הכול מתחיל מכך, שבדירה פלונית יש מפגע רטיבות המחשיך את עולמו של הדייר. יכול להיות שמדובר בליקוי מזערי וקל פתרון, אך עבוד הדייר ששילם עבור הדירה במיטב כספו (רוב תוך מיצוי הקרדיט שבנק למשכנתאות מעניק לו) – זו בעיה כלל לא פשוטה.
• • •
ענף בקורת הבנייה צובר תאוצה ועל אף הסתייגויות מובנות ממנו, בעיקר בקרב מי שמפסיד מהתהליך המשפטי החל, הוא מהווה תרומה חיונית להתפתחות ענף הבנייה בישראל, כולל התפתחות התחיקה והפסיקה בתחום זה.
הכול מתחיל מכך, שבדירה פלונית יש מפגע רטיבות המחשיך את עולמו של הדייר. יכול להיות שמדובר בליקוי מזערי וקל פתרון, אך עבוד הדייר ששילם עבור הדירה במיטב כספו (לרוב תוך מיצוי הקרדיט שבנק למשכנתאות מעניק לו) – זו בעיה כלל לא פשוטה.
במסגרת זו, ובהזדמנות האמורה, הדייר לא נותן אמון עיוור בקבלן ופונה אל חברת בקורת מבנים. לרוב רק לאחר סקר שוק וחיווי דעה – תוך בירור מה חושבים עורכי דין, לרבות עורכי דין של הקבלנים, על משרד א' ועל משרד ב' העוסק בביקורת הבנייה.
כאשר מגיע המומחה לבדוק את הבית או את הדירה, הוא מאיר את עיני הדיירים וחושף בפניהם גם ליקויים נסתרים שבגינם עולות לדיירים זכויות על פי חוק המכר (דירות) וחוקים אחרים, וכך נפתחת מערכה משפטית המשתרעת על פני כמה שנים.
באותן שנים, הבית נבדק שוב ושוב – בדיקה על ידי המומחה שמטעם הקבלן, בדיקה על ידי מומחה בית המשפט, בדיקה חוזרת על ידי מומחה הדיירים, ועוד, בהתאם לנסיבות. תוך כדי התהליך, מנסה הקבלן למזער ליקויים באמצעות תיקונים בדירה, וזה כבר טוב. לא מוצע להתנגד לניסיון זה.
בכל התקופה של העימות המשפטי, שיכולה להמשך שנים ארוכות, לא יורד מסדר היום נושא הבית וטיבו, חומרי הבנייה בהם השתמשו לבנייתו, ותכנונו. עצם העובדה כי הפרטים הללו הנם בדיון, מהווה תרומה משמעותית לרמת איכות הבנייה בארץ, דבר שהוא ברור ואינו במחלוקת. זאת ועוד, לאחר גמר ההליך המשפטי – כולם מפיקים לקחים, ובעיקר – הקבלן, שלמד דבר או שניים מהתהליך, בין אם התקבלה עמדתו ובין אם לא. לא אחת יוצא כי הקבלן שזכה בעימות על פרט מסוים, יודע כי בפרט הנדון הוא כשל, לאור טיעוני הדיירים והמומחה שמטעמם, למרות שאלה לא התקבלו אצל אותו שופט ספציפי. לא אחת הקבלן מעוניין למנוע עימות מסוג זה בפרוייקט הבא, אותו הוא כבר מנטרל מהליקויים ככל יכולתו, והיו דברים מעולם.
בכך לא הסתיימה התרומה לענף הבנייה: לאחר מתן פסק הדין, נכתבים עליו מאמרים בכל מקרה בו הוא מהווה מקדים חיובי או – להבדיל – כאשר הוא מהווה נושא לביקורת מנומקת, ומאמרים אלו מתאגדים לספרות משפטית אותה לומדים ומצטטים עורכי דין בכתבי טענותיהם ושופטים בפסקי דינם.
באופן זה, מדובר בתהליך היוצר תרומה לענף הבנייה ללא כל קשר לתוצאותיו.
לא מעט פסקי דין, ומהמעולים שביניהם, ניתנו לאחר דיונים ממושכים בין קבוצות דיירים לבין חברת בנייה בסוף דרכה, באופן שפסק הדין עצמו לא הניב תוצאות כספיות לתובעים אך גרם ליצירת תרומה אדירה לענף הבנייה בישראל.
אחד מפסקי דין אלו הוא ע''א 472/95
זלוצין ואח' נ' דיור לעלה בע''מ, פסק דין של בית המשפט העליון המצוטט כמעט בכל מערכת דיונים בתחום, אף על פי שספק האם התובעים קיבלו את מלוא התמורה שכן דיור לעולה הייתה כבר בכינוס בעת הינתן פסק הדין או לקראתו.
פסק דין חשוב נוסף הוא ת''א 396/94
בועז דניאלי ואח' נ' חיים שמרגד בע''מ, בית המשפט המחוזי בנצרת, שתרומתו לענף הבנייה ואכיפת החוק ברורה, אך גביה לא הייתה שם.
כמובן שהדיירים מעוניינים בתוצאות המתקבלות בסיומו של ההליך, וזה קורה כאשר הדירה נרכשת מחברת בנייה יציבה ובעלת אמצעים – אמצעים לא רק לשלם את מה שנפסק, אלא גם – ובעיקר – ליישם את תוצאות פסק הדין למען הפרוייקט הבא, ולהפיק תועלת מההליך המשפטי שחל.
המחבר הוא מרצה לתחיקת הבנייה במכללת ספיר, ובעל משרד לתכנון ולייעוץ.
בקורת מבנים לשירות איכות הבנייה בישראל
