמידע הספרותי שאביא בהם, אלא שבהשפעתו תכירו את הספרות הישראלית מנקודת-מבט שבדרך כלל מבקרי-ספרות אחרים מתחמקים ממנה, והיא הבדיקה הרעיונית של הטקסטים הספרותיים.

יוסף אורן - מחבר המאמר ''השאננים לציון בספרות הישראלית''
_new_ הוספת תגובה



עוד אוסף של טענות מופרכות מפי יוסף אורן!
דוד סיון (שבת, 25/07/2009 שעה 16:52)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי רק לפני רגע הצגתי, בתגובה 136043, ציטוט מדברי נשיא הועה''פ הפלסטינאי על פי ספרו של פרופסור פורת. כידוע פרופסור פורת הוא מזרחן והיסטוריון מומחה.

אורן מוסיף חטא על פשע: מצד אחד חמקת מהביקורת על שני מאמריך בטענה שצריך לחכות למאמרים הבאים. מצד שני בא אברשה ומסיט את הדיון, בתגובה 136018, לנושא העם הפלשתינאי ואתה מתלונן שאני מסיט את הדיון.

קודם אתה בורח, אחר-כך מצטרף להסטה של אברשה. אבל מתלונן על אחרים. ממש כל הכבוד על הדבקות במשימת ההשמצה!
_new_ הוספת תגובה



עוד אוסף של טענות מופרכות מפי יוסף אורן!
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 20:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה היה הפשע של אורן
שהוא מוסיף עליו חטא?
_new_ הוספת תגובה



עוד אוסף של טענות מופרכות מפי יוסף אורן!
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 20:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה היה הפשע של אורן
שהוא מוסיף עליו חטא?
_new_ הוספת תגובה



סיון, אתה מסלף ע''י הבאת ציטוט באופן חלקי
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 20:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא רשום כלל מה קובע פורת לגבי כל אותו ציטוט די בעייתי מבחינתך, ולכן אתה מכופף אותו לפי פרשנות לא מבוססת שלך. קודם כל לא היה בכלל ''הועה''פ הפלסטינאי'' ומכאן שלא היו קיימות ''מטרות לאומיות של פלסטינאים''. השם הנכון הוא ''הועד הפועל הערבי הפלסטיני''.

הכוח הפוליטי הגדול בעת ההיא היה ה-''אל-חזב אל-ערבי אל-פלסטיני'' (''המפלגה הערבית הפלסטינית''), שהוקמה ב-‏1935 ע''י החוסיינים , ושהייתה לארגון המדיני העיקרי של ערביי הארץ. השם 'פלסטין' היה אז השם הלועזי - לטיני של ארץ ישראל והערבים לא נהרו ולא התלהבו להשתמש בו.
הערבים הפלסטינים (כלומר, הערבים בפשלתיין) המשיכו לקראו לארץ בשם ''ארץ הקודש'' או ''סורייה ג'נובייה'' (סוריה הדרומית). הלאומנות והלאומיות שלהם שלהם היו ערבית.

באפריל 1936 הקימו נציגי שש המפלגות את 'הועד הערבי העליון' שהוצע ע''י הבריטים מחוץ לחוק ב-‏1939. הוא הוקם מחדש ב-‏1945 עם הקמת ''הליגה הערבית''.

אתה הוא המסיט מן התבן אל המוץ שאתה מנסה לזרות בעיננו.

אברשה
_new_ הוספת תגובה



אברשה אתה מסלף!
דוד סיון (יום שני, 27/07/2009 שעה 21:07)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המושג ''הועה''פ הפלסטינאי'' מוזכר בספרו של פורת עשרות פעמים החל מעמ' 9. הוא בהחלט עסק בעניינים לאומיים ובין השאר בתביעות בקשר לכתב המנדט וגם אחר כך.

הערבים הפלשתינאים קראו כך לעצמם כבר אז בראשית המנדט ועוד קודם.

תבן ההסטה שאתה עוסק בו עלוב ורחוק מהאמת ממש כמו טענותיך האחרות. 
_new_ הוספת תגובה



אברשה אתה מסלף!
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 21:12)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה משקר. זה היה הועד הפועל הערבי בפלסטין. זה השם הרישמי של הגוף הזה.

תמשיך לקשקש. לפחות את העבר אתה לא יכול לשנות.

אברשה
_new_ הוספת תגובה



קח לינק לדבריו של עזמי בשארה בתוכניתו של ירון לונדון
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 21:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אברשה
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
דוד סיון (שבת, 25/07/2009 שעה 16:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ז'בוטינסקי התייחס לעם הערבי הארץ ישראלי כאל עם ילידי שארץ ישראל היא מולדתו.

העיתון פלסטין החל לצאת ביפו בשנת 1911. היה עוד עיתון שהופיע בחיפה בשם אל כרמל. גם הוא החל להופיע לפני 1928.

''באפריל 1921 פנה מוסא כאזם אל-חוסייני, נשיא הועה''פ הפלסטינאי, אל הציבור וביקשו לשמור על השקט 'ולשים מבטחו בממשלת ביטניה... היא לא תשיב ריקם את תקוות העם, משום שקול המון כקול שדי''' (פורת, ''צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית...'', עמ' 101). לא יכול להיות ספק לאיזה עם הוא מתייחס. בהמשך הוא מתאר את מאבקיו של הועה''פ הפלסטינאי להשגת המטרות הלאומיות של הפלסטינאים.

הועה''פ לא הוקם כדי לארגן תחרויות קישוט אל כמוביל המאבק לשליטה של העם בארץ ישראל.
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 17:36)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתרשם שמקור הבעיה הוא לשוני ולא היסטורי .
עיתון בשם ''פלסטין'' יצא לאור ? אז מה ? יש עיתון ''דואר ירושלים'' האם יש עם ירושלמי ?
יש עיתון שנקרא ''נברסקה'' האם יש עם נברסקי ?
העיתון קיבל או לקח את שמו מהאתר הגיאוגרפי שבו הוא יוצא לאור . ולכן עיתון ''פלסטין'' יוצא לאור בפלסטין .

כמוכן לשון דיבור ''פנה . . . אל הציבור. . . '' שקול כמו ''פנה אל העם'' . דבר נפוץ הוא לקרוא לציבור רחב ''העם'' . לכן אם פלוני קורא לתושבי אזור גיאוגרפי ''העם הנברסקי'' או ''העם הפלסטיני'' עדין אין זו הוכחה שזה ''עם'' .

לעם יש ייחוד שהוא יותר מאשר שכנות במגורים במקום גיאוגרפי .
ילדי זוג שמוצאם מסין ונולדו בסן-סבסטיאן ומתגוררים בעיר סן-סבסטיאן אינם חלק מהעם הבאסקי ולא חלק מהעם הספרדי . הם חלק מהעם הסיני .

ילדי אנשים שמוצאם מארמניה או צ'רקסים מקווקז או יוונים אורתודוקסים או טורקים או פרסים וכן הלאה הם ארמנים , צ'רקסים , יוונים , טורקים , פרסים וכדומה ושייכים לעם ממנו באו הוריהם .

בחלוף זמן ובמיוחד בזמן רב כשהם שכנים דורות רבים ולהם לשון משותפת והיסטוריה משותפת ונישואין בין עדות מתגבש ייחוד שאפשר לקרוא ''עם'' .

לתושבי ארץ ישראל המנדטורית יש לשון משותפת ערבית שאינה מיוחדת להם . דוברים אותה קבוצות שונות , ארמנים , צ'רקסים , דרוזים , יוונים , ואפילו יהודים . עד 1948 הם אפילו לא היו מגובשים והיו ביניהם מאבקים על בסיס אתני . מבחינה היסטורית גורלם משותף רק אחרי הנאכבה .

הרי שיוצא שיש תושבים של פלסטינה שמדברים ערבית ושותפים לאסון של 1948 . הם החליטו שהם עם למרות מיעוט הליכוד בתוכם ולמרות מוצאם הלאומי המגוון . זה אינו עושה אותם עם אף אם לשון הדיבור מייחסת אותם לציבור אחד תחת המילה ''עם'' . ובאנגלית - הפלסטינים PEOPLE ולא NATION . כמו ''תושבי פלסטין'' במקום ''עם פלסטיני'' אבל המילה המתאימה היא ''ערב-רב'' משום היותם ממקורות רבים . כלומר ''ערב-רבים'' .
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
דוד סיון (שבת, 25/07/2009 שעה 17:48)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נשיא הועד הפועל הפלסטיאני פונה אל הציבור ומדבר על העם. מי שקורא את ההקשר מבין על איזה עם מדובר. אתה, עירן, בלי לקרוא את ההקשר בונה תיאוריה על משמעות המושג עם בציטוט. כאשר אני לוקח בחשבון שאת הדברים ואת ההקשר מציג פרופסור פורת בשני ספרים (לפחות) אני מעדיף לקבל את הפרשנות שלו ולא את המתחכמת שלך.
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 17:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכור לי שהגברת גולדה מאיר אמרה שאין עם פלסטיני . היא פלסטינית משום שגרה בפלסטינה . גולדה ערכה רב מפורת .

''עם פלסטיני'' הוא מטבע לשון שגם אני משתמש בו , למרות שאינני סבור שהם עם . זה מטעה ומאחר ויש לזה משמעות פוליטית בשאיפה לגרום לנסיגת ישראל משטחים שנכבשו על ידי צהל , הרי שנחוץ להפסיק את השימוש בצרוף ''עם פלסטיני'' .
ראוי שיכונו ''ערב-רבים'' בעברית .
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 20:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם יש דבר כזה עם פלסיטיני
למה הוא לא מקים
בינתים
מדינה במקום מושבו
בירדן
וממתין להזדמנות
להרחיבה
בבוא היום
גם למקום מושבך??
_new_ הוספת תגובה



ועד פועל פלסטיני? עוד שקר גס
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 21:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה קיים ועד ערבי עליון שהיווה את הנהגת היישוב הערבי
הוא אפילו לא חלם להיקרא וועד פועל פלסטיני.
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 22:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה בודאי מתכוון ל'וועד הפועל הערבי'.

אז למה לא אמרת מהתחלה?

ראש העירייה מוסא כאזם אל-חוסייני שימש גם ראש הוועד הפועל הערבי בתקופה מסויימת. כל התנועות הערביות לא נקראו 'פלסטיניות' כי הן לא ייצגו את 'פלסטין' אלא את העם הערבי. גם שם עיתון ''פלסטין'' היה על שמה הלטיני-בריטי של הארץ, בלי קונוטציה 'פלסטינית'.

כמו שה'פלסטיין פוסט' לא היה של העם הפלסטיני אלא של יהודים. וכשהכיבוש הבריטי הסתיים והמלחמה נגרמה הוא שינה את שמו ל''ג'רוזלם פוסט'. כלומר, גם ליהודים היה פוסט פלסטיני, כי זה היה השם הנייטרלי של הארץ. המילה 'פלסטין' אינה בערבית בכלל. היא אומצה או נגנבה רק לאחר שהיהודים התנערו ממנה ובחרו לקרוא למדינתם ישראל.

אם היהודים היו קוראים למדינתם 'פשלתיין' אז הערבים היו בבעיה והם היו צריכים לחפש במילון שם חדש לזהותם.

אברשה
_new_ הוספת תגובה



לא!
דוד סיון (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 5:57)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 6:22)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אברשה
סיוון יתעקש אפילו להוציא מים
מסלע
אם זה כדי להרוות
עם פליסתיני
תציע לו להניח פעם אחת
תפילין
למען העם היהודי
והוא יברח
לאלסקה
_new_ הוספת תגובה



אתה מסתתר אחרי שברחת!
דוד סיון (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 6:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה ממשיך להיות מונחה שנאה ומייצר דמגוגיה...!
_new_ הוספת תגובה



אתה מסתתר אחרי שברחת!
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 16:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגיד סיוון
אתה באמת לא מרגיש את משא הגיבנת
על כתפיך?
כשאתה מכנה את דברי כולם קשקוש
זה אצלך אהבת ישראל
איפה בתגובה שלי מצאת שנאה?
הגיון זה לפעמים דבר חד מאוד
כמו סכין מנתחים
אבל המנתחים אינם מונחי שנאה
הם מנסים להציל חיים.
הגיון וגם נסיון
_new_ הוספת תגובה



אתה מסתתר אחרי שברחת!
דוד סיון (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 18:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל כך קשה לך להימנע מכך עד שגם בהודעה בה אתה שואל ''איפה... מצאת שנאה...'', אתה מצרף שקר: ''כשאתה מכנה את דברי כולם קשקוש...''

רוב ההודעות שאתה כותב בנויות מהשמצות, משקרים נבזיים ומדמגוגיה. כוונת ההודעות האלה היא טיפוח השנאה כלפי נשוא הודעותיך (תגובה 136206). ברוב המקרים אלה משתתפי הפורום אבל ישנם גם המקרים שהטיפוח הזה מיועד ליצור שנאה לציונות ולמייסדיה (כמו התגובה 136204) ליהדות הציונית ולמנהיגיה. זאת האמת.
_new_ הוספת תגובה



איפה פורת מדבר על הועד הפועל ה''פלסטיני''?
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 22:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אומנם קראתי את סיפרו מזמן, אבל לא זכור ליה הביטוי הזה.
אשמח אם תביא צילום של דבריו מהספר.

בכל מקרה חיים ארלוזורוב כותב ברשימתו מ-‏1932 על ''הועד הפועל הערבי'', http://benyehuda.org/arlosoroff/jj_nov1932.html כלומר, מה שהיה נהוג לומר אז בזמן ההתרחשות, בעברית, אנגלית וערבית, ולא בשפה של ההיסטוריון החדש סיון.

אם כי אני מכיר את נטייתם של הישראלים מכל הסוגים לטעון ולומר 'פלסטינים' בכל מה שיד ערבי נגעה בו בארץ ישראל. כבר ראיתי אנשים מכובדים וידועי שם בתחומם שמדברים על המרד הפלסטיני הגדול ב-‏1936-9 כי הם מערבבים בין ההווה לעבר בלי להבין את הפואנטה. אבל טעות גם אם תחזור עליה 1000 פעמים עדיין תהיה טעות.

אברשה
_new_ הוספת תגובה



איפה פורת מדבר על הועד הפועל ה''פלסטיני''?
דוד סיון (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 6:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדוגמה בעמ' 9 מדבר על הועה''פ הפלסטינאי ע''פ מסמכי הועה''פ.
אין אפשרות להציג בהודעה צילום מהספר. במקום לנסות לשכתב את ההיסטוריה מהדמיון, עדיף שתשאל את הספר באחת הספריות.
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 21:43)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סתם אחד כתב: ''ילדי אנשים שמוצאם מארמניה או צ'רקסים מקווקז או יוונים אורתודוקסים או טורקים או פרסים וכן הלאה הם ארמנים , צ'רקסים , יוונים , טורקים , פרסים וכדומה ושייכים לעם ממנו באו הוריהם .

בחלוף זמן ובמיוחד בזמן רב כשהם שכנים דורות רבים ולהם לשון משותפת והיסטוריה משותפת ונישואין בין עדות מתגבש ייחוד שאפשר לקרוא ''עם'' .''

לפי המובא לעיל, קיים סיכוי שתוך כמה דורות נהפוך, סוף סוף, לעם.
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 6:24)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סתם אחד לסתם אחד .
ליהודים יש לשון משותפת , היסטוריה משותפת , גורל משותף , מולדת משותפת , גנטיקה משותפת , דת משותפת וייחודית .
לכן היהודים הם עם .
_new_ הוספת תגובה



דבריך פשוט לא נכונים!
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 20:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היית מצפה שהערבים יקראו לעתון שלהם
אולי ''הסנהדרין''?
או אולי
מערכת המכפלה?
או רחל אימנו?
_new_ הוספת תגובה



זו לא ביקורת ספרות זו פוליטיקה ימנית
ע.צופיה (יום שלישי, 21/07/2009 שעה 19:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מלין על סופרי ''השמאל'' שאינם מביאים את מלוא העובדות ההיסטוריות ובכך סיפורם מעוות את האמת ההיסטורית. מין המפורסמות הוא שגם התסריטאים והמחזאים אינם מביאים בסרטיהם או במחזותיהם את ''האמת ההיסטורית'' וכאשר הם נשאלים לכך הם עונים: זה סרט(או מחזה) ולא ספר היסטוריה.
אז מה אתה מלין על ה''שאננים לציון''.
אני בהחלט מבין את מצוקתך. 1000 כותרים נכתבו ופורסמו (וחלקם היו גם הצלחה מסחרית),בידי ה''שאננים לציון'' וכנגד אתה לא יכול למנות אפילו עשרות כותרים שנכתבו ופורסמו על ידי בעלי השקפת העולם הנגדית-הימין.
אני מאמין שסופר טוב הוא סופר ותו לא ופוליטיקאי טוב בוא פוליטיקאי ותו -לא. סופר ,כמו ע.עוז או א.ב. יהושע שרוצה להשפיע בפוליטיקה בזכות כשרונו הספרותי הוא פוליטיקאי גרוע ומזיק לעניינו. הדוגמה האחרונה היא התייצבותם של עוז ואחרים לימין מפלגת מר''צ והתוצאה: הציבור,בתוצאות הבחירות נחר לעומתם נחרת-בוז ארוכה.
איני מקבל את התיזה שלך על קונספירציה כנגד סופרי ''הימין'' זו אגדה בנוסח הרצפה עקומה וממש לא מוסיפה לכבודך ולמהימנות דבריך.
הסגנון שאתה משתמש הפעם ,לעומת החלק הראשון של מאמרך, חושף את ''האמת העירומה'' של כוונתך. זו אינה ביקורת ספרות,זה מאמר פוליטי טהור שמביע את השקפת עולמך הפוליטית בצורה הפשטנית ביותר כי אינך טורח להוכיח את אמירותך בזכות השקפת עולמך ואינך טורח להוכיח את ההשמצות של המתנגדים לה.
אישית, כבר אין לי ענין בחלק ג'.
_new_ הוספת תגובה



זו לא ביקורת ספרות זו פוליטיקה ימנית
סתם אחד (יום רביעי, 22/07/2009 שעה 10:00)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשובה לדוד סיון לע. צופיה :
שניכם נראים מופתעים מתוכן המסה ומרגישים מרומים מכך שהיא ''מאמר פוליטי טהור'' (ע. צופיה) שנכתב כדי ''לשרת מטרה פוליטית'' (דוד סיון). מדוע לא קראתם ביסודיות את ההבהרות בחלק הראשון, זו שאמרה, שהמסה ''תעסוק בפעילותם הספרותית-פוליטית של השאננים לציון בספרות הישראלית'' וזו שהתנצלה על כך שבמסגרת המסה הזו היא תצטמצם בבדיקה ''הרעיונית בלבד'' של היצירות?

התגובה של שניכם מניחה שביקורת ספרות אסור לה לחשוף מסרים פוליטיים שביטא הסופר ביצירתו וגם לא להעמיד אותם לבירור. אינני יודע מהיכן שאבתם דעה זו. היצירה הפוליטית היא סוגה ספרותית לגיטימית בספרות (ראה בספרי ''סוגות בסיפורת הישראלית'', 2004) והיא משגשגת גם בספרות של שנות המדינה (ראה בספרי ''העט כשופר פוליטי'', 1992). אמנם סופרים מצפינים את הבשורה הפוליטית שהם מבטאים ביצירותיהם באחד או יותר מהאמצעים הבאים : האלגוריה, הסימבוליקה, האירוניה, הסאטירה, הפנטזיה ועוד, אך זהו תפקידה של הביקורת לחשוף בפירוש של היצירה את מה שהסופר מטעמיו הצפין וביקש שלא להשמיע בישירות ובאופן מפורש, כפי שעושים זאת במאמר.

לכן לא ברור לי מדוע מקובל על שניכם שהבעת השקפה פוליטית על ידי הסופר-המספר, הסופר-המשורר והסופר-המחזאי איננה תעמולה ורק כאשר הסופר-המבקר נוהג כמו עמיתיו - חושף את סטייתם הרעיונית מ''הנחת היסוד של הציונות, שארץ-ישראל בשלמות היא הנחלה הלאומית של העם היהודי'', ומסביר מדוע היא השקפה דפיטיסטית, שאיננה ניתנת ליישום במציאות ''המצב הישראלי'' אך מחלישה ''את מעמדה של המדינה בדעת הקהל בעולם'' ומקשיחה ''את עמדת מדינות-ערב בעמדת הסירוב המסורתית שלהן להצעות השלום של מדינת-ישראל'' - הוא מוכרז כמי שחרג מתחומו ומגודף כ''תועמלן'' שהשמיץ את ''השאננים לציון'' וחילל את קדושת האתרוגיות המגיעה להם?

ובאשר ליתר הנושאים שהעליתם - המתינו להופעתם של שני החלקים הבאים של המסה.

יוסף אורן - מחבר המסה ''השאננים לציון בספרות הישראלית''.
_new_ הוספת תגובה



שוב לא מבין
דוד סיון (יום רביעי, 22/07/2009 שעה 12:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגיטימי שתציג במאמר עמדות פוליטיות שאתה דוגל בהן אבל אתה הצגת שתעסוק ''תעסוק בפעילותם הספרותית-פוליטית''. אבל למעשה אתה עוסק בהפצת עמדתך הפוליטית.

כאשר הנחת היסוד של מאמר, כל מאמר גם אם כתב אותו יוסף אורן, מופרכת הרי שכל מה שנסמך עליה הוא מופרך. בסדרה שכתבת (שני חלקים ראשונים) הצגת הנחת יסוד מופרכת. בהודעות שלי הצגתי גם דוגמאות, וזה מספיק, מדוע היא מופרכת. לכן כל מה שנסמך עליה מופרך.

על בסיס הנחת היסוד המופרכת הצגת תיאור של השקפת עולם:
א. שהיא דפטיסטית,
ב. שאינה ניתנת לישום,
ג. שתמיכה בה מחלישה את מעמד המדינה.

את השקפת העולם שהגדרת כך אתה מכנה ''השאננות לציון''. אבל הבעיה היא שההחות שלך מופרכות בשתי רמות ומכאן שאין השקפת עולם כזאת. קראתי את שני המאמרים הראשונים בסדרה ואת מה שכתבת בהודעות-תגובות לא טרחת להציג נימוקים או הבהרות מדוע מישהו צריך לקבל הנחות אלה. גם לא טרחת לשנות את ההגדרה של המושג ''השאננים לציון''. לכן כאשר אתה מייחס שאננות לציון לקבוצת אנשים אתה בעצם משמיץ את אותה קבוצה. אין לכך הסבר אחר.

כל מה שהצגת עד כה הוא עדות למסע תעמולה שזור השמצות בלי אסמכתא רצינית אחת. ניכר במסע התעמולה שלך כביכול למען הציונות שיש בו חוסר ידע משווע על התנועה הציונית ועל חזונה. בקיצור הכתיבה שלך מתאימה להגדרה שכתבת 'שאננות לציון' באמצעות השמצות גורפות נגד יהודים-ציונים-לאומיים מבין סופרי ישראל.

מי שכותב מאמרים בסגנון הזה הוא בעצם עוסק בתעמולה - הוא תועמלן. זה כלל לא גידוף. מאחר ואתה מגדיר את עצמך סופר ומבקר ספרות הרי שהמאמרים האלה הם חריגה מתחומך כפי שהם כאלה ביחס .

אני לא מרומה ולא מופתע הרי זיהיתי את הגישה שלך כבר באחד המאמרים הראשונים שהופיעו כאן. גם שם הצגת כתב אישום חריף בלי שום נימוק לכן טענתי אז כי (תגובה 131530): ''... כפועל יוצא מתקבלת תחושה קשה שמה שמציק לסופר היא העובדה שהסופרים לא מציגים עמדה לאומנית העדיפה בעיניו''.
_new_ הוספת תגובה



אז מה אתה חושב סיון, שאם תצרף לינקים וציטוטים לדיברי תעמולתך
סתם אחד (יום שישי, 24/07/2009 שעה 11:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כך עמדתך 'הדפטיסטית, שאינה ניתנת לישום ושמחלישה את מעמד המדינה' תהיה בלתי מופרכת בעליל?

להביא סתם לינקים עם ציטוטים אין הדבר אומר שפרשנותך נכונה. בסך הכל אתה עוסק בתעמולה עם לינקים.
לינקים באים להביא את מקור המידע או הדיעה המצוטטת, אבל האחריות עליך להשתמש בו באופן מושכל שיתמוך בטענותיך. מצידי שתשתמש בכל מידע וציטוט באופן מושכל גם בלי לינק, אבל בעיקר שתוכל להוכיח שדיברי תעמולתך נכונים הם. ואת זה טרם הצלחת לעשות.

יוספה מפתח תקווה
_new_ הוספת תגובה



[•] אז מה אתה חושב סיון, שאם תצרף לינקים וציטוטים לדיברי תעמולתך
סתם אחד (יום שישי, 24/07/2009 שעה 16:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוספה שלום
בקשתי ממך לחצות את הכביש ולרדת למרתף של הבית הסמוך
[•]...
המגדיר את העצמו
כלינק
לשלום
[•]...
כי הוא חושב עד לרגע הזה
שלינק
זה קיצור של
לינקולן
שמו יוסלה
והוא סבור שישחרר את
פתח תיקווה מהאחיזה
של החמס המחמס.
על בעית הפליטים הוא כבר התגבר
וזה בכל ההסכמים שנחתמו
עם הערבים
בבקרים
_new_ הוספת תגובה



[•] מצא חן בעיני
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 7:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ש''לינק זה קיצור של לינקולן''.
חידוש מרענן.
שאפו על ההברקה !

אברם פישביין
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 18:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין שהוויכוח העיקרי כיום באתר 'ארץ הצבי' הוא על
דבר קיומו או אי קיומו של 'עם פלסטיני'.

זה מזכיר את הוויכוחים בעיר חלם:

''באחד הימים נתברר לתושבי חלם כי העיר מלאה בתושבים ורחובותיה צפופים. על כן כינסו את מועצת העיר שהחליטה להקים רובע מגורים חדש, אלא שהר גדול שניצב בקצה העיר מנע את ביצוע ההחלטה. לפיכך נתכנסו שוב והחליטו כי יש להזיז את ההר ממקומו. יצאו כל תושבי חלם מבתיהם וניגשו יחדיו להזיז את ההר כי גדול היה. במשך מחצית היום דחפו בידיהם את ההר עד שהחלו בגדיהם להידבק לעורם בשל המאמץ הרב. על כן פשטו את מעיליהם מעל גופם. בינתיים עברו מאחוריהם כמה גנבים זריזים, נטלו את מעיליהם ונמלטו מהמקום. כשהגיעה שעת ערב, התעייפו התושבים וביקשו לנוח ולאכול. משהביטו לאחור ראו כי המעילים שהושארו שם אינם נראים עוד באופק. על כן צהלו ושמחו שהצליחו להזיז את ההר מרחק רב ביום אחד.'' (ציטוט מוויקיפדיה)

וכך גם הוויכוח על תקפותה של היישות הלאומית הפלסטינית:
ההר (העם הפלסטיני בארץ ישראל) עומד לתפארת ו'מונע' את הקמת
ה'רובע היהודי החדש', וכל אנשי חלם מתגייסים כדי להזיזו ממקומו.
בעת ההזזה, גונבים הגנבים היהודים במקום את הרכוש שנותר מאחור,
וליהודים שהזיזו את ההר נדמה שאכן הצליחו להזיז את ההר למרחק רב
ביום אחד.

כל שנותר מהזזת ההר הפלסטיני, נכון להיום, הוא אוסף טקסטים, החל
במאמר הכאילו אקדמי של האדון פרלמן, וכלה בתגובות הטרוליות של
משתתפים כספינר או הבלבול הפבסדו-מדעי של עירן, - שהאפקט העיקרי
שלהם הוא בהיותם מזכרת מצחיקה ומביכה של חלמאות יהודית במאה
העשרים ואחת.

ההר - העם הפלסטיני - עדיין עומד במקומו (עובדה מוחשית ביותר)
והחלמאים, פחות הרכוש שנגנב (הכבוד האבוד של הגזענים היהודיים)
מהם, חוגגים את ההזזה כביכול של ההר.
_new_ הוספת תגובה



יוסלה מתחת להר הפלסטיני
סתם אחד (שבת, 25/07/2009 שעה 20:57)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההר העצום שעומד הוא לא
עם פלסטיני
אלא ההכרה המעורפלת של השמאל היהודי
כתוצאה מדום לב
שחלקו כבר מזמן לא ציוני
וחלקו כבר נעשה פלסטיני
שלא צריך מדינה היהודית
בשביל יהודים.
ברגע שההכרה תתבהר
והלב יתחיל לשאוב דם
וההכרה המעורפלת תיקבר

הערבים יצאו מפה ויתפזרו בכל
העולם הערבי סביב
או סביב הבית הלבן
_new_ הוספת תגובה



ההר לא בדיוק הר.
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 0:09)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא שפעת גודש של חול נודד, חול המדבר שהובא על ידי הרוח.
דיונה, שדינה להעלם, כדרכם של הדיונות .
וטוב שתועמלני הפלסטיניזציה מתחילים להאבק בבחושפי השקר, בחושפי ההולגרמה הנקראת ''עם פלסטינאי''.
כשנחשף השקרן , הוא תוקף את החושף, ולא מנסה יותר להגן על השקר.

וכשליוסוף נגמה התחמושת הצולעת, אזלו טיעוני הסרק שלו על תקפותה של ''האומה הפלסטינאית הגדולה'' הוא תוקף את אריה עירן, אות את הילד הקטן שמצביע ואומר היי''המלך הוא ערום.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 6:06)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספינר ואריה עירן
אכן מגיבים לדברי יוסלה
בעניין העם הפלסטיני,

אך הם פשוט לא כותבים
מספיק מעניין. אצל אריה עירן
מילא, עוד יש קצת כשרון כתיבה
מודחק, אך את תגובותיו של ספינר
ממש משעמם לקרוא.

הבעיה היא שחובת ההוכחה ש'אין עם פלסטיני'
אינה על הפלסטינים, כי הם בהכנעה מודים
שאכן הם פלסטינים, אלא על המקטרים קטני
האמונה ומכחישי הכיבוש למיניהם שההרמוניה
הפלסטינית בשטחים היתה להם לצנינים.

המילכוד בו מוצאים עצמם הטרנספריסטים העליזים
אנשי החוקן ומשפח, הוא שכדי לגרש את האוכלוסיה
המזוהה כפלסטינית הם חייבים להוכיח שאין פלסטינים.
אך אם יוכיחו את מבוקשם, את מי יגרשו?
_new_ הוספת תגובה



לאט לאט נופל הגרוש ליוסזלה .
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 6:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש גרוש ישן . הרי הוא המטבע של 10 מיל .
ויש גרוש שנקרא בערבית נאכבא .
הויכוח על קיום עם פלסטיני קשור לזכות מדינית להקים מדינה לקבוצת אוכלוסיה דוברת ערבית .

אבל סילוק אנשים אלה מארץ ישראל ניתן לעשות בלי שיהיו מוגדרים ''עם'' . הם בני אדם שאין ביניהם הדבק הייחודי שעושה אותם עם , מלבד השינאה ליהודים . במובן זה הם איראנים .

אריה עירן .
טראנספר עכשיו .
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 7:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הזכות היהודית על ארץ ישראל כולה היא מסורת
יהודית נחמדה אך חסרת תוקף משפטי או הסטורי.

הזכות הקובעת היא ראשית כל ההסטוריה המיידית
של הדורות האחרונים. ובעניין הזה לעירן יש פחות זכויות
מאשר לפלסטיני הממוצע, היות ומשפחתו של עירן הגיעה
לארץ ישראל לפני כשמונים שנה, והפלסטינים שהוא רוצה לגרש
הם במקרים רבים נכדיהם וניניהם של איכרים פלסטיניים
שחיו כאן ברצף תקופה הרבה יותר ארוכה.

את הטענות התנכיות לזכות על הארץ אי אפשר להוכיח.
את קיומו של עם פלסטיני הפלסטינים עצמם כבר מוכיחים
מדי יום במלחמתם לשחרור מעול הכיבוש הישראלי (הם לא זקוקים
לגזענים היהודיים שיספרו להם שאין עם פלסטיני).

ואשר לוותק המצטבר בארץ: עירן ומשפחתו הם על תקן של טירונים.
יש להם זכויות של 'עולה חדש' לפלסטין, אך במקום לנהוג בענווה
הראויה בחר האדון עירן שעד לא מזמן שמו היה פריהאוף לנהוג
באדנות וביוהרה כלפי אלה שגידלו בארץ גפנים ומסקו זיתים עוד
הרבה לפני שאביו נולד בגרמניה.

אני מציע לגרש את אריה עירן לגרמניה כדי לתת דוגמא לשאר
היהודים הגזענים חסרי הבושה.
_new_ הוספת תגובה



יוסלה בגיא
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 10:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש גם פדופילים תנ''כיים

זה מעבר של פדופילים פוליטים
שלקו בדום לב
במסדרון ערבי קצר מועד
וניתקעו עם החדק.

בשביל יוסלה האמת היא פשוטה
את התנ''ך כתב הרצל
על המרפסת
אבל הסבירו לו
שיציאת מצרים היתה
בלתי חוקית
מבחינת החוק/ן הבינלאומי
של פראנץ ג'וזף
ואז הוא גנז הכל

העותק שמסתובב בעולם
הופץ על ידי המשטרה החשאית
של הסובייטיקה
בדיוק כמו כל הפרוטוקולים
של זיקני ציון.

יהודים - זה המצאה
של הקומוניסטים
שרצו לשלוט בכל העולם
רחמנא ליצלן
כיוון שאין יותר קומוניסטים
אין גם יהודים
יוסלה הוא סיוט מתמשך
של הכוזרים
שהם כידוע זרים
אפילו בארצם.
_new_ הוספת תגובה



יוסלה באקדמיה
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 10:41)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוסלה'נו על כתפנו
מגיע גם לאקדמיה
מגרש יהודים לגרמניה

_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 7:26)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמנם ע.צופיה סבור שיוסלה פלסטיני , לי נדמה שלא .
אם ע. צודק אז לטראנספר את יוסלה - לפי עמדתי .
אם ע. טועה אז לטראנספר את יוסלה לפי עמדת עצמו .

כך או כך - השליכו את יוסלה החוצה !
_new_ הוספת תגובה



אין צורך לטרנספר אותו
ע.צופיה (יום שני, 27/07/2009 שעה 7:45)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספיק שתכיר בעובדה שהוא פלשתינאי כדי שתוכן הודעותיו יקבל משמעות שונה וברורה יותר.
_new_ הוספת תגובה



אלימות מוגזמת היא דרכו של עירן!
דוד סיון (יום שני, 27/07/2009 שעה 8:37)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



[•] אלימות מוגזמת היא דרכו של עירן!
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 9:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האלימות שלי מועטה מדי . [•]...
_new_ הוספת תגובה



יוסלה הלגליסטי המלוגלג באופן לגיטימי
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 15:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הזכות היהודית על ארץ ישראל
ניתנה ונקבעה
לפני שהיה חוק ומשפט בעולם
כשהחושך שרר בכל הארצות
והתרבות היתה
איבר מן החי
משכב זכר
ורצח עוללים
צוענים
ונכים
האם אתה שם, יוסלה?
שומע אותי?
אולי לא, כי זה עמוק נורא
ויש לך חוק/ן
בפה
_new_ הוספת תגובה



יוסלה כבר במים
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 9:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטרנספר העתידי בדרך
הוא גם ההיסטוריה של עמנו
ושל עמים רבים אחרים
גם במאה העשרים.
היה טרנספר אדיר של יהודים
מכל מדינות ערב
לארץ ישראל.
יוסלה שכח
כי הוא היה עסוק בטרנספר
של ערבים מארץ ישראל
לכל ארצות ערב
פה הכשל המוסרי הנורא של עם ישראל
לדבריו של יוסלה.
זה מה שלא בסדר בעולם
שבו החוק/ן הבינלאומי
שיוסלה המציא לטובתו
משחק בגדול בפיו.

בשלב הראשון כל עמי ערב שבהם
נמצאים מטרונספרים ערביים
ייקלטו אותם וייפזרו
את ''מחנות הפליטים''
מכניסי ההכנסות האדירות
שנעלמות בכמה כיסים
מגלומאנייאקים.
בשלב השני הם ייקלטו כל ערבי ביו''ש
שיעדיף לצאת
מארץ ישראל.
בעולם של יוסלה לא חושבים על הפשע הזה
שבו העולם וכמה מדינות ערביות
מאחסנות כבר 60 שנה ויותר
בני אדם
במחנות פליטים
משוללים מכל זיקה
לאנושות.

זה המוסר של יוסלה שלנו
כמו שהוא משמיץ את צה''ל
על שהפסיק את הטירור בעזה
ומנע את הקאסמים מאז תחילת השנה
וחיסל את הפשע והרצח של החמס
ומנע שפיכות דמים
נוראה ונמשכת
זה לא מוסרי, זה לא טוב
זה נורא - אומר יוסלה
תחזירו לי את המלחמה
את הדם בעזה ובשדרות
מה שיש עכשיו
זה נגד הפרנסה

לא הייתי מגיב כלל לדברי האיוולת של יוסלה
אבל כידוע פדופילים פוליטיים ומוסריים
צריך להרחיק מילדים
צריך להזהיר
את הציבור
ממגע ידיהם ולהט שפתותיהם.
_new_ הוספת תגובה



יוסלה כבר במים בשחיה לעזה
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 10:58)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל צעירים רוצים להתגייס לצה''ל
כדי לעצור כל אלימות בעזה
לעצור חמסים
וקאסמים
וכל שפיכות דמים שעולה על דעתו
של יוסלה
למען הפרנסה

_new_ הוספת תגובה



ספינר בעד מדינה אחת דו-לאומית!
דוד סיון (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 12:12)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מה שיש לעיתונאי (שטרחת להזכיר את כתיבתו) על המדינה שאתה כל כך מייחל להיווצרותה:
''הפלסטינים רוצים מדינה אחת מאוחדת. אנחנו, באמצעות נוער הגבעות שלנו, מקימים להם אותה'' (http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/921/144.html).
_new_ הוספת תגובה



ספינר בעד מדינה אחת דו-לאומית!
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 14:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כידוע לך
ההגיון שלך נחשב בעיני
למשהו
מעורפל
במקרה הטוב
ולא ראיתי מקרה טוב
כבר שנים
איך אתה מחבר ענינים?
ולמה לא הזכרת את ז'בוטינסקי
גם במקרה הזה?
_new_ הוספת תגובה



ספינר בעד מדינה אחת דו-לאומית!
דוד סיון (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 14:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספינר חסר שיקול הדעת מדבר על היגיון אך לא מבין
הודעה פשוטה בעברית - ממש בדיחה!
_new_ הוספת תגובה



עכשיו יוסלה'נו על כתפנו מנגן פסנתר
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 11:59)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יוסלה - חייג להולנד
סתם אחד (יום ראשון, 26/07/2009 שעה 10:49)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יודע מה הקידומת?
יש שם המון פרנסה
למסטינים
פלסטינים

_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 8:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריה עירן רוצה לגרש את התושבים הפלסטיניים של יהודה ושמרון ועזה
למקום אחר.

ע. צופיה אולי מתנגד להתנחלויות, אך צהלות הגיל שלו למראה מאות הילדים
והנשים שנהרגו מפגזי צה''ל בדצמבר 2008 שכנעו אותי שאיבד מזמן צלם אנוש.

שני החברה לצים האלה דנים בכובד ראש בלאומיותו של יוסלה ובאפשרות
לגרשו מהמדינה.

אני מציע לכן לאריה עירן [..] לזכור ששרשיהם בארץ
ישראל חדשים עדיין ולא העמיקו בקרקע, היות והם רק דור שני למהגרים שבאו
מאירופה במחצית הראושנה של המאה העשרים.

וכיאה לבני מהגרים זה מקרוב באו לארץ, ראוי היה שינהגו בצניעות מסוימת
אל מול התושבים המקומיים הפלסטיניים שרבים מהם דור שלישי ורביעי
לעובדי אדמה ביהודה ושומרון - אותן אדמות שאריה עירן חושב שהוא זקוק
להן כדי ליישב את התינוקות שתכניתו להגברת הילודה תביא לעולם.

לא יעזרו כל החיינדאלך של בני המהגרים היהודים, ולא יעזור להם להזכיר שוב
ושוב את שייכותם לארץ ישראל. השייכות הזאת היא בגדר מיתוס לאומי נחמד
שמילא את תפקידו במאות קודמות, אך אינו יכול להוות בסיס לחיים האזרחיים
במדינת ישראל, או בסיס למדיניות החוץ של ישראל. ובוודאי שאינו יכול לשמש
הצדקה לפגיעה בזכויות הפוליטיות של תושבי הארץ, פלסטינים כיהודים.

אני מציע לגרש דווקא את היהודים שאיבדו צלם אנוש, כי נוכחותם בארץ
מחלישה את הרוח היהודית הנאורה והחלוצית שעליה חונכנו. אך לפני הגירוש
אני מציע לחובבי החוקן טיול פרידה בשטחים.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 9:58)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו אם הייתי רק יהודי הנמצא שעה בארץ ישראל הייתי מציע לטראנספר מכאן את הערב-רבים או ''various people'' ככתוב בכתב המנדט לאנגליה .
כך נהגו עמי אירופה בשלושת היבשות החדשות .
EH סליחה טעות . . . הם רצחו את התושבים בלי טראנספר .

טראנספר היה בעם ההודי שוחר השלום , ששה שבועות לפני החלטת האום על החלוקה . 29/10/47 .

ובענין החוקן האהוב עליך - אל תוציא אותו מפיך .
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 10:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין שאריה עירן [..] חושב שיש לו יתרון
כלשהו על פני התושבים הפלסטיניים של יהודה שומרון ועזה.
הרי אריה עירן הוא בנם של מהגרים [..]. מאין יש לו החוצפה לדבר על גירוש הפלסטינים
מארץ ישראל? עד מתי נקשיב לשטויות הגזעניות האלה מפיו של
זה הקורא לעצמו 'המחשל'?
_new_ הוספת תגובה



אריה עירן יוצק , מחשל ומשחיז .
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 11:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבקשך לדייק .

אין לי ייתרונות מלבד אחד . הייתרון ההוטנטוטי . אני חשוב מכל אחד אחר לעצמי . זה נקרא אגואיזם .
לכן מה ששלי זה שלי ומה שאני יכול לקחת מאחרים , גם כן שלי . ומה שרוצים לקחת ממני אני לא מסכים .
והיהודים הם האחים שלי . ימיניים שמאלניים , חרדים וחילוניים , עשירים ועניים .
הערבים הם האויבים שלי . טפו עליהם ועל משתפי הפעולה איתם .
גם אבנרי הוא אח שלי אבל טפו עליו . וגם גדעון לוי או גדעון ספירו . טפו עליהם למרות שהם אחים שלי .
אינני יודע אם יוסלה יהודי לכן רק טפו עליו .
דוד סיון וספינר הם אחים שלי , אפילו שהם מנוגדים בדיעותיהם .

עזמי בשארה כבר התעופף מכאן . כעת נשארו זחלקה , טיבי , בארכה , ראעד סאלח , אבו מאזן , הנייה וצאן מרעיתם . אותם צריך להעיף מכאן . זה אינטרס שלי , כי אני זה אני , כלומר אגואיסט .

אריה עירן .
_new_ הוספת תגובה



אריה עירן יוצק , מחשל ומשחיז .
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 15:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה עם יוסלה
שאולי הוא אחינו
אבל הוא רוצה לחלק את הירושה שלנו
לערבים
את הירושה שלו בפתח-תיקווה
הוא חושב שישמור לעצמו
אולי יש לו הסכם עם החמס?
הבעיה עם סיוון
שהוא חושב שאין לו ירושה
בכלל...
או שלא מגיע לו
בגלל מופרכות הפוסל באו''םו ובעצמו
פוסל
האם יוסלה כישף אותו?
_new_ הוספת תגובה



הבעיה של ספינר פשוטה סיותר!
דוד סיון (יום שני, 27/07/2009 שעה 19:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קל מאד לזהות את הבעיה של ספינר: הוא מאד מתקשה להגיב עניינית. כמו יוסלה הוא עוסק בהפקת תעמולה נבזית. ולא פעם הוא משתמש בשקרים ובדמגוגיה להתקפות אישיות.
_new_ הוספת תגובה



יוסלה מאבד עשתונות ואתונות
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 15:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי לא שמעת
ואינך יודע
ואינך חש
- משום זרות -
שחוסמת זהות והבנה
אבל היהודים הקימו פה ממלכה
בשעה שאבותיך במדבר
היו עובדי אלילים
נחשים ועקרבים.
כבר היתה ממלכה יהודית והתורה
ניתנה עם הארץ המובטחת
לזרעם של אברהם, יצחק ויעקוב.
זה עובד רק אצלכם המוסלמים
וצאצאי בלעם
שיש עבר
על אתונות.
אצלנו זה בית המקדש
_new_ הוספת תגובה



יוסלה'נו על כתפינו
סתם אחד (יום שני, 27/07/2009 שעה 15:06)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי ידוע וגלוי וברור
מאז נכנסת לפורום הזה
שאתה בעד גירוש יהודים מארץ ישראל
בכל מקרה
ובכל מחיר
עצם התחברותך לחמס בעזה
ולכל ערבי שקרן ביו''ש
המצהיר כי אין בית מקדש יהודי
בהר הבית
וכי לא היתה שואה
מבהירה שאתה בעד
גירוש יהודים מארץ ישראל
לפי תכניתם המובהקת של הערבים
וכמה מסטינים ישראליים
אבל
ופה אבל גדול למדי
שכבר נשאלת עליו
ומעולם לא חשבת שאתה צריך לתת
תשובה
לעצמך או לילדיך

איך אתה מתכוון לשהות
בפתח-תיקווה?
כעובד זר?
כאיש או''ם?
כהולנדי מעופף עם משכורת של אנטישמיים
דרגה שש?
כחוקניסט של יורשי עראפאת?
ממש מסקרן-
האם הויזה שלך היא ואזלין?
_new_ הוספת תגובה



כה אמר הפלשתינאי
ע.צופיה (יום שני, 27/07/2009 שעה 15:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם מישהו עדיין זקוק לשמץ הוכחה כי המתכנה יוסלה והמתקרא,כנראה, יוסוף הוא פלשתינאי המפיץ תעמולתו בפורום זה ואולי גם באחרים. הנה באה הודעתו האחרונה והוכיחה זאת פעם נוספת.
אין יהודי בכלל וישראלי בפרט, אפילו אם הוא ספירו,או לוי ג. או ד. חנין שיכתוב במשמטה ובשנאה כזו כנגד היהודים בכלל והציונים היושבים בא''י בפרט.
לכן, קוראים יקרים, הסירו קורה ועיניכם וקיראו את דברי השיטנה כאשר אתם יודעים שלא יהודי כתב אותם וכך תבינו תפנימו אותם.
_new_ הוספת תגובה



שכחת את השנאה שמשגר ספינר בלי סוף!
דוד סיון (יום שני, 27/07/2009 שעה 19:37)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכחת את חנה אייזנמן ומאמריה וזה נסלח כי עבר זמן רב מאז כתבה כאן משהו.
יחד עם זאת חנה סיפקה פה ושם ''הוכחות'' על פי אמונתה. אבל ספינר ממלא את
התפקיד של הפקת דברי שנאה ושטנה נטו. מדובר שנאה נגד יהודים, נגד הציונות,
נגד אבות הציונות.

גם ללוי לא חסר בעניין השנאה... שאוסיף אותו לרשימה?
_new_ הוספת תגובה



שכחת את השנאה שמשגר ספינר בלי סוף!
ע.צופיה (יום שני, 27/07/2009 שעה 20:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''בני המהגרים היהודים'', ''שייכות....בגדר מיתוס לאומי נחמד שמילא תפקידו במאות הקודמות'', ''לגרש דוקא את היהודים שאיבדו צלם אנוש''.
משפטים שיהודי וישראלי לא היו כותבים לעולם.
רק ערבי ופלשתינאי בפרט יכול לכתוב אותם.
מי שקורא בקביעות את מכלול הודעות של המתקרא ''יוסלה'' ושהוא כנראה יוסוף אינו יכול להתעלם מהשיטנה שבכתביו.
כמובן שאם רואים בכותב פלשתינאי,הרי במידה מעוותת של הגיון אפשר להבינם.
אם חושבים שהוא יהודי זה פשוט כתבי שוטנה ומשמטה שספק אם ראוי לפרסמם.
איני מתעלם מהשנאה היוקדת של הגברת אייזנמן לשמאל ושל המכונה ספינר לחילונים ושל לוי למימסד..אך הם לפחות אנשים הגונים( מלבד לוי) המזהים את עצמם.
יש הבדל גדול בין המביע דבריו בגלוי לבין האנונימי שהוא גבור בחושך.
ידוע שהשנאה מקורה בפחד.
גברת אייזנמן פוחדת מהשמאל המצליח להטביע את השקפת עולמו על החיים בארץ. ספינר פוחד מהחילוניים שהשפעתם גוברת על הדתיים והחרדים ולוי כנראה ניכווה מהמימסד.
יוסוף כפלשתינאי פוחד מהישראלים וזה בא לידי ביטוי בהודעותיו.
_new_ הוספת תגובה



שכחת את השנאה שמשגר ספינר בלי סוף!
דוד סיון (יום שני, 27/07/2009 שעה 21:15)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספינר אינו מזהה את עצמו יותר מיוסלה וכפי שהוא מופיע כאן אינו הגון או ישר.
הוא לא מפסיק לשגר ביטויי שנאה כלפי הציוניןת, יהודים
וכל כותב שמציג עמדה או השקפה שונה משלו.

אולי ביטויי השנאה האלה נובעים מפחד אולי. אבל הם
רוב התוכן של ההודעות שספינר משגר.
_new_ הוספת תגובה



שכחת את השנאה שמשגר ספינר בלי סוף!
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 6:30)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספינר לא פוחד מהחילונים
הוא פוחד מאובדן זהותם
היהודית
הוא פוחד שבניהם ובני בניהם
ימוגו בעולם
[..]
ספינר רוצה שהחילוניים
היהודיים
יתחזקו בהבנה כי בלי חינוך יהודי שורשי
הם בסכנת הכחדות
[..]
_new_ הוספת תגובה



שכחת את השנאה שמשגר ספינר בלי סוף!
דוד סיון (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 6:40)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שחסר מוסר, משגר שנאה לכל עבר, שלא יטיף ''דאגות'' מופרכות.
_new_ הוספת תגובה



תפסיק להצחיק
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 8:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שמשגר שנאה זה לא ספינר
מי שלא מפסיק לכתוב על שנאה שב אתה.
אתה רוצה שיאהבו אותך? תתמתן
_new_ הוספת תגובה



תפסיק לשקר!
דוד סיון (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 8:42)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שכחת את השנאה שמשגר ספינר בלי סוף!
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 16:02)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיוון
אולי עשית דוקטורט
באמריקה
באנגלית
עברית אינך מבין
לחלוטין.
אם אתה אומר שאני נגד ציונות
אני נגד הפירוש האווילי שלך לציונות
אני לא נגד מנהיגי הציונות שלך
יהיו מי שיהיו
אני נגד ההגדרה האנטי יהודית שלך
בהתייחס לדברי הרצל
החושב להתנצר באופן פורמאלי
ומייעץ לכל יהודי שיש לו ילדים
להתנצר לטובת משפחתו
על הדברים האלה אתה אומר -
זה לגיטימי

עכשיו כולם יודעים מה לגיטימי בעיניך
ואף אחד לא מתפעל
בשביל זה שלחה אותך הציונות לאמריקה ללמוד?
ומה למדת שם?
_new_ הוספת תגובה



קשה לך להימנע מטיפוח שנאה!
דוד סיון (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 18:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שכמוך מרבה להשתמש בשקרים ודמגוגיה נגד הציונות לא יכול להיות בעד הציונות ובעצם מנסה לטפח שנאה כלפיה. אתה עושה זאת ביחס למשתתפי הפורום (''אני נגד ההגדרה האנטי יהודית שלך...'') הציוניים וביחס למנהיג הציונות מהעבר. אין לזה, ולא יכולה להיות לזה, פרשנות אחרת מאשר נסיון לטפח שנאה כלפי הציונות. ביקורת היא לגיטימית שקרים ודמגוגיה הם לא.

בשום מקום אינך יכול למצוא בהודעות ובמאמרים שלי אסמכתא ולו הקטנה ביותר לאנטי יהדות (''אני נגד ההגדרה האנטי יהודית שלך...''). יחד עם זאת אתה לא מפסיק לחזור על טענות מהסוג הזה. צר לי אבל המשתמע הוא שאתה עוסק בטיפוח שנאה נגד יהודי וציוני.

ואלה רק חלק מהשקרים והדמגוגיה שישנם בהודע אחת קצרה!!!
_new_ הוספת תגובה



קשה לך להימנע מטיפוח שנאה!
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 21:10)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר אתה אומר על דבריו של הרצל
המובאים למעלה
שהם לגיטימיים
אני אומר שמאמרך זה
הוא אנטי יהודי
אתה נותן לגיטימציה
לרעיון של התנצרות

איך אתה מגדיר את דבריך
מלבד היותם לגיטימיים?
מה כאן השנאה שלי?
ואם יש שנאה
אולי זו שנאה מוצנעת שלך
כלפי היהודת
כפי שהיא מודגשת במאמר התרבותי
והמלבב: לגיטימי
_new_ הוספת תגובה



קשה לך להימנע מטיפוח שנאה!
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 21:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מתווכח איתך
על שתי ההגדרות שהגדרתך את עצמך
יהודי
ציוני.

יהודי - זה בגלל ההלכה היהודית
ולא בגלל משהו שאתה ( או אני) עשינו או תרמנו לענין

ציוני - מפני שכך אתה מגדיר את עצמך
אבל רק אתה ואלוהים יודעים מהו המובן בעיניך.
אם לא תסביר אף אחד לא ידע
גם בישארה וחבריו יכולים להגדיר את עצמם
כציונים.
מוכרחים להיות יהודים?

כשאני ארצה להשתמש במושג הזה -
זה קודם כל:
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים
ציון זה ירושלים.זה גם תורה.
לא אוגנדה לא ארגנטינה
לא אמריקה.

פעם אלה היו מחוזות חפץ גיאוגרפיים
והיום בעוונותינו - רוחניים
_new_ הוספת תגובה



קשה לך להימנע מטיפוח שנאה!
סתם אחד (יום שלישי, 28/07/2009 שעה 21:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה שאני משקיע בך די הרבה

שים לב לדיוק שלך. אתה כותב:
''בשום מקום אינך יכול למצוא בהודעות ובמאמרים שלי אסמכתא ולו הקטנה ביותר לאנטי יהדות''

אבל אני לא התייחסתי למאמרים ולהודעות שלך - במדוייק ציינתי שזה מתייחס לתגובה שלך בענין הערותיו של הרצל
ובמיוחד למלה ל ג י ט י מ י
_new_ הוספת תגובה



קשה לך להימנע מטיפוח השנאה והדמגוגיה!
דוד סיון (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 5:39)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. בתמצית אציין כי אתה ממשיך להשתמש בשקרים בהוצאה מההקשר - אתה ממשיך בדמגוגיה.

2. עם קצת יותר פירוט אתה ממשיך להגדיר מי ומה אני ובמה אני מאמין בלי שום ביסוס. אתה כמובן עושה את זה על סמך הנחות שבאות מהשקפת העולם של ספינר. כבר הזהרתי אותך שזה יוצר סילופים והערכות שגויות. אבל כל זה לא מפריע לך להמשיך כאילו כלום לא נאמר. כעת אחד או שנים או שמדובר במעשה טיפשות שחוזר על עצמו או שמדובר במעשה הדמגוגיה. לפי מיטב הבנתי לא מדובר במעשה טיפשות. לכן נשארת האפשרות השניה - נוח לך לעסוק בדמגוגיה.

3. כנ''ל אתה עושה ביחס למהותם ולמשמעותם של דברי הרצל. גם במקרה הזה לא מדובר בטיפשות אלא בדמגוגיה. מה שאתה עושה בעניין הרצל דומה למה שמישהו יעשה אם וכאשר יתקוף אותך על עמדות ומעשים לפני שחזרת בתשובה, כאילו אלו מעשיך ועמדותיך כיום - זה דמגוגיה.

------

מי שעושה דברים כאלה לא בא מאהבה אל מעוניין לטפח שנאה כלפי וכלפי הרצל. עשית ואתה עושה זאת גם כלפי משתתפים אחרים בפורום.

אתה לא חייב להמשיך להתקיף בדמגוגיה רוב הזמן!

ההחלטה היא שלך אבל אני אשמח לשנות את דעתי.
_new_ הוספת תגובה



קשה לך להימנע מטיפוח השנאה והדמגוגיה!
סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 6:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד סיוון
אתה הולך רחוק מדי
לדעתי
התמקדתי במה שאתה כתבת.

לדעתי
זה לא לגיטימי להתנצר
או/ו לעודד להתנצרות
בזה עסקנו
מכאן אינך יכול להסיק
שאני שונא את הרצל או את הציונות
אולי במקום אחר.
אבל אם יש מקום אחר
הרי שגם שם עסקתי באיזו תגובה שהופיעה
על המסכים
אל תסיק מפה שאני שונא אותך
או אחרים
אולי - אני לא אוהב את התגובה
שלך
ואולי כן
כי זה מאפשר לי להגיב
_new_ הוספת תגובה



שקר וכזב!
דוד סיון (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 7:09)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מי שבין שנינו הולך רחוק מידי זה ספינר בלבד.

2. ספיננר, התמקדת בפרשנות שלך לדברים מחוץ להקשר - בדמגוגיה.
מי שמתמקד בדמגוגיה אין לו כוונות טובות. לפי דעתי הוא מנסה
לטפח שנאה.

3. אם השנאה אינה כוונתך רחק משקרים, השמצות ודמגוגיה.

4. לא התייחסתי למה אתה חושב או עושה בד' אמותיך אלא
לדברים שאתה כותב.
_new_ הוספת תגובה



ובעניין פשעי הכיבוש...
סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 1:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נוהג מר יוסף אורן כאילו חיים מספר תושבים פלסטיניים בשולי
הישוב היהודי כמין אורחים נטו ללון, ואל לנו לייחס להם אינטרס
לאומי כלשהו ולו גם כבשת הרש הפוליטית בדמות ההתנגדות לכיבוש
הישראלי. הרי גם בתוקפת המקרא היינו כובשים אכזריים כמנהג השבטים
אז.

אך המציאות החברתית והפוליטית כה שונה ממה שניתן להסיק
ממאמרו של יוסף אורן, שמתעורר ספק גדול ושמן בנוגע ליכולתו
של אורן לתאר כל מציאות שהיא, ולו גם את האלמנטים הספרותיים
בהם הוא מעורה ככל הנראה בתחום התמחותו.

הנה קטע ממאמר שהתפרסם היום ב'הארץ', וממנו ניתן לראות
את המימד המפלצתי-משהו של הכיבוש הישראלי בשטחים כפי
שהוא משתקף במקרה של מפגין לא חמוש אחד שנורה 'לגמרי במקרה'
בידי חייל צה''ל בכינון ישיר:

''משרד הביטחון ומשטרת ישראל שילמו בימים האחרונים 3.25 מיליון שקלים ללימור גולדשטיין, בן 31, שנורה בראשו בידי כוחות משמר הגבול בעת הפגנה בבילעין בקיץ 2006. גולדשטיין תבע את המדינה בגין נכויות שנגרמו לו בעקבות ירי כדור הגומי שחדר למוחו, פגע בארובת עינו, בצווארו ובכתפו. על פי הסכם פשרה עליו חתם לבסוף, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, המדינה תשלם את הסכום האמור מבלי להודות באחריותה לאירוע או בגובה הנזק. גולדשטיין מנגד, יהיה מנוע מלהגיש נגדה תביעות נוספות בגין האירוע.''
_new_ הוספת תגובה



ובעניין פשעי אנשי החוקן
סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 1:22)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפשע הקדמון של הקמת הגדר, יוזמתו של חיים רמון ואנשי הלייט שמאל, יוזמת כזב היא.
אין ספק שכאן אנו מסכימים לחלוטין, הגדר הינה סרך עודף מיותר, שיצירתו בחטא הויתור על חבל ארץ ישראל.
וכמו בלעם, שבא לקלל ונמצא מברך, גם אותו אנרכיסט - שמפגין נגד הגדר, הרי שמלאכתם של צדיקים- נעשית בידי ערבים ואנרכיסטים.

הרעיון להפריד את ארץ ישראל לשני חלקים הוא רעיון עוואים בניגוד לחוק האלוקי .

והיום נתבשרנו בשמחה כי לנו כי מספר היהודים ביו''ש חצה את סף ה300000 איש ועומד היום על 307000 יהודים כאשר הגידול הוא בסד''ג של 4.6 אחוזים לשנה.

ואנשי החוקן, יכולים לשוש בבני מיעיהם עד מחר ואף לשתות לרוויה מימימי ים המלח.
כמו שנאמר - הכלבים נובחים, והשיירה עוברת.
עם ישראל חי-
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 3:06)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני עדיין מאמין (ולא בניגוד לחוק האלוקי)
שהשטוזה של החוקן תוציא את הרעל של הגזענות
מהיהודים גנבי האדמות החיים כיום ביהודה
שומרון על כל גבעה ותחת כל עץ רענן.
_new_ הוספת תגובה



הרבה קיוו
סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 3:59)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התאמצו, חרקו, אך לא הצליחו.
פסגת ההגד הספרותי שלך היא פתפותי החוקן, כמה מתאים לשכמותך. תפל, גס ,דל.

כמה מתאים למשת''פ\בן שותף\ לעם הגנבים והרוצחים הערבי לדבר בשפה נמוכה נמוכה , אישיות חסרת ערך.
אבל לא יעזור לך , לא יעזור גם אם תגייס את ישבנך.
כשחוזר עם ישראל לארצו הוא חוזר בגדול.
ושום דבר לא עוצר אותם, מתאבדי חמס, סכינאים, ואנשי החוקן תפלי שפה.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 5:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''עם הגנבים והרוצחים הערבי.''

בהיותך אפוף עד מחנק
באדי הסרחון של גזענות
פשוטה וברורה,

כבר אינך מבחין כלל
בינות לכל הקללות האחרות
כאשר נפתחת הג'ורה, והביטויים
הגזעניים מתחילים להשפך.

לא סתם חשבתי שחוקן יעזור.
הרי הדחקת משמעות הפשעים
נגד האדם שיהודים מבצעים
בשטחים מטבעה יוצרת
דחיסות גבוהה מדי של רעלים
במעי אלה המכחישים את אחריותה
של ישראל למעשיה.

ואם נוסיף לכך את הגסות האישית
של הכותב ושנאת האדם ה'טבעית'
שלו שבאה לידי ביטוי כמעט בכל משפט,

הרי שיש לנו כאן קנדידט לניקוי רעלים
רציני. תאמין לי אתה תרגיש הרבה יותר
טוב.
_new_ הוספת תגובה



בטראנספר של הערב-רבים יבוא לנו הגואל .
סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 18:31)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואתה תביט ותחנק מזעם ואין-אונים .
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 29/07/2009 שעה 19:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא הכוחנות של עמדותיך הפוליטיות-חברתיות,
והאלימות השרירותית שמאפיינת את צורת השיחה שלך
(ראה חילופי הדברים שלך לאחרונה עם דוד סיון),

דווקא אלה הם מאפיינים של אדם שאין לו שליטה בזעם שלו
והסובל מתחושת אין-אונים - היעדר כוח.

האין-פוטנציה שבאה לידי ביטוי בדיעות גזעניות
והתנהגות אלימה ביחס ליהודים ופלסטינים כאחד,
היא האין-אונות המושלמת של מי שמטיף לדברים שאין להם
כיסוי אצלו עצמו. בן המהגרים מטיף לגירושה של אוכלוסיה וותיקה,
זה שאינו מאמין באלוהים סומך את שיטתו כולה על ההבטחה האלוהית,
והדוגל בבורות (הקיום קודם לפילוסופיה) מנסה בכל כוחו לשכנע
אותנו שהוא הוגה-דיעות.

אם זה לא אין-אונים אז אני קוגלגר.
ובשביל הזעם הלא-נשלט, אני שוב
מציע לך לעשות חוקן. אתה תרגיש הרבה
יותר טוב, - רגוע יותר.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי