פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
עראבה, העיר ערב היהודית בעבר
רבקה שפק ליסק (יום רביעי, 21/10/2009 שעה 18:59)


עראבה, העיר ערב היהודית בעבר

ד''ר רבקה שפק ליסק



עוד מאמרים באתר של המחברת.
אחרי המאמרים על הישובים נצרת, כפר כנה, ג'ש, דבוריה, פקיעין, שפרעם, כפר יאסיף, כורזים, עלמא, ברעם, ציפורי, כפר מנדא זהו המאמר ה-‏13 בסדרה ''יישובים יהודיים בעבר ובהווה'' שנועדה להפריך את הטיעון שהופיע במספר מסמכים שפורסמו ע''י ארגונים של ערביי ישראל ובראשם ''ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל'' לפיהם הפלסטינים הם ''עם ילידי'' והיהודים הם קולוניאליסטים אירופאים שהתיישבו על אדמה ערבית הסדרה פותחת בפרק על היישובים היהודיים בגליל.

ערב המרד הגדול, 66 - 70 לספירה, היו בגליל, עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס 204 יישובים יהודיים. לאורך הסדרה נראה מה קרה לאותם יישובים תחת הכיבוש הרומי, הביזאנטי, הערבי, הצלבני, העות'מאני והבריטי עד להקמת מדינת ישראל.

גירסה קודמת של הסידרה פורסמה באתר אומדיה.
עראבה היא כיום ישוב ערבי. היא שוכנת במרכז הגליל התחתון, 6 ק''מ דרומית לכרמיאל. עראבה שוכנת במקום בו עמד היישוב היהודי ערב. מספר תושביה 21,100, רובם מוסלמים ומיעוטם יוונים קתולים (כ-‏2%). מקור השם עראבה, לדעת התושבים: על אלאבייה פרושו קיים על גבעה.


תקופת הבית הראשון (1,000 – 587 לפנה''ס)

ערב נוסדה בתקופת המלוכה, כלומר, בסביבות המאה ה-‏10 לפנה''ס. בשלהי המאה ה-‏8 לפנה''ס נהרסו יישובי הגליל התחתון במסגרת מסע הכיבושים של תגלת פלאסר ה-‏3 (733/2) והגליל התחתון נעזב כליל.


תקופת בית שני (538 לפנה''ס – 70 לס')

היישוב היהודי בגליל התחתון התחדש לאחר 150 שנה בתקופה הפרסית (מאות 6 – 5 לפנה''ס).
האתר של ערב הקדומה נמצא מדרום מזרח לעראבה, בסביבת הכנסייה הנוצרית. יוספוס פלביוס הזכיר אותה בשמה היווני, גברה. כנראה, שבתקופת הבית השני היו שני השמות, ערב וגברה בשימוש, כפי שמעידות הכתובות על 2 קברים של תושבי המקום בבית הקברות העתיק בבית שערים. על אחד הקברים נכתב ערב ועל האחר, גברה.

בתקופת בית שני הייתה ערב עיר מרכזית באזור הגליל התחתון והשלישית בגודלה מכל היישובים היהודיים בגליל. ציפורי וערב היו ערי תת-המחוז בגליל התחתון. שמעון החשמונאי העביר חלק מתושביה היהודים של ערב לאזור יהודה.

יהודי ערב לא לקחו חלק פעיל במרד הגדול (66 - 70 לס'), מאחר שהעיר לא הייתה מבוצרת ולא הייתה מסוגלת להתגונן. על כן, החליט יוספוס פלביוס לסגת מערב לכפר סיכני. כאשר התקרב אספסינוס חלק מהתושבים ברחו כאשר התקרב אספסינוס לעירם והוא השתלט על העיר ללא קרב. למרות זאת ציווה להרוג את כל הגברים והעלה את העיר באש. הנותרים, כנראה, הנשים והילדים שנותרו בעיר, נמכרו לעבדות. הרומאים הרסו את העיר עד היסוד. לא נותרו שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המרד (מלחמות היהודים, ג',ז',א').


