בדו''ח גולדסטון יש מרכיבים חיוביים אשר אפשר וצריך להיעזר בהם כדי לקדם מטרות ישראליות במדיניות החוץ הישראלית, תוך העלאת נושא גלעד שליט המוחזק בחוסר אנושיות ובניגוד לכל חוק בינלאומי.
אולי גם גולדסטון היה מבואס מהסברה מדינית מסוג זה...
• • •
משרד החוץ הישראלי צריך לקבל בברכה את החלק החשוב מתוך דו''ח גולדסטון אשר דן בגלעד שליט, ולמנף את דו''ח גולדסטון לשם צבירת נקודות, אשר הן כה חשובות במאבק הבינלאומי סביב סוגיית גלעד שליט, לטובת מדינת ישראל כמו גם לטובת משפחת שליט שבמצוקה.
אין להלין על חוסר האובייקטיביות של הדו''ח מהסיבות הבאות:
א. אף בר דעת לא ציפה לאובייקטיביות של דו''ח אשר נערך מלכתחילה על ידי צוות עוין, בראשות אישיות יהודית הנגועה בתסמונת הגלותית - תסמונת התוקפת רבים מבין האישים היהודים אשר מקובלים בקהילייה הבינלאומית; אישים אלו, עם עמדות פרו-ישראליות או אובייקטיביות - לו היו להם, לא היו מגיעים למעמדם הרם בקהילייה הבינלאומית.
ב. אין צורך לקשור את בקורת הדו''ח על התנהלות צה''ל במלחמה, עם היעדר הביקורת על כנופיות הטרור.
יש לקשור ולהשוות את הביקורת המוגבלת, שבה זכה צה''ל לקבל מהדו''ח, לעומת ביקורתו המקבילה לגבי פעילות צבאית של מדינה אחרת, כבריטניה, או רוסיה או אף ארה''ב, וזאת באמצעות סימולציה המושתתת על אותם עקרונות, לפיהם נבחנה ישראל.
ג. יש בהחלט טעם להבהיר ולהדגיש, כי הביקורת של דו''ח גולדסטון על צה''ל מתקבלת ולא נדחית, ובמצב מלחמה ביקורת זו הינה כשפע של תשבוחות ומחמאות (הכול יחסי), ואף על פי כן – ראוי להוסיף כי ישראל תשתפר בעקבות דו''ח גולדסטון ללא כל קשר עם נוהגי העמים הפרימיטיביים האחרים, שערוותם מתגלית במלחמותיהם, במתקני הכליאה שלהם, ביחסיהם לשבויים ובאמצעי הלחימה שלהם נגד אויביהם.
הנאמר לעיל צריך להיבחן מתוך נקודת מוצא שהדברים לא נאמרו בציניות אלא מתוך גישה אופרטיבית שבבסיסה הכוונה והמטרה להפיק את הטוב ולמנף אותו בכיוון בלתי צפוי.
יתכן כי בעקבות פעילות דיפלומטית מסוג זה, דווקא תומכי הדו''ח דהיום – היו הופכים למבקריו הכי להוטים של גולדסטון וחבר מרעיו, וזו גם מטרת-משנה מבורכת...
החשוב יותר הוא – לגייס את דו''ח גולדסטון לצורך תעמולת חוץ ישראלית חיובית ולנצלו כדי להדגיש את יתרונות ועליונות צה''ל, ולצורך יצירת לובי למען שחרורו של גלעד שליט, על פי מסקנות הדו''ח בעניין חשוב זה.
דו''ח גולדסטון: הצד החיובי
