פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
כפר יאסיף היה בעבר ישוב יהודי ויהודים חיו בו עד 1870
רבקה שפק ליסק (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 10:00)


כפר יאסיף היה בעבר ישוב יהודי ויהודים חיו בו עד 1870

ד''ר רבקה שפק ליסק



עוד מאמרים ב אתר של המחברת.
אחרי המאמרים על נצרת, על כפר כנה, על ג'ש, על דבוריה, על פקיעין ועל שפרעם זהו המאמר שביעי בסדרה ''יישובים יהודיים בעבר ובהווה'' שנועדה להפריך את הטיעון שהופיע במספר מסמכים שפורסמו ע''י ארגונים של ערביי ישראל ובראשם ''ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל'' לפיהם הפלסטינים הם ''עם ילידי'' והיהודים הם קולוניאליסטים אירופאים שהתיישבו על אדמה ערבית הסדרה פותחת בפרק על היישובים היהודיים בגליל.

ערב המרד הגדול, 66 - 70 לספירה, היו בגליל, עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס 204 יישובים יהודיים. לאורך הסדרה נראה מה קרה לאותם יישובים תחת הכיבוש הרומי, הביזאנטי, הערבי, הצלבני, העות'מאני והבריטי עד להקמת מדינת ישראל.
כיום, כפר יאסיף הוא ישוב ערבי גדול בגליל המערבי, מזרחית לעכו. חיים בו 9,100 תושבים, 48% נוצרים, 48% מוסלמים והשאר דרוזים. כ- 30% מתושבי הכפר התיישבו בו לאחר מלחמת העצמאות ב-‏1948 מכפרי הסביבה. בכפר יש 5 כנסיות, 2 מסגדים ומקום קדוש ''אלח'דר'' לדרוזים.


בתקופה הקדם - ישראלית

במקום בו נמצא כפר יאסיף היה ישוב קדום, כפי שמעידים השרידים הארכיאולוגיים, עוד מימי הפיניקים/ הכנענים. הישוב הקדום שכן על דרך ראשית ללבנון ולסוריה.

יש מספר גירסאות על שמו של הכפר. בספר יהושע י''ט, 20, נזכר המקום בשם חסה, בתיאור נחלת שבט אשר. בתרגום ה-‏70 כתבו במקום חסה, י-סף, משום שזה היה שמו המאוחר של היישוב. עפ''י המסורת היהודית נקרא המקום כפר יוסף ע''ש יוסף בן מתתיהו שהיה מושל הגליל בימי המרד הגדול, וקיבל את הכפר מאוחר יותר במתנה מהקיסר אספסינוס. אבל יוספוס פלביוס קרא לכפר כפר עכו. כפר עכו נזכר גם בתלמוד.
בספרות הרבנית מופיע שם הכפר בגירסאות שונות: יאסיף, יסוף, כפר ישיב, כפר יציב.


תקופת הבית השני (538 לפנה''ס - 70 לס')

בכפר נתגלתה כתובת יוונית של דיאודותוס בן ניאופטומוס בה הוא מודה לאלים הדד ועתרגתה (שמות של אלים סוריים) בשמו ובשם אשתו וילדיו ומקים לכבודם מזבח.
השם דיאודותוס הוא כשמו של מושל עכו שלכד את יונתן החשמונאי. אולי הכתובת היא מאותו זמן.
יוספוס פלביוס קרא למקום כפר עכו ודיווח על ביצורו ערב המרד הגדול (66- 70).


התקופה הרומאית והביזנטינית (70 לס' - 640 לס')

הכפר היה מיושב ע''י יהודים לאורך כל תקופת המשנה והתלמוד. בחפירות שנערכו בכפר נמצאו שרידי יישוב יהודי מהמאה ה-‏2 או ה-‏3 לס'. כמו כן, התגלתה מערכת קברים מימי המשנה והתלמוד. במוזיאון הלובר בפריס נמצאת דלת הכניסה למערכת הקברים, ומהפיתוחים עליה ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בקברים יהודיים. הדלת מקושטת במנורה ובמוטיבים יהודיים נוספים. החוקרים קבעו שמערת הקברים היא מהתקופה הביזנטינית.

לא רחוק מהכפר נחשפה באר עתיקה ורצפת פסיפס מהמאה ה-‏5 לס' עם כתובת ביוונית, וציור של מגן דוד. אולי רצפתו של בית כנסת עתיק?
במערב הכפר נמצאו שרידי חרסים ושברי זכוכית מהתקופה הרומית והביזאנטית.


התקופה הערבית (640 - 1099)

אין מידע על הכפר.


התקופה הצלבנית (1099 – 1260)

כפר יאסיף היה מיושב לאורך תקופת השלטון הצלבני, לאור העובדה שיש בכפר שרידים מהתקופה הצלבנית והוא מוזכר ב-‏5 תעודות צלבניות בין השנים 1196 – 1257. בתקופה הצלבנית שם הכפר הופיע במספר גירסאות וביניהןCAPHARSIN . הכפר היה שייך למסדר האבירים הטבטונים, כחלק מהמערך הפאודלי שהקימו הצלבנים. אין מידע על זהות תושבי הכפר, אבל, סביר להניח שהם הפכו לוסאלים של בעלי האחוזה הטבטונים.


התקופה הממלוכית (1260 – 1516)

מתוך שאלות ותשובות לרב משה הדיין, ראש ישיבה בצפת, מתברר שבין השנים 1507 – 1509 היה לו תלמיד מכפר יאסיף. מידע זה מאשר שיהודים חיו בכפר יאסיף בראשית המאה ה-‏16. אבל, יש פער של העדר מידע לגבי יהודים מהתקופה הערבית עד לשלהי התקופה הממלוכית (1260 – 1516).

אין גם מידע לגבי ראשית ההתיישבות של נוצרים ומוסלמים בכפר.


התקופה העות'מאנית (1516 – 1918)

ברשימות מסים של השלטון העות'מאני מ-‏1525 – 1535 מוזכרות 10 משפחות יהודיות. יצחק בן צבי מנה במחקרו, ''ארץ-ישראל ויישובה...'', 10 ישובים כפריים יהודיים ו-‏3 ישובים עירוניים באמצע המאה ה-‏16. כפר יאסיף נכלל ברשימה. ברשימות מסים מ-‏1555 - 1556 נכתב שבכפר יאסיף יש 86 משפחות, 16 רווקים נוצרים ומוסלמים ו-‏29 משפחות יהודיות. בין השנים 1572 – 1573 ירד מספר המשפחות היהודיות ל-‏18.

אלה הן עדויות ראשונות על נוצרים ומוסלמים בכפר יאסיף. הכנסייה היוונית אורתודוכסית נבנתה בכפר, כנראה, בראשית המאה ה-‏18, כפי שמסר מיכאל בולוס מהכפר לחוקר יוסף ברסלבי.

יש עדויות נוספות על קיומה של קהילה יהודית בין המאה ה-‏16 לאמצע המאה ה-‏19. במאה ה-‏16 התיישבו בכפר יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל. ב-‏1590 יש עדות על חיים יהודיים בכפר. המידע הוא על גט שניתן לאדם מכפר יאסיף ע''י הרב יום טוב צהלון מצפת.
כומר פרנציסקני ביקר בכפר במחצית הראשונה של המאה ה-‏17 ודיווח על קיומה של קהילה יהודית בכפר.

קיימת עדות שב-‏1702 היו בכפר כ-‏10 משפחות יהודיות שעסקו בחקלאות. ב-‏1707 פקדה מכת ארבה את הגליל וכתוצאה מכך היה רעב. רבי חיים עטר ותלמידיו יחד עם רבי אברהם חי ישמעאל סנגויניטי ביקרו בכפר יאסיף ב- 1741/2 ומצאו בו קהילה יהודית בת 10 משפחות, שמצבן הכלכלי טוב. אבל, לאחר מכן פקדה את הגליל בצורת קשה והיהודים נאלצו לעזוב.

ב-‏1745 התיישב בכפר רבי שלמה עבאדי מסלוניקי, עפ''י הזמנתו של השיח' דהאר אל-עמר, שהשתלט על הגליל. הרב עבאדי רצה לבנות בכפר בית כנסת ובית מדרש וב-‏1747 הוא יצא לחו''ל לאסוף תרומות, ולעודד יהודים לעלות ולהתיישב בכפר. הוא היה מצויד במכתב המלצה של 10 מתושבי כפר יאסיף היהודים, ואלה שמותיהם: יעקב מרדכי יאעיש, עזרא שמואל, אברהם בכר ישעיה, ישעיה בכר אברהם, חיים שמואל, יצחק בכר אפרים, שמעון דוויק הכהן, מרדכי יעקב יאעיש, בכור שמואל נהון, שמואל מרדכי מזרחי. כנראה, שבית הכנסת נבנה לאחר אמצע המאה ה-‏18.

ב-‏1754 ביקר בארץ מיסיונר גרמני בשם סטיפאנוס שולץ והוא מסר מפי הקונסול הבריטי בעכו שיש יהודים בפר יאסיף ובכפרי הסביבה. הוא גם ביקר בכפר עם בנו של הקונסול הבריטי ונפגש עם יהודים, וביניהם אברהם גלאל. ב-‏1762 עלה לארץ הרב יוסף סופר מבראדי שבגליציה, וביקר בכפר בעת סיור שערך בגליל. הוא סיפר שיהודי עכו קוברים את מתיהם בכפר יאסיף. ב-‏1764 ביקר בכפר התייר היהודי שמחה בן יהושע ודיווח על 20 משפחות יהודיות.

הרב יוסף סופר הגיע לכפר יאסיף פעם נוספת ב-‏1801 לצורך תיקון ספר תורה. הוא היה סופר סת''ם. הוא נשאר בכפר 3 שנים. הוא דיווח על 20 משפחות יהודיות שעסקו בחקלאות. ב-‏1812 פקדה מגיפה את האזור והיהודים עזבו באופן זמני עד שהסכנה תחלוף. ב-‏1824 ביקר בכפר רבי דוד דבית הלל ומצא בו כ-‏15 משפחות של יהודים ילידי הארץ, שעסקו בחקלאות, והיה שם בית כנסת קטן. הוא ציין שהלשון המדוברת בכפר הייתה ערבית. ב-‏1838 ביקר בכפר משה מונטפיורי ומצא יהודים שעסקו בחקלאות. ב-‏1839 דיווח סגן הקונסול הבריטי בעכו, אברהם פינצי, על חקלאים יהודים בכפר יאסיף.


סופו של היישוב היהודי בכפר יאסיף

רבי יוסף שוורץ דיווח ב-‏1840 על סופה של הקהילה היהודית בכפר, אך ציין שבית הכנסת נשאר על תילו. עפ''י עדות אחרת הקהילה היהודית חדלה להתקיים ב-‏1841 והיהודים ששרדו עברו להתגורר בעכו ובשפרעם. יובל אלעזרי מצא עדות שב-‏1834 החל מרד של פלאחים בגליל, שבעקבותיו עזבו היהודים את הכפר, וכפרים רבים נהרסו. כפר יאסיף היה אחד הכפרים שנהרסו. אבל, מאחר שב-‏1838 עדין היו יהודים בכפר, יש לשער שהתאריך 1840/1 הוא מועד סופה של הקהילה. במפקד שערך משה מונטיפיורי בעכו ב-‏1849 נזכרה משפחה שמוצאה מכפר יאסיף.

סופו של היישוב היהודי קשור, כנראה, בחילופי השלטון בארץ. ב-‏1831 החל איברהים פשה, בנו של מוחמד עלי, שליט מצרים, בכיבוש א''י (וסוריה), מידי העות'מאנים. אזור עכו נכבש במאי 1832. הוא הטיל מסים כבדים על התושבים וב-‏1834 פרץ נגדו מרד. יש שתי השערות לגבי הסיבה לנטישת הכפר: עפ''י השערה אחת, המורדים עסקו גם בשוד וביזה, ומצב הביטחון היה קשה, ולכן עזבו היהודים את הכפר. עפ''י השערה אחרת, העזיבה קשורה בשובו של השלטון התורכי. ב-‏1839 חזרו העות'מאנים לנסות לסלק את איברהים פשה מהארץ וב-‏1841 חזרה הארץ לשלטון העות'מאני. השלטון העות'מאני דרש מכל הנתינים לשלם לו את כל המסים מהשנים בהן שלט בארץ איברהים פשה. משפחות יהודיות נאלצו למכור את אדמתן או לנטוש אותן, ביישובים בגליל. יהודי פקיעין ושפרעם הצליחו להתגבר על הקשיים, אבל יהודי כפר יאסיף לא עמדו בזה ועזבו. התאריך 1840 או 1841 מתאים להשערה זו.

יצחק בן צבי ראיין כמה מזקני כפר יאסיף ונודע לו שברובע טרה א-סעוד בכפר היו בתי היהודים וניתן היה לזהותם עפ''י פתחיהם הנמוכים, שנועדו לצורכי ביטחון. ערביי הכפר השתלטו על הבתים, לאחר עזיבת היהודים, והשמידו את סימני הזיהוי (מזוזות). קבוצת בתים זו מכונה עד היום בפי התושבים ''שכונת היהודים'' (חארית אליהוד). בביתו של המורה ג'רמס יש משקוף ועליו חרותים מנורה, לולב ושופר.

כמו כן, סיפר לו חליל אלמזאגית על ידידו היהודי עבדאללה אלזכות, שהיה מאוהב בנערה דרוזית, ועזב את הכפר ב-‏1870 לחיפה והיה אחרון היהודים בכפר. השיח אסעד אלסעיד סיפר שב-‏1867 הוא פגש בטבריה יהודי, ששמו יצחק, שסיפר לו שהוא נולד בכפר יאסיף, ומשפחתו מכרה את ביתה לאסעד מסעדה כשעזבה את הכפר.

יצחק בן צבי, נשיאה השני של ישראל, ואחד מחשובי החוקרים של ארץ ישראל, שמע עדות מיהודים ספרדים בעכו וחיפה שבכפר יאסיף היו בית כנסת וישיבה. יש עדויות שבית הכנסת נותר על תילו בעת עזיבת הכפר. יש גם עדויות שעד מספר שנים לפני מלחה''ע הראשונה עדין ניתן היה לראות את חורבות בית הכנסת.

ויקטור גרן ביקר בכפר בסוף המאה ה-‏19 ודיווח על 600 תושבים, ומתוכם כ-‏100 מוסלמים והשאר יוונים אורתודוכסים. הכנסייה היוונית-אורתודוכסית היא העתיקה מבין הכנסיות במקום וקיימות שתי השערות לגבי מועד בנייתה: ויקטור גרן כתב שהיא נבנתה לפני 140 שנה, ומיכאל בולוס, סיפר לחוקר ברסלבי ב-‏1983 שהיא שנבנתה לפני כ-‏250 שנה. כנראה שהכנסייה נבנתה קרוב לאמצע המאה ה-‏17.


בית הקברות היהודי

בכפר יאסיף יש בית קברות עתיק ששימש לקבורה יהודית. החל מהמאה ה-‏16 החלו גם יהודי עכו לקבור את מתיהם בבית הקברות בכפר יאסיף. בית הקברות היה בשימוש עפ''י גירסה אחת, עד אמצע המאה ה-‏19, עפ''י גירסה שנייה, עד מלחמה''ע הראשונה, ועפ''י גירסה שלישית, עד 1929. עפ''י דיווח בעיתון ''מוריה'' מ-‏16 באפריל 1912, הורחב שטחו של בית הקברות, שצר היה מלהכיל את מתי כפר יאסיף ועכו, בתרומתו של בנימין דה רוטשילד.

הרמח''ל, רבי משה חיים לוצאטו (1707 – 1747), מענקי הרוח שקמו ליהדות במאה ה-‏18 היה יליד איטליה, אבל, התגורר תקופה מסויימת באמסטרדם ועלה לארץ משם ב-‏1743, עם אשתו ובנו והתיישב בעכו. רמח''ל, אשתו ובנו נפטרו ב-‏16 במאי 1746 במגיפה שפקדה את עכו. אומנם קיימת מסורת שהוא קבור על הר בקרבת העיר טבריה, ומסורת נוספת שהוא נקבר בטבריה ליד קברו של רבי עקיבא, אבל מסתבר, שכתושב עכו הוא ומשפחתו נקברו בבית הקברות העתיק בכפר יאסיף. יש על כך עדויות מתיירים שביקרו בארץ.

רוב המצבות בבית הקברות חסרות ובאלה ששרדו קשה לקרוא את הכתוב בהן.


תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948)

בתקופה זו נבנו בכפר עוד 2 כנסייות, קתולית ופרוטסטנטית.
ב-‏1939, בתקופת המרד הערבי, שרף הצבא הבריטי כמחצית מבתי הכפר משום שחשד בתושבים שפעלו נגד הצבא הבריטי. לאחר מכן, התברר לבריטים שתושבי הכפר לא היו מעורבים בפעילות האנטי- בריטית, וממשלת המנדט שילמה פיצויים לתושבים שנפגעו ולמועצה המקומית. בכספי הפיצויים נבנה בי''ס ובניין מסחרי.


