פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_5674

עלמא היה יישוב יהודי עד המאה ה-‏17
רבקה שפק ליסק (יום שני, 28/09/2009 שעה 23:00)


עלמא היה יישוב יהודי עד המאה ה-‏17 במאה ה-‏19 נוסדה עלמא הערבית

ד''ר רבקה שפק ליסק



עוד מאמרים באתר של המחברת.
אחרי המאמרים על נצרת, על כפר כנה, על ג'ש, על דבוריה, על פקיעין, על שפרעם, על כפר יאסיף ועל כורזים זהו המאמר תשיעי בסדרה ''יישובים יהודיים בעבר ובהווה'' שנועדה להפריך את הטיעון שהופיע במספר מסמכים שפורסמו ע''י ארגונים של ערביי ישראל ובראשם ''ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל'' לפיהם הפלסטינים הם ''עם ילידי'' והיהודים הם קולוניאליסטים אירופאים שהתיישבו על אדמה ערבית הסדרה פותחת בפרק על היישובים היהודיים בגליל. ערב המרד הגדול, 66 - 70 לספירה, היו בגליל, עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס 204 יישובים יהודיים. לאורך הסדרה נראה מה קרה לאותם יישובים תחת הכיבוש הרומי, הביזאנטי, הערבי, הצלבני, העות'מאני והבריטי עד להקמת מדינת ישראל.
עלמא הערבית הוקמה ע''י פליטים ערבים מאלג'יר שברחו מהכיבוש הצרפתי במאה ה-‏19 וקיבלו רשות מהשולטן התורכי להתיישב בארץ

עלמה היא כיום מושב דתי השייך למועצה האזורית מרום הגליל. המושב נוסד ב-‏1949 ע''י עולים מלוב. ב-‏1953 הצטרפה למושב קבוצה של גרים מהעיירה סן ניקנדרו באיטליה. חלקם עברו, כעבור זמן, ליישובים אחרים ובמקומם התיישבו במקום עולים מקוצ'ין, הודו.


התקופה הרומית (70 – 324)

אין מידע על עלמא לפני התקופה הרומית. עלמא הייתה יישוב יהודי לאורך כל תקופת המשנה והתלמוד. באתר העתיק של עלמא התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה-‏3 לס', ובית קברות יהודי גדול.
בין שרידי בית הכנסת נחשף ב-‏1914, שבר של משקוף ועליו כתוב בעברית:''יהי שלום על המקום הזה ועל כל מקומות עמו ישראל''. מאוחר יותר נתגלה חלק נוסף של המשקוף שהיה משובץ באחד ממבני הכפר ובו נכתב שהכתובת הוצבה ע''י האמן יוסה בר לוי הלוי, האומן שעשה את המשקוף. ב-‏1949 נמצאה כתובת מקוטעת בארמית מהמאה ה-‏3 או ה-‏4 ותוכנה:''אנה הטברני שעושה המשקוף הזה. מלך העולם יתן את ברכתו במעשיו''.

גודלו של בית הקברות מעיד על גודלו של היישוב. במקום נמצאו מערות קבורה שתוכנן מעיד על העבר היהודי העשיר של עלמא. בעלמא נקברו רבי שמעון בן גמליאל, רבי אלעזר בן ערך, רבי אליעזר בן עזריה ועוד אנשי רוח.


התקופה הצלבנית (1099 – 1260)

בנימין מטודלה כתב בספרו ''מסעות בנימין'' על ביקורו בעלמא היהודית בערך ב-‏1170. הוא מצא בעלמא כ-‏50 משפחות ובית קברות גדול. עלמא עדין הייתה יישוב יהודי במאה ה-‏13 כפי שניתן ללמוד מתעודה בעברית מהגניזה הקהירית, בה הוזכר החזן של עלמא, רבי ששון ב''ר אלעזר. ב-‏1211 ביקר בעלמא רבי שמואל ב''ר שמשון. רבי יחיאל מפריס עלה לארץ עם תלמידיו באמצע המאה ה-‏13 והתיישב בעכו. בסיוריו בגליל הוא ביקר בעלמא היהודית. גם תלמידו של הרמב''ן ביקר בעלמא בראשית המאה ה-‏14.


התקופה העות'מנית (1516 – 1917)

ב-‏1522 ביקר בעלמא הנוסע משה באסולה. הוא דיווח שבכפר גרות 15 משפחות יהודיות ויש בית כנסת. הוא מסר שתושביה של עלמא הם מסורעבים, כלומר יהודים החיים בארץ ברציפות ומעולם לא עזבוה. הוא גם הזכיר שרוכלים יהודים מצפת נוהגים להגיע לעלמא, כנראה, לרגל עסקיהם.

בארכיון של השלטון התורכי יש דיווח על משלמי מסים בעלמא. ב-‏1555/6 היו 8 בתי אב משלמי מסים וב-‏1572/3 ירד מספרם ל-‏3 בתי אב. רבה של צפת במאה ה- 16 דיווח שעלמא נמצאת במהלך 2 שעות מצפת. רבי משה גאלנטי מסר בשו''ת על רוכל נודד בשם יצחק אלמירידי מעלמא. הרוכל נהג לבקר במקום תכופות ויתכן שהוא התגורר בעלמא.

משערים שהיישוב ננטש מסיבה לא ידועה במאה ה-‏17, אם כי אין עדות מפורשת על מועד הנטישה. רבי משה ירושלמי התיישב בארץ ב-‏1769 וסייר ברחבי הגליל. הוא דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר ''שבחי ירושלים'' מ-‏1785 נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.

בשלהי המאה ה-‏18 חי בצפת יהודי בשם רבי שאול עלמאני, כלומר, מעלמא, ושמו נמצא על מספר תעודות מ-‏1767, יחד עם שמם של רבנים אחרים מצפת.

מתוך דיווח של מונטיפיורי שביקר בארץ ב-‏1839, מתברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים יהודיים אחרים: 14 משפחות עברו לפקיעין, 9 עברו לשפרעם ו-‏19 גברים ונשים מעלמא עברו לחיפה, כפי שנרשם בפנקסי כנסת ישראל.

הכפר הערבי עלמא הוקם לא רחוק מהאתר הקדום של עלמא. תושבי הכפר היו פליטים ערבים שברחו מאלג'יר במאה ה-‏19 מפני הכיבוש הצרפתי וקיבלו רשות מהשולטן התורכי להתיישב במקום.


תקופת המנדט (1917 – 1948)

במפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט נמסר שב-‏1931 חיו בכפר 712 תושבים ב- 148 בתים.


ישראל

ערביי עלמא התגוררו בכפר עד מבצע ''חירם'' בסוף אוקטובר 1948. לאחר הכיבוש הם גורשו מהמקום.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.