פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
השמאל והערבים, חובת ההוכחה?
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 7:22)


השאלה שהעליתי לגבי התמיכה של השמאל בערבים גררה הרבה תגובות חלקן לעניין וחלקן שלא לעניין. כמה מהתגובות העלו את הטענה שאני מטיח האשמות בעלמא ושאיני יכול ''להוכיח'' את דברי, ולכך ברצוני להתייחס כאן.

ראשית, כפי שהבהרתי כבר בתשובה לאחד המגיבים, דברי התייחסו בעיקר לשמאל הליברלי בעולם המערבי.
לגבי ישראל אני חוזר שוב על קביעתי שבארץ בכלל אין ''שמאל'' במובן המקובל של המילה. ההגדרות של ''ימין'' ו''שמאל'' בישראל הן בסך הכל הדבקת תוויות לפיהן כל מי שמתנגד לפלשתינאים מזוהה באופן אוטומטי כ''ימין'', ללא כל קשר לדעותיו ועמדותיו בנושאי כלכלה וחברה. ומעצם ההגדרה ''שמאל'' הוא כל מי שאיננו ''ימין''.
שמאלני נאור כזה שייתכן שהוא באמת מאמין באמונה שלמה שהוא אינו תומך במישטר הריאקציוני של ערב הסעודית, במעשיו ובדעות שהוא מביע הוא נמצא אתם באותו המחנה. הוא לא תורם כספים ישירות למימון פעולות הטרור כפי שעושה ממשלתה של ערב הסעודית, אבל פעולות אחרות אותן הוא עושה, כמו סרוב לשרת בצה''ל, פירסום האשמות כזב על ''עינויי תופת שעוברת האוכלוסיה הפלשתינאית'', סיפורי אלף לילה ולילה על ''שיירות אמבולנסים עמוסים ביולדות ערביות, שצה''ל מונע מהן להגיע לבתי החולים בזמן'', הפגנות על שלטים באותיות קידוש לבנה אודות ''פואד הרוצח ילדים קטנים בשטחים'', מסייעות לפלשתינאים במילחמתם נגד ישראל לא פחות (לטווח ארוך, אולי אף יותר) מאשר תמיכתה של ערב הסעודית.

אעבור עכשיו לזירה הבין לאומית, ואביא כאן שתי דוגמאות של הצורה בה מוצגים ארועים הקשורים לסיכסוך הישראלי ערבי בעיתונים מובילים של השמאל הליברלי.

הניו יורק טיימס פרסם ב-‏8 ליולי כתבה גדולה (כמעט עמוד שלם) על תהליך השיקום של ישראלים נפגעי הטרור הפלשתינאי. בגוף הכתבה העיתון מגדיר את הפיגועים כ''פיגועי מחבלים מתאבדים, שהישראלים רואים בהם מעשים דוחים מבחינה מוסרית''. במקור האנגלי:

suicide bombings that Israelis consider
morally repugnant

שימו לב לנוסח: ''מעשים דוחים''. זה הביטוי הכי חריף שיש להם בלכסיקון. יתרה מזו, מהנוסח משתמע שלדעת העיתון רק הישראלים רואים מעשים אלה כפסולים מבחינה מוסרית. אז רפי ידידי, אתה יכול לטעון מפה ועד להודעה חדשה שזה לא נאמר במפורש במאמר, אבל כל מי שמבין זאת אחרת יש לו באמת בעיות בהבנת הנקרא.

דוגמא שניה עוסקת בפיגוע שהיה בשבוע שעבר בדוכן אל על בשדה התעופה בלוס אנג'לס. הלוס אנג'לס טיימס פירסם ב 6 ליולי כתבה על הפיגוע. להלן קטע הפתיחה של אותו מאמר:

פעם נוספת, התפרצות של אלימות בין ערבי לבין ישראלים, הפעם בשדה התעופה הבין לאומי של לוס אנג'לס.
פעם נוספת, לתקיפה הודבקה התווית של ''מעשה טרור'', הפעם ע''י נציגים רשמיים של ישראל שאיפיינו הצורה זו את דרך פעולתו של יליד מצרים, האשם מוחמד הדייט, שהרג שני ישראלים.

פעם נוספת, חיל ורעדה בקהיליה המוסלמית החיה בארה''ב, שבאנחה קולקטיבית כבדה, מכינה עצמה לסיבוב נוסף של חשדות וחקירות מטעם הציבור.

''התפרצות של אלימות בין ערבי לישראלים''? זה תאור מדוייק של מה שקרה שם? והמרכאות סביב המלים מעשה טרור? ושוב, רק הישראלי רואים זאת כמעשה טרור. ומי הנפגע העיקרי מהארוע? הקהילה המוסלמית החיה בארה''ב. הנקודה האחרונה מעניינת במיוחד. הטקסט של המאמר מכיל 781 מלים. 737 מתוכן, כ-‏94%(!) מוקדשות לתאור הבעיות בפניהן ניצבת קהילת המוסלמים החיה בארה''ב בעיקבות הפיגוע.
מי שהוא זקוק לעוד הוכחות?
להלן הקישור למאמר המלא, בנוסחו המקורי באנגלית.

קישורים:

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הערה לישראל בר-ניר
אריה פרלמן (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 7:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כולנו, כמדומני, מסכימים איתך שכל קשר בין החלוקה ימין-שמאל בארץ לבין החלוקה המסורתית במערב הוא מקרי בהחלט.

אבל עם כל חשיבותה של נקודת המוצא הזאת, על-מנת להקל על הדיון בינינו ראוי להיצמד לחלוקה הפשטנית, הגסה, המטעה והמגוחכת שביקרת בצדק רב.
_new_ הוספת תגובה



לא ''ימין'' אלא הצמדת הכינוי ''פאשיסט'' לכל אדם
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 9:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאינו תומך אוטומטית בעמדה הערבית, ולא משתף פעולה עם התעמולה הפלשתינאית. דומה שהפלשתינאים, שהצליחו במדיניות החוץ שלהם לרתום במהלכים שונים אינטלקטואלים ישראלים למדיניותם, פעלו בתבונה, שכן כאן מתופעלת הסולידריות השבטית של השמאל כולו.

המתנגד לעמדת אינטלקטואלים רטוריים אלה, דינו כמערער על מעמדם של זקני השבט והשמאנים שלו, ולכן זוכה לקיטונות של גידופים ונאצות מפי השבט כולו.

יוצא מכאן שהסולידריות עם הפלשתינאים נוונה את השמאל הישראלי, מדרגת מערך חברתי ביקורתי המוכוון כלפי משימות חברתיות (כמערכי שמאל אחרים בעולם המערבי), נוונה אותו להוויית שבטיות דביקה, שאינה מוכונת משימות, אלא מוכוונת לכידות והגנה על הכבוד השבטי.

ולגופו של עניין, כינוי המתנגד לעמדת ה''שמאל'' ''פאשיסט'', כלומר צימוד אסוסיאטיבי של כל איש ימין, לעובדה שגם הפאשיסטים היו ימניים, בקצה הספקטרום הימני, דומה להמשלתו של כל איש שמאל לקצב ההמונים ומבצע הפשעים כנגד האנושות מילושביץ - שהיה סוציאליסט.
האם נקרא לכל איש שמאל ''מילושביץ''?
האם נקרא לכל איש שמאל ''סטליניסט''?
האם נכנה כל איש שמאל ''פורע הקמאר רוז''', בעקבות הקומוניסט והשמאלני האוטופיסט מקמבודיה פול פוט, שערם מליוני גולגלות בארצו בשם הגשמת האוטופייה המרקסיסטית?
_new_ הוספת תגובה



האם פשיסטים ימניים?
נתן גפן (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 11:40)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להזכירך, שמה של המפלגה של היטלר היה

נציאונל-ס-ו-צ-י-א-ל-י-ס-ט-י-ת.
_new_ הוספת תגובה



אכן, כפי שהראינו, הפאשיזם יכול לאפיין גם השמאל
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 12:03)
בתשובה לנתן גפן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תלוי אם אתה מסתכל על ה''נאציונאליזם'' או ה''סוציאליזם'' שבתופעה. ואם על שתיהם כאחת, אכן לשמאל יש פה בעיה גדולה.
_new_ הוספת תגובה



והאם הנאציונליזם הוא הנאציונאליזם הפאן-ערבי?
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 12:06)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו אסא כשר הודה שכאן השמאל הסתבך בתמיכה בפאשיזם הערבי.
_new_ הוספת תגובה



מומלץ לקרוא את ספרו של אמנון לורד
ישראל בר-ניר (יום שישי, 12/07/2002 שעה 5:12)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''איבדנו כל אשר יקר היה''. זה יעזור להבין איך השמאל התדרדר והגיע לאן שהגיע.
_new_ הוספת תגובה



לישראל - מומלץ לקרוא ....
אודי (יום שישי, 12/07/2002 שעה 13:56)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

...את התנ'ך זה יעזור מ-א-ו-ד להבין מדוע מדינת ישראל התדרדרה עד עברי פי פחת.
_new_ הוספת תגובה



למען האמת
ישראל בר-ניר (יום שישי, 12/07/2002 שעה 5:08)
בתשובה לנתן גפן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תבדוק לגופו של עיניין, למיפלגתו של היטלר היו הרבה מהמאפיינים של תנועות השמאל הרדיקליות.
_new_ הוספת תגובה



שרון מוליך שולל
גדעון ספירו (יום שישי, 12/07/2002 שעה 1:09)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טענתו של שרון כי השמאל מכנה כל איש ימין שלא מסכים עימו ''פשיסט'', גובל בהסתה. הוא יודע שזה לא נכון.

הבה נעמיד דברים על דיוקם:

לא כל איש ימין הוא פשיסט. בני בגין הוא ימין ורחוק מפשיזם. לעומתו ח''כ מיכאל קליינר המבקש לעודד הגירת ערבים, כן. ח''כ אביגדור ליברמן, שהציע ענישה קולקטיבית בנוסח הריסת כפרים שלמים בדומה לענישה הנאצית במלחמת העולם השנייה, כן.

לא כל איש שמאל הוא סטליניסט. מי שתומך במשטר האימים של סטלין, כן. מרבית אנשי השמאל הם דמוקרטים לעילא, המתנגדים ומתרחקים ממשטרים רודניים. מי שעמדו בחזית המאבק נגד מילושוביץ היו אנשי השמאל הסוציאל דמוקרטי. מי שדווקא תמך במילושושביץ היה שר החוץ הישראלי, הגנרל הימני אריאל שרון.

לא כל איש דתי הוא חומייניסט. השר המתנחל הגנרל אפי פיין-איתם המציע לתקוע לאנשים כדור בראש, כן. חלק מחברי ש''ס כן. אנשי ''עוז ושלום'', ''נתיבות שלום'' ו''מימד'', לא.

דרך אגב, רוצח המיליונים פול פוט, ששרון מזכיר כאוטופיסט קומוניסט, היה במשך שנים בן בריתה של ארה''ב והיא עמדה על כך שנציג משטר הרצח של פול פוט, ייצג את קמבודיה באו''ם, גם כאשר כבר לא היה בשלטון.
_new_ הוספת תגובה



כמה מחבריו הטובים של גדעון הם פאשיסטים הגונים
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 2:16)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו טוף, אני מבין שיש גם נאציונאליסטים גלאט כושר.
חבל רק שעמך השמאליים לא עושים תמיד את ההבחנות הללו, ומכנים ''פאשיסט'' כל שאינו תומך בלאומנות הערבית, ומדבר גם על זכויות הלאום היהודי.

מה זה חשוב שפול פוט ניתמך על ידי ארה''ב? מרקסיסט או לא? גם טוני בלייר וגם יושקה פישר הינם בני ברית של ארה''ב, ודבר זה לכשעצמו לא הופך אותם לפאשיסטים.

מאז האינטרנציונל הרביעי אתם רואים עצמכם כבני אור, לעומת הסטליניזם השחור משחור. וונסה רדגרייב הינה אמנם ליידי מרשימה, אבל השאלה היא אם אין בהרבה אינטרנציונליסטים בעלי גוון אנרכיסטי סטליניסט קטן?

נכון, אינכם רצחנים כסטלין, אבל הדוגמטיות. וגם הפלקטיות התעמולתית.
_new_ הוספת תגובה



לשרון - שוב אתה מוליך שולל, מי זה ''אתם''?
גדעון ספירו (יום שישי, 12/07/2002 שעה 15:27)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמנהג הימנונים (על משקל שמאלנים), פונה אליי שרון בנוסח ''אתם'', כמי ששייך לאינטרנציונל הרביעי. אלא שאני לא שייך לאינטרנציונל הרביעי או לגוף דומה. בחיי לא הייתי טרוצקיסט, או קומוניסט או מרכסיסט, אלא סוציאל דמוקרט שמאלי שמשתדל לפעול לאורה של ההכרזה העולמית בדבר זכויות האדם שהתקבלה באו''ם ב- 1948. (אחד הלקחים שהקהילה הבינלאומית הסיקה מהמשטר הנאצי, שהיקנה לאומה מעמד של ערך עליון. בר ניר ורבים מחבריו מהימין תוקפי השמאל, אימצו עקרון זה של עליונות האומה על זכויות האדם). עבורי מהווה ההכרזה מצפן ומורה דרך. התנ''ך הפרטי שלי.

דרך אגב, פול פוט לא היה מרכסיסט, כפי שבר ניר איננו דמוקרט.
_new_ הוספת תגובה



טוב, אז טעיתי באיתור הזהות הספציפית. הרי יסודות
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 15:53)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רבים ומגוונים נערמו בגישתך העכשוית. אם לפחות הגעת להגדרת זהות פוליטית/הוויתית באופן חד, גם זה משהו.
_new_ הוספת תגובה



לגדעון: על שמלוליים או סמולים (קטנים) מול ימנוניים
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 16:24)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והרי חידוש לשוני חביב פרי בית היוצר השמלולי של גדעון: ימנוניים.

בסמול טוק אלעט לאוזניך כי אתה עושה מינוריזציה (הקטנה) זלזלנית המתייחסת תוך גינוי או זלזול אליטיסטי-כביכול לבחירתו הפוליטית של חלק נכבד מהעם. האם היית עושה זאת כלפי המפלגה הנוצרית דמוקרטית בגרמניה, מפלגתו הימנית של נשיא צרפת, השמרנים באנגליה, או הרפובליקנים בארה''ב?

יוצא שברגע מסויים תאמץ את גישת האופוזיציונר הנרדף, ובמשנהו תאמץ גישה ממסדית אליטיסטית של חלק מקבוצות השררה.

דבר זה עשוי לחזור אליך כחרף פיפיות, כפי שהראיתי במאמרי ''אדם במאבק'' (פיל סגול).

לפחות אציין כי אתה מאמץ את אימרתו של לנין: אל תגיב ברגע שהיריב מחכה לכך. פעל באופן בלתי צפוי.

חבל שכשרונותיך האסטרטגיים והטקטיים מנוצלים למטרות בעלות קונסטרוקטיביות מפוקפקת, ואל נא תסחף את אמנסטי לרטוריקת השגב החד צדדית שלך.
_new_ הוספת תגובה



אם כבר מדברים על בר-ניר
אריה פרלמן (יום שישי, 12/07/2002 שעה 23:13)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקביעה שאיננו דמוקרט מחייבת הוכחה.

אבל גם איש ימין הוא לא.

הוא נץ ביטחוני. אמנם בימינו אין הבדל, אך ברמה העקרונית יש ויש.
_new_ הוספת תגובה



האם אפשר לקרא ל''סוציאל דמוקרטים''
ישראלי (יום שני, 15/07/2002 שעה 11:36)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החדשים ''סאדים''? זה הרבה יותר סקסי ויש בכך גם יותר מרמז להיותם לוחמי זכויות ה''גאים'' (אך ורק ע''פ הצהרתם המפורשת כמובן).
_new_ הוספת תגובה



עצור: ''הסתה'' לפניך
אריה פרלמן (יום שישי, 12/07/2002 שעה 22:29)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יום יבוא ואמצא את התאריך המדויק, אבל כמדומני שהיתה זו הרצאה באחד מימי שבת של שנת 1931, שבה כינה דוד בן-גוריון את זאב ז'בוטינסקי ''ולדימיר היטלר''.

כאן ישנו מסר כפול הן בהיצמדות לשם המקורי ''ולדימיר'' - כדרך עקיפה-אך-ברורה לומר: ''אתה נטע זר'', וכמדומני שמטרת הכינוי ''היטלר'' - ברורה למדי. גם אם לא יכול היה בן-גוריון לדעת מה יעולל צורר זה בעתיד - הרי שכבר אז ידע כי מדובר בגזען ואנטישמי קנאי, איש ימין קיצוני (לא בדיוק פאשיסט אבל לצורך ההפשטה - כן).

השיטה של ''הזרה'', או ''הנכרה'', מלשון ניכור - חוזרת גם בימינו, כאשר בעקשנות ובהתמדה נצמדים אי-אלו אנשים לשמו הישן של איתם: פיין. הרי לא יעלה על הדעת שאיש 'מאוס' כמוהו ישא שם עברי, צברי, כמעט פלמ''חניקי ר''ל.

השיטה של כינוי היריב מהימין בשם ''פאשיסט'' איננה חדשה כלל. לטובה זכור דווקא יעקב חזן, ה'אדמו''ר האדום' ממפ''ם, שנענה לבקשתו של מנחם בגין להפסיק את הנוהג במקומותיו של חזן לכנותו ''פאשיסט'', עקב רגישותו בהקשר לשואה.

מדוע היה צורך לבקש בקשה מעין זו, ואף להיענות לה -אם לא היתה נרחבת דיה? באמת מוזר.

אינני יודע אם התרחש האירוע ערב בחירות 1988 או 1992, אך היה ניסיון לפסול את תנועת ''מולדת'' מלהתמודד בבחירות לכנסת, בתואנה שמדובר במפלגה ''גזענית''. הליכוד פצח ביבבות ויללות על-מנת להרחיק ולבודד עצמו מרעיון הטרנספר ונושאיו - אך לפחות דאג להפיל את התביעה השמאלית. מילא ''מולדת'', ניחא. אך עם האוכל, כידוע, בא התיאבון - ואנשי המערך השתעשעו ברעיון לפסול גם את הליכוד! אני משער שלא רבים זוכרים זאת, כיוון שרעיון שעשועים-עיוועים זה לא עבר מעולם את גדר הליצנות המרושעת.

אך הנורה האדומה הודלקה.

נכון הדבר שלא כל איש שמאל מכנה כל איש ימין בתואר ''פאשיסט'', אבל נכון יהיה לומר שככל שהולכים שמאלה - כך משתלטת המנטרה ''זאב-פאשיסט-זאב'' על פיותיהם של השיות הטובות.

אנשי השמאל, כך נטען פה, הם דמוקרטים לעילא. ניחא. הבה ניתן להם ליהנות מן הספק.

רק שלאנשים הטובים הללו, שוחרי הדמוקרטיה, ישנה בעיה החוזרת על עצמה שוב ושוב, כמו פצע ישן המסרב להגליד ומתפוצץ בכל פעם מחדש: המשיכה הממכרת למשטרים רודניים.
זה התחיל בהערצה לברית-המועצות, והתחלף כיום בסככנות אובססיבית על משטר הרשות הרצחני. לא. אין כאן חלילה אהדה למשטר הפאשיזם של אש''ף. יש כאן רק פעילות נמרצת לטיפוח, שמירה, חיזוק וליטוף המשטר הזה, מתוך שיקולים של ''תהליך שלום'', כמובן.

עד כדי כך הידרדר השמאל הדמוקרטי לעילא ולעילא, שמנהיג המחנה בכבדותו ובעצמו - הלא הוא פואד - הרצה בקול רועד את עיקרי סיוטיו הליליים: ''אילולא היינו בממשלה - הרשות היתה מחוסלת, וערפאת היה מגורש''.

אכן נורא, מה יש לומר?

השר אפי איתם הוא גנרל. זאת עובדה. גם מתי פלד היה גנרל, גם רן כהן הוא גנרל. אפילו עמי איילון - האיש שלא סירב לתמוך בסרבנים, הוא גנרל.

האם אי פעם איש שמאל כלשהו הצמיד את התואר ''גנרל'' כשם גנאי למתי פלד?

אני מהמר על התשובה. מהו ההימור שלכם?
_new_ הוספת תגובה



ימין ופשיזם
גדעון ספירו (שבת, 13/07/2002 שעה 0:54)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמנם ניסיתי להסביר בעברית די קלה מדוע לא כל איש ימין הוא פשיסט, אבל לפרלמן יש תיאוריה, לפיה איש שמאל לעולם יכנה איש ימין פשיסט. פרלמן תקוע בה ולא יפרד ממנה.
אשר על כן, בשביל לא לקלקל לפרלמן את המלה, אין לי אלא לסייע לו בהצגת תשתית תיאורטית כלשהי, שתצדיק את התזה.

באניציקלופדיה למדעי החברה מוצגים עיקרי האידיאולוגיה של הפשיזם האיטלקי, והרי הם לפניכם, מתומצתים קמעה.

''המדינה ה ט ו ט א ל י ת (מונח זה הוא חידוש של מוסוליני) המדינה קודמת לכל וערכה מוחלט לעומת ערכם היחסי של יחידים וקבוצות חברתיות ('הפשיזם הוא בעד המדינה ונגד איניוודואליזם'). הפרט חשוב רק במידה שהאינטרסים שלו תואמים את האינטרסים של המדינה. המדינה היא מעל חיי אנוש, הפרטיים והקצרים, היא מייצגת את המצפון האימננטי של העם; היא ביטוי לרוח האנושית; היא הרצון המוסרי העולמי, יוצר זכויות וחובות. הפשיזם מתקומם על רעיונות המהפכה הצרפתית. מול חופש שוויון ואחווה - מציב הוא סדר, סמכות וצדק. הוא אנטי ליברלי, אנטי סוציאליסטי ואנטי דמוקרטי''
''הערצת ה כ ו ח, ה א ל י מ ו ת ו ה מ ל ח מ ה: הפשיזם דחה בשאט נפש רעיונות הומנטיריים כלשהם והוא בז לחולשה ולרכות אישית. הוא מעלה על נס את 'הגבריות' והאלימות. הנוער אורגן מגיל צעיר לפולחן הכוח והמלחמה בסיסמה 'האמן, ציית, לחום'. האישיות באה לידי ביטויה ופיתוחה המלאים במלחמה. 'מוטב לחיות יום אחד כאריה מאשר מאה שנה ככבש....המלחמה היא לגבר מה שהלידה היא לאשה...רגע בשדה הקרב שקול כנגד דור של שלום'. מוסוליני לא נלאה מלהכריז ולפעול למען התפשטות טריטוריאלית''.

מי שיקרא את הטקסט הזה בישראל, יאמר מיד, היי, זה נישמע לי מוכר. אנשי ימין לדרגותיהם השונות חוזרים ומלעיטים אותנו בהרבה מהמזון הרוחני הבא לידי ביטוי בטקסטים לעיל. הערצת המדינה, הצבא, האומה, הדת, והצבתם מעל לפרט הם ערכים הנישאים בפיות ימנוניים (או ימניים) השכם והערב. ילדים ונוער מחונכים בישראל מגיל ילדות לעבודת אלילים של הצבא. כשהילד שלי היה בגן טרום חובה, בס''ה ילד בן 4, לקחה הגננת את ילדי הגן, ביום הזכרון לחללי צה''ל, לבקר במחנה צבאי כדי להזדהות עם ''החיילים הנהדרים שלנו''. כשהבעתי מחאה על צורת החינוך הזו כבר מגיל 4, היא פתחה עלי זוג עיניים, משל הייתי בוגד בקודשי האומה.
מי שיקרא את דבריהם של אנשי ימין רבים בפורום, החל מבר ניר, עבור לפרלמן, המשך במנדס, שרון וכלה במוטקה, סוראיה, שרית וישעיהו (ויסלחו אחרים ששמם פרח לי כרגע מהראש), ימצא כי התמהיל שלהם פוגע בול בכמה מעיקרי הפשיזם האיטלקי כפע שהובאו לעיל.

אז פרלמן באינסטינקט נכון צדק, רק הוא לא ידע למה. עכשיו אולי הוא יבין מדוע יש לעיתים קרובות הצדקה לכנות איש ימנוני או ימני פשיסט.

הנטייה לקרוא לאיש ימנוני או ימני פשיסט, דומה מאד לנטייה של אנשי ימין ימנוניים לכנות אנשי שמאל (שמאלנים בפיהם) בוגדים. כמה מחבריי בשמאל קופצים לעתים כנשוכי נחש, לשמע זעקות הימנונים כלפיהם ''בוגדים''. ואני מנסה דווקא להתייחס לכך בשוויון נפש, אפילו בהבנה. שהרי האמת ניתנת להיאמר, שעבור הימנוני אני באמת בוגד. אני מודה כי אני בוגד בערכיו ובערכים שממשלת פיין-פואד-שרון-פרס מייצגת. אם ארגון זכויות אדם כלשהו יבקש ממני להביא לפניו מידע מסווג, משום שהדבר נחוץ לו לדו''ח כלשהו שהוא מכין על מצב זכויות אדם בישראל או בכל מדינה אחרת, הרי שמחוייבותי לזכויות אדם אוניברסליות תגבר על מחוייבותי למדינה, שאליה כיום אין לי למעשה כל מחוייבות, זולת אחת: להפוך אותה ממדינה גזענית רומסת זכויות אדם למדינה דמוקרטית שוויונית רב לאומית, רב דתית ורב גזעית, מדינת כל אזרחיה.

בשולי הדברים, יורשו לי כמה תיקונים להערות של פרלמן: רן כהן אינו גנרל, אלא קולונל (אלוף משנה). המתנחל אפי פיין לא ויתר על השם פיין, ולכן אין כל מניעה לעשות בו שימוש. התיאוריה שמפתח פרלמן, כאילו איתם הוא שם דמוי פלמחי ופיין הוא זר, הוא בלשון העם שטויות במיץ עגבניות. כמי שתומך בהענקת זכויות אזרח לכל רבע מיליון העובדים הזרים בישראל, הדבר האחרון שמפחיד אותי, הם שמות זרים.

הסיבה שלמתי פלד לא הצמידו את התואר גנרל ולפיין כן, נובעת מעובדה פשוטה מאד: מתי פלד פנה עורף לאורח חשיבה גנרלי, צבאי, כוחני ואימץ סדר יום אזרחי, ליברלי, הומני; ואילו פיין ודומיו נשארו גם בבגדים אזרחיים אנשים ברוטליים וכוחניים, כפי שהיו בצבא. הם הביאו את האיפיונים השליליים של חשיבה גנרלית לחיים האזרחיים.
ולסיום תיקון טעות נוספת החוזרת ונישנית אצל כמה ימנונים-ימנים: פואד בן אליעזר אינו מנהיג השמאל הדמוקרטי, או שמאל כלשהו. שר הביטחון והכיבוש בן אליעזר הוא משרתו הכנוע של שרון, ואחד המועמדים לבית הדין הבינלאומי בהאג. הוא שמאל כמו שפרלמן הוא שמאל.
_new_ הוספת תגובה



לגדעון: יסודות בתמהיל אינם התמהיל - ''הציפורים''
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 3:31)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מצטט את מר ספירו: מי שיקרא את דבריהם של אנשי ימין רבים- -- ימצא כי התמהיל שלהם פוגע בול בכמה מעיקרי הפאשיזם האיטלקי.

אבל מה לעשות, כשסולת וסוכר המעורבבים ביניהם אינם עושים דייסת סולת. וגם אם תוסיף לתערובת 3 טיפות חלב, עדיין אין כאן דייסת סולת.

לחם, מכיל כידוע גם מים וגם מלח. הים התיכון אף הוא מכיל חומרים אלה. וגם ים המלח. וגם הכינרת. בכל אחד מהמקרים, בריכוזים שונים. אין להסיק מכך, ששלושת הימות זהות זו לזו. בודאי שאף אחת מהן אינה לחם.

אהבת לוחמנות יכולה להיות גם אצל מנכ''ל אינטל, פאט גרובס. אין הדבר עושה אותו פאשיסט.

אהבת מדינתם יכולה להיות גם אצל אחות רחמניה כפלורנס נייטיגייל, לוחם חירות כגריבלדי, וקומיקאי אמריקני כבוב הופ -שהרבה להופיע לפני החיילים האמריקנים בוויטנאם. אין הדבר מקנה להם זהות אחידה. ובוודאי שאינו הופך אותם לפאשיסטים.

שחקנים רבים, נגני ג'ז, משוררים ואנשי רוח התנדבו להופיע בפני חיילי בנות הברית במלחמת העולם השנייה.

האם הדבר הופך אותם למעריצי המגף והמיליטריזם? האם גלן מילר מהביג באנד או נגן הג'ז דיוק אלינגטון הינם פאשיסטים?

דומה שיונת השלום של גדעון הפכה לעוף פרוע ברוח ה''ציפורים'' של היצ'קוק.
_new_ הוספת תגובה



אחת התגובות האינטיליגנטיות
אלכסנדר מאן (שבת, 13/07/2002 שעה 3:55)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביותר שקראתי בפא''צ מזה תקופה, מיכאל. כמו שאמרתי קודם לכן: פיל סגול אינו נבהל מסמרטוט אדום, ואינו חש כל צורך לנגחו, כי אם להעמידו על כשל ההשוואה המסויים, ולעתים על צרימת הנימה הנלווית.

ועוד נקודה חשובה: הרבה מהדברים שאתה כותב אינם מקובלים עליי מבחינה פוליטית, אך בכתיבתך אתה בהחלט תורם לספק ולספקנות שקיימים בי, באופן החיובי של מילים אלו. מבחינה זו מצא מר ספירו בר פלוגתא שבוחר בשיטות שונות כדי לבצע רלטיביזם ומתן נקודות התייחסות נוספות לטיעונים שונים, וכבר בכך דיינו.
_new_ הוספת תגובה



אלכס: קל להוליך אותך שולל, ממש לא אינטלגנטי
גדעון ספירו (שבת, 13/07/2002 שעה 12:12)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התגובה של שרון לא רק שלא היתה אינטלגנטית, אלא דמגוגוית, ובעצמה כוללת יסודות פשיסטיים. שים לב: מה אומר הפשיסט בתעמולתו? אהבת מולדת זה פשיזם? עידוד לוחמים זה פשיזם? אז כולנו פשיסטים, אומר למעשה שרון. גם האמנים שהופיעו לפני חיילי בנות הברית שלחמו בנאצים וגם האמנים שהופיעו בפני הלוחמים האיטלקים והגרמנים, כולם אוהבי מולדתם, ועל כן המסקנה אליה הוא מוביל אותך, היא, או שכולם פשיסטים, או שאף אחד אינו פשיסט.

מה אומר האנטי פשיסט? שיש הבדל בין הלוחמים שלחמו בגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, שלחמו נגד העריצות, ובין החיילים הגרמנים שכבשו את פולין ורוסיה בשם הרייך בן אלף השנים. ועל כן יש הבדל בין האמנים שבאו לעודד את חיילי בנות הברית לבין האמנים שעודדו את החיילים הגרמנים.
מה עוד אומר האנטי פשיסט? שיש הבדל בין לוחם חירות, נאמר, ג'ומו קניאטה ולוחמי המאו מאו בקניה, שנילחמו נגד הקולוניאליזם הבריטי, לבין חייל איטלקי שנילחם על כיבוש אתיופיה בשם הפשיזם האיטלקי. כמו שיש הבדל בין מרדכי אנילביץ המורד בגיטו ורשה לבין הלוחם הגרמני הניצב מולו. לפי שרון מדובר בשני לוחמים האוהבים את עמם ומולדתם, לפי ספירו האחד משרת את העריצות השני נילחם נגדה. אצל שרון אין הבדל בין לוחם אצ''ל הנילחם לשיחרור ארצו מהכובש הבריטי לבין חייל צה''ל הממלא תפקיד של כובש קולוניאלי, כולם לשיטתו אוהבי מולדתם ולכן כולם יכולים להיות פשיסטים וגם לא, וכך מיטשטשים ההבדלים.

אצל ספירו יש הבדלים, למשל, בין האמנים שהופיעו אתמול בהתנדבות בכנס של תנועת ''יש גבול'' שהכנסותיו קודש לתמיכה בסרבני הכיבוש ובמשפחותיהם לבין אמנים ישראלים שמופיעים לעודד את חיילי הכיבוש הישראלי או את המתנחלים. הראשונים לוחמים בפשיזם, האחרונים תומכים בו.
אצל שרון אין הבדל בין האמן בוב הופ שמופיע לפני חיילים אמריקנים בוייטנאם לבין השחקנית ג'יין פונדה המופיעה ברדיו הנוי של צפון וייטנאם באותו זמן. כולם אוהבי מולדתם ולכן הם פשיסטים או לא, היינו הך. אצל ספירו יש הבדל, שהרי בוב הופ ניסה להרים את המורל אצל חיילים שביצעו פשעי מלחמה, וג'יין פונדה הופיעה ברדיו הנוי וקראה לחיילים האמריקנים להפסיק לבצע פשעי מלחמה ולחזור הביתה.יחי ההבדל הקטן.

אלכס, נראה שדי אם מאן דהוא אומר לך מילת קוד כמו ''היצ'קוק'' או ''הציפורים'' ומאן כבר נשכב לרגליו כאחד הנרפים.
אם אתה איש שמאל, כפי שאתה מעיד על עצמך, תחזור ותקרא את מה שציטטתי מהאינציקלופדיה על הפשיזם האיטלקי, ותשווה את התבטאויות הימין הישראלי למפלגותיו וקבוצותיו, כאשר הם מדברים בזכות הלאומנות היהודית, בזכות הכיבוש והפרת זכויות האדם, בזכות האחיזה בארץ ישראל משום שהקב''ה הבטיח זאת, בזכות החובה למות למען קודשי האומה הימנית, בגנות הבוגדים והשמאלנים שהם האויבים מבית, בזכות האיסור על פעילותם החתרנית, תקרא את כל הסגנון הגזעני פשיסטי נגד ערבים ומוסלמים שאינם חלק מהעם הנבחר, ותתייחס אל אלה מול הטקסט הפשיסטי האיטלקי. הדמיון בלתי ניתן להכחשה. וכל סיפורי המלח והקמח והחלב והציפורים של שרון נועדו רק למהול הכל בכל, כדי ליצור עירבול מחשבתי אצלך. ולצערי הוא הצליח. נקווה שההצלחה זמנית בלבד.
_new_ הוספת תגובה



מישהו רוצה לענות לו? אחרת אאלץ להפשיל את שרוולי
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 16:02)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יישר כח ספירו, מילים חדות כתער ודעות צלולות כבדולח
משתתף פאסיבי (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 4:28)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



טוב, בינתיים מר ספירו בהחלט שכנע אותי
ישראלי (יום שני, 15/07/2002 שעה 12:13)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאני פשיסט. הודאה זו נובעת מכך שהוא מודה בכך שבמשוואה שבה אני פשיסט הוא בוגד מוצהר ואני אכן רואה בו ככזה. כבוגד הוא בוחר לתמוך בלאומנות הפלשתינאית ושאיפותיהם להשמדת כל בריאה בעלת זהות וקשר לדת משה. אדון ספירו הזדרז להחליף את ה''נאציונאל'' ב''סוציאל'' אבל שכח עובדה ''פעוטה'' אחת וזו האנטישמיות הרצחנית אשר ממנה אנו היהודים הפשיסטים מעונינים להתגונן. ומה לעשות יש לנו מספיק קבלות לתוצאות של אלו כלפינו גם באיצטלה של סוציאליסטית וגם באיצטלה של דמוקרטים האוהבים בעלי חיים שאיכפת להם מאיכות הסביבה ומיחזור וכן גם תומכים במוות ליהודים (במיוחד בכאלה שמיישמים זאת הלכה למעשה). מה לעשות מר ספירו, אני ואולי עוד כמה כמוני מוכנים לעשות ה-כ-ל בכדי שאני ומשפחתי לא נעמוד שוב בתור ל''מקלחות'' או להיות קורבן לחיה מתאבדת בתור לגלידה אחרי הג'ימבורי. ואם בכדי להמנע מכך מה שצריך זה להיות פשיסט ולתקוע ''כדור בראשו של'' כל מי ששאיפותיו הלאומית, אידיאולוגיות, המוסרניות בשורה התחתונה מביאות אותנו לשם אז כה נעשה.
זה ברור לך מר סאדו?
_new_ הוספת תגובה



לישראלי
גדעון ספירו (יום שני, 15/07/2002 שעה 13:28)
בתשובה לישראלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בהחלט רשאי לחוש קורת רוח על שהצלחתי לשכנע את ישראלי שהוא פשיסט. עכשיו אני צריך להמשיך בתהליך ולשכנע אותו שלהיות פשיסט זה לא כבוד כזה גדול כפי שהוא חושב.
מאחר והוא מזכיר את התור ל''מקלחות'' במלחמת העולם השנייה, הרי שאני מרגיש צורך לנהוג לפי הכלל שלפני עיוור לא תשים מכשול, ולהביא לידיעת ישראלי העיוור, כי מי שהביא את היהודים למקלחות במחנות ההשמדה, היו הפשיסטים, ולא הדמוקרטים והירוקים שמשום מה הוא בא אליהם בטענות. הדמוקרטים, וחבל שישראלי העיוור לא יודע זאת, לחמו בפשיסטים והצילו את היהודים מהמקלחות.

ישראלי עושה את הטעות של פשיסטים רבים בישראל ובקרב היהודים בחו''ל, שמזהים כל מאבק וביקורת נגד מדיניות ממשלת ישראל עם ''המקלחות''. ולא היא.
הפלסטינים, וגם זאת רצוי שהעיוור ישראלי יבין, לא כבשו את ישראל, אלא ישראל כבשה אותם. לא אלפי ישראלים נתונים במעצר מינהלי במחנות מעצר בנגב ובשטחים הכבושים, אלא הפלסטינים; לא טנקים פלסטינים מסתובבים בערים הישראליות שדורסים והורסים כל אשר בדרכם, אלא טנקים ישראלים עושים זאת בערים פלסטיניות; לא מיליוני ישראלים נתונים במצור ובסגר ובעוצר וברעב, אלא מליוני פלסטינים סובלים מכל הרעות האלה מידי צבא הכיבוש הישראלי; לא הפלסטינים נוסעים בהמונים להינפש בחו''ל אלא הישראלים. באחת, לא מדינת ישראל מאויימת בהשמדה מידי הפלסטינים, אלא הרשות הפלסטינת, שטרם הפכה למדינה, חשה באיום זה מידי ישראל.

המתאבדים, הם אכן נשק קטלני, מכוער וראוי לגינוי, התשובה הפלסטינית לטילים שישראל מקבלת מארה''ב, אולם הם לא מאיימים על קיומה של ישראל. קל מאד להפסיק זאת, אם ישראל תאות לסיים את הכיבוש, את ההתעמרות וההתעללות במיליוני פלסטינים, לפנות את ההתנחלויות ולתת לפלסטינים אופק של תקווה לפתרון מדיני. נא לא לשכוח. כאשר ישראל כבשה את הגדה והרצועה, לא היו התנחלויות, לא היו גולדשטיינים וגם לא היו מתאבדים. המתאבדים, תמיד צריך לזכור זאת, גם כאשר אנו מגנים אותם, הם בסופו של דבר תוצאה של הכיבוש הישראלי.

עוד טעות של העיוור ישראלי, היא, שהוא מזהה התנגדות לכיבוש הישראלי עם תמיכה בלאומנות פלסטינית. ולא היא. אני הודיתי שאני בוגד בערכים של ממשלת ישראל והמתנחלים אבל מעולם לא הצהרתי על תמיכה בלאומנות אחרת. וזאת, כפי שכבר כתבתי בפורום זה, משום שעברתי את השלב הלאומי בחיי ואני מצוי כיום בתובנה על לאומית. אני חבר בקהילת שוחרי זכויות האדם שחוצה יבשות, גבולות, עמים ודתות. יש לי יותר משותף עם מזכ''ל אמנסטי שהיא מבנגלדש מאשר עם מרבית הישראלים.

ולבסוף, אם ישראלי באמת רוצה להימנע מהשמדה, שבפעם הבאה לא תהיה בסגנון המקלחות, רצוי שיתחיל להיאבק בסכנת מנשק השמדה המוני, הרובצת לפתחנו. ישראל הכניסה את האזור למרוץ חימוש גרעיני, יש בידיה היום 400 פצצות אטומיות, ואם היא תמשיך במדיניותה הנוכחית, היא עלולה לגרור את האזור למלחמה גרעינית, כימית ביולוגית, וזו תביא להשמדתנו.
לחשוב עצמאית, ישראלי, ולא להיות נתון לשטיפת מוח לאומנית-דתית, בין יהודית, בין מוסלמית, בין נוצרית, בין הינדית.
_new_ הוספת תגובה



מר ספירו, ברצוני להזכירך בהמשך לאבחונך שהנני
ישראלי (יום שני, 15/07/2002 שעה 14:34)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עיוור, ש''הפוסל במומו פוסל''. הפורום ישפוט מי מאיתנו הוא העיוור ומי הפיסח. כל המנטרות ששוב העלית בתשובתך כבר הועלו ונענו בפורום ואני מציע לך לשוב ולעיין בתשובותיהם של האנשים המלומדים ולהפסיק לשוב לטיעונים (שהופרכו כלא נכונים עובדתית ומוסרית) ''ככלב השב אל קיאו'' בכל פעם שאתה רוצה להצדיק את מה שלא ניתן להצדיק ללא להטטוטנות פסאודו אינטלקטואלית ומוסריות יחסית, שבה אתה מומחה.
_new_ הוספת תגובה



פאשיזם וימין
אריה פרלמן (שבת, 13/07/2002 שעה 15:26)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באורח פרדוכסלי, הביא ספירו את האישור הרשמי לכך שהימין בישראל כלל אינו פאשיסטי - וספק אם יש בו פאשיזם כלל.

בעבודת הדוקטורט שלו, ''האידיאולוגיה של ארץ-ישראל השלמה לאחר מלחמת ששת הימים'', כותב אריה נאור כי התנועה הרביזיוניסטית הפכה את הציונות על פניה, ובמקום לדגול במדינה יהודית, היא החלה לאחר מלחמת ששת הימים לדגול ברעיון ארץ-ישראל השלמה - כאשר המדינה מהווה רק מכשיר, או כלי -גורם משני לשלמות הארץ.

לפיכך, נשמט הטיעון המרכזי למשוואה ימין=פאשיזם: לא הערצת המדינה יש כאן, אלא גימודה דווקא.

המדינה היא אכן מכשיר -מכשיר מרכזי ומהותי בקידום יעדה המרכזי של הציונות -הלא הוא גאולת ישראל בדרך הטבע.

בפאשיזם, המלחמה היא אכן ערך בפני עצמו - וזה בעיניי חמור ופסול. כך גם בעיני רוב רובם של אנשי הימין. בעיניהם, המלחמה היא לא יותר מאשר אמצעי בקידום מטרות - לא מטרה בפני עצמה, וזהו הבדל עקרוני.

אנטי-סוציאליזם בעיניי הוא לא מגרעת, אלא דווקא יתרון גדול. האם כל אנטי-סוציאליסט הוא פאשיסט?

קשה לי לזהות בקרב הימין בישראל התנגדות לעקרונות הדמוקרטיה. אסור לבלבל בין מורת-רוח כלפי מגרעות הדמוקרטיה לבין שלילתה העקרונית. אנו עדים לפגיעה - או לפחות לחשד לכאורה לפגיעה בערכי הדמוקרטיה והמנהל התקין מאת פוליטיקאים מכל המחנות האפשריים.

הנה למשל, בועידה האחרונה של תנועת ''מולדת'', שהיה לי הכבוד להיות בה ציר - הוסרה הסמכות של היושב-ראש למנות 10 חברי מועצה כלבבו - מתוך אלו שעמדו לבחירה אך לא נבחרו.

הערצת צה''ל שאתה כה מתקומם עליה, איננה ביטוי למיליטריזם או פאשיזם, כי אם הבעת הוקרה טבעית לאדם שהושיט ידו אל איש אחר ומשך אותו מן הביצה, או אדם שדחף ילדה קטנה אל המדרכה -רגע לפני שנדרסה.

לא פאשיזם יש כאן - כי אם אסירות-תודה.

לעתים, ניתן למצוא ביטויים של הסתייגות קשה ממורך לב, מתבוסתנות ומתאוות נסיגה וותרנות. אני שותף מלא לביטויים אלה. אך שוב: עמדה זו לא נובעת מתוך הערצת אלימות, כי אם מתוך שלילת הפאציפיזם. בין שני הקטבים, של הערצת המלחמה והערצת החידלון -ישנם גווני ביניים רבים. ייתכן שאני ואחרים טועים פה ושם בייחוס תאוות-חידלון או פאציפיזם לאיש זה או אחר, אך מצד שני בהחלט ייתכן שאיש אחר או זה - עמדתם היא פאציפיסטית-בפועל למרות שהצהרתית הם משלמים מס-שפתיים לנחישות ולמאבק אם וכאשר.

בעניין ה''התפשטות הטריטוריאלית'', קיימת מחלוקת מהותית בין השמאל הרדיקלי בישראל, לבין הימין ושרידי השמאל הציוני הפטריוטי והשפוי (שאהרן מגד הוא אחד מהמוהיקנים האחרונים בתחום זה), בעניין יהודה ושומרון.

אלו טוענים שמדובר ב''התפשטות טריטוריאלית-קולוניאליסטית'', ואלו טוענים כי מדובר בחבלי מולדת (גם אם יש לסגת מחלקם מטעמים פרגמטיים).
יכול השמאל הרדיקלי לזמר כאוות נפשו את זמרת ה''די לכיבוש'', עד שתיבש לשונו - אך כל עוד לא יבין כי המתנחלים ותומכיהם באמת ובתמים מאמינים - מבחינתם הם -כי יהודה ושומרון הם חבלי מולדת - לא יתקדם שמאל זה לשום מקום.
מדד חשוב להבחנה בין התפשטות טריטוריאלית לבין נאמנות לשלמות המולדת היא בתפיסה העצמית: ''מרחב מחיה'' - מול ''שיבת ציון''. המתנחלים לא טוענים שהם כובשים לעם איזה ''מרחב'' - אלא שבים לאדמת אבותיהם.

בשולי הדברים:

רן כהן איננו גנרל כי אם קולונל? יפה. אני מאוד מקווה שכאשר היה רן כהן שר המסחר והתעשיה, לא היה זה שלטון של ''חונטת קולונלים''. אני מאמין שלא.

לגבי מתי פלד אני מקבל את ההסבר כפשוטו.

לא ידוע לי שהמתנחל אפי איתם ויתר על שמו הישן. מה כתוב לו בתעודת הזהות? כיצד נשבע אמונים לממשלה בעלותו אל הדוכן? אודה למי שיספק לי את הנוסח המדויק.
התיאוריה שהעליתי, כשמה כן היא - תיאוריה. אמנם שמות זרים ועובדים זרים לא מפחידים את מר ספירו - אך אפי איתם כנראה שכן. כך או אחרת - עלינו לברר את שמו הסופי של כבוד השר בטרם נפסוק בסוגיה זו.

תיקון קל: לא אמרתי שכל אנשי השמאל מכנים את כל אנשי הימין ''פאשיסטים'' - אמרתי רק שככל שמרחיקים שמאלה - כך כובש לו צמד המחמאות ''גזענות-פאשיזם'' מקום רב יותר.

בנימין בן-אליעזר. תיארתי לעצמי שהצבתו של בן-אליעזר בראשות מחנה השמאל, תעורר נוגדנים אצל הכותב ואכן צדקתי.
מיד דאג הוא להעמידני על 'טעותי', ומיהר וקבע שפואד הוא לא שמאל דמוקרטי ולא שמאל כלשהו.

ובכן, שר הביטחון, גם כך איננו אידיאולוג מרכזי של תנועת העבודה, או של תנועה כלשהי - אם להתבטא בלשון המעטה מופלגת. כך שבעצם אין לי בעיה להסכים שהוא ''איננו שמאל כלשהו'' - ובוודאי שימין איננו.

עם זאת, במציאות הפוליטית הנוכחית -הוא הציב עצמו כיונה הומיה - ובהיותו ראש המפלגה הגדולה ביותר שנמצאת שמאלה מציפי ליבני -מן הסתם נמצא עצמנו נאלצים לקרוא לו ''מנהיג השמאל'' - ולו גם במרכאות כפולות.
_new_ הוספת תגובה



מר פרלמן, לא הבחנתי בתגובתך המצויינת. אשר לשלילה
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 16:42)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מכל וכל של גרעיני סוציאל דמוקרטיה אצל גורמים ותיקים בעלי שכל ישר במפלגת העבודה, הרי שהדבר בא על רקע ההערכות הפוליטית החדשה של ביילין-שריד.

כל טרוצקיסט, סטליניסט, גרופי של ''אינטלקטואלי אוסלוצ'קה'' או סתם אנטישמי חדור שנאת סביבתו מגדיר עצמו כרגע, נוכח האופק המפציע, כ''סוציאל דמוקרט''. שעל כן נאמר ''היהפוך כושי עורו''?
היהפוך סמכותן דוגמטי לדמוקרט?

אולי ''דמוקרטי'' במובן המוכר של ה''דמוקרטיות העממיות'' - הפיכת כל העם ל''עם חילכה'', למען עריצות חבורות השלטון.
_new_ הוספת תגובה



פרלמן-בכל זאת פשיזם
גדעון ספירו (שבת, 13/07/2002 שעה 19:32)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעיצומם של מאמציו האקרובטיים, לנסות ולהוכיח את הבלתי אפשרי, כאילו אין קשר בין ימין ישראלי, וימין קיצוני בפרט, לבין פאשיזם, מועד פרלמן בלי משים, ויורה כדור ברגלו: ''אני חבר בתנועת 'מולדת' ואפילו הייתי ציר בועידתה'' הוא מצהיר בגאווה.
וכך נפל המסכן מהחבל ונחבט ברצפה הפשיסטית הנוקשה.
''מולדת'', התנועה שחרטה על דגלה את הסיסמה ''טרנספר עכשיו'' אינה פשיסטית? מי שרוצה לטרנספר עכשיו מיליוני ערבים ממולדתם, אינו פשיסט? ''מולדת'' היא תנועה פשיסטית בת בריתם של הניאו נאצים בגרמניה שרוצים לטרנספר מיליוני תורכים משם, בת בריתם של מפלגתו הפשיסטית של לה פן הרוצה לטרנספר מיליוני ערבים ומוסלמים מצרפת, וכולם יחד שואבים מהאתוס הנאצי-גרמני, שהטרנספר של אוכלוסיות שלמות היה מעיקרי דיגליו.

מנהיג ''מולדת'' המתנחל הרב אלון, שותף לרעיון כי הקמת מדינת ישראל היא ''אתחלתא דגאולה'' וכיבוש השטחים הוא המשך תהליך הגאולה, ומי שמקנה למדינה מעמד משיחי גאולתי, שותף לרעיון הפשיסטי של המדינה כערך עליון.

ושרון, ברוב חוככמתו העלומה, טופח לפרלמן על כתפו, בבחינת כל הכבוד בחורי, ובכך גם הוא מאשר את גירסתי בדבר היותו בן ברית לרעיונות פשיסטים.
חבל שהשניים הם כאלה, אבל לפחות יש לי שמחת עניים על שאישרו את שכתבתי כאן עליהם. עתה אני מקווה שגם אלכס, איש שמאל כהגדרתו, יתעורר משנת החורף הארוכה, ויחבור אליי במאבק נגד הפשיזם, העולה ופורח בישראל.

דרך אגב, הקשר בין הימין הישראלי לבין הפשיזם האיטלקי הוא רב שנים. ברית הבריונים של אבא אחי מאיר
ראה בפשיזם האיטלקי דגם לחיקוי, ואחד מחבריו של בגין בשם קוליץ, כתב בשנות ה- 30 ספר על הפשיזם של מוסוליני, ושם נכתב כי יש להתייחס אליו באופן חיובי.

מבחינה מסויימת, ההיסטוריה שוב חוזרת.
_new_ הוספת תגובה



בינתיים, הבריון (האינטלקטואלי) היחיד בשטח הוא
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 21:31)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גדעון, המחלק לכל דיכפין ''דרוגי פאשיזם'' ומנסה להלך בכך אימים, נוסח ''אלכס, אם אינך רוצה שאעלה את דרוג הפאשיזם שלך, חזור בך''.

כששטיפת המוח לא פועלת את פעולתה להימום השכל הישר, נוקטים ''באמצעים אחרים''. הילוך האימים באמצעות הגידוף החותר לדהגיטימציה, הינו המשך הכפייה ה''עדינה'' באמצעים אחרים.

מה אנו רואים פה לעיננו המשתאות?

לפנינו הדגמה חיה של ''מלחמה על נפשות'' בנוסח חוגים חרדים, שכשמישהו מתחיל לחזור בשאלה.

במאמר הראשון, מוצגים דמגוגיה ורטוריקה חגיגית ב''בניית'' פירכה בלתי תקפה לטעון הפשוט שהיצגתי. זאת משולבת עם לשון שידולים אבהית כלפי בן סורר, בנוסח ''אלכס, מזכירים את היצ'קוק והציפורים ואתה נכמר ומתקפל''.

במאמר השני (אלכס אינו עונה) הופכים האיומים והכפייה לבוטים יותר: פרלמן הינו ממולדת. מכאן, שהוא פאשיסט בהכרח. (כאן כבר הודבקה הסטיגמה). מיכאל ציין לטובה את מאמרו של פרלמן. מכאן שמיכאל בן ברית לפאשיסטים.

מר ספירו, כטקטיקן, נמנע הפעם, שלא כדרכו, מלהרחיב את המעגל לפשיסטים נוספים. יוקעו השניים האלה בבידודם. ו-''אלכס, אתה רוצה להצטרף למצורעים''?

הינה לפנינו השיטה הבולשביקית בטוהרתה. איך אמרנו בעניין הפאשיזם? כפייה קבוצתית-קולקטיביסטית בעלת אופי אלים - והנה אנו רואים כיצד רוח האלימות הקבוצתית האטומה והכבדה הנרמזת כלפי חברים-כביכול שסרחו (גם כאן מצרף גדעון חברים לבני אור, כשם שהוא נוקב גם בשמם של ''נאציונליסטים'' הגונים כבני בגין - מה נאמר חברים - המונופול בנושא האור) הופכת עד מהרה למפורשת יותר.

ואם גדעון חש שהוא צודק, אז למה הכפייה? או שכפייה בכל צורותיה היא נסיון להוציא אותנו מאוטונומיית השכל הישר. כשמקסם הרטוריקה אינו פועל את פעולתו -באים הכפייה והסגנון הבריוני.

האם רוח הכפייה האלימה אינה אלא המשך רטוריקת השגב באמצעים אחרים?
_new_ הוספת תגובה



מי שיוצא החוצה עם סרט על העיניים...
אריה פרלמן (שבת, 13/07/2002 שעה 23:07)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלא יתפלא אם הוא נופל לבור הראשון הנקרה בדרכו.

ראשית, אני מצטט מתוך ספרו של ההיסטוריון ד''ר שמואל דותן ז''ל === ''אדומים'':

''המשבר המתרגש על אירופה, שהיתה ערש הדמוקרטיה, ונעשתה יבשת של רודנים, עורר את משכילי היישוב לערוך השוואה מיכנית, שלא פעם היתה מוטעית ומכשילה. בעיני השמאל הציוני היו ''הבריונים'', משולים לפאשיסטים גמורים. (בהגותו של אחימאיר היו יסודות מחשבתיים שהיו מקובלים כ''פאשיסטיים'': שנאה למארקסיזם, הטלת ספק בדמוקרטיה, פולחן הפעולה, חיפוש אחר מנהיג; בעבר גם לא חשש להזדהות כפאשיסט. ובכל-זאת הוא לא היה פאשיסט אלא לאומני קיצוני, מראשוני הציונים שאימצו השקפה אנטי-אימפריאליסטית. ההערות המעין-פאשיסטיות היו מקובלות אז על אנשי ימין רבים בעולם, לרבות יהודים).''

''אדומים'', עמ' 185.

אני אכן להיות גאה בתנועת ''מולדת'', אם כי אינני מקדש מסגרות. אם יצליח משה פייגלין להשיב את הליכוד אל מקורותיו === לא אפסול תמיכה בליכוד. איך אומרים אצלנו: ''אני אוהב את ''מולדת'' === אבל את המולדת אני אוהב יותר''.
כך או אחרת, ציינתי את הוועידה על-מנת להראות שבוטל סעיף אנטי-דמוקרטי מובהק, אשר נתן בידי המנהיג אפשרות למנות חלק מחברי המועצה. מאוד לא אופייני לתנועה ''פאשיסטית'' שאמורה ליפול שדודה לרגלי ה''דוצ'ה'' שלה.

אולי אפתיע כאשר אומר שיש קשר בין הנאציזם לבין רעיון הטרנספר. אלא שבדיוק בכיוון ההפוך ממה שספירו טוען: הנאצים עיוותו וסובבו את רעיון הטרנספר עד לבלי הכר, כפי שסילפו וטימאו רעיונות חיוביים נוספים, כגון ''שלום'', ''נאמנות'', ''לאום'', וכן הלאה.

חתן פרס נובל לשלום לשנת 1922, המדינאי והגיאוגרף הנורבגי פרידטיוף נאנסן, היה זה שהגה, אירגן ופיקח על ביצועו של טרנספר הדדי המוני בין יוון לטורקיה, החל מ- 1922-1923.
כשני מיליון יוונים וטורקים עברו מצד לצד, רובם יוונים === ובכל זאת זכור נאנסן עד היום כאחד מגדולי ההומניסטים בתולדות המאה העשרים.

זאת רק דוגמא אחת, לכיצד נפתרו סכסוכים קשים וכואבים, על-ידי חילופין והעברות אוכלוסין === אשר בוצעו הן בצורה מתוכננת, והן בצורה בלתי-מתוכננת, כתוצאה מפרוץ מלחמה.

* * *

מנהיג ''מולדת'' המתנחל הרב בני אלון, אכן מאמין שהקמת המדינה היא ''אתחלתא דגאולה'', ואני שותף לאמונתו זו, אם כי אני חלוק עליו לגבי מקור הגאולה: הוא מאמין באלוהי ישראל ובמשיח בן-דוד, ואילו אני מאמין בגאולה היסטורית בדרך הטבע. שנינו נוכל להתקרב מאוד, אם נתבסס על משנתם של תלמידי הגאון רבי אליהו מווילנא, אשר דגלו ב''גאולה בדרך הטבע''.

כאן מנסה ספירו להכניס בכל מחיר את ה''רעיון הפאשיסטי של המדינה כערך עליון''. המדינה איננה ערך עליון בעיני הרב אלון === עד כמה שאני יורד לסוף דעתו, כי אם בדיוק כפי שנאמר: תחילת הגאולה, מכשיר בדרך אליה, בוודאי לא ערך עליון ולא מטרה סופית.

אני הקטן, הייתי ממתנגדיו הנחרצים של ח''כ הרב אלון, וסברתי כי הוא חייב לפנות את מקומו כיושב-ראש התנועה. עם זאת === קיבלתי את דין הבוחר. ח''כ הרב אלון התוודע היטב לסיבות התנגדותי, בין השאר בשיחה אישית בינינו.

עם כל זאת, לא ראיתי ולא שמעתי ולו רמז קל שבקלים, לא רק לפגיעה בי, או למסע נגדי עקב עמדתי, אלא אף לא בדל של חמיצות על פניו כאשר פגשתי אותו בוועידה.

אכן, דמות אופיינית של ''פאשיסט'' המנהיג תנועה ''אנטי-דמוקרטית''.
_new_ הוספת תגובה



''שמאל'' ו''ימין'' בישראל
אבנר בן בסט (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 22:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן נגזרים מן ההיבט המדיני-ביטחוני בעיקר, ואין לזה כל נגיעה דווקא לסכסוך הערבי ישראלי, אלא בעיקר להתרוקנות התכנים של המפלגות השונות בישראל, נטיתן לפופוליזם ולהרחבת הקונצנזוס של אוכלוסיות יעד. אני משער שגם לולא בעיית השטחים, תהליך זה היה מתקיים, אולי בעצימות נמוכה יותר.
אבל החשיפה הציבורית הרחבה של כל פעיל פוליטי בכיר, בעקבות מהפיכת המידע (טלויזיה, רדיו, מחשב, טלפוניה לגווניה) מזה יותר מ- 30 שנה, אילץ את הגופים הפוליטיים המפלגתיים לפעול בדרך שונה מדרך פעולתם עד אז.
גם הגלובליזציה האיצה תהליך זה ומכאן שתהליך הדו-שיח הפוליטי-מדיני החובק עולם נעשה זמין ביותר, פתוח, חופשי וקל.
אין יותר קירות העוצרים דיונים בתוך מפלגה. החשיפה המלאה והמיידית היא הכוח של המפלגה אל מול פוטנציאל אוהדיה. המשוב ההדדי הוא מיידי ונחוץ לשנו הצדדים. למפלגה ולציבור תומכיה. הסקרים השבועיים, גם אם חלקם אינו שלם או אינו מקצועי, מחייבים את אנשי הפוליטיקה לשעות לרחשי הציבור להגיב לפיהם. אין המפלגה, על פי רוב, מנווטת את דרכה ע''פ מצעה האידיאולוגי-פוליטי, כי אם מתאימנ אותו אחת לתקופה אל מול פני רצון רוב פוטנציאל בוחריה.

תהליך זה גורר את הובלת המפלגות אחר ''רצון הרוב'' ללא בחינה מעמיקה של שורש בעיות הקיום, הגדרת מטרות המדינה ע''פ תפיסת המפלגה ודרך מימושן לכשתיזכה ברוב. ללא הגדרות אלה, אין המפלגות מציעות באמת את הדרך לפני הבוחר ואז הבוחר מחליט על דרך הצבעתו, אלא הבוחר הפוטנציאלי גורם למפלגה להתאים עמדותיה עם תחושות לב הבוחר.

מכאן שנמנע ברוב המקרים דיוני עומק רציניים ע''פ עקרונות היסוד של המדינה ודרך השגתן הטובה יותר.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי