הרפורמה שהייתה אמורה, על פי תכניותיו של ראש הממשלה,
בנימין (ביבי) נתניהו, להיות ''קטר מוביל'' למערכת יחסיו עם הציבור ולסמל ולסמן את אופי העשייה של ממשלו. אך בישראל, כמו בישראל, כוונות לחוד, ביצוע לחוד ומציאות לחוד.
בתחילה הייתה כוונה להעביר את הרפורמה בממ''י דרך חוק ההסדרים, מצד אחד הרבה יחסי ציבור מצד שני, העברה בסוג של ''מחטף''. זה לא ''עבד'' הרפורמה ''נזרקה'' מחוק ההסדרים, הוגשה כחוק בפני עצמו, עברה מהר בועדות, אך בקריאה שניה בכנסת ''נמשכה'' מחוסר רוב בקרב חברי הכנסת שנוכחו באולם.
''הובטח'' לנו כי בזמן הקרוב היא תאושר כדת וכדין.
כדאי לשים לב למספר פרטים ברפורמה שלא הובאו בהרחבה ב
מאמרי הקודם:
א. בנוסף למאות אלפי האזרחים (כ-800 אלף) שדירותיהם יועברו אליהם בחינם במסגרת הרפורמה, יועברו לבעלות האזרחים גם שטחי משרדים ומבני תעשיה. באזורי עדיפות לאומית א' הם יועברו בחינם וביתר אזורי הארץ תמורת תשלום מסוים. הביצוע אמור להיות תוך 4 שנים.
ב. הרפורמה חלה על שטחים עירוניים בלבד ומוגבלת לכמות של 800,000 דונם. מספר זה כולל את שטחי הדירות, המגרשים, המשרדים ומבני התעשייה שיועברו לידי 804,000 אזרחים. נקודת ''החיכוך'' בין התומכים והמתנגדים היא השטחים הפתוחים ברשויות העירוניות. מדובר בשטחים גדולים בערים שהיו במקורן מושבות וכיום הן ערים גדולות (רחובות, כפר-סבא, חדרה, פתח-תקווה ועוד הרבה אחרות) שחלקים גדולים מהן עדיין מעובדות כקרקע חקלאית אך מאחר והן במסגרת מוניציפאלית עירונית הרי הרפורמה חלה עליהן וניתן, כנראה, לשנות בהן את השימוש במהירות ובקלות.
ג. תוקם ''רשות המקרקעין'' שתחליף את מינהל מקרקעי ישראל הקיים כיום, תקבל את סמכויותיו וחלק מתפקידיו וכנראה את מירב עובדיו. מנהלת הרשות תורכב מנציגי משרדי הממשלה בלבד ללא נציגי סקטורים שונים (אקדמיה, ארגונים ומגזרים שונים) שהם כיום מרכיב גדול במועצת המינהל.
המשמעות היא, פחות השפעה סקטוריאלית ויותר השפעה ציבורית רחבה.
ד. במסגרת הרשות גם יוקם גוף להגבלים עסקיים שידאג שמתחמי קרקע שמעל 16 דונם לא יועברו לאדם או לגוף אחד ללא אישור מיוחד וכן להגבלות עסקיות במקרקעין כפי שמקובל גם בענפים אחרים.
ה. הסכמה עקרונית להשוואת תנאים למגזר ההתיישבותי עם המגזר העירוני. המגזר ההתיישבותי מופלה לרעה, לעומת המגזר העירוני בשיעור המיסים בעת החכרת קרקע או העברתה לאחר וכן באפשרויות לשיוך בעלות ורישומה כדין ברשם המקרקעין. כמובן שמימוש סעיף זה יאפשר בעתיד רישום נחלות ובתים במגזר ההתיישבותי ברשם המקרקעין ומכירתן בתנאי שוק חופשי.
ו. האחריות והסמכות לקביעת יעודי קרקע נשארו אצל מוסדות התכנון הממשלתיים (או מי שמונה על ידם) בהתאם למדיניות התכנון הארצית. מנגד, התכנון הפרטני של אדמות המינהל הועבר ממועצת המינהל לסמכות ועדות התכנון המקומיות. המשמעות היא, ראשית, קיצור משמעותי בהליכי התכנון, העדפת רצון התושבים על פני צרכים ממלכתיים והשפעה גדולה יותר לנציגי איכות הסביבה.
המבחן האמיתי של הרפורמה הוא לא תהליך אישורה בבית המחוקקים אלא התגברות על התנגדות העובדים וביצועה בפועל.
ועל זה-ימים יגידו.
הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (המשך)
