הרעיון להגביל כניסת (או השארת) עיתון חדש לישראל היא יותר ממוזרה. בעוד שלפי הסכמים בינלאומיים אין אנו יכולים אפילו להטיל מכס על מוצרים מהשווקים האירופי או האמריקאי, חוסר יכולת שהביאה לקריסתו של כל ענף הטכסטיל בישראל וכן פגיעה קשה ביצרנים בענפים אחרים - הנה דוקא בעיתונות נפעיל איסורים, חרמות וקונמות... ואל יאמר שאין דין סחורות כדין עיתון העוסק בהפצת דעות. העתון הוא סחורה ומוצר ככל סחורה ומוצר אחר. שאלת חלוקתו חינם אינה רלבנטית אף היא: מותר לבעל עסק, וכאמור עיתון אף הוא עסק, לממן עסקו ממודעות בלבד, וככל שירבו הקוראים, ואפילו בחינם, שווי הפרסום בעיתון רק יעלה.
אם תטען שלעיתון הזה יש מדיניות של תמיכה בראש הממשלה ביבי נתניהו - מה פסול בכך? העיתון דבר לא תמך מעולם בתנועת החרות או בליכוד, וגם לעיתון ''הארץ'' יש מדיניות ברורה מאד, שאינה מקלה על הקריאה בו למי שאינו תמים דעים עם העורך. ככל הידוע לי גם עתון זה הוא בבעלות גרמנית בחלקו.
העתון יביא להרס עתונות קיימת? הדבר מסופק מאד. אכן אם העיתונים הותיקים חוששים – שיתיעלו! שמענו על משכורות עתק לכמה בכירים. לא שמעתי שבעלי הארץ, מעריב או ידיעות אחרונות הזילו דמעות על סגירת למרחב, מעריב, הצופה, על המשמר, קול העם, חדשות ועוד כמה וכמה עתונים. כל עוסק חייב לצפות לתחרות ולכניסת מתחרים חדשים לשוק.
אולם מעבר להיבט המסחרי קיימים היבטים רחבים וחוקתיים. עקרון חופש הביטוי והבעת הדעה הוא עיקרון מקודש בכל דמוקרטיה. התמיכה בנתניהו, אם אמנם זו רוח העתון, אינה הצדק לסגירת עתון. אם אותו אידלסון, במקום להסתכן ביסוד עיתון חדש, שכירת מבנה למערכת ולבית דפוס, שכירת עתונאים, צלמים ועובדים טכניים היה קונה עיתון קיים, או שוכר עמודים שלמים לפרסומים התומכים באישיות פוליטית זו או אחרת - היה המצב טוב יותר בעיני המלינים? האם העתון דבר יצא נגד בן-גוריון ויתר מנהיגי מפאי? האם ''למרחב'' תקף את מנהיגי אחדות העבודה? רווינו די עתונים מפלגתיים שכתבו חד-משמעית.
טענה בפי המתנגדים להופעת העתון: זו הפרה של חוקי הבחירות. יש לי ספק בדבר, ובעיקר לאחר סגירת תיקי העמותות שקמו לטובת בחירתו של אהוד ברק. מכל מקום - עקרון חופש הבעת הדעה גובר, אפילו אם יוכח חד משמעית שהעיתון תומך דווקא בפוליטיקאי מסוים. מכל מקום - הדרך למשטרה, לבג''ץ ולמבקר המדינה פתוחה בפני כל המעונין. במה שונה הוצאת עיתון מפרסום מודעות תמיכה או כתיבה מכוונת של עתונאים וזרזירי-עט אחרים בעד או נגד פוליטיקאי מסוים?
תחושתי היא שאכן יש רגליים לסברה שהעתונות, כולל הטלביזיה, כיום נשלטת כמעט כולה בידי אנשי השמאל, וכתבות של אנשי ימין מתפרסמות רק כחסד, או כדי ''שלא יאמרו''. אם אמנם ניתנה בעתון החדש במה גם לכותבים בעלי דעות אחרות, כפי שחש למעשה רוב הציבור היהודי- מה טוב.
ועוד אם מישהו מוכן, בימים קשים אלו בכלכלה וריבוי המובטלים לספק לקהל הקוראים עיתון בחינם- יבורך. כל יתר העיתונים יכולים ללכת בדרך זו.