התקופה הרומית (70 לס' – 324 לס')

העיר הוקמה מחדש לאחר החורבן, אבל מעמד הבכורה באזור עבר לסכנין הסמוכה. אזור ערב סופח לציפורי, שהפכה במסגש. לאחר החורבן התיישבו בה הכוהנים לבית פתחיה, שעברו מירושלים. ערב, כמו סכנין ויישובים יהודיים נוספים בגליל, שימשה מרכז ללימוד תורה. רבי יוחנן בן זכאי חי 18 שנים בערב, עפ''י התלמוד הירושלמי. הוא ורבי חנינא בן דוסה הקימו ישיבה בערב ולימדו בה תורה. גם התנא ראובן האיצטרובלי התגורר בערב.

לאחר מרד בר כוכבא הסב הקיסר אדרינוס את שמה של העיר ציפורי לשם ההלניסטי דיו-קיסריה, וסיפח את ערב וסביבתה למחוז דיו-קיסריה.

ערב מוזכרת בתלמוד כעיר הולדתו של רבי חנינא בן דוסא. מספרים על משפחתו של רבי חנינא בן דוסה שהסתירה מעיני הציבור את ענייה. אשתו של הרב נהגה להסיק את התנור בערב שבת כדי שיעלה עשן והשכנים יחשבו שהיא אופה לחם לשבת.

בעראבה נתגלו שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הרומית.
בעראבה נמצאים קברותיהם של התנאים ראובן האיצטרובלי ורבי חנינא בן דוסא.
אחד מתושבי הכפר גילה מערת קברים יהודית, כאשר חצב מקלט לביתו. זוהי מערכת חדרים חצובים בסלע. פיתחה היה חסום. יש חילוקי דעות אם המערה היא מהתקופה הרומית או הביזאנטית. קבע שהמערה היא מהמאה ה-‏2 או ה-‏3, ואילו מושון גבאי, עורך מדריך ישראל החדש, ''הגליל התחתון וחופו ןבקעת כנרות'', קבע שהמערה מהתקופה הביזאנטית.

לפני המרד הגדול היו בגליל 204 ישובים יהודיים. לאחר מרד בר כוכבא נותרו 56 ישובים יהודיים בגליל מתוך 63 שהיו לפני המרד.


התקופה הנוצרית-ביזאנטינית (324 - 640 לס')

התקופה הביזאנטינית הייתה תקופה קשה ליהודים, לאחר שהנצרות הפכה לדת האימפריה. התחיקה האנטי-יהודית הלכה וגברה, בהדרגה, במאות ה-‏4 וה-‏5. היהודים עברו סבל והשפלה מידי הכנסייה והנוצרים (יוונים, סורים-ארמים, ביזאנטים וצליינים נוצרים שהתיישבו בארץ) שמספרם עלה בהתמדה. נוצרים קנאים נהגו לתקוף יהודים ולשרוף את בתי הכנסת. על רקע המצב היו יהודים שהעדיפו גלות על רדיפות ורצח. עפ''י הסקר הארכיאולוגי של מרדכי אביעם היו בגליל המזרחי 58 ישובים יהודיים בתקופה הביזאנטית.

בתקופה זו התיישבו נוצרים בערב והחלו לדחוק את רגלי היהודים ובתחילת המאה ה-‏5 לס' נבנתה במקום כנסייה. היא נשרפה במאה ה-‏6. הכנסייה הקיימת כיום בנויה על שרידי הכנסייה מהתקופה הביזנטינית. ב-‏1968 נחשפה רצפת הפסיפס של הכנסייה מהמאה ה-‏5 ועליה כתובת ביוונית: בכוחו של האל בעזרת ישו, ברצונה הטוב של רוח הקודש, נעשתה עבודה זו ורוצפה בפסיפס בחסות הבישוף גריגוריוס.
יש בעראבה שרידי מבנים עתיקים מהתקופה הביזנטינית.

יחסו של השלטון הביזנטיני ליהודים הביאם לתמוך בפרסים הססנים שפלשו לארץ ב-‏614 לס'. הקיסר הביזנטיני הראקליוס סילק את הפרסים ב-‏628. בבואו לגליל קידמה אותו משלחת של מנהיגות יהודי הגליל עם מתנות והוא הבטיח לסלוח להם על תמיכתם בפרסים. אבל, בלחצה של הכנסייה הוא הפר הבטחתו, והיהודים בגליל שילמו מחיר כבד על תמיכתם בפרסים. הביזנטינים טבחו ביהודים ויישובים נהרסו. הנוצרים דחקו את רגליהם של היהודים ואלצום לעזוב, או גרוע מכך, טבחו בהם. ערב הכיבוש הערבי, זוהי התקופה בה ערב היהודית חדלה, כנראה, להתקיים. ערב הייתה ליישוב נוצרי. מרדכי אביעם קבע שתהליך הנטישה של היישוב היהודי בגליל המזרחי החל במאה ה-‏6.
את המונח נטישה יש להבין - סופו של היישוב היהודי באזור.


תקופת השלטון הערבי (640 - 1099)

מתקופה זו שרדו מספר מבנים עתיקים. לא ידוע על גורל היישוב הנוצרי בתקופה זו.


התקופה הצלבנית (1099 – 1260)

רוב תושביה הנוצרים של ערב התאסלמו לאחר ניצחונו של צלאח א-דין בקרב חיטין, 1187. המסגד העומד על תילו עד היום הוקם בימי צלאח א- דין.


התקופה הממלוכית (1260 – 1516)

בתקופה הממלוכית הפכה עראבה לבירת המחוז. עראבה מוזכרת בסיפרו של התייר הערבי יאקות אל חמאווי ''מועג'ם אל בולדאן'', מהמאה ה-‏13.


התקופה התורכית (1516 – 1918)

עראבה גדלה בתקופה התורכית, ועד היום השתמרו בה מבנים מתקופה זו, כולל בית בד. בסוף המאה ה-‏17 או בראשית המאה ה-‏18 ערכו המוסלמים, בראשותו של זיידן אל-עומר, סבו של טאהר אל עומר, שהשתלט על הגליל סביב אמצע המאה ה-‏18, טבח בדרוזים שישבו בחרבת סלאמה (צלמון, כיום). עראבה, כמו ישובים אחרים באזור, נכבשה ע''י השיח' ד'האר אל-עומר ב-‏1730 (השתמר מבנה ציבורי מתקופת שלטונו), אבל ב-‏1775 כבשו התורכים את עראבה מידי השיח'.


תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948)

בתקופת המנדט גדלה אוכלוסיית היישוב וב-‏1931 הגיע מספר התושבים ל-‏1,200.


ישראל

עראבה נכבשה ב''מבצע דקל'' (9 - 18 ביולי, 1948). לאחר כיבוש נצרת נכנעו כפרי הסביבה.
ב-‏1976 פירסם מינהל מקרקעי ישראל הודעה על הפקעת מקרקעין לצורך הרחבת העיר כרמיאל. הפקעה זו הייתה המשך להפקעה מ-‏1975 שמטרתה הייתה ''ייהוד הגליל''. לאחר כשלון ניסיון ההידברות בין ה''ועד הארצי של ראשי המועצות המקומיות הערביות'', שהוקם ב-‏1974, הוחלט על שביתה כללית במגזר הערבי ב-‏30 במרץ 1976. ההפגנות העיקריות נערכו בסכנין, עראבה ודיר חנא. ההפגנות לוו בחסימת כבישים וזריקת בקבוקי תבערה. תוך כדי דיכוי המהומות ע''י המשטרה נהרגו 6 מפגינים, והמהומות התפשטו לשאר אזורי הארץ.

ב-אוקטבר 2000 פרצו מהומות אלימות במגזר הערבי, כולל בעראבה, בעקבות ארועים בשטחים שהביאו לפרוץ אינתיפדת אל-אקצא. במהלך דיכוי המהומה בצומת לוטם נהרגו 2 מתושבי עראבה, אסיל חסן עסאלה, בן 17 ועלאא ח'אלד נסאר, בן 22.

שני ארועים אלה, ''יום האדמה'' ו''מהומות אוקטובר 2000'' היו ביטוי להקצנה שחלה במגזר הערבי, וגם בעראבה, שהחלה לאחר מלחמת ששת הימים (1967).

ממשלת ישראל נקטה במספר צעדים שנועדו לצמצם את הפער בין המגזר היהודי לערבי. במסגרת זו ממשלת ישראל יזמה, בין השאר, פרויקט ''מחשב לכל ילד''. במסגרת פרויקט זה הוענקו ב-‏2007 מחשבים ל-‏77 ילדים וב-‏2008 הוענקו 101 מחשבים.
  • התוכנית הממשלתית לחיזוק הצפון וחיפה אושרה בספטמבר 2006, ובמסגרתה הושם דגש על התייחסות למגזר המיעוטים כחלק אינטגרלי מהתכנית ולא כמכלול נפרד.
  • ראש הממשלה הנחה להקצות שליש מהתקציבים למגזר הערבי, והסמיך את אגף תיאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה לפעול לתיקון תכניות אם אינן עומדות בהנחיות.
  • מהנתונים עולה שלפחות 930 מליון שקלים יושקעו במגזר הערבי במסגרת התוכנית, בהתאם להנחיות שהועברו למשרדים. זאת, בניגוד לפרסומים שגויים שהופצו.
  • בראשית חודש פברואר יתכנס קבינט השרים לחיזוק הצפון וחיפה להצגת התכניות הקשורות למגזר הערבי.
  • • • •

  • היקפי הפעילות של עסקים קטנים ובינוניים במגזר הערבי מותנים במידה רבה ביכולתם לגייס הון, כאשר עסקים רבים בעלי פוטנציאל צמיחה מיצו את יכולת גיוס ההון מהבנקים.
  • הדרך המרכזית לגיוס כספים עבור אותן חברות הנה גיוס הון (מכירת מניות, להבדיל מחוב) באופן פרטי או דרך הבורסה. בפועל, מלבד בתחום ההון-סיכון, אין בישראל תעשיית השקעות פרטיות לטווח ארוך.
  • כתוצאה מכך, חברות רבות בעלות פוטנציאל צמיחה אינו יכול לממש את יכולותיהן. החברות יוצאות נפסדות, המגזר הערבי יוצא נפסד, המשק הישראלי יוצא נפסד.
  • קרן ''Private Equity'' במודל קרן יוזמה תוקם כבר בשנת 2007, ולה הון ממשלתי של 80 מליון שקלים והון פרטי של לפחות 80 מליון שקלים. היא תאפשר השקעה ב-‏40 עד 80 חברות ועסקים במגזר הערבי.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מכבסת המילים  (עמיש) (8 תגובות בפתיל)
  עראבה עיר פורעת חוק  (סתם אחד) (7 תגובות בפתיל)
  עראבה האחרת  (סתם אחד) (72 תגובות בפתיל)
  רוצה וילה בשטחים? תרום למרכז הרב  (סתם אחד)
  דימוי הקורבן, סילוף ההיסטוריה  (סתם אחד) (10 תגובות בפתיל)
  תגובה לכל משמיצי  (סתם אחד) (7 תגובות בפתיל)
  משפטנים ואחרים על דוח ולדסטון  (סתם אחד) (48 תגובות בפתיל)
  איינשטיין: אני מעדיף שיתוף עם הערבים מאשר מדינה יהודית  (מיכאל שרון) (4 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי