אומרים שהדמוקרטיה דומה לחליפה שלא נתפרה בדיוק למידות האיש שלובש אותה. לוחצת בכתף, צרה בירכיים, רואים את הגרביים, בקיצור, כל הזמן צריך תיקונים וברקע החשש כי חוטיה יפרמו ברגע המביך ביותר.
ראש הממשלה
שמיר קרא מדוכן הכנסת ''אברשה, חזור הביתה'', ראש הממשלה
רבין נתן סגנות–שר לחשמלאי מאשקלון כדאי להעביר את הסכם אוסלו,
נתניהו בכהונתו הראשונה הגביל את מספר השרים ל-18 ו
ברק אחריו הגדיל את מספרם לפי צרכי הקואליציה שלו. את הקומדיה הפרלמנטארית שהציגו הגמלאים בכנסת הקודמת טרם שכחנו ועתה, ראש הממשלה הנוכחי, ב.נתניהו, שאינו חש חופש מלא בחליפת ראש הממשלה יזם את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס.28)(התפלגות סיעה) התשס''ט-2009, או בקיצור ''חוק מופז''.
עד עתה התאפשרה התפלגות סיעה במידה ושליש מחבריה תומכים בכך. השינוי בחוק קובע כי ההתפלגות אפשרית כבעבר, בתמיכת שליש מחברי הסיעה או 7 חברים בה, ללא קשר לשיעורם במספר חברי הסיעה. בכנסת הנוכחית קיימות 2 סיעות שהשליש הדרוש להתפלגות מהן הוא מעל 7 חברי כנסת. סיעת
הליכוד עם 27 חברים שבה דרושים לפחות 9 חברי כנסת לפילוג וסיעת
קדימה בת 28 חברי כנסת שבה דרושים לפחות 10 חברי כנסת לפילוג.
מאחר ואין לשער שראש הממשלה מכין את הקרקע לפילוג בסיעתו, הרי ,ברור שתיקון זה מכוון להכשיר את הקרקע לפילוג בסיעת קדימה.
ומי האיש שאינו שבע רצון מהתנהלות מפלגתו הן בתקופת המו''מ על הקמת הממשלה והן אחריה?
שאול מופז.
לכן מיהרו העיתונאים והדביקו לתיקון זה בחוק הכנסת את הכינוי ''חוק מופז''. אין צורך להיות חכמים מדי בכדי להבין שראש הממשלה, ב.נתניהו, לא היה טורח כל כך בהעברת התיקון אלמלא היתה לו הסכמה מוקדמת עם אישים מסיעת קדימה על פרישה והצטרפות לליכוד ברגע הנכון. אמנם ח''כ
שאול מופז תקף בחריפות את התיקון ואת יוזמו, ראש הממשלה, וכך נהגו גם חברי סיעת קדימה ועוד ''צדיקי-נפש'' אחרים בכנסת שתמיד סובלים משכחה זמנית לגבי אירועי עבר דומים. אך בסופו של דבר, עבר התיקון ברוב של 60 חברים כנגד 43 מתנגדים.
וראה זה פלא. ימים לא רבים לאחר שהתיקון אושר, החל ח''כ מופז לדרוש ממנהיגת מפלגת קדימה, הגב'
ציפי ליבני, לערוך בחירות מקדימות (''פריימריס'') לראשות המפלגה בטענה על התנהלות לא טובה של המפלגה בראשותה וכן שינויים בתקנון המפלגה שלמעשה נותן למנהיגת המפלגה שלטון אבסולוטי בה (
הצבעה ב-SMS?).
אחד הדברים המגוחכים במפלגה זו היא האפשרות שהצבעות של חברי מועצת המפלגה אינם מוגבלות בזמן. ניתן להתחילן ביום מסוים ולדחות את סיומן, בתירוצים שונים, למשך ימים, אפילו שבועות. והנה החליט, היו''ר החדש של מועצת קדימה, ח''כ, שר, משנה לראש הממשלה, הכול לשעבר,
חיים רמון, להעביר החלטה שהסמכות לקביעת משך זמן ההצבעה במפלגה יקבע על ידי היו''ר, כלומר, נכון להיום, על ידו. בתיאוריה הוא יכול לדחות סיום הצבעה עוד ועוד עד שתוצאותיה יתאמו לרצונו. ממש חידוש דמוקרטי מהפכני.
כידוע במועצת קדימה ישנם 138 חברים. והנה נערכה הצבעה על הצעתו ובעדה הצביעו 68 חברים בלבד. דהיינו חסרים 2 חברים בכדי להשיג רוב. מה עשה הדמוקרט הידוע, יו''ר מועצת קדימה, חיים רמון? בהתייעצות עם יועצו המשפטי הוא הדיח מהמועצה 9 חברי
מועצות אזוריות (
''מפלגת קדימה חייבת להשתנות'') כך שנשארו במועצה ''רק'' 129 חברים וברור שבמצב כזה הצעתו זכתה ''ברוב''.
ותשאלו באיזה תירוץ הדיח הנ''ל את ראשי המועצות האזוריות?
בעת יסוד המפלגה ובכדי לעודד אישים פוליטיים לעבור אליה הוחלט שראשי מועצות יכללו אוטומטית במועצה. בחוקת המפלגה צוין ''ראשי מועצות מקומיות'' כאשר לכולם היה ברור כי הכוונה לכל סוגי ראשי הרשויות המקומיות החברים בקדימה. ואכן מאז ייסוד קדימה ועד היום נכללו במועצה גם 9 ראשי מועצות אזוריות. רק עתה, לצורך השגת רוב לעניין דמוקרטי ''פעוט'' הוחלט לתקן את העיוות.
מעניין לציין כי עניין זה לא הוזכר בעיתונים הגדולים אלא בחינמון ''ישראל היום'' ובאתר ערוץ 7. כמו כן כדאי לשים לב לראיון עם ח''כ
שנלר שלדעתי גם ''מכין את הקרקע'' לפילוג מפלגת קדימה.
''חוק מופז'' הוא חוק ציני הבא לתת תעודת ביטוח פוליטית
לראש הממשלה.
התיקון שיזם יו''ר קדימה,
חיים רמון נועד למנוע כל פעילות דמוקרטית אופוזיציונרית במפלגת קדימה כנגד מנהיגת המפלגה
ציפי ליבני.
דמוקרטיה ישראלית נוסח 2009.
''חוק מופז'' ודמוקרטיה נוסח חיים רמון