ישראל

כפר יאסיף מצטיין במערכת החינוך שלו ובאחוז האקדמאים הגבוה בין בוגרי מערכת החינוך. כפר יאסיף הוא כפר הפועל למען שיתוף פעולה בין שני העמים ולמען שלום צודק ושגשוג כלכלי.
בית הקברות העתיק היהודי מגודר ומשרד הדתות שומר על המקום.


סיכום

בכפר יאסיף הייתה רציפות ישובית יהודית עד המאה ה-‏5. אח''כ יש פער של מידע עד ראשית המאה ה-‏16.
יש שני הסברים אפשריים לגבי העלמותם של היהודים מכפר יאסיף:

הסבר א'
בתקופה הביזאנטית הפך כל אזור הגליל המערבי לנוצרי בעקבות ניצורם של תושבי המקום והצטרפות מתיישבים נוצרים שהגיעו מביזאנץ או מאירופה והשתקעו בארץ. הביזאנטים הפקיעו את האדמות והקימו אחוזות שחולקו לאנשי השלטון. הכפריים הפכו לאריסים. באזור הוקמו גם מנזרים שקיבלו אדמות מהשלטון הביזאנטי.

הסבר ב'
מאחר שהשלטון הנוצרי- ביזאנטי חוקק חוקים נגד היהודים וניהל, יחד עם הכנסייה רדיפות נגד יהודים שכללו הריסת בתי כנסת ומעשי טבח נגד המסרבים להתנצר, יתכן שהיעלמות היהודים מהכפר קשורה ברדיפות אלה.

במאה ה-‏16 הצטרפו יהודים ממגורשי ספרד. הכפר נעזב לתקופות קצרות בעת הבצורת הקשה בסביבות 1742 - 1744 והמגיפה ב-‏1812, ונעזב סופית ב-‏1840/1. כנראה, שיהודי אחד נשאר עד 1870 בערך.

כמו כן, לא ידוע מתי החלה ההתיישבות הנוצרית והמוסלמית בכפר עד האיזכור באמצע המאה ה-‏16. מאחר שהנוצרים הוותיקים היו יוונים אורתודוכסים, יתכן שהם הגיעו בתקופה הביזנטינית, בעוד שהמוסלמים הגיעו מאוחר יותר, במועד לא ידוע.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 10:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הבנתי כנראה,
האם המאמר בא להראות שהיה
רצף ישוב יהודי בכפר יאסיף,

או שהמאמר בא להראות -כפי שהוא
אכן מראה - שבין המאה ה-‏5 והמאה
ה-‏16 אין מידע לגבי ישוב יהודי
במקום?

''בכפר יאסיף הייתה רציפות ישובית יהודית עד המאה ה-‏5. אח''כ יש פער של מידע עד ראשית המאה ה-‏16....במאה ה-‏16 הצטרפו יהודים ממגורשי ספרד. הכפר נעזב לתקופות קצרות בעת הבצורת הקשה בסביבות 1742 - 1744 והמגיפה ב-‏1812, ונעזב סופית ב-‏1840/1. כנראה, שיהודי אחד נשאר עד 1870 בערך.''

אז אם להאמין למחברת,
בין המאה ה-‏5 למאה ה-‏16 לא היו כנראה יהודים במקום.
רק במאה ה-‏16 הצטרפו יהודים למקום (מניין או מספר משפחות?)
הכפר נעזב סופית ב-‏1840.

וזה אומר שבמשך כ-‏11 מאות שנים (16-5=11) הווה אומר
1100 שנה לא היה רצף ישוב יהודי במקום, ומ-‏1840 עד היום:
עוד 150 שנה לא היו שם יהודים. בסך הכל 1250 שנה בלי ישוב
יהודי במקום.

אולי מציע המחברת לקרוא למקום כפר 'יוזף'
או כפר 'יוסוף' על שם היוסלה?
לפחות יהיה לו מקום לשים את הראש,
בלי יהודים שיטרטרו לו בשכל
על אובייקטיביות, ועל זכותם
להגדרה עצמית תוך כדי שהשב''כניקים
מכסים את ראשו בשק מסריח משתן
וצואה?
_new_ הוספת תגובה



מה יש פה להבין ?
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 10:36)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המחברת מראה שכפר יסיף היה ישוב יהודי במקורו.

אם היה רצף עד ימינו או לא,
זה פחות חשוב לנושא...

חזי
_new_ הוספת תגובה



מה יש פה להבין ?
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 11:06)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בישוב חיו יהודים עד המאה החמישית לספירה
ולא כפי שכותרת המאמר המטעה מצהירה, עד 1870.

האם המחברת מעשנת את מה שאני מעשן
או שרק נדמה לי?

הרי כל סדרת המאמרים הזאת נועדה לחזק
את הטענה שהיה רצף ישוב יהודי בישובים
הנדונים.

אין רלוונטיות לעובדה שהיו יהודים במקום בתקופת
התלמוד, ושבמאה השש עשרה הגיעו לשם (אולי) מספר
יהודים מאנוסי ספרד,

אין חולקים על כך שהיה ישוב יהודי בארץ בתקופת המקרא למשל.
אך האם זה מקנה ליהודים זכויות מיוחדות על ארץ ישראל כולה,
כפי שכל אלה המשתמשים במאמרים המגוכחים האלה טוענים?

ה'חידוש' של מאמריה של הגברת רבקה אמור היה להיות
בהוכחות שהם מביאים לכאורה לכך שהיה רצף של ישוב
יהודי במקום זה או אחר. ואת זה אינה מוכיחה. היא בעצם
מוכיחה את ההפך הגמור.

דומה הדבר לאיש שמן שעושה מאמץ להיראות רזה על ידי כך
שהוא מאמץ את שרירי בטנו כדי לצמצם את כרסו כלל הניתן
ולו גם למספר דקות. הגברת רבקה עושה מאמץ כה ניכר למצוא כל
בדל ציצית של מי שישבו או לא ישבו בארץ בתקופות השונות
שכל עכבר נראה לה כפיל וצל הרים כהרים.

הרמב''ן באיגרתו מירושלים הרי מתלונן ב-‏1267
שאין למצוא יהודים למניין בירושלים עיר הקודש.
רצף אולי היה, אך של יהודי פה יהודי שם.
מרוב שהיו רוצים שיהיה רצף נוצר רצף ווירטואלי שאין
לו כלל ביסוס בעובדות. ועוד יותר חמור שאין כלל
קשר בין הטענה לזכות של יהודים על ארץ ישראל לבין
הטענה שהיה קיים רצף ישוב.

המחברת הרי טוענת שאינה טוענת ל'זכות יהודית על כל ארץ ישראל'.
אך במאמר האחרון שלה בדבר הצורך להכיר בזכות היהודית להגדרה
עצמית בארץ ישראל' היא הרי טוענת לזכות כזאת בדיוק, במסווה של
הטענה להדדיות וסימטריה בין הזכות הפלסטינית והזכות היהודית
לארץ משלהם ולהגדרה עצמית.

היא מתחילה להשמע כמו האדונים פרלמן ועירן שהטענה לדבר והיפוכו
משרתת אותם מזה זמן שרות דב.
_new_ הוספת תגובה



לא הבנת את הכותרת
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 11:45)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכותרת אמרה שבעבר היה שם יישוב ויהודי וגם שיהודים חיו שם עד 1870 לא נכתב שהיה רצף יישובי ולא זו הייתה הכוונה.
אבל, היום מצאתי מאמר של אריה גראבויים על התקופה הצלבנית ומתברר שהיה יישוב יהודי בכפר יאסיף באותה תקופה.
זה משנה את התמונה.
יתכן שהעדר מידע מהמאה ה- 5 עד ה- 12 -13 אין פרושו שלא חיו שם יהודים.
_new_ הוספת תגובה



לא הבנת את הכותרת
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 20:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר להגיב רק לדברים
שאת מפרסמת למעשה.

דרישתך שנתייחס לדברים
שאולי יעלו ויבואו לפורום
מי בעגלה ומי על סוסו
בכוחות עצמם בימות המשיח

דרישה זו רק מראה עד כמה
רעוע המבנה המחקרי של
מאמריך.

המאמרים יכלו להיות ענייניים
ומעניינים בזכות עצמם אילולי
יצקת אותם בהקשר של הוויכוח
על ארץ ישראל ועל זכויות ראשונים.

את יצרת את ההקשר מלכתחילה
ואינך יכולה לבוא ולטעון עכשיו
שלא התכוונת.

''יתכן שהעדר מידע מהמאה ה- 5 עד ה- 12 -13 אין
פרושו שלא חיו שם יהודים,''

זה לא רציני.
_new_ הוספת תגובה



נא לקרוא את המבוא
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 20:26)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למאמרים אין כל קשר לפוליטיקה.
זוהי רק תגובה נגד שיכתוה ההיסטוריה.
יהודים חיו כאן ומסתבר שהם שרדו יותר זמן ממה שרבים חשבו.
זה הכל.
נא לא לייחס לי דברים שלא התכוונתי אליהם.
_new_ הוספת תגובה



רק כשהיה רצף כתבתי שהיה, לא בשאר
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 12:55)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ניסיתי להוכיח שבכל היישובים היה רצף.
ביישובים בהם היה רצף ציינתי זאת בפירוש.
מטרת המאמרים- נא לקרוא ברישא איננה להוכיח רצף אלא שיהודים חיו כאן והרבה יותר שנים ממה שכולנו חשבנו.

אני מתנגדת לשיכתוב ההיסטוריה שלא חיו כאן יהודים.
התנועה האיסלמית טוענת כך
התעמולה הפלסטינית טוענת שהם הכנענים
ערבים ישראליים טוענים שאין לנו קשר היסטורי לארץ ואנחנו קולוניאליסטים מאירופה.
ועוד...
_new_ הוספת תגובה



[•] מה יש פה להבין ?
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 17:52)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדיונים אתך אין צורך בעובדות . אתה הרי בוחר לך מה שאתה רוצה . גם הסבר הגיוני מיותר להסביר לך הרי אתה לא מבין חומר כתוב .
אתה מצליח רק לשבש , לפברק , לעוות ולשקר .

עיסוקך היחיד כאן הוא להציג את היהודים כמי שאין להם זכות בישראל . כמי שנוהגים רע בפלסטינים . כמי שפוגעים בזכויות האדם שלהם . כמי שמבצעים פשעי מלחמה .
מאז שאני קורא את הרפש שלך לא ראיתי אפילו מאמר אחד שמראה כיצד לדעתך צריכים לחיות היהודים בארץ הזאת וכיצד הצעתך מקובלת על הפלסטינים ואפשרית .

לא חשוב מי אתה חשוב מה אתה .
[•]...
_new_ הוספת תגובה



מה יש פה להבין ?
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 19:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפועל היה רצף של ישוב יהודי בארץ ישראל, גם אם כמה חוליות ברצף אינן ממשיכות את החוליה שלפניהן. מבחינה זו גם אין רצף של עמים ושבטים אחרים בארץ ישראל, במידה ואתה רוצה לבנות את הסיפור התיאולוג הקומוליסטי (קומוניסטי + ליסטים) האבו-מזאני של מה שהוא מכנה ''העם הפלסטיני''. צריך להבין שאלה שגרו בארץ ישראל עד ראשית הכיבוש הצלבני נרצחו או ברחו/גורשו מאזורי הכיבוש הצלבני בתקופה שבין מסע הצלב הראשון לשני. בתחילה הצלבנים הקתולים טבחו וגירשו אפילו את הנוצרים היוונים הביזנטינים. רק בשלהי המאה ה-‏12 החלו הצלבנים להתיר התיישבות או חזרה של יהודים ומוסלמים, אבל אלה שהגיעו לארץ לאו דווקא היו צאצעים של אלה שעזבו / ברחו.

בכל מקרה להוציא את היהודים כחברה בעלת מכנה משותף מוכר, לא היו קהילות הומוגניות אחרות בעלות זהות לאומית מובהקת שהגיעו לארץ.

הקהילות של גויי הארץ חיו בתוך עצמן בלי לבנות שום אתוס לאומי. במאות ה-‏16-17 בשל קשיי כלכלה, מזג אויר, רעידות אדמה ומחלות אוכלוסיית הארץ קטנה בשל הגירה שלילית. דווקא בזמנים האלה ישנן עליות של יהודים בודדים או קבוצות מאירופה ומצפון אפריקה.

רבקה לא באה להוכיח רצף, כי לא בכל מקום יש בכלל רצף במובן הטכני. אבל העובדה היא שבארץ ישראל תמיד נכחו יהודים במקביל לשיבטי אוכלוסיות אחרות, ולכן מבחינה אידיאולוגית טקטית זה לא נכון להשתמש בטיעון שלך ש''בגלל שאין רצף ברור אז זה לא שייך שליהודים''. כי הטיעון הזה אינו ממן העניין והוא גם פוגע בשולחיך הערבים. בעלות היהודי על הארץ היתה לא רק בעלות אישית על מקום מגוריו אלא גם בעלות של עם על אדמתו. שיבטי וחמולות הערבים שגרו כאן, מאחר שלא בנו זהות לאומית, בודאי עד לא אמצע המאה ה-‏20 (ואם תרצה אז גם עד תחילת המאה ה-‏20) מעמדם הלאומי אינו יכול לבוא על חשבון הצדק ההיסטורי והזכויות הלאומיות של העם היהודי.

• חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה
דוד סיון (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 20:04)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טענתך שלא היו קהילות הומוגניות בעלות זהות לאומית מובהקת
מתאימה בהחלט גם ליהודים שבאו והלכו מכאן לאורך השנים.  
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 20:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפוסטרים של הסרט של רבקה
הכריזו בכל מקום שהנה מגיע
הסרט שיראה לנו שהיה רצף של
ישוב יהודי בארץ ישראל.

עכשיו פתאום עם פרסום המאמר על
כפר יאסיף, כאשר מתברר שבמשך
כ-‏1250 שנה לא היה ישוב יהודי
במקום, מתחילה נסיגה מבוהלת
של שדולת 'ישראל כולה שלנו'
אל הטענה החלופית שבאו להוכיח
רק ש'היו יהודים מתי שהוא במקום'.

זה לא רק נשמע אינפנטילי להחריד,
זה ממש אינפנטילי. ביחוד לאור השימוש
הנפוץ הנעשה במאמריה של הגברת
בכל אתר של שוחרי הטרנספר והפתרון
הסופי לתושבי ארץ ישראל הפלסטינים.

מה שגם בולט כל כך עבור כל קורא נורמלי,
זו העובדה שאופן הניסוח של התזה ושל
התגובות של המחברת (במאמציה להשלים
את מה שחסר בתזה באמצעות 'תוספות'
מתוספות שונות) יוצר מראש הפרדה (שלחלוטין
נוגדת את היומרה ההסטוריונית של הפרויקט
הזה) של האוכלוסיה היהודית אם היתה בכלל
מהתושבים האחרים שאכן חיו כאן לפי כל הסימנים.

המאמרים האלה מצליחים כל כך אצל הציבור היהודי
ישראלי האמון מראש על ראיית הישוב בארץ כנטול
ערבים ופלסטינים, - בשל ההפרדה הנוספת ששפת
התזה הזאת יוצרת. הכשל הלוגי הכרוך במבצע הזה
הוא מוכר: דומה מי שמחפש בנרות יהודים בגליל
בעיצומה של המאה השתים עשרה למשל, למי שמחפש
את המטבע שאבד לו בלילה דווקא תחת פנס הרחוב.

זו הרי תזה שאי אפשר להכשל בה,
כי כל יהודי שימצא שריד לו בכתובים
הוא בגדר נדבך נוסף ב'הוכחה' שהיו
יהודים בארץ,

וכל יהודי שלא יימצא זכר לו בדוקומנטים
הרי אינו גורע מהתזה האנטי מדעית הזו,
כי רק ממצאים חיוביים אנו מחפשים.
כל מה שלא קרה בארץ ישראל באלף השנים
האחרונות לא מעניין אותנו.

גם ההתקוממות הפלסטינית בת ארבעים
השנה נגד הכיבוש הישראלי
היא רק הבלח אור מקרי על המסך של
המחברת ושדולתה.

אך תנו לי מכתב מסוחר איטלקי שביקר
או לא ביקר בכפר נידח בגליל במאה החמש עשרה
וראה שם יהודי, והחינגא הפסבדו מדעית מתחילה.

הפעילות הפבסדו-מדעית הזאת והאפולוגטיקה
למעשי הפשע של ישראל נגד האוכלוסיה הפלסטינית
לה היא משמשת, מחרידים כמעט באותה המידה
כמו מעשי הפשע עצמם, כי הדרדור של המדיום
הפובליציסטי עצמו כורת את הענף עליו כולנו
יושבים.
_new_ הוספת תגובה



תגובה אופינית לפלסטיני...
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 21:40)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''למעשי הפשע של ישראל נגד האוכלוסיה הפלסטינית''

א- אורך התגובה אופיני לפלסטיני.
ב- שטיפת מוח אנטי-ציונית, אופיינית...
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 21:46)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היכן אתה רואה התקוממות פלסטינית בת 40 שנה?
האם אתה מכיר או שולל את העובדה שישראל כבשה גם שטחים ב-‏1948 ורוב הפלסטינים לא מכירים גם בכיבוש הזה?

• חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 8:52)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאורך ההיסטוריה חיו יהודים בארץ ישראל , למרות ומאז המרידות נגד רומא . יפה שהגברת דוקטור עושה מלאכה של הוכחת המגורים של יהודים כאן . תודה .

מה שהכלב המצורע בעל הפואמות , היהודי-נגד-יהודים , האנטשמי ואנטי ציוני , לא מראה, זה שהיו כאן ערבים-פלסטינים .

לכן גם אם חסר בכפר יאסיף 1250 שנה של מגורי יהודים בכפר הרי גם ערבים פלסטינים לא היו שם . ולכן טוב ערבי מת מיהודי אנטישמי . סליחה . לא ערבי מת . [..]
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 21:31)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעיה שלך שאינך יודע כנראה שיש עם יהודי. לא חשוב אם יהודים עלו לכאן בכל המאות מאז הכיבוש הצלבני מפולין או מגרמניה, מתימן וממרוקו ולחלקם היו נוסחי תפילה שונים. המחבר בין כל הקהילות האלה היה שהם היו בנים לעם אחד, העם היהודי, בהכרה ובתודעה של עצמם ושל האחרים שהסתכלו עליהם.

במסמכים היסטוריים עד לפני כמה עשורים תראה שמדברים על זכות העם היהודי בארץ ישראל אל מול זכויות הערבים, ערביי פלסטין. בכל מסמכי הכובש הבריטי והאו''ם עד שנות ה-‏70 אין איזכור של עם פלסטיני. תסתכל בהחלטה 242 למשל. האם מיטב אוהבי ה''פלסטינים'' שכחו שהם קיימים? כמובן שלא. כי פשוט לא היתה הכרה בינלאומית בקיומו של עם כזה.
במסמכים הבריטיים השונים הם מדברים על ה''עם היהודי'' לעומת האוכלוסיה ה''לא יהודית'' או האוכלוסיה הערבית. אבל אף פעם לא נכתב ''הפלסטינים''. כי אז לא היה שום עם פלסטיני, תגובה 129514 זולת העם היהודי.

לתושבים האחרים, הלא יהודים, שגרו כאן בארץ, לא היה עבר לאומי ולא עתיד לאומי ולא חיבור של ממש בינם לבין עצמם. מהגרי סודאן לא ראו עצמם כשותפים לאומיים לשבטי הבדואים של סיני או צפון סעודיה, מהגרי חבש הנוצרים לא ראו עצמם שותפים לנוצרי המקום שרידי הצלבנים או לנוצרים הארמנים, היוונים או הקתולים שהיגרו לכאן, מהגרי בוסניה לא היו שותפים בהווי חייהם למהגרי לוב. ההגירה היתה או מאילוץ בלבד ולא מתוך מטרה להגשים מאוויים לאומיים ב''פלסטין''. לא היתה תנועה פלסטינית להגירת-שיבת הפלסטינים לארצם במאות האחרונים.

אין נרטיב היסטורי פלסטיני של ממש, תגובה 129737 עד לניסיון הראשון של אבו מאזן לשכתב נרטיב כזה בסוף שנות ה-‏60 תחילת ה-‏70 שהוא אח''כ כינס אותו לעבודת ה''דוקטוראט'' שלו באוניברסטית לומומבה במוסקבה. עד אז הסיפור ה''פלסטיני'' היה סיפור אישי, של חמולה ונקרעה מביתה ולא של עם שברח-גורש מארצו. גם היום הנרטיב הפרטי של הפליטות מהבית מאפיל על הסיפור של ''עם פלסטיני'' שחלקו 'גורש' מ'ארצו'. כתבתי קצת על זה כאן תגובה 129264 , תגובה 129268 ,

• חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



הבעיה שלך מחריפה
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 0:32)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. המחבר בין היהודים שעלו לכאן, במאות השנים עד העת החדשה, הוא דת ולא לאום. תצטרך לחפור קשה מאד כדי להראות שמדובר בתודעה לאומית.

2. אני מכיר כמה מסמכים היסטוריים שמראים שיש עם פלשתינאי מראשית המאה ה-‏20. בין המסמכים אפשר לציין את הספר הלבן של 1922 וגם כתב המנדט. בין השאר מדובר גם במאמרים של ז'בוטינסקי, בשני ספרים של פרופסור פורתובספר של משה שמש. במקרה של שני האחרונים הם מסתמכים על מסמכים רבים נוספים.

כמובן שיש גם כמה מאמרים והודעות שכתבתי בדבר קיומו של העם הפלשתינאי (דיון 3338, דיון 5352, תגובה 136075, תגובה 136548)
_new_ הוספת תגובה



הבעיה שלך מחריפה
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 9:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כל כך נבון . כל כך יודע להביא לינקים . רק מה ?אין לך לינקים של מדינות המפרסמות תמיכה בזכות של ''עם פלסטיני'' בארץ ישראל .
לא צ'רציל , לא 242 ולא החלטת החלוקה ! בכולם מדובר וכתוב ניסוח אחר .
אפילו אם ז'בוטינסקי , פורת , משה שמש , אבנרי ואתה ירום הודך , מאשרים שיש עם פלסטיני זה לא מספיק .
סיפוח הגדה המערבית לממלכה ההאשמית הוכר רק על ידי אנגליה ופקיסטן . לכן זו פארסה .
אינני יודע החל ממתי קיבלו הפלסטינים גושפנקא להיותם ''עם'' על ידי הקהילה הבין-לאומית , אולי חכם ציון יודע . אבל ביום 4/6/67 עדין לא !
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שלך
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 11:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כנראה נבון, ירום הודך, רק מה? עם כל זה לא שמת לב שעיקר דברי לא עסקו במסמכים אלא בעובדות היסטוריות שמציגות את מאפייני העם הפלשתינאי, בעיקר מהעבר.

אבל אם העלית את הנושא הרי שכבר הראיתי לך שהספר הלבן וגם כתב המנדט מתייחסים להיותם הפלשתינאים עם. גם הספרים המאוחרים יותר מציגים חומר מספיק משכנע שהעם הזה קיים. לבסוף גם ה''חוכם'' מודה שהעם הזה קיים.

את העובדות ההיסטוריות האלה עיבדו ומעבדים מדינאים שונים וחלקם כבר הגיעו למסקנה שיש להקים מדינה פלשתינאית. בין אלה ראש ממשלת ישראל (וקודמו), נשיא ארה''ב (וקודמיו) וגם מדינאים אחרים שחושבים שיש לעם הפלשתינאי זכות בארץ ישראל .

הגושפנקא לקיומו של עם היא עובדת קיומם של המאפיינים של עם. אין צורך שמישהו או מדינאי מעם אחר יאשר זאת.
_new_ הוספת תגובה



אין שום דבר
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 12:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אשר מאשש קיום עם פלסטיני בשנות העשרים של המאה העשרים

להוציא לינקים ללינקים של הלינקים, ללינקים של הלינקים של לינקים קודמים של דוד סיוון.

וא
_new_ הוספת תגובה



גמר חתימה טובה גם לך!
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 12:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גמר חתימה טובה גם לך!
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 14:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשצ'מע, החכם מראה לך שאתה טועה גם אם תמחזר את '' הספר הלבן של 1922 וגם כתב המנדט. בין השאר מדובר גם במאמרים של ז'בוטינסקי, בשני ספרים של פרופסור פורתובספר של משה שמש. במקרה של שני האחרונים הם מסתמכים על מסמכים רבים נוספים. ..... כמובן שיש גם כמה מאמרים והודעות שכתבתי בדבר קיומו של העם הפלשתינאי (דיון 3338, דיון 5352, תגובה 136075, תגובה 136548) '' שלך אז אתה עדיין טועה. בכל זה אין הוכחה אחת לקיומו של עם פלסטיני. מה שפורת כותב שאין עם פלסטיני והציבור הערבי בארץ ישראל עדיין לא החליט תחת איזה דגל להתלכד, דגל של עם או דגל של שבאב שכל רצונו הוא לזרוק את היהודים לים.

וא
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שלך
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 14:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא מביא שום עובדה אחת שיש עם פלסטיני אלא אתה מצטט את ''בין המסמכים אפשר לציין את הספר הלבן של 1922 וגם כתב המנדט. בין השאר מדובר גם במאמרים של ז'בוטינסקי, בשני ספרים של פרופסור פורתובספר של משה שמש''. זה מה שהתכוון המשורר סיון.
אין שום עובדה שמראה שיש עם פלסטיני.
אין גושפנקא ואין מאפיינים. גם ה''חוכם'' הראה לך שאם היה כזה עם אז היו מציינים אותו במסמכים של המנדט הבריטי או בהחלטה 242.
עם הגושפנקא שלך אתה רק יכול לעשות טרור של כאילו עם פלסטיני.

וא
_new_ הוספת תגובה



החוכם לא הפריך את המסקנות שהצגתי!
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 15:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא אפילו לא מתמודד איתן ישירות. לכן כדי שתירגע אזכיר לך:

אני מכיר כמה מסמכים היסטוריים שמראים שיש עם פלשתינאי מראשית המאה ה-‏20. בין המסמכים אפשר לציין את הספר הלבן של 1922 וגם כתב המנדט. בין השאר מדובר גם במאמרים של ז'בוטינסקי, בשני ספרים של פרופסור פורת. ובספר של משה שמש. במקרה של שני האחרונים הם מסתמכים על מסמכים רבים נוספים. אלה הן עובדות היסטוריות.

כמובן שיש גם כמה מאמרים והודעות שכתבתי בדבר קיומו של העם הפלשתינאי (דיון 3338, דיון 5352, תגובה 136075, תגובה 136548).

אלה עובדות הרבה יותר חזקות מההכחשות שלך!
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שלך
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 22:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמרת יפה, שהגושפנקא לקיומו של עם היא עובדת קיומם של מאפיינים של עם.

1. המאפיינים האלה קיימים אצל העם היהודי מתקומתו ועד היום.

2. המאפיינים האלה לא קיימים אצל מה שאנחנו קוראים פלסטינים. אפשר להתווכח על זה ומתי, אבל בגדול משהו חסר להם. הם כמו מריונטה בלי בטריה. בדוק.

אין צורך שמדינאי בשם ז'בוטינסקי יאשר זאת , והוא אכן גם לא אישר זאת, אלא שזו צריכה להיות הסכמת הכלל. והיא עדיין לא קיימת אצל הערבים עצמם. בכל אופן לגזור מעכשיו למה שהיה לפני 80 שנה אן 50 שנה זה פתאטי. יש יותר מדי ממצאים שמכשילים אותך.

לוכד נחשים
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שלך
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 22:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמרת יפה, שהגושפנקא לקיומו של עם היא עובדת קיומם של מאפיינים של עם.

1. המאפיינים האלה קיימים אצל העם היהודי מתקומתו ועד היום.

2. המאפיינים האלה לא קיימים אצל מה שאנחנו קוראים פלסטינים. אפשר להתווכח על זה ומתי, אבל בגדול משהו חסר להם. הם כמו מריונטה בלי בטריה. בדוק.

אין צורך שמדינאי בשם ז'בוטינסקי יאשר זאת , והוא אכן גם לא אישר זאת, אלא שזו צריכה להיות הסכמת הכלל. והיא עדיין לא קיימת אצל הערבים עצמם. בכל אופן לגזור מעכשיו למה שהיה לפני 80 שנה אן 50 שנה זה פתאטי. יש יותר מדי ממצאים שמכשילים אותך.

לוכד נחשים
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שלך
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 23:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצטער אבל אתה לא הבאת שום ''עובדות היסטוריות''
רק דיעות אקטואליות.אתה מציג פרשנות פוליטית כעובדה. אבל כדי להציג עובדה פוליטית אתה צריך להביא סימוכין וכשלת במשימה הזאת. חכם ציון תקע לך את בניין הקלפים שהקמת, ואתה מתקשה לענות לו לעניין ולכן אתה מגיב בצורה כללית, סיסמאתית, לינקאית תוך התעלמות מהעובדות ומהצורך להסיק מסקנות. אתה פשוט לא יכול לנהל ויכוח ענייני. אתה מתעלם כששוללים את טיעוניך ואז אתה מתחבא ע''י הצגת שלל לינקים שרובם בכלל לא רלוונטיים..

לוכד נחשים
_new_ הוספת תגובה



ממש מעניין.פעם ראשונה אני שומע שאין עם יהודי
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 20:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא יש רק דת יהודית.
אז מה אנחנו בדיוק עושים פה?
האין הציונות היא ביטוי של היותו כבר של עם יהודי?
רק אל תגיד לי שז'בוטינסקי הסתכל סביב ולא ראה עם יהודי אלא רק עם פלסטיני. לדעתי אתה לא רק משנה את ההיסטוריה,אלא אתה הופך אותה על הראש.

מרמלדה
_new_ הוספת תגובה



הבעיה שלך מחריפה
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 23:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המבר בין יהודים שעלו לכאן במאות השנים האחורונות עד העת החדשה הוא דת ולא לאום? באמת?

אז כיצד נוסדו 'חיבת ציון' והציונות?

לוכד נחשים
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה, יה חכם
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 6:17)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם פלסטיני חי בפלסטין מאז שהאסלאם הגיע לכאן.אין על זה ויכוח בקרב אקדמאים.הנסיון שלך להוכיח שאין עם פלסטיני הוא ילדותי ופוגע בכבוד של כל משכיל יהודי. לא זאת הדרך לתרץ את השקר הציוני. אתה צריך להסביר,לנמק ולהוכיח שבכלל קיים עם יהודי. יהדות היא רק דת בעוד שאסלאם הוא גם דת וגם לאום. אני משער שניסיונך לעוות את ההיסטוריה מונחית רק משיקולים פוליטיים עכשויים.
_new_ הוספת תגובה



שטויות עם פלסטינאי חי מאז היבוסים
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 10:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שטויות עם פלסטינאי חי מאז ימי הדינוזאורים .
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 10:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם ידוע שהפלסטינים היבוסים צלבו את ישו , הרבי הקדוש שלנו .
_new_ הוספת תגובה



אפילו גוליית היה פלסטיני
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 12:35)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצאו את המאובן שלו עם אבן בראש
המאובן עם האבן הועברו לועדה לזכויות האדם בג'נבה. כדי לתעד התעללות של מלך יהודי בלוחם חרות פלסטיני
_new_ הוספת תגובה



היבוסים מתהפכים בקבריהם
סתם אחד (שבת, 26/09/2009 שעה 10:01)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש גבול לשיכתוב ההיסטוריה.
הפלסטינים הם ערבים ומוסלמים שהגיעו לארץ מחצי האי ערב, סיני, עבר הירדן, המדבר הסורי, לבנון וסוריה לא לפני המאה ה- 7 לס'.
רובם הגיעו בתקופה העות'מאנית(1516 - 1918 ) ותחת שלטון המנדט (1918 - 1948 )
הפליטים הם מהשטח של ישראל כיום וזהו האזור שאליו נהרה ההגירה הערבית- מוסלמית החל משלהי המאה ה- 19 ועד 1948 .
הסיבה:התנועה הציונית השקיעה כספים ופיתחה את הכלכלה נוצרו מקומות עבודה. גם ממשלת המנדט יצרה מקומות עבודה.

חלק ניכר מהפליטים הם מהגרי עבודה דור ראשון, שני ואולי שלישי.
ההוכחה הטובה ביותר שמדובר בהגירה מאוחרת היא שמדינות ערב דרשו לכלול בהחלטה 194 של האו''ם בעניין הפליטים שמי שחי 2 שנים בארץ בתקופת המנדט יחושב כפליט.
אם כולם היו כל כך ותיקים ויבוסים, מדוע צריך היה להכניס סעיף על שנתיים?
הסיבה פשוטה:בין 1946- 1948 הגיעו מהגרי עבודה לארץ. זה היה לרגל השגשוג שלאחר מלחמת העולם השנייה.

אז נא לא להעיר מקבריהם את היבוסים.
_new_ הוספת תגובה



הפלסטינים הכריזו על עצמם כעם
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 13:39)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק סביב אמצע המאה ה- 20 הכריזו הפלסטינים על עצמם כעם.
לאורך כל תקופת שלטון המנדט הם הגדירו עצמם כערבים.
עובדה היא שהנהגתם נקראה:
הועד הערבי העליון

אין ספק שכיום יש עם פלסטיני, אבל הוא עם צעיר של פחות מ- 100 שנים.

נא לא לשכתב את ההיסטוריה.
_new_ הוספת תגובה



פשוט לא נכון!
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 14:55)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מי שמכיר את ספריו של פרופסור יהושע פורת, מחקריו של משה שמש ומחקרים אחרים, יודע שהסיפור כאילו רק במחצית המאה ה-‏20 הכירו הפלשתינאים בעצמם כעם אינו נכון. מהעדויות שהם ואחרים מציגים ברור שהסיפור אינו נכון.

פרופסור פורת כותב בספרו על הועד הפועל הפלסטינאי שהתקיים בשנות ה-‏20 של המאה ה-‏20.

2. בקהילות רבות ומגוונות בעולם, גם אצל היהודים, התודעה הלאומית כמו שאנחנו מכירים אותה כיום קיבלה ביטוי שולי ביותר עד לאמצע המאה ה-‏19 (ואולי עד לתחילת המאה ה-‏19). אם תבדקי את מקורותיך לגבי היהודים שחיו בארץ באותן התקופות תמצאי מעט מאד עדויות על תודעה לאומית בין היהודים.
_new_ הוספת תגובה



פשוט לא נכון!
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 15:10)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק. הרבה פלסטינים לא מקבלים את הטענה שהם עם אפילו היום. על זה כותב יהושע פורת ומשה שמש.

- בשנת 1919 התכנס בירושלים ''קונגרס האגודות המוסלמיות-נוצריות'' עם נציגים מכל הארץ. אותה שעה גורלו של שלטון פייסל עוד היה חבוי מאחורי מסך העתיד, אבל באי הקונגרס כבר ידעו שהבריטים רואים את הארץ כיחידה נפרדת בשם ''פלסטיין'' ועל כך הגיבו בהחלטה זאת:

''אנו רואים בפלסטיין חלק מסוריה הערבית שממנה מעולם לא הייתה מנותקת. אנו מחוברים לסוריה בקשרים לאומיים, דתיים, לשוניים, טבעיים, כלכליים וגיאוגרפיים'' (את הדברים פרסם המזרחן, יהושע פורת).

- לא היה שום גוף שנקרא ה'ועד הפועל הפלסטיני'. אתה משבש את שמו בכוונה כדי לתמוך בעצמך באמצעות שקר. הגוף הזה נקרא ''הוועד הפועל הערבי'', מדברים על 'הסכסוך היהודי הערבי' ולא 'הסכסוך היהודי פלסטיני'. כלומר, היו שם רק יהודים וערבים.

- עם יהודי היה קיים מראשית תקופת ההתנחלות בארץ. המתנחלים הראשונים גובשו בתס''ח ע''י משה 40 שנה במדבר וחיל החלוץ של יהושע כבש את יהודה ושומרון בלי שום בירבורי סרק כמו היום. מרגע שנוצר עם הוא מתקיים כל עוד הוא חי ונושא את שמו. יהודים לא צריכים להתנצל על שהם עם, גם אם יש בינהם כמה מוזרים שטוענים שיהדות היא רק אמונה.

וא
_new_ הוספת תגובה



פשוט לא נכון (תגובה 139527)!
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 15:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



פשוט לא נכון (תגובה 139527)!
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 16:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתנגד לתיזה שלך להציג את התיזה שלך.

וא
_new_ הוספת תגובה



פשוט לא נכון (תגובה 139527)!
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 18:28)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הכבוד לך!
_new_ הוספת תגובה



פשוט לא נכון!
סתם אחד (שבת, 26/09/2009 שעה 10:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הם הגדירו עצמם כפלסטינים בתקופת המנדט- מדוע קראו להנהגתם ''הוועד הערבי העליון''?
_new_ הוספת תגובה



פשוט לא נכון!
דוד סיון (שבת, 26/09/2009 שעה 11:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בספרו של יהושע פורת (''צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918 - 1929), מופיע המונח ''הוועד-הפועל הפלסטינאי'' בעשרות מקומות.

שמו של הספר מעיד שהנסיון לטעון שהם ''קראו להנהגתם 'הוועד הערבי העליון''' אינו עדות כאילו לא היתה קיימת התודעה הלאומית הפלשתינאית. אבל לא רק שם הספר אלא גם תוכנו מהווה עדות לכך.

הגוף הזה קם בשנת 1936 כדי לרכז את פעולתן של ועדות לאומיות שהכוח המניע שלהן היה אי ההסכמה לפשרות שלא יבטיחו עצמאות מלאה לפלשתינאים (עמ' 353, י. פורת, ''ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית-הפלסטינית 1929 - 1939'').
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה!
סתם אחד (יום שלישי, 29/09/2009 שעה 11:49)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''ערבית פלסטינית'' אינה ''פלסטינית'',
כמו ש''יהודית פלסטינית'' אינה יהודית או ישראלית.

כולם במנדט היו 'פלסטינים' והערבים היו 'פלסטינים' בניגוד לרצונם. השם המלא ''התנועה הערבית הפלסטינית'' באה לומר התנועה הערבית בפלסטין ולא תנועה של עם פלסטיני.
אלמנטרי!
_new_ הוספת תגובה



אכן אתה טועה ומנסה להטעות!
דוד סיון (יום שלישי, 29/09/2009 שעה 12:42)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מתחכם בפירוש מושגים בלי להתייחס להגדרתם בהקשר המלא:
מה שכתוב בספרים של פרופסור פורת ושל פרופסור שמש (ואחרים)
הוא שיש עם פלשתינאי והיה עם פלשתינאי.
_new_ הוספת תגובה



אכן אתה טועה ומנסה להטעות!
סתם אחד (יום שישי, 02/10/2009 שעה 20:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרופ' פורת מתנגד לפרשנותך את כתביו.
הוא מבקש שתביא ציטוט אחד מספריו בו אפשר להבינו בדרך בה אתה מנסה לפרשן אותו.
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 23:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לך בעיה בהבנת הנקרא.
הרי הסברתי לך שאתה טועה.

• חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



מי שלא מבין את הנקרא זה אתה!
דוד סיון (יום שישי, 25/09/2009 שעה 0:34)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההסברים שלך הם העדות שאתה טועה (תגובה 139474).
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון, תענוג לקרוא את ''הדיון'' עמכה...
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 21:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מזכיר לי גן ילדים...

חזי
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון, תענוג לקרוא את ''הדיון'' עמכה...
סתם אחד (שבת, 26/09/2009 שעה 0:06)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקבל את העובדה שדוד סיון מתחמק מדיון אמיתי.

וא
_new_ הוספת תגובה



לסלף את המציאות זה קל; להתמודד קשה יותרו לא חוכמה!!
דוד סיון (שבת, 26/09/2009 שעה 6:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבתי לפחות שתי הודעות (תגובה 139474, תגובה 139517) שהגדירו עמדה מבוססת. אף אחת משורת ההודעות שבאו בתגובה לא מתמודדת עם תוכנן ברצינות; אף אחת מהן לא ממש ניסתה להפריך את הכתוב בהן. זה במיוחד נכון ביחס לחזי, שמתעקש לכתוב עברית בשגיאות, כי הוא העדיף לחזור לגן הילדים.

אין כאן דיון אמיתי להשתתף בו. אם וכאשר יהיה כאן דיון אמיתי אשמח להשתתף בו.  
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה, סיון, היהודים הם לא עם?
סתם אחד (יום שלישי, 29/09/2009 שעה 11:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה אתה עושה כאן? אבותיך היו דתיים שומרי מצוות או מהפכנים של תנועת הקומוניזם?

הם באו לכאן רק בגלל שהיו יהודים לפי הלאום שלהם.
עם יהודי הוא עם עוד מתחילת בית ראשון, ומרגע שעם הוא עם ואמונתו אחת ומשמרת אותו, נשאר העם כדמותו.

הרי ברור לחלוטין כי מי שטוען שהיהדות היא רק ''דת'' והיא ''רק'' עניין של אמונה ותפילה ''שבין אדם ואלוהיו'', כמו הנצרות והאסלאם, הוא בור ועם הארץ בכל הנוגע ליהדות. כל יהודי שטרם נותק לחלוטין ממורשת עמו ומכיר קצת את סידור התפילה היהודי, יודע היטב שהרוב המכריע של התפילות שם אינן תפילות אישיות-פרטיות שבין האדם למקום, אלא תפילות המדברות בשם איזה ''קולקטיב לאומי'' מסויים... הנה עומד לו היהודי שלוש פעמים ביום בתפילת העמידה (המכונה גם תפילת שמונה עשרה) כשפניו לירושלים, ומתחנן בפני בורא עולם: ''תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו: ברוך אתה יי מקבץ נדחי עמו ישראל''... וממשיך היהודי בתפילתו ואומר: ''השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה... רצה יי אלוהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה... ברוך אתה יי המברך את עמו ישראל בשלום...''. גם תפילות יום הכיפורים מלאות בנרטיב הלאומי היהודי הזה, שכולל זכרון היסטורי של מוצא אתני-לאומי-גיאוגרפי משותף, תחושה של זהות משותפת ואחדות גורל בין כל בני ''עם ישראל'' ה''פזורים בגולה'', ושאיפה ל''גאולה לאומית'' שבסופה עתיד משותף לכל בני העם הזה במולדתם הקדומה – בארץ ישראל. כך, למשל, ''אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות'', כך למשל, ''מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו'', כך למשל, ''גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה, והופע והינשא לעיני כל חי. וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך, ברינה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם.'', כך למשל, ''כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור'', כך למשל, ''רצה יי אלוהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים...''.

האמת היא שיהודי לא צריך להיות ממש ''דתי'', או אף ללכת לבית כנסת ולקרוא את הטקסטים הנ''ל ביום כיפור, בכדי להתקל בתפישה יהודית קולקטיבית לאומית זו: הנה בא ערב הפסח, וכל היהודים בעולם מסובין אל שולחן הסדר, ואז פותח הסב היושב בראש השולחן את ההגדה ומתחיל לברך: ''ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצוותיו, ותיתן לנו יי אלוהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון, את יום חג המצות הזה, זמן חרותנו, מקרא קודש זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים...''. ואז, לאחר הברכה, אנו היהודים מתחילים לספר על יציאת מצרים, ומהללים מקלסים ומשבחים את הקדוש ברוך-הוא על כל הניסים שעשה ''לאבותינו ולנו'' בהוציאו ''אותנו'' ביד חזקה, ובהעבירו ''אותנו'' את הים, ובהוליכו ''אותנו'' במדבר, ובהפקידו ''בידינו'' את תורתו, ובתיתו ''לנו'' ארץ זבת חלב ודבש; ואז שרים בקול גדול את ''והיא שעמדה לאבותינו ולנו'' ואת ''לשנה הבאה בירושלים הבנויה''... ולאורך כל ליל הסדר הזה אנו היהודים, בכל ארץ ומקום בעולם שאנו יושבים בו, מרגישים שאנו חלק מאיזה קולקטיב לאומי קדום שנקרא בשם 'עם ישראל' ו'העם היהודי' שקשור קשר אמיץ למולדתו, לארץ-ישראל ולירושלים, ושואף לחזור לשם במהרה בימינו – וזאת אפילו אם מתגנב ללבנו איזה ספק או שניים לגבי אמינות הפרטים המדוייקים של הסיפור כולו...

עם ישראל בשמותיו השונים מופיע בתנ''ך 2044 פעמים במשמעות החילונית שלו, כעם הארץ בעל הבית הלאומי / ממלכותיו.

כמובן שגם בתפילות היום יום, בספרות היהודית לדורותיה ולשונות הגויים מופעים היהודים כעם ישראל לביטוייו.
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה, מי שאתה, בהבנת הנקרא
דוד סיון (יום שלישי, 29/09/2009 שעה 12:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק הכותרת שנתת להודעה שלך מספיקה בכדי לראות שלא הבנת
את דברי. כל השאר ממילא מיותר.
_new_ הוספת תגובה



אני משער שהוא מתכוון לאמירתך
סתם אחד (יום שישי, 02/10/2009 שעה 20:36)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''טענתך שלא היו קהילות הומוגניות בעלות זהות לאומית מובהקת מתאימה בהחלט גם ליהודים שבאו והלכו מכאן לאורך השנים.''

לכן הוא צודק. אפשר להשוות בין יהודים לפלסטינים, אבל אתה צריך לדעת שזה כמו להשוות בין בני אדם לחיזרים. מכאן שהשוואתך את עניין האי הומוגניות והזהות הלאומית המובהקת בין היהודים לפלסטינים היא חסרת משמעות ומיותרת כמו להשוות בני אדם לחייזרים.

אני מקווה שהבנת אותי ואותו
_new_ הוספת תגובה



צר לי לציין שלא הבנת נכון!
דוד סיון (יום שישי, 02/10/2009 שעה 22:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הבנת נכון, אבל יש לי מידע חדש
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 11:41)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן, במאמר כתבתי שככל הידוע היה שם יישוב יהודי עד המאה ה- 5
אח''כ ,במאה ה- 16 התיישבו שם יהודים ספרדים עד 1840. אחד נשאר עד 1870.

אבל היום מצאתי מאמר על ''הגליל בתקופת מסעי הצלב'' של אריה גראבוייס וגיליתי שבכפר יאסיף היהיישוב יהודי בתקופת מסעי הצלב.
זה משנה את התמונה.

כנראה, שיהודים חיו שם ברציפות, למרות שאין לנו מידע.
מזמן שאלתי את עצמי מדוע יהודים ספרדים התיישבו דווקא שם ובשפרעם.
אולי הסיבה היא שחיו שם יהודים.
_new_ הוספת תגובה



הבנת נכון, אבל יש לי מידע חדש
ע.צופיה (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 20:38)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהודים ספרדיים התיישבו בכל ארץ ישראל, שכחת את דונה גרציה בטבריה? או יהודה הלוי שעלה לירושלים?
_new_ הוספת תגובה



הבנת נכון, אבל יש לי מידע חדש
סתם אחד (יום חמישי, 24/09/2009 שעה 21:34)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהודים מכל תפוצות ישראל עלו ארצה אם לחיות בה ואם לעלות לרגל אליה בכל ההיסטוריה של הגלות (שהיא למעשה גם היסטוריה של קהילת יהודים בארץ).

• חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



הבנת נכון, אבל יש לי מידע חדש
סתם אחד (יום שישי, 25/09/2009 שעה 13:43)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהודים ספרדים גם התיישבו בכורזים ובית צידה ועסקו בדייג.יש על כך עדויות.
בכלל, הספרדים היוציונים לפני האשכנזים.
יצא לאור ספר של ישראל בצלאל, נולדתם ציונים
הספר מספר על הספרדים מגורשי ספרד ואנוסים בארץ
מדובר לפחות בכ- 30,000
בשבוע הבא אפרסם מאמר על כורזים.
_new_ הוספת תגובה



מספיק, רבקה!
סתם אחד (שבת, 26/09/2009 שעה 9:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הארץ הינה והיתה יהודית. לא זו השאלה. השאלה היא באם יש לנו מה לחפש מעבר לגבולות 1967, והתשובה היא: לא!
_new_ הוספת תגובה



מספיק, רבקה!
סתם אחד (שבת, 26/09/2009 שעה 9:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין גבולות 1967 ומעולם לא היו .
מה שהיה זה גבולות שביתת הנשק עם מדינות ערב - מצרים , סוריה , ירדן ולבנון .
אין גבולות בכלל בין מדינת ישראל ופלסטין , כי פלסטין אין ולא הייתה .
.
.
.
בכל הארץ התגוררו יוונים , רומאים , צלבנים , מצרים , מונגולים , כורדים , פרסים תורקים , סודנים , בדואים . אין שאלה כי ברור שאין להם מה לעשות כאן .

התשובה היא - טרנספר .
את פלסטין יש להשמיד .
_new_ הוספת תגובה



בודאי שיש לנו מה לחפש
סתם אחד (שבת, 26/09/2009 שעה 12:48)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קו שביתת הנשק אינו קו קדוש.

כל עוד הערבים אינם משלימים עם קיום מדינה יהודית,
סימן שאנחנו עדיין בשביתת נשק זמנית,
וקו-שביתת הנשק הוא כמו שהוא נקרא.

יש להוכיח לערבים כי קו זה אינו קדוש,
וכמו שהם רוצים למחוק אותו ולכבוש חזרה את פלסטין-רבתי,
כך יש לנו זכות להרחיב את הקו עד לירדן, הגבול הבין לאומי של 48.

חזי
_new_ הוספת תגובה



מה הקשר לכפר יאסיף?
סתם אחד (שבת, 26/09/2009 שעה 18:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפר יאסיף, כמו כל היישובים שכתבתי עליהם מאמרים נמצאים בגבולות הקו הירוק.
אין כל הצדקה לדבריך- מה אתה מייחס לי?
אני מציעה לך לקרוא את המבוא לסדרת המאמרים לפני שאתה תוקף אותי על גבולות 1967.

איני ומעולם לא הייתי ימין ואני כועסת על עצם התגובה שלך.
רבקה
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי